הכתבה מטפלות הורו לחוסים לקיים יחסי מין זה עם זה, וייכלאו , מאת: קובי מנדל, מערכת וואלה! חדשות , אפריל 2013

השתיים, עדי רווח ואורלי וונדה מפרדס חנה, הורו לחוסים לבצע מעשים בעלי אופי מיני אחד בשני בזמן שעבדו במוסד "אילנית" ביישוב. במקרה אחר ליפפו נייר טואלט על חוסה וצילמו זאת



הורשעו במעשים מגונים והתעללות נפשית בחסרי ישע (צילום אילוסטרציה: אורי לנץ)



"פגעו בחוסים פגיעה קשה שאין לדעת את ממדיה" (צילום: עומר מירון)

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר הבוקר (שלישי) ארבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי על עדי רווח בת 25 מפרדס חנה, וכן שנתיים מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי על אורלי וונדה בת 24 מפרדס חנה, שתיהן מטפלות במוסד השיקומי "אילנית" שביישוב. זאת, לאחר שהן הורשעו בפרשת התעללות בחוסים בעת שעבדו כמטפלות במוסד בשנת 2010. השתיים הורשעו בגרימת מעשה סדום, גרימת מעשים מגונים והתעללות נפשית ומינית בחסרי ישע על ידי האחראי.

השתיים הועסקו בתום שירותן הצבאי ב"עבודה מועדפת", כמטפלות במוסד שיקומי בו מאושפזים חוסים הסובלים מפיגור שכלי ונפשי קשה ביותר. השופטים, אב בית הדין יוסף אלרון והשופטים משה גלעד וד"ר מנחם רניאל, הבהירו כי התמונה הכללית שהתקבלה מהראיות היא כי הנאשמות ניצלו את מצבם של החוסים ובמקום להגן עליהם הפכו אותם לכלי שעשוע לסיפוק גחמותיהן והורו להם לבצע מעשים בעלי אופי מיני האחד בשני. בנוסף לעבירות המין הן נהגו לקלל את החוסים ולהקליט זאת במכשיר הסלולרי. במקרה אחר ליפפו נייר טואלט סביב ראשם של חוסים וצילמו זאת.

הרכב השופטים ציין כי המעשים בהם הורשעו הנאשמות מעוררים סלידה וצער עמוקים ואין די במילים כדי לבטא את שאט הנפש ממעשיהן – כל אחת בהתאם לחלקה – בחוסים פגועים, חסרי ישע, הנתונים באופן מוחלט לחסדן. הדברים חמורים במיוחד לאור העובדה כי לא מדובר בכישלון חד-פעמי, כי אם בסדרה מתמשכת של מעשים, לאורך שבועות וחודשים, פעם אחר פעם. כן הוסיפו כי לא התעלמו ממורכבותה של עבודה במוסד שיקומי מעין זה, ככלל, ובמחלקה הספציפית בה עבדו הנאשמות בפרט. "במקום להגן על החוסים – שגם כך התאכזר אליהם גורלם – ולדאוג לשלומם ולביטחונם, ניצלו הנאשמות את מצבם הקשה כדי לבצע מסכת מעשים מזוויעה. הן מעלו באמון שניתן בהן ופגעו בחוסים פגיעה קשה שאין לדעת את ממדיה", כתבו.

בנוסף, השופטים הדגישו כי גם אם הייתה באותה מחלקה אווירת מיניות ופריצות מופקרת, כפי שטענו הנאשמות, היה עליהן כבנות תרבות להתעלות מעליה ולא להשתתף בה כפי שעשו מטפלות אחרות.

עורך הדין יובל זמר המייצג את אורלי וונדה מסר לוואלה! חדשות כי חרף העובדה שבית המשפט זיכה את מרשתו מהאישום החמור ביותר בכתב האישום הרי שעל הרשעתה באירוע נוסף בכוונתו לערער בפני בית המשפט העליון.

יו"ר סיעת מרצ בכנסת, ח"כ אילן גילאון, וארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, קיבלו כבר לפני ארבע שנים תלונות קשות על הפרת זכויות אדם והתעללות בדיירים במוסד. לאחר ביקורי פתע במקום, הגישו ח"כ גילאון ובזכות עתירה לבג"ץ לסגירת המוסד. "פסק הדין שניתן היום עושה צדק, גם אם נקודתי, עם דיירי המוסד", אמר ח"כ גילאון. "מקומות סגורים, הנמצאים הרחק מהעין הציבורית ומקיימים משק סגור, עלולים להפוך קרקע פורייה להתעללות ולהפרת זכויות אדם, כפי שהתרחש באילנית. אסור להפקיד את החלשים ביותר בחברה בידי שרלטנים ושאר קבלנים. עתה על המשרד לממש את החלטתו לסגור את המוסדות הפסיכיאטריים הפרטיים".

מה מתחולל במוסדות הסגורים של משרד הרווחה


קישורים:

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח  - נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים  - "תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי" - זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת"...

לסגור את מכלאות משרדי הרווחה והבריאות - כדי  להגיע למכלאות משרד הרווחה לא צריך לעשות עבירה פלילית או לעבור הליך שיפטי פומבי עם ראיות. די בחוות דעת משוחדת או רשלנית של פקידת או "מומחה" מטעמה, ובתי משפט לענייני משפחה או נוער בדלתיים סגורות ללא ראיות ישלחו כל ילד, אזרח, קשיש לכליאה במכלאה לחודשים או שנים. מדובר במכלאות משרד הרווחה כגון פנימיות, מרכזי חירום ועוד.. ומוסדות פסיכיאטריים...

משרד הרווחה מחריב חיי הילדים בפנימיות ומתנער מאחריות - הכתבה פנייה למבקר: מי אחראי לשלומם של ילדי הפנימיות? , יובל גורן | 18/3/2013 - לאחר שמדריך הורשע באונס נער בפנימייה, ניסתה המועצה לשלום הילד לברר איזה גוף ממשלתי אחראי על תפעול המוסד ועל שלום הילדים בו - אך ללא הצלחה משרד הרווחה: "הנושא באחריות משרד החינוך" משרד החינוך: "זו אחריותו של משרד הרווחה"...

מדריך הפנימיה החריב את עולמו של בן ה- 13 - מרץ 2013 - הצביעות והאכזריות של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער התולשים בכפייה בדלתיים סגורות, ללא ראיות, ילדים מבתיהם למוסדות כליאה מופרטים, שם הם מופקרים להזנחה התעללות ואונס במשך שנים ואין מושיע...

תחלואי הסחר בילדים ברשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - מווסתים ילדים בין פנימיות משיקולים זרים - יוני 2012 - משרד הרווחה מווסת ילדים בין פנימיות משיקולים זרים, פוגע בהם ומרחיק אותם מהוריהם. מדובר בילדה אשר הוצאה בכפייה מידי אמה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער סברה שהאמא אינה מסוגל לגדלה. הילדה הועברה לפנימיה באזור מגורי האם. "מחול השדים" של פקידת הסעד ושופטי הנוער ממשיך והם רוצים להעבירה לפנימיה מרוחקת.

נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים


"תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי".
זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת".
משרד הרווחה: "המעון עבר הרבה תקופות קשות בעבר, אך עשה תהליך מדהים בשנים האחרונות".
הזעקות שנשמעו מכיוון חצר הבידוד גילעם – מעון נעול שבו שוהים בני נוער בפרקי זמן משתנים בהתאם לצווי בתי המשפט ובתנאי פנימיה – לא פסקו במשך דקות ארוכות.
אהרון (שם בדוי), הנער שהוכנס לבידוד, לא הפסיק לקרוא שוב ושוב לאם הבית. "תוציאי אותי מפה", הוא קרא לה, אבל איש לא ענה לו.
בקטע וידיאו שהגיע לידי "7 ימים" נשמעות צעקרותיו המחרידות של הקטין, שנמשכו דקות ארוכות, עד אשר הצילום נקטע.

"כואב לי, תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר".
בכה אהרון, אך לא זכה לשום מענה. השעה היתה קצת לפני תשע בבוקר, וביום ראשון בשבוע משרדי המעון המו אנשי צוות.
"ישבתי מחוץ למשרד שלי ושמעתי את הצעקות ממרחק של עשרות מטרים", מספר אחד העובדים שהיו במקום. "היה איתי עובד נוסף, והמשרדים היו מלאים באנשי צוות. להערכתי, רבים שמעו את הצעקות, הן היו מקפיאות דם. זיהיתי את הקול שלו מיד, כי בעבר מצאתי אותו כשניסה לפגוע בעצמו".

– מה עשית כששמעת את אהרון צועק?

"פתחתי את דלת חדר הבידוד, כי ידעתי שהוא מסוכן לעצמו. דיברתי איתו, הוא התלונן שכואב לו, שהוא סובל ולא רוצים לפנות אותו. פתאום הגיע אחד מאנשי הצוות והתפלא שאני שם. הוא שאל: 'מה אתה עושה פה?', עניתי לו שהילד קרא לי, אז ניגשתי אליו ונכנסתי לבידוד. הוא כעס עלי ואמר: 'מי הרשה לך? מה אתה מתערב?', אז יצאתי החוצה כדי לא להתווכח ליד הילד. אמרתי לו שהנער מתלונן שכואב לו. הוא ענה לי: 'הוא סתם משחק אותה. אתה רופא? אל תגיד לנו מה לעשות. זה לא התפקיד שלך!"
העובד מיהר להוציא מזכר למנהל.
"כאשר הגעתי למעון בשעה 07:15 בעודי מדפיס את השעון, קרא לי נער מתוך הבידוד ורצה לדבר עימי" – כך כתב בו ביום למנהל המעון, יעקב כהן. "החלפתי עימו כמה מילים ובהן טען הנער כי נחבל. באותו רגע הגיע איש צוות והשתומם מדוע אני נמצא בבידוד ומדבר עם הנער, וטען שאסור לי לעשות זאת משום שזה אינו תפקידי".
העובד הוותיק ממשיך ומתאר את קורותיו באותו הבוקר: "ברצוני להזכיר כי בעבר הסתכלתי דרך פתח הבידוד, וראיתי את אותו נער מנסה לפגוע בעצמו. באותו רגע הגיע איש צוות ואמר לי שאסור לי לטפל בנער או לדבר עימו. שאלתי היא: האם במקרים כאלו, כשנער עלול לפגוע בעצמו, איני רשאי להתערב ולמנוע את הסבל, והאם אני רשאי לדבר עם נערים ולשמוע את מצוקתם ואולי גם לעזור להם? מבקש בזאת הנחיה לעתיד".
ביומן הבידודים של מוסד גילעם מאותם תאריכים, שהגיע לידי "7 ימים", מופיע שמו של הנער "אהרון" בן העשרה שוב ושוב: למרות שתואר בפנינו על ידי אנשי צוות כ"שקט וחמוד", הוכנס לבידוד כבר ביום הראשון של חודש אוקטובר, וגם במהלך חודש נובמבר. באמצע נובמבר הוכנס לשם שוב למשך כמה שעות, ובימים שלאחר מכן מצויין שמו בבידוד יותר מעשר פעמים.


בעקבות המכתב זומן העובד לשיחה עם המנהל: "הוא דרש ממני לא להתערב, אלא לקרוא למדריך", טוען איש הצוות, "אז אמרתי לו שעד שאני אקרא למדריך, הילד יכול למות. הוא לא קיבל את דבריי".
את המקום שבו מבודדים את הנערים החוסים תיאר אחד המדריכים: "זו חצר פתוחה עם גג חלקי וטלאי סורגים".
יומיים אחרי שתועדו זעקותיו של אהרון וימים רבים לאחר שהיה בבידוד, פונה הנער למרפאת זבולון בקריות, שם טופל רפואית.
שבוע לאחר מכן שוב פונה אהרון למרפאה בשל מצבו הבריאותי. גם לאחר מכן הוכנס לבידוד, אולם שבועות ספורים לאחר מכן אושפז הנער לראשונה בחייו בבית חולים לבריאות הנפש, ולאחר מכן הועבר למעון שיקומי אחר.
"7 ימים" מביא עדויות על אודות התנהלות בעייתית במעון הנעול גילעם. זו אינה הפעם הראשונה: כבר לפני כשלוש שנים וחצי חשפנו סיפורים קשים שהתנהלו בין כותלי המוסד.
במשרד הרווחה אומרים בתגובה, כי "ההתנהגויות שאיתן מגיעים נערים לגילעם הן קיצוניות ביותר, גם ברמה של האלימות כלפי הזולת וגם כלפי עצמם. זה מעמיד אתגר כמעט בלתי אפשרי בפני הצוות במעונות" – וכאן, מודים במשרד הרווחה, "אין לנו הכלים שישנם בשירות בתי הסוהר ובבתי חולים פסיכיאטריים", אך מוסיפים: "מעון גילעם עבר הרבה תקופות קשות בעבר, אך עשה תהליך מדהים בשנים האחרונות".


"הצעקות היו מקפיאות דם".

ההזדמנות האחרונה

חסות הנוער היא הרשות האחראית מטעם משרד הרווחה על טיפול חוץ ביתי במתבגרים המצויים במצבי קצה של סיכון ופשיעה, לאחר שמסגרות רבות כשלו במתן מענה טיפולי עבורם. הרשות הופעלה על ידי המדינה עד ראשית שנות ה- 80, ואז החלה הפרטת השירות.
כיום מספקות את השירותים ההכרחיים של חסות הנוער כמה עמותות, שהגדולות שבהן הן ענ"ב ואותו (לשעבר שח"ל).
בשתיהן יחד מועסקים יותר מ- 400 עובדים. שירותים אלו מתוקצבים על ידי משרד הרווחה.
בשנים האחרונות חלה ירידה הדרגתית בתנאי העסקתם של העובדים, והשכר של רובם נמוך מאוד ואף נושק לשכר מינימום. תנאי ההעסקה הירודים גורמים לתחלופת עובדים גבוהה ולקושי בגיוס כח אדם. הפגיעה בעובדים פוגעת באופן ישיר בנוער שנמצא תחת חסותם.
כך למשל, משך ההעסקה הממוצע של מדריך הוא פחות משנה וחצי, בזמן שאחד הגורמים החשובים ביותר לנער או לנערה שעברו חוויות קשות הוא קיומה של דמות יציבה ונורמטיבית בחייהם. כמו כן, הקושי בגיוס עובדים, על אף התקנים, יוצר מצב בלתי נסבל של נערים הנשארים ברחובות או נשלחיםם לבתי כלא כי אין עבורם מענה.
ובכל זאת, כיצד קורה שנער ללא עבר של אשפוז פסיכיאטרי מגיע בתוך חודשיים למצב כה קשה? מדריך, שעזב לאחרונה את עבודתו בגילעם, מספר: "אהרון קיבל כדורים יום-יום, מאז שהגיע אלינו".
– על פי איזה מרשם מחולקים הכדורים האלה?
"יש לנו פסיכיאטרית שבאה ומאבחנת. היא מגיעה אחת לשבוע-שבועיים ופוגשת בכל פעם שניים – שלושה נערים".
— ומי מחלק את הכדורים? אחות?
"לא. אין תקן לאחות. זה המצב זה שנים. מי שנותן את הכדורים לנערים היא אם הבית. בסוף יום העבודה היא משאירה את הכדורים של הערב אצל המדריכים. כל ההתנהלות הזאת לא תקינה בעיניי.
אני התרעתי כמה פעמים על הענין הזה, שלדעתי אחות צריכה לחלק את הכדורים ובוודאי לא מדריכים או אם הבית".
– בפני מי התרעת?
"עליתי למנהל, לרכז החינוך וגם לאם הבית. אמרו לי: 'אל תדאג, יש לנו את כל המסמכים במשרד'. אמרתי: 'תציגו לי אותם'. לא פעם איימתי שאני לא אתן כדורים".
– אתם המדריכים נותנים את הכדורים?
"מה שקורה הוא, שנותנים לנו כדורים בתפזורת. לגבי כל נער יש ערכה כזו שמכניסים לתוכה את הכדורים. בצהריים היא (אם הבית) נותנת. אם לא – אחד המדריכים נותן. בערכה עצמה לא פעם ולא פעמים גיליתי שכדורים הוחלפו בטעות".
– דיווחת על הטעויות הללו?
"בוודאי. תארי לך נער שקיבל בטעות כדור שהיה מיועד ללילה, ובמשך כל היום הסתובב כמו זומבי, חצי רדום. וגם ההפך קרה, שנער לא הצליח לישון כל הלילה והיה ערני מדי בגלל כדור שהוחלף, ובבוקר הוא שוב לא תיפקד אחרי לילה שלם שהיה ער".
ברווחה אומרים, כי "קרו פעמים בודדות שהכדורים נפלו, אך מאז הופקו לקחים והוסקו מסקנות".
הוריו של אהרון הילד אומרים שמעולם לא היה לבנם עבר של אשפוז פסיכיאטרי ומעולם לא נזקק לטיפול תרופתי לפני שהגיע למערכת המעונות.
כמה ימים מאוחר יותר, בשיחה נוספת עם אותו מדריך, הוא ציין בפנינו כי שקל כמה פעמים לסרב להוראה לתת כדורים פסיכיאטריים, אולם חשש כי יפוטר ולכן נאלץ להמשיך בזאת: "הם פגעו בשכרי בעבר לא פעם. רוב השכר שלנו מגיע מהמשמרות שאנחנו עושים, ועל כל סירוב כזה נענשתי בעבר בהורדה של מספר המשמרות". ברווחה מכחישים: "לא היו דברים מעולם".
עוד הוסיף המדריך: "הנערים שוחחו איתי על ענין הכדורים פעמים רבות. יש כאלו שמנסים להתחכם, לא בולעים את הכדורים".

– הנערים התלוננו על כך?

"בטח, כל הזמן. הם אומרים לי: 'אתם רוצים לשגע אותי? אתם רוצים לסמם אותי? מה אני משוגע?' לאחרונה קנו להם מרסק כדורים משום שהם מסרבים לקחת את התרופה, והרכז או המנהל או אם הבית נותנים את ההוראה לרסק כדור לנער מסוים. נער לוקח את הכוס וצריך לבלוע את הכדור בנוכחותי. למדריכים נאמר שהנער חייב לקחת את הכדור".
מדריך לשעבר בגילעם מספר כי זה שבע שנים שאין אחות במעון גילעם: "אם הבית נכנסה לתפקידה לאחר שפורסם מכרז, ולאחר שהפכה ממחסנאית לאם בית הפכה גם להיות האחראית על מתן הכדורים הפסיכיאטריים".

– כמה נערים מקבלים היום כדורים?

"מתוך 28 נערים במוסד, 22 מקבלים כדורים באופן קבוע".

מדריך אחר שעזב מספר כי המדריכים הנשארים למשמרות אחר צהריים ולילה מקבלים מעטפה עם כדורים, למקרה שאחד הנערים יצא מכלל שליטה. וכך נכתב על ידי אם הבית במסמך פנימי שהגיע לידי "7 ימים":

"במקרים של SOS (במצבי התנהלות מסוכנת לעצמו או לסובבים), יש לתת כדור שלם של 40 מ"ג. במעטפה יש 8 כדורים, אבקש לעדכן את אנשי הצוות מתי קיבל הנער כדור". חתומה: אם הבית.
"הם חיות? שואל המדריך, "צריך להרדים אותם כדי שיהיה שקט תעשייתי? ההתנהלות הזאת מפחידה אותי.


שער גילעם. כופים על הילדים לקחת כדורים פסיכיאטריים

"חום ואהבה"

במשרד הרווחה מופקד אגף תקון על מתן שירותי טיפול חברתי ופיקוח, שיקום ומניעה לעוברי חוק ולאוכלוסייה במצוקה קשה.
רשת חסות הנוער, הפועלת במסגרת אגף תקון, הינה הרשות המוסמכת לפתח, להפעיל ולבקר מענה חוץ ביתי לבני נוער עוברי חוק או טעוני הגנה, המוצאים מביתם לפי צווים שיפוטיים, או לפי המלצות של שירותי הרווחה, בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971.
בראש רשות חסות הנוער עומד הממונה על המעונות, והרשת מטפלת בכ- 2000 מתבגרים בשנה ברשת מגוונת של מסגרות: רוב האוכלוסיה המטופלת הינה בגילאי 12-18.
המוסדות הינם מעונות נעולים, ואליהם מגיעים נערים שנשפטו אך לא נשלחו לבית הסוהר, אלא לתקופת שיקום באמצעות כלים חינוכיים וטיפוליים, הקניית השכלה ושינוי דפוסי התנהגות, כשהמטרה הינה להשיבם לחברה נורמטיבית ולסייע להם לרכוש נורמות התנהגותיות ותפקודיות.
מתחילת שנות ה- 90 קבעה הממשלה מדיניות של העברת מוסדות הרווחה, שהופעלו בעבר על ידה, לרבות מעונות נעולים כמו גילעם, להפעלה בידי גורמים חוץ ממשלתיים.
מדיניות זו – על פי החלטה ממשלתית – מטרתה לייעל ולשפר את השירות הניתן במוסדות הרווחה. כך, משימות שבוצעו בעבר על ידי עובדי מדינה, בין אם מדובר בהוראה ובין אם בהדרכה, בתחזוקה או בבישול, מבוצעות כיום על ידי גופים חיצוניים המספקים את השירותים האלה.
בגילעם מופעלים השירותים הניתנים לנערים על ידי עמותת ענ"ב.
אחד המעונות השייכים לחסות הנוער הוא מעון ירכא, המצוי בכפר ירכא שבצפון ומהווה את הכתובת היחידה לבני נוער ערבים.
אבי בן שלום הוא מדריך ותיק בירכא, שעבד עד לפני כמה שנים גם בגילעם.

באוגוסט 2012 שלח בן שלום מכתב למנכ"ל עמותת ענ"ב, שי שער.
בן שלום התריע על "נורמה פסולה", לדבריו שהשתרשה במעון ירכא בנוגע לכליאת חוסים ולמתן תרופות פסיכיאטריות:

"כידוע, כליאת חוסים ומתן תרופות על ידי גורמים לא מוסמכים הינה עבירה על חוקי המדינה ומאסר בגינה… אין רצוננו בעריפת ראשים, אלא בסביבת עבודה חוקית למען אוכלוסיה שלשלומה אמונים אנו".
בתשובה קיבל בן שלום מכתב ממשרד הרווחה. לטענת בן שלום על כליאת חוסים, ענה המשרד:

"אבקש לחלוק על השימוש במינוח 'כליאת חוסים', ולהבהיר כי אין כליאה של נערים במעונות של חסות הנוער. אכן, כדי לשמור על שלומם ובטחונם של הנערים, ישנה האפשרות להשתמש באמצעי ריסון וכן האפשרות להחזיק נער בחדר נעול, הכל בהתאם לקבוע בסעיפים 41 א' ו- 41 ב' לחוק הנוער, התשל"א-1971".
לגבי השימוש בתרופות פסיכיאטריות, עונה המשרד: "מאחר שהמעון מהווה תחליף לבית, נעשית נטילת התרופות בדומה לאופן שבו היו הנערים נוטלים תרופות בביתם. סוגי התרופות ומינונן נקבעים על ידי רופאים, ונטילת התרופות מוסכמת על הקטינים ועל הוריהם, החתומים על מסמך שלפיו הם מסכימים כי הנערים ייטלו תרופות אלו. תפקיד המדריכים בהקשר זה הוא אך לדאוג להזכיר לנערים לקחת את תרופותיהם, תוך שאינם כופים זאת עליהם כמובן, ולוודא שנער שנטל תרופה חתם שעשה כן".
בן שלום לא הרים ידיים, ובחודש דצמבר האחרון כתב גם לשר הרווחה דאז (משה כחלון):

"כבוד השר, שנים ארוכות נכלאים החוסים במעונות החסות של משרד הרווחה… כליאתם נכפית על ידי עובדי ההוראה במקום. כמו כן מתן תרופות נכפה על עובדי ההוראה בניגוד לתקנות ולהוראות…".

על מכתבו זה טרם קיבל תשובה עד היום. בן שלום, יושב ראש עובדי ההוראה בירכא ובעבר בגילעם, מדגיש שלא יפסיק את מאבקו:

"הנערים האלה מגיעים לטיפול ולשיקום, אני מכיר אותם ועובד איתם שנים רבות. הם זקוקים לחום ולאהבה כדי שיוכלו לחזור לחיות בחברה נורמטיבית ולהביא תועלת לעצמם ולחברה הישראלית.
הם באים ממשפחות חלשות שאינן מודעות לזכויותיהן. הבידוד, למרות הכחשות הממונים – הינו מעשה חמור לדעתי.
גם המצב, שבו ניתנות להם תרופות ללא בקרה וללא פיקוח של איש מקצוע, לא היה עובר בשלום לו היה מדובר בבית 'האח הגדול' או בילדים הביולוגיים של האחראים על חסות הנוער".

קישורים:

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות - אוגוסט 2009 - במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד ...

נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה , הארץ , אוקטובר 2006 - בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות. -בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).

משרד הרווחה - ועד העובדים - ההנהלה - והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם" - בועדה שמינה רה"מ ושר הרווחה דאז אולמרט בשנת 2006 נמצאו כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד. בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים. הדו"ח מתאר שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק וסיכון שלומם של חוסים בעשרות המעונות של הרשות, המטפלת בבני נוער שנפלטו מבתי ספר ו/או הסתבכו בפלילים. הוועדה תולה חלק נכבד מהאשם בהנהלת המשרד. "הוועדה מצאה כי במשרד בכלל, וברשות בפרט, חסרה 'יד מכוונת', דבר המביא לחוסר משמעת ולאי ציות בכל הדרגים בשטח ובמטה", נכתב בדו"ח, "לעומת חוסר הציות להוראות הממונים, קיים ציות יתר לוועד העובדים, גם כאשר הדבר פוגע בחוסים וסותר את החוק". ... על רקע חולשת ההנהלה התעצם ועד העובדים (...) והפך לשחקן מרכזי הקובע את כללי המשחק. ועד העובדים נותן הנחיות לעובדים בתחומים מקצועיים שאינם מעניינו ואף סותרים את הוראות החוק, ומאיים על עובדים", נכתב בדו"ח...

עדויות ממעון גילעם - "המדריך הפשיט אותי ונתן לי מכות רצח" , הארץ , נובמבר 2006 - המקלחות היו מקום פרוץ ופתוח. אני זוכר שתמיד היה שם קר... היו מקרים במקלחות... הפשיטו ילדים, שפכו עליהם מים קרים. בלילה המדריך היה מעדיף ללכת לישון. היו נועלים אותנו בחדרים. היינו נעולים בביתן כ-12 עד 20 נערים. בלילה אתה לא ישן. הפחד חזק. פחד מנערים שיפגעו בך, היו מקרים של דקירות סכין או חפצים חדים. הרבה פעמים חשבתי לברוח משם, אבל פחדתי להסתבך יותר" (א', נער שחסה בגיל-עם) - "הגעתי לגיל-עם בגיל 14 והייתי שם שנתיים. הייתי בהמון תקריות של אלימות. אלימות בין הנערים וגם אלימות של המדריכים נגד הנערים. אף אחד לא רצה להתלונן במשטרה... המדריכים נהגו לאיים. 'נפתח לך תיק'. מה היה הדבר הכי אלים שחוויתי? אחד המדריכים לקח נונצ'קו, לקח אותי לבידוד, הפשיט אותי והכניס לי מכות רצח. זה היה בחורף, נשארתי שם לבד, כל הלילה, עירום. הייתי ילד בן 14" (חוסה בגיל-עם) ..

ועדה שמינה אולמרט: כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה , הארץ נובמבר 2006 - מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד; בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים; המלצות לצעדים נגד חמישה מבכירי המשרד ...

כמו חיות בג'ונגל - הכתבה כמו חיות בג'ונגל , אסתי אהרונוביץ , ניב חכלילי , הארץ , אוקטובר 2006 - בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני" (חוסה מגיל-עם)... הנוף הפסטורלי בדרך אל מעון גיל-עם, הממוקם בקרחת יער בין קרית אתא לשפרעם, מטעה. מאחורי החומות הגבוהות חוסים נערים שנשלחו לכאן בצו בית משפט, לאחר שרובם נפלטו מכל מוסד חינוכי אחר. על פי אתר האינטרנט של משרד הרווחה, המפעיל את המקום, מטרת המעון לתת מענה טיפולי לנערים הללו: לקדמם בתחום המקצועי, הטיפולי והחינוכי ולשלבם בחזרה בקהילה. המציאות שונה במקצת....

בס"ד עצרת מחאה מול ביתו של שר הרווחה ח"כ מאיר כהן

ברחוב החצב 9 דימונה 050-8846712

כדי  להגיע למכלאות משרד הרווחה לא צריך לעשות עבירה פלילית או לעבור הליך שיפטי פומבי עם ראיות. די בחוות דעת משוחדת או רשלנית של פקידת או "מומחה" מטעמה, ובתי משפט לענייני משפחה או נוער בדלתיים סגורות ללא ראיות ישלחו כל ילד, אזרח, קשיש לכליאה במכלאה לחודשים או שנים.
מדובר במכלאות משרד הרווחה כגון פנימיות, מרכזי חירום ועוד.. ומוסדות פסיכיאטריים.

המאמר לסגור את המוסדות הסגורים , שרון פרימור , הארץ , 29.04.2013


 שלוש פרשיות של התעללות קשה במוסדות לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית נחשפו בשנים האחרונות. במוסד “נוה יעקב”, שם התגלה סיפור נרחב של הזנחה והתעללות; רופאים בכירים ואחיות בבית החולים הפסיכיאטרי “איתנים” הורשעו בהתעללות בדיירים, ורק בשבוע שעבר נגזר דינן של מטפלות במוסד “אילנית” בגין התעללות מינית ונפשית קשה במטופלים.



 עוד עשב שוטה, ועוד אחד. האומנם? צריך להשיר מבט למציאות כדי להיווכח שמדובר בערוגה שלמה של עשבים שוטים.



 המדריכות ב”אילנית” היו חיילות משוחררות בתחילת חייהן, לא נשים מוכות גורל שדעתן השתבשה עליהן. הרופאים והאחיות ב”איתנים” הם ברובם אנשי מקצוע מוערכים, אנשי משפחה נורמטיביים. דומה שמחוץ לכותלי המוסד איש מהם לא היה מעז לעשות ולו מקצת מהמעשים שבהם הורשע. ולא רק הם. אנשי צוות רבים ידעו ושמעו, אך הפנו מבטם.



 המדריכות באילנית טענו שמעשיהן היו מעשי שובבות, ושמנהל המוסד ראה וידע ולא נקט סנקציות. הנאשמים מבית החולים איתנים טענו שמדובר היה בשיטות טיפול שנרשמו על לוח המחלקה ואיש לא ניסה להסתירן. כך, למשל, נהגו להשאיר דייר בבגדיו ספוגי השתן כדי שילמד לא להרטיב את עצמו, או להושיב דייר מתחת לשולחן האוכל, על הרצפה, כדי שילמד לאכול כיאות.



 מה יש בהם, במוסדות סגורים לאנשים עם מוגבלות, שמוציא מאנשים כה רבים את שדיהם האפלים ביותר? אין ספק, העבודה במוסרות אלה היא אתגר עצום. עשרות ולפעמים מאות בני אדם עם צרכים מורכבים ביותר גרים בהם ביחד, ללא מעש, ללא עיסוק. המדריכים והמטפלים עייפים ומשועממים, ועם הזמן גם מבינים שאיש מחוץ לחומות המוסד לא צופה במתרחש. מעליהם המנהלים, שכל מטרתם לגרוף רווחים. הם גם יודעים שההורי הדיירים לא יפצו פה, כי הם אסירי תודה שמישהו מטפל בילדם. ומה עם משרד הרווחה ומשרד הבריאות, ששיבצו שם את האנשים? הם משלמים למפעיל מאות שקלים ליום בעבור כל דייר, ומצפים לשקט.



 מכאן ועד לשלילת צלם אנוש של הדיירים הדרך קצרה. זה מתחיל בקטן. למשל, כשצריך להוביל את דיירי הביתן לחדר האוכל (למה חדר אוכל ולא מטבח ביתי? כי מוסד זה לא בית), ואחד מהדיירים מתחיל להתנועע אך לא זז. בפעם השלישית המדריך כבר יחטיף לו מכה קטנה. “ממילא הוא לא מבין”, יאמר לעצמו. איש לא מגנה, לאף אחד לא אכפת. ואם דייר אחר קורע את בגדיו, ונמאס למדריך להלבישו שוב ושוב, מישהו מחליט שלא יקרה דבר אם הוא יתהלך עירום. “ממילא הוא כמו תינוק”, יחשוב המדריך. ביום ביקור ההורים ילבישו אותו. הסיכוי שהדייר יוכל למתוח ביקורת ולדווח זעום. וכך מאבדים הדיירים והצוות כאחד צלם אנוש. מדרון חלקלק, ואתה בתהום. המוסד הוא מיקרו־קוסמוס. מה שאסור בחוץ מותר בו.



 בפרשות האחרונות בתי המשפט לא היססו להיכנס באומץ לעולם הטיפולי־הרפואי ולקרוע מעליו את מסך המקצוענות לכאורה. השופטים סירבו להבין, להקל או לקבל. הם קבעו כי אכזריות היא אכזריות, והתעללות מתרחשת גם שאין מאחוריה כוונה שפלה דווקא. הנורמות שחלות על הורים, על מורים ועל כלל החברה תקפות גם במוסדות, וביתר שאת, שכן שככל שהקורבן תלוי יותר בצוות וחסר יכולת להתנגד – כך יש להחמיר. בפרשת בית החולים אילנית אף נקבע שהעבריין אינו רק המתעלל עצמו, אלא גם איש הצוות שידע ושתק.



 הצעד הבא שנדרש הוא המסקנה העמוקה, המערכתית. שרת הבריאות ושר הרווחה (מאיר כהן) החדשים, שחושיהם עוד לא קהו ושעוד לא שונן להם ש"ככה זה" במוסדות, צריכים לפעול כדי לעקור את הרע והמעוות מהשורש. עליהם להביא לסגירת המוסדות ופירוקם. בעולם הנאור הובן כי קיים כשל מערכתי בשיטה זו, ואט אט פורקו מפלצות־המוסדות והוקמו מסגרות דיור קטנות בקהילה. מסגרות שיש בהן תמיכה, ליווי והגנה מלאים, ובה בעת אפשרות לחיים נורמליים. אנשים עם מוגבלות, גם מוגבלות קשה ביותר, זכאים לגור בבית. לא בסמטאות האפלות של המין האנושי, אלא באור ובאוויר. אתנו.
 
 עו"ד פרימור היא היועצת המשפטית של ארגון “בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות”

פלייליסט - פנימיות משרד הרווחה


קישורים:

משרד הרווחה מחריב חיי הילדים בפנימיות ומתנער מאחריות - הכתבה פנייה למבקר: מי אחראי לשלומם של ילדי הפנימיות? , יובל גורן | 18/3/2013 - לאחר שמדריך הורשע באונס נער בפנימייה, ניסתה המועצה לשלום הילד לברר איזה גוף ממשלתי אחראי על תפעול המוסד ועל שלום הילדים בו - אך ללא הצלחה משרד הרווחה: "הנושא באחריות משרד החינוך" משרד החינוך: "זו אחריותו של משרד הרווחה"...

מדריך הפנימיה החריב את עולמו של בן ה- 13 - מרץ 2013 - הצביעות והאכזריות של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער התולשים בכפייה בדלתיים סגורות, ללא ראיות, ילדים מבתיהם למוסדות כליאה מופרטים, שם הם מופקרים להזנחה התעללות ואונס במשך שנים ואין מושיע...

תחלואי הסחר בילדים ברשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - מווסתים ילדים בין פנימיות משיקולים זרים - יוני 2012 - משרד הרווחה מווסת ילדים בין פנימיות משיקולים זרים, פוגע בהם ומרחיק אותם מהוריהם. מדובר בילדה אשר הוצאה בכפייה מידי אמה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער סברה שהאמא אינה מסוגל לגדלה. הילדה הועברה לפנימיה באזור מגורי האם. "מחול השדים" של פקידת הסעד ושופטי הנוער ממשיך והם רוצים להעבירה לפנימיה מרוחקת.

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדות

כשל תכנון ופיקוח של משרד הרווחה - זעקת המדריכים בפנימיית "אשלים" בנגב
עמותת "אור שלום" - תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון
אלימות מדריכים על ילדים בפנימיית "בית טף" של משרד הרווחה
"תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק
משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר
התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר" של משרד הרווחה
אלימות מדריך על חוסה במעון למפגרים בקיבוץ עין השלושה
החיים בהוסטל למפגרים "בית אנדרו" בראשון לציון : רעב ומקלחת במים קרים
משרד הרווחה - ועד העובדים - ההנהלה - והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם"
המעון הסגור גילעם של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - חומות של ייאוש
סיוט במוסד "מסילה" של משרד הרווחה
מוסד לנערות "מסילה" - משרד הרווחה לא הפיק לקחי דוח מבקר המדינה, ומסכן את החוסות בצו בית משפט, במעון מסילה
משרד הרווחה - פינוי מיידי קולקטיבי של נוער בסיכון - מעון "נופית"
משרד הרווחה נגד העיתונאות החוקרת על התעללות עובדי משרד הרווחה בחסרי ישע.
משרד הרווחה - הנכשל ביותר בעולם המערבי בטיפול בילדים במצוקה
דו"ח: אלימות והזנחה כללית בפנימיית "הדסים"
ילדות של אף אחד - מעון "צופיה" של משרד הרווחה
מאסר למדריך פנימייה שביצע מעשים מגונים
שיחת טלפון בין ילדה שהוצאה בכפיה לפנימיית "נרדים" לבין אימה
ילדה מוחזקת בת ערובה בבית היתומים "נרדים" בערד
סיפורה של סמואל ששירותי הרווחה בגדו בה
עובד סוציאלי, מנהל מעון חוסים "בית גדי", זוכה פרס המועצה לשלום הילד, הורשע בתקיפה ובהתעללות בחוסים חסרי ישע
אונס בכפר הנוער "מאיר שפיה"
אלימות מדריך על חוסה במעון למפגרים בקיבוץ עין השלושה
נרדף - ילד שעבר התעללות במוסד טיפולי בדרום, בורח מרשויות הרווחה
פנימיות ומעונות של משרד הרווחה - אלימות ותקיפה - פנימייה בדרום הארץ, בית השאנטי
משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים
השפלה והזנחה במעון החוסים "שקמה" של משרד הרווחה ברעננה
מעון "גילה" של איל"ן בירושלים המתוקצב ע"י משרד הרווחה: נכים במעון סיפרו שהצוות הענישם בכך שהחרים מהם את כסאות הגלגלים החשמליים
בסבך הביורוקרטיה של מערכת הרווחה - מצוקת הילדים במרכז החירום של משרד הרווחה
עיריית רחובות - סילוק מעון למפגרים "נווה אדיר" והחוסים בו מחוץ לעיר
אלימות קשה של מדריכים על בני נוער בפנימיית רננים
לשכת הרווחה חדרה - בין פטיש העוני לסדן הרווחה - הטרדה מינית בפנימיית רננים
דו"ח מהאגף הנעול - מעון נווה מנשה , מעריב , פברואר 2006 ,
אלימות מורים על תלמידים בכפר הנוער הדסה נעורים שבשרון
מוסד לחוסים אילנית פרדס חנה - התעללות והזנחה

 סוף תגובת משרד הרווחה.......................

קישורים:

תחלואי מדיניות הסדרי ראיה הדורסנית של משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה - אבא התאבד - רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה "מטפלים" בענייני אזרחים שנקרו בדרכם בדורסנות, אטימות, והכפשות. התנהגותם נובעת החל מרשלנות פושעת ועד שיקולים זרים לשחיתות ושוחד מסחר סבל ילדים, קשישים, ואזרחים מוחלשים. הם פועלים מאפלה, בבתי משפט בדלתיים סגורות, ללא ראיות, ומרעילים בשפה אחת נגד האזרח...

תסביכי ה"טיפולים" והאלימות של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה, ופקידות סעד ניבה מילנר, וסימונה שטיינמנץ נגד אמא וילדיה - דצמבר 2012 - מדובר באמא ל' אשר אינה רואה את בנה בן ה- 10 (או) מזה 4 שנים, ועם בנה בן ה- 8 (אר) נפגשת פעם בשבוע כשעה במרכז קשר לאחר שלא ראתה אותו כ- 3 שנים. רשויות הרווחה מונעות מהאמא לראות את ילדיה בהסדרי ראיה קבועים ומסודרים עקב "טיפולים" שלדעתם הם צריכים לעבור...\

גיא שמיר קורא לסימונה שטינמיץ להחזיר את הילדים החטופים - דצמבר 2012 - פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטינמיץ מנחה מקצועית של פקידות סעד לסדרי דין העובדות בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות בענייני משפחה בקהילה. מדובר בפקידות העובדות ללא סדרי דין, ללא ראיות, בדיוני בתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות. זוהי שיטת עבודה מתואמת בין צמרת משרד הרווחה והרשות השופטת ומהווה קרקע פוריה לשחיתות וגזל אזרחים מוחלשים...

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה - השופט נפתלי שילה - יוני 2011 - ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות - מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה...

דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד

תסקיר פקידת סעד - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות

פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
 

מאי 2103 - עיקרון "טובת הילד" בא לידי ביטוי בחוק הנוער המאפשר לרשויות הרווחה להוציא תינוק, ילד מחזקת הוריו ולהעבירו למסגרות חוץ ביתיות, פנימיה, אומנה, אימוץ, מרכזי חירום ועוד. הרעיון בעיקרון "טובת הילד" הוא שהילד וטובתו במרכז ולא ההורים או רצונם.

האם התנהגות רשויות הרווחה אכן ממשות את טובת הילד או שמא השימוש במונח "טובת הילד" הוא סיסמא לשיקולים אחרים זרים?

רשויות הרווחה יכולות להוציא כל ילד בכפייה ממשפחתו

המקום בו בא לידי ביטוי שיקולי הדעת של רשויות הרווחה להוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם משום שלדעתם הסובייקטיבית יש לעשות כך הוא בסעיף 2.2. בחוק הנוער: "קטין נזקק:... האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו" ... או בסעיף 2.2 "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת". חוק הנוער מאפשר לפקיד הסעד ע"פ שיקול דעתו לקבוע את מסוגלות ההורים או סכנה לשלום הקטין ללא ראיות, ובדלתיים סגורות. פקיד הסעד יכול להוציא כל ילד מביתו למוסדות ע"פ סעיפים אלו בחוק משום שלא ניתן לערער על משהו שאינו מחייב בסיס ראייתי, אלא דעה של פקיד סעד זה או אחר.

בית משפט לנוער יכול לכלוא קטינים בכל מקום שפקיד הסעד מוצא לנכון

הכרזת הנזקקות היא העברת סמכות בית המשפט על הקטין, לקבוע עבורו טיפול או משמורת. הכרזת הנזקקות אינה כפופה גם היא לראיות, או הוכחות אלא ע"פ מה שפקיד הסעד סבור. הכרזת הנזקקות מאפשרת לבית משפט לנוער ע"פ 3.4 :"להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, ... ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול ..."

כיצד מתייחסים בתי המשפט להמלצות פקידי הסעד

רשויות הרווחה משיבות למבקרים אותם על מדיניותם הקיצונית המוציאה אלפי ילדים בכפייה מרשות הוריהם כי למעשה מדובר בהחלטות שיפוטיות או שניתן לערער בבית המשפט. נשאל השאלה כיצד מתייחסים בתי המשפט על ערכואתיהן להמלצות פקידי הסעד. מסתבר כי ברב המכריע של המקרים בתי המשפט רואים בהמלצות פקידי הסעד סוף פסוק (חותמת גומי). ועדת סלונים נבו בבדיקתה על דרכי פעולה של פקיד סעד לסדרי דין קבעה כי: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן" וזאת חרף העובדה כי "אין תמיד אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן".
בתי המשפט אינם רוצים להתעמק יותר מידי בדיון השיפוטי ומקבלים את חוות הדעת של פקידי ללא התייחסות לראיות שמציגים להם בעלי הדין.
פניית אם בערכאת ערעור מדוע אינה רואה את ילדיה מזה כשלש שנים, ואף הציגה שורת מחדלים של פקידי הסעד השיבה השופטת יהודית שטופמן: "רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם". שטופמן מייתרת את מערכת המשפט כולה. אם למערכת המשפט הנחת יסוד כי "רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם", נשאלת מיד השאלה מה תפקידן של ערכאות הערעור השיפוטיות על החלטות הרווחה.

כיצד מתייחסות רשויות הרווחה לילד בחסותן

האם רשויות הרווחה דואגות לזכויות הילדים ולשלומם במוסדות הרווחה לשם הובאו בכפייה? העובדות בשטח מראות שלא. ישראל חתמה לפני כ- 20 שנה על אמנת זכויות הילד וועדת רוטלוי הוקמה להסדיר הנושא בחקיקה אולם משרד הרווחה מטיל אבני נגף בכל הליך העלול לפגוע בתעשיית הסחר בילדים במוסדות חוץ ביתיים, לכן עד כה טרם נחקק חוק לזכויות הורים וילדים.
משרד הרווחה מתנער מאחריותו על ילדים שכלא בפנימיות. בדיקה שנעשתה ע"י מבקר המדינה מי אחראי על ילדי הפנימיות העלתה כי הרשות המקומית אחראית לשלומם, חרף העובדה שרשויות מקומיות מעולם לא יזמו או גילו התעללות בילדי פנימיות בתחומם.
יתרה מכך משרד הרווחה מטייח התעללות בילדים בפנימיה מחשש שידיעת הציבור תחפגע באמון הציבור ברשויות הרווחה ובסחר הילדים בפנימיות. דוגמא לכך היא ההתעללות מינית פיסית ונפשית בילד בפנימיה במעלה אפרים. צוות הפנימיה ורשויות הרווחה התעלו מדווחי ההתעללות בילד, ידעו ושתקו.

סוף דבר

משרד הרווחה משמש בסיסמת טובת הילד כסיסמא לתלוש ילדים מביתם ומשפחתם, לסחור בהם, ואינו פעל או פועל באופן מעשי לטובת הילדים. בתי משפט לנוער ובתי משפט לענייני משפחה רואים בהמלצות פקיד הסעד סוף פסוק חרף העובדה שאין בסיס ראייתי או ביקורת ציבורית על פשעיהם. המשפחות הנן חסרות אונים מול תוקפנות רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער. רשויות הרווחה מטייחות התעללות בילדים במוסדות רווחה, או כל חקיקה לזכויות בילדים מחשש לפגיעה בתעשיית הסחר בילדים.

פלייליסט הוצאת ילדים מביתם



קישורים:

• האחים קורידו - ילדי פנימיות הרווחה, יצירת הטיפולים של פקידי הסעד - ערוץ 2 - פברואר 2012 - תעשיית הרווחה סוחרת בילדים וקשישים במשך שנים במוסדות כליאה אליהם הם נשלחים בכפייה ע"פ צו בית משפט. בעוד העלות החזקת הילד, קשיש בקהילה הנה פחות מחצי עלות בפנימייה, מוסד, מעדיפים רשויות הרווחה לשלוח למוסדות כליאה בשל שיקולי שחיתות, שוחד, תאוות בצע.

•   המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" . שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...
• משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים
• רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום - רעות איש שלום היא דלית בספרה של מילי מאסס "בשם טובת טובת הילד", הובלה באכזריות להרצחה ע"י פקידי סעד, ושופטים לענייני משפחה ונוער. השיטות הרצחניות של רשויות הרווחה בחטיפת ילדים טרם היוולדם...
• רשלנות פושעת בשם טובת האזרח - פקידת סעד מחוזית באזור ת"א ניבה מילנר - 2012 - פקידת סעד מחוזית באזור תל אביב ניבה מילנר מנחה פקידות סעד ברשויות מקומיות ומתווה מדיניות טיפול במשפחה. בדיקת תפקוד פקידי סעד באזורים אלו מעלה כשלים רבים ומהותיים החל מהפרת זכויות אדם ועד סאדיזם רשלנות פושעת ועוד. בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים במוצא פיהן של פקידת סעד מחוזית ניבה וחברותיה העו"סיות כסוף פסוק...

המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ.
ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה.

הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים"  , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet

חלומה של אורה מור-יוסף הלוקה בניוון שרירים להפוך לאמא נגנז לעת עתה, לאחר שמשרד הרווחה מסר לאימוץ את התינוק שילדה עבורה אם פונדקאית. הנכים זועמים: "אולי תעקרו אותנו?". ח"כ גילאון: "רק במצבים קיצוניים טובת הילד בסכנה"

"אני מתהפכת בכיסא הגלגלים שלי". כך לדברי נעמי מורביה, יושבת ראש המטה למאבק הנכים, חשה לאחר ששמעה על שאירע לאורה מור-יוסף. אתמול (יום ב') פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי מור-יוסף (46) אמורה הייתה להפוך השנה לאמא, אחרי שנים של מאבק ברשויות על מנת שיכירו בה ככשירה, אלא שמשרד הרווחה החליט למסור את התינוקת שילדה עבורה פונדקאית למשפחת אומנה. מור-יוסף פנתה לבג"ץ, שהורה להקפיא את הליך האימוץ עד אשר יתקיים דיון בזכותה לאימהות על התינוקת. בינתיים נמצאת התינוקת אצל משפחת האומנה.

את הביצית תרמה למור-יוסף אישה מדרום אפריקה, ואת הזרע תרם ישראלי. האם הפונדקאית, שהסכימה להרות עבורה בהתנדבות נסעה להודו על מנת לקיים את ההליך. לאחר מכן שבה לארץ למשך תקופת ההיריון והלידה. "אם התהליך נעשה בחו"ל", הסביר עו"ד מורן, "מי שעתידה להיות האם לא יכולה לרשום את הילד על שמה. מור-יוסף היא לא אישה רגילה שהייתה יכולה פשוט לנסוע להודו בעצמה, וגם לא לעשות את זה בארץ. היא יזמה דרך יצירתית, עשתה את הכול בדרך מסודרת. אבל במשרד הרווחה פשוט לא רוצים שנכים יהיו הורים. העובדה שהיא נכה המריצה אותם לנצל זאת לרעה ולפתוח בהליך של אימוץ".



מור-יוסף. "מי נתן למשרד הרווחה לקבוע?"

גם מורביה זועמת על משרד הרווחה: "מה יהיה הצעד הבא? ייעקרו את הנכים? מי נתן למשרד הרווחה זכות לקבוע מי יכול להיות הורה ומי לא? אפילו לחיית השדה מותר להתרבות. מה הפטרונות הזו? משרד הרווחה יגיד לאישה משכילה, דעתנית ובעלת מסוגלות כלכלית שהיא לא יכולה לתפקד כאמא?"

היא הסבירה: "מקרה כזה של פונדקאות רק מוכיח שכנראה האישה הזו עברה את כל מדורי הגיהנום - ועדות, הסדרי תשלומים, ואחרי הכול לקחו לה את התינוקת מייד כשנולדה". על הסיבות שהביאו לסחבת המשפטית ולהחלטת פקיד הסעד או העובד הסוציאלי לקחת את הילדה מהאם הפונדקאית ולהעבירה למשפחת אומנה, אמרה: "אני מעריכה שמדובר בטיפול גרוע של פקיד או פקידה שיצטרכו לתת את הדין. המוח שלי לא כד כדי כך מעוות כדי לנחש למה החליטו לקחת מאמא את הילד שלה. כל עובד סוציאלי הופך היום להיות קצין מבחן אחרי קורס אחד קצר".

על עצמה העידה מורביה: "אני נכה שמגדלת ילד בן 11. מה אומרים לי פה בעצם? שלאנשים אין זכות קיום? שלחולי ניוון שרירים אין זכות להיות הורים? במערכת הרווחה צריכים להגיד לה תודה. אם הייתה עושה ילד מהגנים שלה, יכול להיות שהוא היה נולד עם ניוון שרירים. היא רצתה ללדת ילד בריא, בשבילו ובשבילה, ועשתה מעשה ממש אצילי בפונדקאות". עוד התריעה: "מה הלאה? יחליטו בשביל נכים בלי ידיים שהם לא יכולים לגדל ילדים? יחליטו בשביל נכים בלי רגליים שהם לא יהיו הורים טובים?"


פונדקאות לחד הוריות? לא בישראל

להליך הפונדקאות התייחס דוד גולן, דובר ארגון העובדים הסוציאליים: "אם התהליך לא מתחיל דרך עובד סוציאלי, הפונדקאות לא מאושרת". הוא אמר כי ללא קשר למקרה הנדון, מתפקידו של עובד סוציאלי לבדוק בראש ובראשונה אם הפונדקאית כשירה ולגבש חוות דעת גם על כשירותה של מי שמבקשת להיות האם.

שמואל מורן, עורך דינה של מור-יוסף אמר, כי אין באפשרותה לקבל אישור להליך פונדקאות כיוון שהיא חד הורית, לא בגלל נכותה. "אין לאישה שאינה נשואה אפשרות להביא ילדים באמצעות פונדקאות כך שאין כל בסיס משפטי לטענות שהיא הייתה צריכה לעשות זאת בדרך המקובלת". ואכן, תקנה של ביטוח קובעת כי חד הוריות לא יכולות לעבור הליך פונדקאות בישראל.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה לפרסום ב"ידיעות אחרונות", כי "הנושא נמצא בטיפול בית המשפט והוא אשר יקבל החלטה בנושא. שר הרווחה מאיר כהן ביקר את מור-יוסף בביתה אך הוא מנוע מלהתערב בנושא שנמצא בהליך משפטי".

ביקורת על ההליך התעוררה גם בקרב חברי הכנסת. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר השדולה לשילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך שמתניידת בעצמה בכיסא גלגלים, אמרה: "עצם העובדה שמציבים מכשולים וחסמים בפני אישה עם מוגבלות לזכותה להורות היא בעיה. חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות מחייב איסור אפליה בכל תחומי החיים, ובמקרה זה יש ריח לא נעים של אפליה".

גם ח"כ אילן גילאון (מרצ), יו"ר השדולה למען אנשים עם מוגבלות בכנסת, אמר כי מקרים כאלה, ראוי שייבחנו בזהירות רבה טרם שוללים מאדם זכות להורות: "כמו כל אחד ואחת, לאנשים בעלי מוגבלויות תמיד עומדת זכות יסוד להורות והיא צריכה כמובן להתיישב עם טובת הילד. כולנו מוגבלים ונשאי מוגבלויות - רק במצבים קיצוניים טובת הילד עלולה להיות בסכנה".

פלייליסט - תרבות השקר השירות למען הילד במשרד הרווחה


קישורים:

תחלואי תעשיית האימוץ - אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד - דצמבר 2012 - אמנון לוי, פנים אמיתיות - השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..
פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות - יולי 2006 - ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר...

כישלון קונספציית האימוץ הסגור - סיפור ילדותה ונעוריה של דלית- להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. - ילדותה ונעוריה של דלית - סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי...

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם - השירות למען הילד- משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה...

פשעי משרד הרווחה - סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת - סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה - המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011...

הספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס - אוגוסט 2010 - ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ - פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ - במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך...

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת- ערוץ 1 - ספטמבר 2010 - פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת...

פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - יוני 2006 - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...

השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...

פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השוק השחור של האימוצים בחו"ל - מאי 2007 - בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה - מאי 2010 - מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא...

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 - האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים - כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. ...

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ - מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק...

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה - התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק - נובמבר 2009 - מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. ...

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו - ספטמבר 2007 - שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות ...

שיטות הרווחה - הילד הוכרז בר אימוץ סגור - ההורים לא ראו אותו יותר - מאי 2005 - שלא על פי סעיף 5 - לילי גלילי - הארץ - זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד - דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו - ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים.

מאי 2013  - מדובר באי טיפול בתלונה על עבירות משמעת נגד עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק.
שר הרווחה מאיר כהן מטייח פשעי משרדו. שר הרווחה מאיר כהן ממשיך את המסורת של אי טיפול בעבירות משמעת של עובדים סוציאליים העושים ככל העולה על רוחם נגד אזרחים. שר הרווחה מאיר כהן מסתתר מאחורי חומת ביורוקטיה ואינו מגיב עניינית לפניות בעניין מחדלי עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה נגד אזרחים.
שר הרווחה מאיר כהן מבזה את עבודת ועדת סלונים על עבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין. הוועדה העירה על מחדל ידוע משרד הרווחה במתן גיבוי מלא לפקידי הסעד בכל תלונה המוגשת נגדם ללא בדיקה עניינית של התלונה.

חוסר האונים של האזרח מול מערכת הרווחה הדורסנית - להלן דחיית עתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא


בג"ץ 2217/13ישראל אפל

נ ג ד


1. שר הרווחה, מר מאיר כהן


2. מר מיקי לוי, סגן שר הרווחה


3. עו"ד בתיה ארטמן, היועצת המשפטית של משרד הרווחה


4. עו"ס גבריאלה יצחקי


5. עו"ס ליאורה מסינגר


6. עו"ס תמר ציפורה שוב

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[01.05.2013]

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט י' עמית

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו


העתירה נמחקת אפוא, ללא צו להוצאות.


ניתן היום, ‏כ"א באייר התשע"ג (‏1.5.2013).


פסקי דין המאוזכרים במסמך זה: בג"ץ 11213/05


פסק-דין

השופט עוזי פוגלמן:

עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי נצווה על שר העבודה והרווחה להורות ליועץ המשפטי של משרדו להפעיל את סמכותו לפי סעיף 34(ב) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק העובדים הסוציאליים) ולהגיש קובלנה לוועדת המשמעת שהוקמה לפי סעיף 28 לאותו חוק, נגד המשיבות 6-4 - עובדות סוציאליות המועסקות בשירותי הרווחה של עיריית בני ברק - בגין מחדלים שהעותר מייחס להן בטיפול בגילויי אלימות שלטענתו אירעו בישיבה בבני ברק.

בעתירה נטען כי ביום 11.2.2013 שלח העותר מכתב לשר הרווחה שבו פירט שורה של מחדלים שייחס למשיבות 6-4 לטפל בגילויי האלימות האמורים. העותר ביקש מהשר להורות ליועץ המשפטי של משרדו להגיש נגדן תלונה משמעתית, ומשלא קיבל מענה לפנייתו, הגיש את העתירה שלפנינו.

דין העתירה להימחק על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירה מינהלית על החלטה של רשות לפי חוק העובדים הסוציאליים, ובכלל זה על החלטה בעניין חקירה או העמדה לדין משמעתי לפי סעיף 34(ג) לחוק העובדים הסוציאליים (סעיפים 1 (הגדרת "החלטה של רשות"), 5(1) ופרט 21(20) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התשס"א-2001; השוו: בג"ץ 11213/05 פלונית נ' ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין (17.7.2006)). אשר על כן, לא ראינו להידרש לעתירה, בלא שאנו מביעים כל עמדה לגופם של דברים.

העתירה נמחקת אפוא, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"א באייר התשע"ג (‏1.5.2013).

מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה.

ממצאי המבקר העלו כי משרד הרווחה האמון לסייע לילדים בסיכון מוציא בכפייה ילדים באמצעות ועדות ההחלטה הפועלות בניגוד לחוק ולנהלים. משרד הרווחה לאורך עשרות שנים אינו מיישם רפורמות שקבעו ועדות מומחים (ועדת גילת וועדת דב גולדברגר- ועדת היישום) תוך שהוא משתמש בכוח השררה וחולשתן של המשפחות.

עיקר ממצאי מבקר המדינה על עבודתן של ועדות ההחלטה:


1. משרד הרווחה לא עיגן בחקיקה את סדרי עבודתן של ועדות ההחלטה -  כפועל יוצא קיים קושי לגייס לדיונים בוועדות החלטה אנשי המקצוע שמחוץ למשרד הרווחה (אנשי בריאות הנפש, פסיכולוגים, נציגי חינוך וכדומה). יתרה מכך, בהיעדר הסדרה של פעילות הוועדות בחוק עלולה להיווצר התנגשות בחקיקה הקיימת (למשל התנגשות בין מחויבותו של עובד סוציאלי לחוק הנוער - כחבר בוועדה - לפעול לקידום תכנית הטיפול שנקבעה בה, גם אם אינו מסכים לתכנית, לבין חובתו לשמור על שיקול דעתו העצמאי והאיסור המוטל עליו בדין, כנאמן של בית המשפט, לקבל תכתיב כלשהו מהוועדה לתכנון טיפול או מכל גוף אחר, מלבד בית המשפט). - במצב הקיים למשרד הרווחה שליטה מלאה על ועדות ההחלטה, מה שאינו מאפשר להורים הנקרים לוועדה להתגונן מול "מומחי הוועדה" הכפופים למשרד הרווחה.

2. ועדות ההחלטה פועלות ע"פ נהלים שונים לא ברורים - במסגרת הרפורמה שונו באופן מהותי הנחיות משרד הרווחה למחלקות לשירותים חברתיים בכל הקשור לסדרי עבודתן של הוועדות לתכנון טיפול. למרות זאת לא עודכנה הוראת התע"ס, וקיים פער בינה לבין סדרי עבודתן של הוועדות בפועל. לפיכך לא ניתן לדעת ע"פ אילו הוראות פועלות ועדות ההחלטה מה שמאפשר ל"מומחי" הוועדה ליצור בלבול נגד הורים בוועדה.

3. מריחה טיוח של הרפורמה לקידום זכויות הציבור המוחלש - משרד הרווחה לא הכין תכנית רב-שנתית לביצוע הרפורמה ודחה בכל שנה את לוח הזמנים ליישומה. גם הערכתה של הרפורמה באמצעות מחקר מלווה, שהייתה אמורה להתחיל ב-2008, נדחתה בשלוש שנים. נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט 2012 - כעשר שנים לאחר שהמשרד החל בניסוי חלוץ (פיילוט) ליישום הרפורמה וכחמש שנים לאחר שהוחלט על יישומה ברמה הארצית - עדיין לא יושמו רכיבים מרכזיים בה, וצפוי שייושמו לא לפני סוף שנת 2015.

4. כלים פרימיטיבים, העדר תיעוד וגניזת פשעי ועדות ההחלטה - פיתוח כלים להבניית הדיון בוועדה לתכנון טיפול:
(א) לצורך הבניית תהליכי העבודה פיתח משרד הרווחה כבר בשנת 2003 ערכת טפסים (למילוי ידני) הכוללת הנחיות וכלים להכנה לדיון, לתיעוד שלבי הדיון ולמעקב על תכנית הטיפול (להלן - ערכת הכלים). השימוש בערכת הכלים במחלקות לשירותים חברתיים שנבדקו היה חלקי או שלא נעשה בה כל שימוש, בעיקר משום שהיא נתפסת מכבידה ומסורבלת בעיני חלק מהמשתמשים: ארבע מהמחלקות - בקריית גת, באופקים, ברהט ובמודיעין עילית - אינן משתמשות כל עיקר בערכת הכלים; שתיים מהן - בראש העין וברחובות - עושות בה שימוש חלקי בלבד.
משרד הרווחה מורח תיעוד פשעי ועדות ההחלטה במערכת ממוחשבת
כבר ב-2004 עמדה ועדת היישום על הצורך להקים מערכת ממוחשבת של דיוני הוועדות לתכנון טיפול והחלטותיהן. ואולם, רק ב-2009 החל משרד הרווחה לפתח את המערכת (להלן - מערכת מתו"ה) שנועדה להחליף את ערכת הכלים הידנית. מערכת זו נועדה גם לייצר מאגר מידע מלא הכולל נתונים ברמה המקומית והארצית בנוגע לעבודתן של הוועדות, כדי לספק בסיס לתכנון הטיפולים הנדרשים לילדים בסיכון ולבקרה על עבודתן. בספטמבר 2011 החל המשרד להטמיע את המערכת ב-14 מחלקות לשירותים חברתיים במסגרת ניסוי חלוץ (פיילוט), אולם נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט 2012 כמחציתן עושות בה שימוש חלקי בלבד, בין היתר בשל המבנה המסורבל והארוך של הדוחות שהמערכת מפיקה ומספרם הרב של הנתונים שמשתמשי הקצה נדרשים למלא לצורך הפקת דוחות אלה. הניסוי צפוי להסתיים במאי 2013, ורק בסוף 2015 צפויה המערכת הממוחשבת להיות בשימוש בכל המחלקות לשירותים חברתיים בארץ, בכפוף לאישור התקציב לכך.

5. מניעה מהורים מנגנוני ערר - ועדת היישום קבעה שאם הוועדה לתכנון טיפול ממליצה להוציא ילד לסידור חוץ-ביתי בניגוד לדעת הוריו, יתאפשר להורים לבקש דיון חוזר בוועדה מחוזית לתכנון טיפול. משרד הרווחה לא ביצע את החלטת ועדת היישום לכונן ועדות מחוזיות כאמור.

סוף דבר

משרד הרווחה במכוון בדרך של רמיה ומריחה ישום המלצות ועדת גילת וועדת היישום (דב גולדברגר) להגנה על זכויות המשפחה שילדיה נתלשים ממנה. המצב כיום מאפשר למשרד הרווחה בחיסיון ללא ראיות וללא תיעוד לתלוש ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטת תאוות בצע, שם נמצאים הילדים ללא פיקוח וללא זכויות. מדיניות משרד הרווחה לאורך השנים מדיפה ריח של שיקולים זרים, תאוות בצע ושחיתות.

פלייליסט - ועדת החלטה


קישורים:

פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם - ועדת גילת - להלן חלק מהמאמר "פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם" יואב יצחק , מעריב , 24/11/02. - מדובר אמנם בילדים בעלי סיכון, אבל עתה מתבררת הקלות הבלתי נסבלת של התהליך שהשתרש משך שנים מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם - פקידי הסעד בישראל מוציאים מדי שנה אלפי ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל...

 הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. -בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי...

ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם - עושים סדר חדש - הטלביזיה החינוכית - ערוץ 23 - יוני 2011 - ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם ומשפחתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה - ביוני 2011 פרסם מכון חרוב ממצאי דו"ח לפיו ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות מעורבים בפעילות עבריינית פי למעלה מ-3 מכלל ילדי השנתון, ושיעור הזכאים לבגרות נמוך משמעותית משל האוכלוסיה הכללית - הילדים מתויגים ע"י רשויות הרווחה והופכים להיות משאב כלכלי למשך שנים רבות בידי גורמי טיפול, פנימיות ומעונות, אומנה, אימוץ, ועוד עמותות ומלכ"רים. רשויות הרווחה מתנכלות ("מטפלות" לדבריהם של רשויות הרווחה) בעיקר במשפחות מוחלשות כגון חד הוריות, וכאלו שמצבם הכלכלי קשה...

שקרים ודמגוגיה נגד ילדים ומשפחות - פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערד - ערוץ 1- פוליטיקה - יוני 2011, פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערד מאוניברסיטת תל אביב זורה חול בעיני הציבור בראיון בתכנית פוליטיקה בערוץ 1 - דוידזון מציגה כאילו תהליך הוצאת הילדים מהבית הנו שקול ע"י ועדת החלטה וערכאה שיפוטית בעוד שבפועל ועדות ההחלטה מחליטות תמיד פה אחד ואינן מציגות בפני בתי המשפט לנוער את הדילמות והלבטים, בעד ונגד בהחלטותיהן. בנוסף ידוע כי בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים חותמת גומי לוועדות ההחלטה ולפקידי הסעד לחוק הנוער...

יעקב אליה מדבר על הרחקת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה

פקידי סעד לחוק הנוער - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה.

הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg

זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה

ועדות התכנון, טיפול והערכה לילדים בסיכון - ועדות החלטה (בשמן הקודם "ועדות הערכה"), במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ, מורכבות מנציגי רווחה, בריאות וחינוך ובראשן עובדים סוציאליים.

הוועדות משמשות כצומת המרכזי בקבלת החלטות בנוגע לילדים בסיכון, ותפקידן לגבש תכניות טיפול לילדים בסיכון ולמשפחותיהם בקהילה או במסגרות חוץ ביתיות וכן לעקוב אחר ביצוען. ועדות אלו מפוקחות על ידי משרד הרווחה, ומבצעות את תפקידן בהתאם למדיניות המשרד.

בדיקת מבקר המדינה (דוח המבקר בקישור), שנערכה בחודשים אפריל-אוגוסט 2012, בחנה את סדרי יישום הרפורמה בשירותי הרווחה ובעבודת הוועדות לתכנון, טיפול והערכה בלשכות הרווחה ברחבי הארץ, וכן ברמה המחוזית וברמת מטה המשרד. את הרפורמה הוחלט לבצע עוד בשנת 2002-2004, אך בדיקת המבקר העלתה כי משרד הרווחה לא הכין תכנית רב- שנתית לביצוע הרפורמה ודחה בכל שנה את לוח הזמנים ליישומה.

כמו כן, הערכתה של הרפורמה במחקר מלווה, שהייתה אמורה להתחיל ב-2008, נדחתה בשלוש שנים, ונכון למועד סיום הביקורת, כעשר שנים לאחר שמשרד הרווחה החל ב"פיילוט" ליישום הרפורמה וכחמש שנים לאחר שהוחלט על יישומה ברמה הארצית, עדיין לא יושמו רכיבים מרכזיים בה, ועל פי הנתונים שהגיעו למבקר המדינה צפוי כי הם לא ייושמו לפני סוף שנת 2015.

בדיקת המבקר העלתה כי בערכת טפסים האמורה לשמש את העובדים הסוציאליים לצורך הכנה לדיון בוועדה, תיעוד שלבי הדיון ומעקב אחר תכנית הטיפול, לא נעשה שימוש בפועל או שהשימוש בה היה חלקי במחלקות הרווחה שנבדקו, מאחר והיא נתפסה כמסורבלת ומכבידה על המשתמשים בה.

נכון למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2012, רק כמחצית מ-14 מחלקות הרווחה ברחבי הארץ, בהן הוטמעו כבר מערכות ממוחשבות, עשו בהן שימוש.

עוד נמצא כי ועדות תכנון, טיפול והערכה אזוריות, שנועדו למלא את תפקיד הוועדות ביישובים קטנים הסובלות מהרכב חסר בדרך כלל, לא הוקמו עד מועד סיום הביקורת, למרות שמשרד הרווחה קיבל כבר ב-2008 עשרה תקנים לאיוש ועדות אזוריות אלו.

יתרה מזאת, לא קיימת אפשרות להורים של ילד שהוועדה המקומית החליטה להוציא אותו מביתו, להגיש ערר על ההחלטה לוועדה מחוזית, מאחר והוועדות המחוזיות שהיו אמורות לטפל בעררים אלו, לא הוקמו.

בבדיקת האופן בו מיושמת הרפורמה נמצא כי ב-14 מתוך 38 תיקים אישיים שנבדקו באקראי (37%) לא השתתפו בדיוני הוועדות אנשי מקצוע מחוץ למחלקות הרווחה, כך בחמש רשויות מקומיות שנבדקו נמצא כי כדרך קבע אין נציגים משירותי הבריאות המשתתפים בדיוני הוועדות, ובכל המחלקות שנבדקו למעט אחת, צוין חסרונם של אנשי מקצוע לבריאות הנפש בוועדות, בעיקר אלו העוסקות בבני נוער, כמו גם חסרונם של נציגי מערכת החינוך בחלק מהוועדות המתכנסות ברשויות המקומיות.

גם הגברת השיתוף של הורים וילדים בדיוני הוועדות, מהלך עליו המליצה הרפורמה, יושם באופן חלקי בלבד.

"כעשר שנים לאחר שיצא משרד הרווחה בניסוי חלוץ לביצוע הרפורמה בוועדות, ראוי להשלימה בהקדם, ובכלל זה לקדם את הסדרת מעמדן של הוועדות בחקיקה, לפעול בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים להבטחת הרכבן הרב-מקצועי של הוועדות, להקים מנגנוני ערר על החלטות הוועדות, להשלים את תשתיות המחשוב ואת גיבוש אמצעי הפיקוח הנאותים עליהן; ולבחון את יישום תהליכי השינוי", כתב מבקר המדינה.

פלייליסט - ועדת החלטה



קישורים:

ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....

פרשת הילדים האבודים - יואב יצחק - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, ....

ועדת החלטה בלשכת הרווחה החליטה להוציא את הילד מהבית - בגלל בעיית הסעות - להלן פרטי האירוע הנדון הלקוח מאתר הפורומים המשפטיים. מדובר במשפחה חד הורית המתגוררת בישוב במרחק 10 דקות נסיעה מירושלים. למשפחה ילד עם בעיות התפתחות, הילד לא מפרש נכון את ההתרחשויות החברתיות וזקוק לסיוע סביבתי צמוד, עקב "בעיות תקשורת" - לשכת הרווחה המקומית הציעה פתרונות לא מתאימים שכשלו: בית הספר (כתה א) שאליו הופנה הקטין הודיע שיש טעות בהבחנה ושהוא לא שייך אליהם. באין מסייע מתאים נשאר הילד במסגרת בית הספר ללא הטיפול המתאים שהיה אמור לקבל. העזרה הנוספת שהובטחה מסגרת אחר הצהריים התבררה כלא מתאימה וממנה הוא ניפלט החוצה...

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדות - תוכנית הטלוויזיה עושים סדר - טלביזיה חינוכית, עם גל גבאי מתאריך 20 לנובמבר 2011 - בתכנית מתארחת עורכת הדין לימור אסולין אשר מדברת על הקלות הבלתי נתפסת בה ילדים תמימים נופלים שדודים תחת חוסר היכולת המשווע של מערכת הרווחה לייצר עבורם בית ומקום מוגן חרף הוצאתם מהבית מסיבות שונות עד כדי פגיעה ממשית בגופם ובנפשם. הילדים מוצאים מביתם בכפייה בצו בית משפט לנוער ומועברים למוסדות הרווחה שם הם נמצאים הרחק מביתם ומשפחתם ללא זכויות או השגחה ראויה...

הכתבה מטפלות הורו לחוסים לקיים יחסי מין זה עם זה, וייכלאו , מאת: קובי מנדל, מערכת וואלה! חדשות , אפריל 2013

השתיים, עדי רווח ואורלי וונדה מפרדס חנה, הורו לחוסים לבצע מעשים בעלי אופי מיני אחד בשני בזמן שעבדו במוסד "אילנית" ביישוב. במקרה אחר ליפפו נייר טואלט על חוסה וצילמו זאת



הורשעו במעשים מגונים והתעללות נפשית בחסרי ישע (צילום אילוסטרציה: אורי לנץ)



"פגעו בחוסים פגיעה קשה שאין לדעת את ממדיה" (צילום: עומר מירון)

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר הבוקר (שלישי) ארבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי על עדי רווח בת 25 מפרדס חנה, וכן שנתיים מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי על אורלי וונדה בת 24 מפרדס חנה, שתיהן מטפלות במוסד השיקומי "אילנית" שביישוב. זאת, לאחר שהן הורשעו בפרשת התעללות בחוסים בעת שעבדו כמטפלות במוסד בשנת 2010. השתיים הורשעו בגרימת מעשה סדום, גרימת מעשים מגונים והתעללות נפשית ומינית בחסרי ישע על ידי האחראי.

השתיים הועסקו בתום שירותן הצבאי ב"עבודה מועדפת", כמטפלות במוסד שיקומי בו מאושפזים חוסים הסובלים מפיגור שכלי ונפשי קשה ביותר. השופטים, אב בית הדין יוסף אלרון והשופטים משה גלעד וד"ר מנחם רניאל, הבהירו כי התמונה הכללית שהתקבלה מהראיות היא כי הנאשמות ניצלו את מצבם של החוסים ובמקום להגן עליהם הפכו אותם לכלי שעשוע לסיפוק גחמותיהן והורו להם לבצע מעשים בעלי אופי מיני האחד בשני. בנוסף לעבירות המין הן נהגו לקלל את החוסים ולהקליט זאת במכשיר הסלולרי. במקרה אחר ליפפו נייר טואלט סביב ראשם של חוסים וצילמו זאת.

הרכב השופטים ציין כי המעשים בהם הורשעו הנאשמות מעוררים סלידה וצער עמוקים ואין די במילים כדי לבטא את שאט הנפש ממעשיהן – כל אחת בהתאם לחלקה – בחוסים פגועים, חסרי ישע, הנתונים באופן מוחלט לחסדן. הדברים חמורים במיוחד לאור העובדה כי לא מדובר בכישלון חד-פעמי, כי אם בסדרה מתמשכת של מעשים, לאורך שבועות וחודשים, פעם אחר פעם. כן הוסיפו כי לא התעלמו ממורכבותה של עבודה במוסד שיקומי מעין זה, ככלל, ובמחלקה הספציפית בה עבדו הנאשמות בפרט. "במקום להגן על החוסים – שגם כך התאכזר אליהם גורלם – ולדאוג לשלומם ולביטחונם, ניצלו הנאשמות את מצבם הקשה כדי לבצע מסכת מעשים מזוויעה. הן מעלו באמון שניתן בהן ופגעו בחוסים פגיעה קשה שאין לדעת את ממדיה", כתבו.

בנוסף, השופטים הדגישו כי גם אם הייתה באותה מחלקה אווירת מיניות ופריצות מופקרת, כפי שטענו הנאשמות, היה עליהן כבנות תרבות להתעלות מעליה ולא להשתתף בה כפי שעשו מטפלות אחרות.

עורך הדין יובל זמר המייצג את אורלי וונדה מסר לוואלה! חדשות כי חרף העובדה שבית המשפט זיכה את מרשתו מהאישום החמור ביותר בכתב האישום הרי שעל הרשעתה באירוע נוסף בכוונתו לערער בפני בית המשפט העליון.

יו"ר סיעת מרצ בכנסת, ח"כ אילן גילאון, וארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, קיבלו כבר לפני ארבע שנים תלונות קשות על הפרת זכויות אדם והתעללות בדיירים במוסד. לאחר ביקורי פתע במקום, הגישו ח"כ גילאון ובזכות עתירה לבג"ץ לסגירת המוסד. "פסק הדין שניתן היום עושה צדק, גם אם נקודתי, עם דיירי המוסד", אמר ח"כ גילאון. "מקומות סגורים, הנמצאים הרחק מהעין הציבורית ומקיימים משק סגור, עלולים להפוך קרקע פורייה להתעללות ולהפרת זכויות אדם, כפי שהתרחש באילנית. אסור להפקיד את החלשים ביותר בחברה בידי שרלטנים ושאר קבלנים. עתה על המשרד לממש את החלטתו לסגור את המוסדות הפסיכיאטריים הפרטיים".

מה מתחולל במוסדות הסגורים של משרד הרווחה


קישורים:

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח  - נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים  - "תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי" - זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת"...

לסגור את מכלאות משרדי הרווחה והבריאות - כדי  להגיע למכלאות משרד הרווחה לא צריך לעשות עבירה פלילית או לעבור הליך שיפטי פומבי עם ראיות. די בחוות דעת משוחדת או רשלנית של פקידת או "מומחה" מטעמה, ובתי משפט לענייני משפחה או נוער בדלתיים סגורות ללא ראיות ישלחו כל ילד, אזרח, קשיש לכליאה במכלאה לחודשים או שנים. מדובר במכלאות משרד הרווחה כגון פנימיות, מרכזי חירום ועוד.. ומוסדות פסיכיאטריים...

משרד הרווחה מחריב חיי הילדים בפנימיות ומתנער מאחריות - הכתבה פנייה למבקר: מי אחראי לשלומם של ילדי הפנימיות? , יובל גורן | 18/3/2013 - לאחר שמדריך הורשע באונס נער בפנימייה, ניסתה המועצה לשלום הילד לברר איזה גוף ממשלתי אחראי על תפעול המוסד ועל שלום הילדים בו - אך ללא הצלחה משרד הרווחה: "הנושא באחריות משרד החינוך" משרד החינוך: "זו אחריותו של משרד הרווחה"...

מדריך הפנימיה החריב את עולמו של בן ה- 13 - מרץ 2013 - הצביעות והאכזריות של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער התולשים בכפייה בדלתיים סגורות, ללא ראיות, ילדים מבתיהם למוסדות כליאה מופרטים, שם הם מופקרים להזנחה התעללות ואונס במשך שנים ואין מושיע...

תחלואי הסחר בילדים ברשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - מווסתים ילדים בין פנימיות משיקולים זרים - יוני 2012 - משרד הרווחה מווסת ילדים בין פנימיות משיקולים זרים, פוגע בהם ומרחיק אותם מהוריהם. מדובר בילדה אשר הוצאה בכפייה מידי אמה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער סברה שהאמא אינה מסוגל לגדלה. הילדה הועברה לפנימיה באזור מגורי האם. "מחול השדים" של פקידת הסעד ושופטי הנוער ממשיך והם רוצים להעבירה לפנימיה מרוחקת.

נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים


"תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי".
זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת".
משרד הרווחה: "המעון עבר הרבה תקופות קשות בעבר, אך עשה תהליך מדהים בשנים האחרונות".
הזעקות שנשמעו מכיוון חצר הבידוד גילעם – מעון נעול שבו שוהים בני נוער בפרקי זמן משתנים בהתאם לצווי בתי המשפט ובתנאי פנימיה – לא פסקו במשך דקות ארוכות.
אהרון (שם בדוי), הנער שהוכנס לבידוד, לא הפסיק לקרוא שוב ושוב לאם הבית. "תוציאי אותי מפה", הוא קרא לה, אבל איש לא ענה לו.
בקטע וידיאו שהגיע לידי "7 ימים" נשמעות צעקרותיו המחרידות של הקטין, שנמשכו דקות ארוכות, עד אשר הצילום נקטע.

"כואב לי, תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר".
בכה אהרון, אך לא זכה לשום מענה. השעה היתה קצת לפני תשע בבוקר, וביום ראשון בשבוע משרדי המעון המו אנשי צוות.
"ישבתי מחוץ למשרד שלי ושמעתי את הצעקות ממרחק של עשרות מטרים", מספר אחד העובדים שהיו במקום. "היה איתי עובד נוסף, והמשרדים היו מלאים באנשי צוות. להערכתי, רבים שמעו את הצעקות, הן היו מקפיאות דם. זיהיתי את הקול שלו מיד, כי בעבר מצאתי אותו כשניסה לפגוע בעצמו".

– מה עשית כששמעת את אהרון צועק?

"פתחתי את דלת חדר הבידוד, כי ידעתי שהוא מסוכן לעצמו. דיברתי איתו, הוא התלונן שכואב לו, שהוא סובל ולא רוצים לפנות אותו. פתאום הגיע אחד מאנשי הצוות והתפלא שאני שם. הוא שאל: 'מה אתה עושה פה?', עניתי לו שהילד קרא לי, אז ניגשתי אליו ונכנסתי לבידוד. הוא כעס עלי ואמר: 'מי הרשה לך? מה אתה מתערב?', אז יצאתי החוצה כדי לא להתווכח ליד הילד. אמרתי לו שהנער מתלונן שכואב לו. הוא ענה לי: 'הוא סתם משחק אותה. אתה רופא? אל תגיד לנו מה לעשות. זה לא התפקיד שלך!"
העובד מיהר להוציא מזכר למנהל.
"כאשר הגעתי למעון בשעה 07:15 בעודי מדפיס את השעון, קרא לי נער מתוך הבידוד ורצה לדבר עימי" – כך כתב בו ביום למנהל המעון, יעקב כהן. "החלפתי עימו כמה מילים ובהן טען הנער כי נחבל. באותו רגע הגיע איש צוות והשתומם מדוע אני נמצא בבידוד ומדבר עם הנער, וטען שאסור לי לעשות זאת משום שזה אינו תפקידי".
העובד הוותיק ממשיך ומתאר את קורותיו באותו הבוקר: "ברצוני להזכיר כי בעבר הסתכלתי דרך פתח הבידוד, וראיתי את אותו נער מנסה לפגוע בעצמו. באותו רגע הגיע איש צוות ואמר לי שאסור לי לטפל בנער או לדבר עימו. שאלתי היא: האם במקרים כאלו, כשנער עלול לפגוע בעצמו, איני רשאי להתערב ולמנוע את הסבל, והאם אני רשאי לדבר עם נערים ולשמוע את מצוקתם ואולי גם לעזור להם? מבקש בזאת הנחיה לעתיד".
ביומן הבידודים של מוסד גילעם מאותם תאריכים, שהגיע לידי "7 ימים", מופיע שמו של הנער "אהרון" בן העשרה שוב ושוב: למרות שתואר בפנינו על ידי אנשי צוות כ"שקט וחמוד", הוכנס לבידוד כבר ביום הראשון של חודש אוקטובר, וגם במהלך חודש נובמבר. באמצע נובמבר הוכנס לשם שוב למשך כמה שעות, ובימים שלאחר מכן מצויין שמו בבידוד יותר מעשר פעמים.


בעקבות המכתב זומן העובד לשיחה עם המנהל: "הוא דרש ממני לא להתערב, אלא לקרוא למדריך", טוען איש הצוות, "אז אמרתי לו שעד שאני אקרא למדריך, הילד יכול למות. הוא לא קיבל את דבריי".
את המקום שבו מבודדים את הנערים החוסים תיאר אחד המדריכים: "זו חצר פתוחה עם גג חלקי וטלאי סורגים".
יומיים אחרי שתועדו זעקותיו של אהרון וימים רבים לאחר שהיה בבידוד, פונה הנער למרפאת זבולון בקריות, שם טופל רפואית.
שבוע לאחר מכן שוב פונה אהרון למרפאה בשל מצבו הבריאותי. גם לאחר מכן הוכנס לבידוד, אולם שבועות ספורים לאחר מכן אושפז הנער לראשונה בחייו בבית חולים לבריאות הנפש, ולאחר מכן הועבר למעון שיקומי אחר.
"7 ימים" מביא עדויות על אודות התנהלות בעייתית במעון הנעול גילעם. זו אינה הפעם הראשונה: כבר לפני כשלוש שנים וחצי חשפנו סיפורים קשים שהתנהלו בין כותלי המוסד.
במשרד הרווחה אומרים בתגובה, כי "ההתנהגויות שאיתן מגיעים נערים לגילעם הן קיצוניות ביותר, גם ברמה של האלימות כלפי הזולת וגם כלפי עצמם. זה מעמיד אתגר כמעט בלתי אפשרי בפני הצוות במעונות" – וכאן, מודים במשרד הרווחה, "אין לנו הכלים שישנם בשירות בתי הסוהר ובבתי חולים פסיכיאטריים", אך מוסיפים: "מעון גילעם עבר הרבה תקופות קשות בעבר, אך עשה תהליך מדהים בשנים האחרונות".


"הצעקות היו מקפיאות דם".

ההזדמנות האחרונה

חסות הנוער היא הרשות האחראית מטעם משרד הרווחה על טיפול חוץ ביתי במתבגרים המצויים במצבי קצה של סיכון ופשיעה, לאחר שמסגרות רבות כשלו במתן מענה טיפולי עבורם. הרשות הופעלה על ידי המדינה עד ראשית שנות ה- 80, ואז החלה הפרטת השירות.
כיום מספקות את השירותים ההכרחיים של חסות הנוער כמה עמותות, שהגדולות שבהן הן ענ"ב ואותו (לשעבר שח"ל).
בשתיהן יחד מועסקים יותר מ- 400 עובדים. שירותים אלו מתוקצבים על ידי משרד הרווחה.
בשנים האחרונות חלה ירידה הדרגתית בתנאי העסקתם של העובדים, והשכר של רובם נמוך מאוד ואף נושק לשכר מינימום. תנאי ההעסקה הירודים גורמים לתחלופת עובדים גבוהה ולקושי בגיוס כח אדם. הפגיעה בעובדים פוגעת באופן ישיר בנוער שנמצא תחת חסותם.
כך למשל, משך ההעסקה הממוצע של מדריך הוא פחות משנה וחצי, בזמן שאחד הגורמים החשובים ביותר לנער או לנערה שעברו חוויות קשות הוא קיומה של דמות יציבה ונורמטיבית בחייהם. כמו כן, הקושי בגיוס עובדים, על אף התקנים, יוצר מצב בלתי נסבל של נערים הנשארים ברחובות או נשלחיםם לבתי כלא כי אין עבורם מענה.
ובכל זאת, כיצד קורה שנער ללא עבר של אשפוז פסיכיאטרי מגיע בתוך חודשיים למצב כה קשה? מדריך, שעזב לאחרונה את עבודתו בגילעם, מספר: "אהרון קיבל כדורים יום-יום, מאז שהגיע אלינו".
– על פי איזה מרשם מחולקים הכדורים האלה?
"יש לנו פסיכיאטרית שבאה ומאבחנת. היא מגיעה אחת לשבוע-שבועיים ופוגשת בכל פעם שניים – שלושה נערים".
— ומי מחלק את הכדורים? אחות?
"לא. אין תקן לאחות. זה המצב זה שנים. מי שנותן את הכדורים לנערים היא אם הבית. בסוף יום העבודה היא משאירה את הכדורים של הערב אצל המדריכים. כל ההתנהלות הזאת לא תקינה בעיניי.
אני התרעתי כמה פעמים על הענין הזה, שלדעתי אחות צריכה לחלק את הכדורים ובוודאי לא מדריכים או אם הבית".
– בפני מי התרעת?
"עליתי למנהל, לרכז החינוך וגם לאם הבית. אמרו לי: 'אל תדאג, יש לנו את כל המסמכים במשרד'. אמרתי: 'תציגו לי אותם'. לא פעם איימתי שאני לא אתן כדורים".
– אתם המדריכים נותנים את הכדורים?
"מה שקורה הוא, שנותנים לנו כדורים בתפזורת. לגבי כל נער יש ערכה כזו שמכניסים לתוכה את הכדורים. בצהריים היא (אם הבית) נותנת. אם לא – אחד המדריכים נותן. בערכה עצמה לא פעם ולא פעמים גיליתי שכדורים הוחלפו בטעות".
– דיווחת על הטעויות הללו?
"בוודאי. תארי לך נער שקיבל בטעות כדור שהיה מיועד ללילה, ובמשך כל היום הסתובב כמו זומבי, חצי רדום. וגם ההפך קרה, שנער לא הצליח לישון כל הלילה והיה ערני מדי בגלל כדור שהוחלף, ובבוקר הוא שוב לא תיפקד אחרי לילה שלם שהיה ער".
ברווחה אומרים, כי "קרו פעמים בודדות שהכדורים נפלו, אך מאז הופקו לקחים והוסקו מסקנות".
הוריו של אהרון הילד אומרים שמעולם לא היה לבנם עבר של אשפוז פסיכיאטרי ומעולם לא נזקק לטיפול תרופתי לפני שהגיע למערכת המעונות.
כמה ימים מאוחר יותר, בשיחה נוספת עם אותו מדריך, הוא ציין בפנינו כי שקל כמה פעמים לסרב להוראה לתת כדורים פסיכיאטריים, אולם חשש כי יפוטר ולכן נאלץ להמשיך בזאת: "הם פגעו בשכרי בעבר לא פעם. רוב השכר שלנו מגיע מהמשמרות שאנחנו עושים, ועל כל סירוב כזה נענשתי בעבר בהורדה של מספר המשמרות". ברווחה מכחישים: "לא היו דברים מעולם".
עוד הוסיף המדריך: "הנערים שוחחו איתי על ענין הכדורים פעמים רבות. יש כאלו שמנסים להתחכם, לא בולעים את הכדורים".

– הנערים התלוננו על כך?

"בטח, כל הזמן. הם אומרים לי: 'אתם רוצים לשגע אותי? אתם רוצים לסמם אותי? מה אני משוגע?' לאחרונה קנו להם מרסק כדורים משום שהם מסרבים לקחת את התרופה, והרכז או המנהל או אם הבית נותנים את ההוראה לרסק כדור לנער מסוים. נער לוקח את הכוס וצריך לבלוע את הכדור בנוכחותי. למדריכים נאמר שהנער חייב לקחת את הכדור".
מדריך לשעבר בגילעם מספר כי זה שבע שנים שאין אחות במעון גילעם: "אם הבית נכנסה לתפקידה לאחר שפורסם מכרז, ולאחר שהפכה ממחסנאית לאם בית הפכה גם להיות האחראית על מתן הכדורים הפסיכיאטריים".

– כמה נערים מקבלים היום כדורים?

"מתוך 28 נערים במוסד, 22 מקבלים כדורים באופן קבוע".

מדריך אחר שעזב מספר כי המדריכים הנשארים למשמרות אחר צהריים ולילה מקבלים מעטפה עם כדורים, למקרה שאחד הנערים יצא מכלל שליטה. וכך נכתב על ידי אם הבית במסמך פנימי שהגיע לידי "7 ימים":

"במקרים של SOS (במצבי התנהלות מסוכנת לעצמו או לסובבים), יש לתת כדור שלם של 40 מ"ג. במעטפה יש 8 כדורים, אבקש לעדכן את אנשי הצוות מתי קיבל הנער כדור". חתומה: אם הבית.
"הם חיות? שואל המדריך, "צריך להרדים אותם כדי שיהיה שקט תעשייתי? ההתנהלות הזאת מפחידה אותי.


שער גילעם. כופים על הילדים לקחת כדורים פסיכיאטריים

"חום ואהבה"

במשרד הרווחה מופקד אגף תקון על מתן שירותי טיפול חברתי ופיקוח, שיקום ומניעה לעוברי חוק ולאוכלוסייה במצוקה קשה.
רשת חסות הנוער, הפועלת במסגרת אגף תקון, הינה הרשות המוסמכת לפתח, להפעיל ולבקר מענה חוץ ביתי לבני נוער עוברי חוק או טעוני הגנה, המוצאים מביתם לפי צווים שיפוטיים, או לפי המלצות של שירותי הרווחה, בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971.
בראש רשות חסות הנוער עומד הממונה על המעונות, והרשת מטפלת בכ- 2000 מתבגרים בשנה ברשת מגוונת של מסגרות: רוב האוכלוסיה המטופלת הינה בגילאי 12-18.
המוסדות הינם מעונות נעולים, ואליהם מגיעים נערים שנשפטו אך לא נשלחו לבית הסוהר, אלא לתקופת שיקום באמצעות כלים חינוכיים וטיפוליים, הקניית השכלה ושינוי דפוסי התנהגות, כשהמטרה הינה להשיבם לחברה נורמטיבית ולסייע להם לרכוש נורמות התנהגותיות ותפקודיות.
מתחילת שנות ה- 90 קבעה הממשלה מדיניות של העברת מוסדות הרווחה, שהופעלו בעבר על ידה, לרבות מעונות נעולים כמו גילעם, להפעלה בידי גורמים חוץ ממשלתיים.
מדיניות זו – על פי החלטה ממשלתית – מטרתה לייעל ולשפר את השירות הניתן במוסדות הרווחה. כך, משימות שבוצעו בעבר על ידי עובדי מדינה, בין אם מדובר בהוראה ובין אם בהדרכה, בתחזוקה או בבישול, מבוצעות כיום על ידי גופים חיצוניים המספקים את השירותים האלה.
בגילעם מופעלים השירותים הניתנים לנערים על ידי עמותת ענ"ב.
אחד המעונות השייכים לחסות הנוער הוא מעון ירכא, המצוי בכפר ירכא שבצפון ומהווה את הכתובת היחידה לבני נוער ערבים.
אבי בן שלום הוא מדריך ותיק בירכא, שעבד עד לפני כמה שנים גם בגילעם.

באוגוסט 2012 שלח בן שלום מכתב למנכ"ל עמותת ענ"ב, שי שער.
בן שלום התריע על "נורמה פסולה", לדבריו שהשתרשה במעון ירכא בנוגע לכליאת חוסים ולמתן תרופות פסיכיאטריות:

"כידוע, כליאת חוסים ומתן תרופות על ידי גורמים לא מוסמכים הינה עבירה על חוקי המדינה ומאסר בגינה… אין רצוננו בעריפת ראשים, אלא בסביבת עבודה חוקית למען אוכלוסיה שלשלומה אמונים אנו".
בתשובה קיבל בן שלום מכתב ממשרד הרווחה. לטענת בן שלום על כליאת חוסים, ענה המשרד:

"אבקש לחלוק על השימוש במינוח 'כליאת חוסים', ולהבהיר כי אין כליאה של נערים במעונות של חסות הנוער. אכן, כדי לשמור על שלומם ובטחונם של הנערים, ישנה האפשרות להשתמש באמצעי ריסון וכן האפשרות להחזיק נער בחדר נעול, הכל בהתאם לקבוע בסעיפים 41 א' ו- 41 ב' לחוק הנוער, התשל"א-1971".
לגבי השימוש בתרופות פסיכיאטריות, עונה המשרד: "מאחר שהמעון מהווה תחליף לבית, נעשית נטילת התרופות בדומה לאופן שבו היו הנערים נוטלים תרופות בביתם. סוגי התרופות ומינונן נקבעים על ידי רופאים, ונטילת התרופות מוסכמת על הקטינים ועל הוריהם, החתומים על מסמך שלפיו הם מסכימים כי הנערים ייטלו תרופות אלו. תפקיד המדריכים בהקשר זה הוא אך לדאוג להזכיר לנערים לקחת את תרופותיהם, תוך שאינם כופים זאת עליהם כמובן, ולוודא שנער שנטל תרופה חתם שעשה כן".
בן שלום לא הרים ידיים, ובחודש דצמבר האחרון כתב גם לשר הרווחה דאז (משה כחלון):

"כבוד השר, שנים ארוכות נכלאים החוסים במעונות החסות של משרד הרווחה… כליאתם נכפית על ידי עובדי ההוראה במקום. כמו כן מתן תרופות נכפה על עובדי ההוראה בניגוד לתקנות ולהוראות…".

על מכתבו זה טרם קיבל תשובה עד היום. בן שלום, יושב ראש עובדי ההוראה בירכא ובעבר בגילעם, מדגיש שלא יפסיק את מאבקו:

"הנערים האלה מגיעים לטיפול ולשיקום, אני מכיר אותם ועובד איתם שנים רבות. הם זקוקים לחום ולאהבה כדי שיוכלו לחזור לחיות בחברה נורמטיבית ולהביא תועלת לעצמם ולחברה הישראלית.
הם באים ממשפחות חלשות שאינן מודעות לזכויותיהן. הבידוד, למרות הכחשות הממונים – הינו מעשה חמור לדעתי.
גם המצב, שבו ניתנות להם תרופות ללא בקרה וללא פיקוח של איש מקצוע, לא היה עובר בשלום לו היה מדובר בבית 'האח הגדול' או בילדים הביולוגיים של האחראים על חסות הנוער".

קישורים:

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות - אוגוסט 2009 - במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד ...

נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה , הארץ , אוקטובר 2006 - בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות. -בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).

משרד הרווחה - ועד העובדים - ההנהלה - והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם" - בועדה שמינה רה"מ ושר הרווחה דאז אולמרט בשנת 2006 נמצאו כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד. בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים. הדו"ח מתאר שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק וסיכון שלומם של חוסים בעשרות המעונות של הרשות, המטפלת בבני נוער שנפלטו מבתי ספר ו/או הסתבכו בפלילים. הוועדה תולה חלק נכבד מהאשם בהנהלת המשרד. "הוועדה מצאה כי במשרד בכלל, וברשות בפרט, חסרה 'יד מכוונת', דבר המביא לחוסר משמעת ולאי ציות בכל הדרגים בשטח ובמטה", נכתב בדו"ח, "לעומת חוסר הציות להוראות הממונים, קיים ציות יתר לוועד העובדים, גם כאשר הדבר פוגע בחוסים וסותר את החוק". ... על רקע חולשת ההנהלה התעצם ועד העובדים (...) והפך לשחקן מרכזי הקובע את כללי המשחק. ועד העובדים נותן הנחיות לעובדים בתחומים מקצועיים שאינם מעניינו ואף סותרים את הוראות החוק, ומאיים על עובדים", נכתב בדו"ח...

עדויות ממעון גילעם - "המדריך הפשיט אותי ונתן לי מכות רצח" , הארץ , נובמבר 2006 - המקלחות היו מקום פרוץ ופתוח. אני זוכר שתמיד היה שם קר... היו מקרים במקלחות... הפשיטו ילדים, שפכו עליהם מים קרים. בלילה המדריך היה מעדיף ללכת לישון. היו נועלים אותנו בחדרים. היינו נעולים בביתן כ-12 עד 20 נערים. בלילה אתה לא ישן. הפחד חזק. פחד מנערים שיפגעו בך, היו מקרים של דקירות סכין או חפצים חדים. הרבה פעמים חשבתי לברוח משם, אבל פחדתי להסתבך יותר" (א', נער שחסה בגיל-עם) - "הגעתי לגיל-עם בגיל 14 והייתי שם שנתיים. הייתי בהמון תקריות של אלימות. אלימות בין הנערים וגם אלימות של המדריכים נגד הנערים. אף אחד לא רצה להתלונן במשטרה... המדריכים נהגו לאיים. 'נפתח לך תיק'. מה היה הדבר הכי אלים שחוויתי? אחד המדריכים לקח נונצ'קו, לקח אותי לבידוד, הפשיט אותי והכניס לי מכות רצח. זה היה בחורף, נשארתי שם לבד, כל הלילה, עירום. הייתי ילד בן 14" (חוסה בגיל-עם) ..

ועדה שמינה אולמרט: כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה , הארץ נובמבר 2006 - מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד; בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים; המלצות לצעדים נגד חמישה מבכירי המשרד ...

כמו חיות בג'ונגל - הכתבה כמו חיות בג'ונגל , אסתי אהרונוביץ , ניב חכלילי , הארץ , אוקטובר 2006 - בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני" (חוסה מגיל-עם)... הנוף הפסטורלי בדרך אל מעון גיל-עם, הממוקם בקרחת יער בין קרית אתא לשפרעם, מטעה. מאחורי החומות הגבוהות חוסים נערים שנשלחו לכאן בצו בית משפט, לאחר שרובם נפלטו מכל מוסד חינוכי אחר. על פי אתר האינטרנט של משרד הרווחה, המפעיל את המקום, מטרת המעון לתת מענה טיפולי לנערים הללו: לקדמם בתחום המקצועי, הטיפולי והחינוכי ולשלבם בחזרה בקהילה. המציאות שונה במקצת....

בס"ד עצרת מחאה מול ביתו של שר הרווחה ח"כ מאיר כהן

ברחוב החצב 9 דימונה 050-8846712

כדי  להגיע למכלאות משרד הרווחה לא צריך לעשות עבירה פלילית או לעבור הליך שיפטי פומבי עם ראיות. די בחוות דעת משוחדת או רשלנית של פקידת או "מומחה" מטעמה, ובתי משפט לענייני משפחה או נוער בדלתיים סגורות ללא ראיות ישלחו כל ילד, אזרח, קשיש לכליאה במכלאה לחודשים או שנים.
מדובר במכלאות משרד הרווחה כגון פנימיות, מרכזי חירום ועוד.. ומוסדות פסיכיאטריים.

המאמר לסגור את המוסדות הסגורים , שרון פרימור , הארץ , 29.04.2013


 שלוש פרשיות של התעללות קשה במוסדות לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית נחשפו בשנים האחרונות. במוסד “נוה יעקב”, שם התגלה סיפור נרחב של הזנחה והתעללות; רופאים בכירים ואחיות בבית החולים הפסיכיאטרי “איתנים” הורשעו בהתעללות בדיירים, ורק בשבוע שעבר נגזר דינן של מטפלות במוסד “אילנית” בגין התעללות מינית ונפשית קשה במטופלים.



 עוד עשב שוטה, ועוד אחד. האומנם? צריך להשיר מבט למציאות כדי להיווכח שמדובר בערוגה שלמה של עשבים שוטים.



 המדריכות ב”אילנית” היו חיילות משוחררות בתחילת חייהן, לא נשים מוכות גורל שדעתן השתבשה עליהן. הרופאים והאחיות ב”איתנים” הם ברובם אנשי מקצוע מוערכים, אנשי משפחה נורמטיביים. דומה שמחוץ לכותלי המוסד איש מהם לא היה מעז לעשות ולו מקצת מהמעשים שבהם הורשע. ולא רק הם. אנשי צוות רבים ידעו ושמעו, אך הפנו מבטם.



 המדריכות באילנית טענו שמעשיהן היו מעשי שובבות, ושמנהל המוסד ראה וידע ולא נקט סנקציות. הנאשמים מבית החולים איתנים טענו שמדובר היה בשיטות טיפול שנרשמו על לוח המחלקה ואיש לא ניסה להסתירן. כך, למשל, נהגו להשאיר דייר בבגדיו ספוגי השתן כדי שילמד לא להרטיב את עצמו, או להושיב דייר מתחת לשולחן האוכל, על הרצפה, כדי שילמד לאכול כיאות.



 מה יש בהם, במוסדות סגורים לאנשים עם מוגבלות, שמוציא מאנשים כה רבים את שדיהם האפלים ביותר? אין ספק, העבודה במוסרות אלה היא אתגר עצום. עשרות ולפעמים מאות בני אדם עם צרכים מורכבים ביותר גרים בהם ביחד, ללא מעש, ללא עיסוק. המדריכים והמטפלים עייפים ומשועממים, ועם הזמן גם מבינים שאיש מחוץ לחומות המוסד לא צופה במתרחש. מעליהם המנהלים, שכל מטרתם לגרוף רווחים. הם גם יודעים שההורי הדיירים לא יפצו פה, כי הם אסירי תודה שמישהו מטפל בילדם. ומה עם משרד הרווחה ומשרד הבריאות, ששיבצו שם את האנשים? הם משלמים למפעיל מאות שקלים ליום בעבור כל דייר, ומצפים לשקט.



 מכאן ועד לשלילת צלם אנוש של הדיירים הדרך קצרה. זה מתחיל בקטן. למשל, כשצריך להוביל את דיירי הביתן לחדר האוכל (למה חדר אוכל ולא מטבח ביתי? כי מוסד זה לא בית), ואחד מהדיירים מתחיל להתנועע אך לא זז. בפעם השלישית המדריך כבר יחטיף לו מכה קטנה. “ממילא הוא לא מבין”, יאמר לעצמו. איש לא מגנה, לאף אחד לא אכפת. ואם דייר אחר קורע את בגדיו, ונמאס למדריך להלבישו שוב ושוב, מישהו מחליט שלא יקרה דבר אם הוא יתהלך עירום. “ממילא הוא כמו תינוק”, יחשוב המדריך. ביום ביקור ההורים ילבישו אותו. הסיכוי שהדייר יוכל למתוח ביקורת ולדווח זעום. וכך מאבדים הדיירים והצוות כאחד צלם אנוש. מדרון חלקלק, ואתה בתהום. המוסד הוא מיקרו־קוסמוס. מה שאסור בחוץ מותר בו.



 בפרשות האחרונות בתי המשפט לא היססו להיכנס באומץ לעולם הטיפולי־הרפואי ולקרוע מעליו את מסך המקצוענות לכאורה. השופטים סירבו להבין, להקל או לקבל. הם קבעו כי אכזריות היא אכזריות, והתעללות מתרחשת גם שאין מאחוריה כוונה שפלה דווקא. הנורמות שחלות על הורים, על מורים ועל כלל החברה תקפות גם במוסדות, וביתר שאת, שכן שככל שהקורבן תלוי יותר בצוות וחסר יכולת להתנגד – כך יש להחמיר. בפרשת בית החולים אילנית אף נקבע שהעבריין אינו רק המתעלל עצמו, אלא גם איש הצוות שידע ושתק.



 הצעד הבא שנדרש הוא המסקנה העמוקה, המערכתית. שרת הבריאות ושר הרווחה (מאיר כהן) החדשים, שחושיהם עוד לא קהו ושעוד לא שונן להם ש"ככה זה" במוסדות, צריכים לפעול כדי לעקור את הרע והמעוות מהשורש. עליהם להביא לסגירת המוסדות ופירוקם. בעולם הנאור הובן כי קיים כשל מערכתי בשיטה זו, ואט אט פורקו מפלצות־המוסדות והוקמו מסגרות דיור קטנות בקהילה. מסגרות שיש בהן תמיכה, ליווי והגנה מלאים, ובה בעת אפשרות לחיים נורמליים. אנשים עם מוגבלות, גם מוגבלות קשה ביותר, זכאים לגור בבית. לא בסמטאות האפלות של המין האנושי, אלא באור ובאוויר. אתנו.
 
 עו"ד פרימור היא היועצת המשפטית של ארגון “בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות”

פלייליסט - פנימיות משרד הרווחה


קישורים:

משרד הרווחה מחריב חיי הילדים בפנימיות ומתנער מאחריות - הכתבה פנייה למבקר: מי אחראי לשלומם של ילדי הפנימיות? , יובל גורן | 18/3/2013 - לאחר שמדריך הורשע באונס נער בפנימייה, ניסתה המועצה לשלום הילד לברר איזה גוף ממשלתי אחראי על תפעול המוסד ועל שלום הילדים בו - אך ללא הצלחה משרד הרווחה: "הנושא באחריות משרד החינוך" משרד החינוך: "זו אחריותו של משרד הרווחה"...

מדריך הפנימיה החריב את עולמו של בן ה- 13 - מרץ 2013 - הצביעות והאכזריות של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער התולשים בכפייה בדלתיים סגורות, ללא ראיות, ילדים מבתיהם למוסדות כליאה מופרטים, שם הם מופקרים להזנחה התעללות ואונס במשך שנים ואין מושיע...

תחלואי הסחר בילדים ברשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - מווסתים ילדים בין פנימיות משיקולים זרים - יוני 2012 - משרד הרווחה מווסת ילדים בין פנימיות משיקולים זרים, פוגע בהם ומרחיק אותם מהוריהם. מדובר בילדה אשר הוצאה בכפייה מידי אמה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער סברה שהאמא אינה מסוגל לגדלה. הילדה הועברה לפנימיה באזור מגורי האם. "מחול השדים" של פקידת הסעד ושופטי הנוער ממשיך והם רוצים להעבירה לפנימיה מרוחקת.

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדות

כשל תכנון ופיקוח של משרד הרווחה - זעקת המדריכים בפנימיית "אשלים" בנגב
עמותת "אור שלום" - תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון
אלימות מדריכים על ילדים בפנימיית "בית טף" של משרד הרווחה
"תינוק בגולאג ישראלי" - כתבת תחקיר על חטיפת תינוק
משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר
התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר" של משרד הרווחה
אלימות מדריך על חוסה במעון למפגרים בקיבוץ עין השלושה
החיים בהוסטל למפגרים "בית אנדרו" בראשון לציון : רעב ומקלחת במים קרים
משרד הרווחה - ועד העובדים - ההנהלה - והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם"
המעון הסגור גילעם של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - חומות של ייאוש
סיוט במוסד "מסילה" של משרד הרווחה
מוסד לנערות "מסילה" - משרד הרווחה לא הפיק לקחי דוח מבקר המדינה, ומסכן את החוסות בצו בית משפט, במעון מסילה
משרד הרווחה - פינוי מיידי קולקטיבי של נוער בסיכון - מעון "נופית"
משרד הרווחה נגד העיתונאות החוקרת על התעללות עובדי משרד הרווחה בחסרי ישע.
משרד הרווחה - הנכשל ביותר בעולם המערבי בטיפול בילדים במצוקה
דו"ח: אלימות והזנחה כללית בפנימיית "הדסים"
ילדות של אף אחד - מעון "צופיה" של משרד הרווחה
מאסר למדריך פנימייה שביצע מעשים מגונים
שיחת טלפון בין ילדה שהוצאה בכפיה לפנימיית "נרדים" לבין אימה
ילדה מוחזקת בת ערובה בבית היתומים "נרדים" בערד
סיפורה של סמואל ששירותי הרווחה בגדו בה
עובד סוציאלי, מנהל מעון חוסים "בית גדי", זוכה פרס המועצה לשלום הילד, הורשע בתקיפה ובהתעללות בחוסים חסרי ישע
אונס בכפר הנוער "מאיר שפיה"
אלימות מדריך על חוסה במעון למפגרים בקיבוץ עין השלושה
נרדף - ילד שעבר התעללות במוסד טיפולי בדרום, בורח מרשויות הרווחה
פנימיות ומעונות של משרד הרווחה - אלימות ותקיפה - פנימייה בדרום הארץ, בית השאנטי
משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים
השפלה והזנחה במעון החוסים "שקמה" של משרד הרווחה ברעננה
מעון "גילה" של איל"ן בירושלים המתוקצב ע"י משרד הרווחה: נכים במעון סיפרו שהצוות הענישם בכך שהחרים מהם את כסאות הגלגלים החשמליים
בסבך הביורוקרטיה של מערכת הרווחה - מצוקת הילדים במרכז החירום של משרד הרווחה
עיריית רחובות - סילוק מעון למפגרים "נווה אדיר" והחוסים בו מחוץ לעיר
אלימות קשה של מדריכים על בני נוער בפנימיית רננים
לשכת הרווחה חדרה - בין פטיש העוני לסדן הרווחה - הטרדה מינית בפנימיית רננים
דו"ח מהאגף הנעול - מעון נווה מנשה , מעריב , פברואר 2006 ,
אלימות מורים על תלמידים בכפר הנוער הדסה נעורים שבשרון
מוסד לחוסים אילנית פרדס חנה - התעללות והזנחה

 סוף תגובת משרד הרווחה.......................

קישורים:

תחלואי מדיניות הסדרי ראיה הדורסנית של משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה - אבא התאבד - רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה "מטפלים" בענייני אזרחים שנקרו בדרכם בדורסנות, אטימות, והכפשות. התנהגותם נובעת החל מרשלנות פושעת ועד שיקולים זרים לשחיתות ושוחד מסחר סבל ילדים, קשישים, ואזרחים מוחלשים. הם פועלים מאפלה, בבתי משפט בדלתיים סגורות, ללא ראיות, ומרעילים בשפה אחת נגד האזרח...

תסביכי ה"טיפולים" והאלימות של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה, ופקידות סעד ניבה מילנר, וסימונה שטיינמנץ נגד אמא וילדיה - דצמבר 2012 - מדובר באמא ל' אשר אינה רואה את בנה בן ה- 10 (או) מזה 4 שנים, ועם בנה בן ה- 8 (אר) נפגשת פעם בשבוע כשעה במרכז קשר לאחר שלא ראתה אותו כ- 3 שנים. רשויות הרווחה מונעות מהאמא לראות את ילדיה בהסדרי ראיה קבועים ומסודרים עקב "טיפולים" שלדעתם הם צריכים לעבור...\

גיא שמיר קורא לסימונה שטינמיץ להחזיר את הילדים החטופים - דצמבר 2012 - פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטינמיץ מנחה מקצועית של פקידות סעד לסדרי דין העובדות בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות בענייני משפחה בקהילה. מדובר בפקידות העובדות ללא סדרי דין, ללא ראיות, בדיוני בתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות. זוהי שיטת עבודה מתואמת בין צמרת משרד הרווחה והרשות השופטת ומהווה קרקע פוריה לשחיתות וגזל אזרחים מוחלשים...

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה - השופט נפתלי שילה - יוני 2011 - ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות - מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה...

דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד

תסקיר פקידת סעד - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות

פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
 

מאי 2103 - עיקרון "טובת הילד" בא לידי ביטוי בחוק הנוער המאפשר לרשויות הרווחה להוציא תינוק, ילד מחזקת הוריו ולהעבירו למסגרות חוץ ביתיות, פנימיה, אומנה, אימוץ, מרכזי חירום ועוד. הרעיון בעיקרון "טובת הילד" הוא שהילד וטובתו במרכז ולא ההורים או רצונם.

האם התנהגות רשויות הרווחה אכן ממשות את טובת הילד או שמא השימוש במונח "טובת הילד" הוא סיסמא לשיקולים אחרים זרים?

רשויות הרווחה יכולות להוציא כל ילד בכפייה ממשפחתו

המקום בו בא לידי ביטוי שיקולי הדעת של רשויות הרווחה להוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם משום שלדעתם הסובייקטיבית יש לעשות כך הוא בסעיף 2.2. בחוק הנוער: "קטין נזקק:... האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו" ... או בסעיף 2.2 "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת". חוק הנוער מאפשר לפקיד הסעד ע"פ שיקול דעתו לקבוע את מסוגלות ההורים או סכנה לשלום הקטין ללא ראיות, ובדלתיים סגורות. פקיד הסעד יכול להוציא כל ילד מביתו למוסדות ע"פ סעיפים אלו בחוק משום שלא ניתן לערער על משהו שאינו מחייב בסיס ראייתי, אלא דעה של פקיד סעד זה או אחר.

בית משפט לנוער יכול לכלוא קטינים בכל מקום שפקיד הסעד מוצא לנכון

הכרזת הנזקקות היא העברת סמכות בית המשפט על הקטין, לקבוע עבורו טיפול או משמורת. הכרזת הנזקקות אינה כפופה גם היא לראיות, או הוכחות אלא ע"פ מה שפקיד הסעד סבור. הכרזת הנזקקות מאפשרת לבית משפט לנוער ע"פ 3.4 :"להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, ... ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול ..."

כיצד מתייחסים בתי המשפט להמלצות פקידי הסעד

רשויות הרווחה משיבות למבקרים אותם על מדיניותם הקיצונית המוציאה אלפי ילדים בכפייה מרשות הוריהם כי למעשה מדובר בהחלטות שיפוטיות או שניתן לערער בבית המשפט. נשאל השאלה כיצד מתייחסים בתי המשפט על ערכואתיהן להמלצות פקידי הסעד. מסתבר כי ברב המכריע של המקרים בתי המשפט רואים בהמלצות פקידי הסעד סוף פסוק (חותמת גומי). ועדת סלונים נבו בבדיקתה על דרכי פעולה של פקיד סעד לסדרי דין קבעה כי: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן" וזאת חרף העובדה כי "אין תמיד אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן".
בתי המשפט אינם רוצים להתעמק יותר מידי בדיון השיפוטי ומקבלים את חוות הדעת של פקידי ללא התייחסות לראיות שמציגים להם בעלי הדין.
פניית אם בערכאת ערעור מדוע אינה רואה את ילדיה מזה כשלש שנים, ואף הציגה שורת מחדלים של פקידי הסעד השיבה השופטת יהודית שטופמן: "רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם". שטופמן מייתרת את מערכת המשפט כולה. אם למערכת המשפט הנחת יסוד כי "רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם", נשאלת מיד השאלה מה תפקידן של ערכאות הערעור השיפוטיות על החלטות הרווחה.

כיצד מתייחסות רשויות הרווחה לילד בחסותן

האם רשויות הרווחה דואגות לזכויות הילדים ולשלומם במוסדות הרווחה לשם הובאו בכפייה? העובדות בשטח מראות שלא. ישראל חתמה לפני כ- 20 שנה על אמנת זכויות הילד וועדת רוטלוי הוקמה להסדיר הנושא בחקיקה אולם משרד הרווחה מטיל אבני נגף בכל הליך העלול לפגוע בתעשיית הסחר בילדים במוסדות חוץ ביתיים, לכן עד כה טרם נחקק חוק לזכויות הורים וילדים.
משרד הרווחה מתנער מאחריותו על ילדים שכלא בפנימיות. בדיקה שנעשתה ע"י מבקר המדינה מי אחראי על ילדי הפנימיות העלתה כי הרשות המקומית אחראית לשלומם, חרף העובדה שרשויות מקומיות מעולם לא יזמו או גילו התעללות בילדי פנימיות בתחומם.
יתרה מכך משרד הרווחה מטייח התעללות בילדים בפנימיה מחשש שידיעת הציבור תחפגע באמון הציבור ברשויות הרווחה ובסחר הילדים בפנימיות. דוגמא לכך היא ההתעללות מינית פיסית ונפשית בילד בפנימיה במעלה אפרים. צוות הפנימיה ורשויות הרווחה התעלו מדווחי ההתעללות בילד, ידעו ושתקו.

סוף דבר

משרד הרווחה משמש בסיסמת טובת הילד כסיסמא לתלוש ילדים מביתם ומשפחתם, לסחור בהם, ואינו פעל או פועל באופן מעשי לטובת הילדים. בתי משפט לנוער ובתי משפט לענייני משפחה רואים בהמלצות פקיד הסעד סוף פסוק חרף העובדה שאין בסיס ראייתי או ביקורת ציבורית על פשעיהם. המשפחות הנן חסרות אונים מול תוקפנות רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער. רשויות הרווחה מטייחות התעללות בילדים במוסדות רווחה, או כל חקיקה לזכויות בילדים מחשש לפגיעה בתעשיית הסחר בילדים.

פלייליסט הוצאת ילדים מביתם



קישורים:

• האחים קורידו - ילדי פנימיות הרווחה, יצירת הטיפולים של פקידי הסעד - ערוץ 2 - פברואר 2012 - תעשיית הרווחה סוחרת בילדים וקשישים במשך שנים במוסדות כליאה אליהם הם נשלחים בכפייה ע"פ צו בית משפט. בעוד העלות החזקת הילד, קשיש בקהילה הנה פחות מחצי עלות בפנימייה, מוסד, מעדיפים רשויות הרווחה לשלוח למוסדות כליאה בשל שיקולי שחיתות, שוחד, תאוות בצע.

•   המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" . שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...
• משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים
• רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום - רעות איש שלום היא דלית בספרה של מילי מאסס "בשם טובת טובת הילד", הובלה באכזריות להרצחה ע"י פקידי סעד, ושופטים לענייני משפחה ונוער. השיטות הרצחניות של רשויות הרווחה בחטיפת ילדים טרם היוולדם...
• רשלנות פושעת בשם טובת האזרח - פקידת סעד מחוזית באזור ת"א ניבה מילנר - 2012 - פקידת סעד מחוזית באזור תל אביב ניבה מילנר מנחה פקידות סעד ברשויות מקומיות ומתווה מדיניות טיפול במשפחה. בדיקת תפקוד פקידי סעד באזורים אלו מעלה כשלים רבים ומהותיים החל מהפרת זכויות אדם ועד סאדיזם רשלנות פושעת ועוד. בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים במוצא פיהן של פקידת סעד מחוזית ניבה וחברותיה העו"סיות כסוף פסוק...

המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ.
ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה.

הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים"  , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet

חלומה של אורה מור-יוסף הלוקה בניוון שרירים להפוך לאמא נגנז לעת עתה, לאחר שמשרד הרווחה מסר לאימוץ את התינוק שילדה עבורה אם פונדקאית. הנכים זועמים: "אולי תעקרו אותנו?". ח"כ גילאון: "רק במצבים קיצוניים טובת הילד בסכנה"

"אני מתהפכת בכיסא הגלגלים שלי". כך לדברי נעמי מורביה, יושבת ראש המטה למאבק הנכים, חשה לאחר ששמעה על שאירע לאורה מור-יוסף. אתמול (יום ב') פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי מור-יוסף (46) אמורה הייתה להפוך השנה לאמא, אחרי שנים של מאבק ברשויות על מנת שיכירו בה ככשירה, אלא שמשרד הרווחה החליט למסור את התינוקת שילדה עבורה פונדקאית למשפחת אומנה. מור-יוסף פנתה לבג"ץ, שהורה להקפיא את הליך האימוץ עד אשר יתקיים דיון בזכותה לאימהות על התינוקת. בינתיים נמצאת התינוקת אצל משפחת האומנה.

את הביצית תרמה למור-יוסף אישה מדרום אפריקה, ואת הזרע תרם ישראלי. האם הפונדקאית, שהסכימה להרות עבורה בהתנדבות נסעה להודו על מנת לקיים את ההליך. לאחר מכן שבה לארץ למשך תקופת ההיריון והלידה. "אם התהליך נעשה בחו"ל", הסביר עו"ד מורן, "מי שעתידה להיות האם לא יכולה לרשום את הילד על שמה. מור-יוסף היא לא אישה רגילה שהייתה יכולה פשוט לנסוע להודו בעצמה, וגם לא לעשות את זה בארץ. היא יזמה דרך יצירתית, עשתה את הכול בדרך מסודרת. אבל במשרד הרווחה פשוט לא רוצים שנכים יהיו הורים. העובדה שהיא נכה המריצה אותם לנצל זאת לרעה ולפתוח בהליך של אימוץ".



מור-יוסף. "מי נתן למשרד הרווחה לקבוע?"

גם מורביה זועמת על משרד הרווחה: "מה יהיה הצעד הבא? ייעקרו את הנכים? מי נתן למשרד הרווחה זכות לקבוע מי יכול להיות הורה ומי לא? אפילו לחיית השדה מותר להתרבות. מה הפטרונות הזו? משרד הרווחה יגיד לאישה משכילה, דעתנית ובעלת מסוגלות כלכלית שהיא לא יכולה לתפקד כאמא?"

היא הסבירה: "מקרה כזה של פונדקאות רק מוכיח שכנראה האישה הזו עברה את כל מדורי הגיהנום - ועדות, הסדרי תשלומים, ואחרי הכול לקחו לה את התינוקת מייד כשנולדה". על הסיבות שהביאו לסחבת המשפטית ולהחלטת פקיד הסעד או העובד הסוציאלי לקחת את הילדה מהאם הפונדקאית ולהעבירה למשפחת אומנה, אמרה: "אני מעריכה שמדובר בטיפול גרוע של פקיד או פקידה שיצטרכו לתת את הדין. המוח שלי לא כד כדי כך מעוות כדי לנחש למה החליטו לקחת מאמא את הילד שלה. כל עובד סוציאלי הופך היום להיות קצין מבחן אחרי קורס אחד קצר".

על עצמה העידה מורביה: "אני נכה שמגדלת ילד בן 11. מה אומרים לי פה בעצם? שלאנשים אין זכות קיום? שלחולי ניוון שרירים אין זכות להיות הורים? במערכת הרווחה צריכים להגיד לה תודה. אם הייתה עושה ילד מהגנים שלה, יכול להיות שהוא היה נולד עם ניוון שרירים. היא רצתה ללדת ילד בריא, בשבילו ובשבילה, ועשתה מעשה ממש אצילי בפונדקאות". עוד התריעה: "מה הלאה? יחליטו בשביל נכים בלי ידיים שהם לא יכולים לגדל ילדים? יחליטו בשביל נכים בלי רגליים שהם לא יהיו הורים טובים?"


פונדקאות לחד הוריות? לא בישראל

להליך הפונדקאות התייחס דוד גולן, דובר ארגון העובדים הסוציאליים: "אם התהליך לא מתחיל דרך עובד סוציאלי, הפונדקאות לא מאושרת". הוא אמר כי ללא קשר למקרה הנדון, מתפקידו של עובד סוציאלי לבדוק בראש ובראשונה אם הפונדקאית כשירה ולגבש חוות דעת גם על כשירותה של מי שמבקשת להיות האם.

שמואל מורן, עורך דינה של מור-יוסף אמר, כי אין באפשרותה לקבל אישור להליך פונדקאות כיוון שהיא חד הורית, לא בגלל נכותה. "אין לאישה שאינה נשואה אפשרות להביא ילדים באמצעות פונדקאות כך שאין כל בסיס משפטי לטענות שהיא הייתה צריכה לעשות זאת בדרך המקובלת". ואכן, תקנה של ביטוח קובעת כי חד הוריות לא יכולות לעבור הליך פונדקאות בישראל.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה לפרסום ב"ידיעות אחרונות", כי "הנושא נמצא בטיפול בית המשפט והוא אשר יקבל החלטה בנושא. שר הרווחה מאיר כהן ביקר את מור-יוסף בביתה אך הוא מנוע מלהתערב בנושא שנמצא בהליך משפטי".

ביקורת על ההליך התעוררה גם בקרב חברי הכנסת. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר השדולה לשילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך שמתניידת בעצמה בכיסא גלגלים, אמרה: "עצם העובדה שמציבים מכשולים וחסמים בפני אישה עם מוגבלות לזכותה להורות היא בעיה. חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות מחייב איסור אפליה בכל תחומי החיים, ובמקרה זה יש ריח לא נעים של אפליה".

גם ח"כ אילן גילאון (מרצ), יו"ר השדולה למען אנשים עם מוגבלות בכנסת, אמר כי מקרים כאלה, ראוי שייבחנו בזהירות רבה טרם שוללים מאדם זכות להורות: "כמו כל אחד ואחת, לאנשים בעלי מוגבלויות תמיד עומדת זכות יסוד להורות והיא צריכה כמובן להתיישב עם טובת הילד. כולנו מוגבלים ונשאי מוגבלויות - רק במצבים קיצוניים טובת הילד עלולה להיות בסכנה".

פלייליסט - תרבות השקר השירות למען הילד במשרד הרווחה


קישורים:

תחלואי תעשיית האימוץ - אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד - דצמבר 2012 - אמנון לוי, פנים אמיתיות - השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים...

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..
פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות - יולי 2006 - ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר...

כישלון קונספציית האימוץ הסגור - סיפור ילדותה ונעוריה של דלית- להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. - ילדותה ונעוריה של דלית - סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי...

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם - השירות למען הילד- משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה...

פשעי משרד הרווחה - סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת - סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה - המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011...

הספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס - אוגוסט 2010 - ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ - פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ - במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך...

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת- ערוץ 1 - ספטמבר 2010 - פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת...

פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - יוני 2006 - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...

השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...

פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...

השוק השחור של האימוצים בחו"ל - מאי 2007 - בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה - מאי 2010 - מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא...

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 - האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים - כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. ...

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ - מאי 2008 - רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק...

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה - התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק - נובמבר 2009 - מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. ...

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו - ספטמבר 2007 - שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות ...

שיטות הרווחה - הילד הוכרז בר אימוץ סגור - ההורים לא ראו אותו יותר - מאי 2005 - שלא על פי סעיף 5 - לילי גלילי - הארץ - זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד - דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו - ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים.

מאי 2013  - מדובר באי טיפול בתלונה על עבירות משמעת נגד עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה בני ברק.
שר הרווחה מאיר כהן מטייח פשעי משרדו. שר הרווחה מאיר כהן ממשיך את המסורת של אי טיפול בעבירות משמעת של עובדים סוציאליים העושים ככל העולה על רוחם נגד אזרחים. שר הרווחה מאיר כהן מסתתר מאחורי חומת ביורוקטיה ואינו מגיב עניינית לפניות בעניין מחדלי עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה נגד אזרחים.
שר הרווחה מאיר כהן מבזה את עבודת ועדת סלונים על עבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין. הוועדה העירה על מחדל ידוע משרד הרווחה במתן גיבוי מלא לפקידי הסעד בכל תלונה המוגשת נגדם ללא בדיקה עניינית של התלונה.

חוסר האונים של האזרח מול מערכת הרווחה הדורסנית - להלן דחיית עתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא


בג"ץ 2217/13ישראל אפל

נ ג ד


1. שר הרווחה, מר מאיר כהן


2. מר מיקי לוי, סגן שר הרווחה


3. עו"ד בתיה ארטמן, היועצת המשפטית של משרד הרווחה


4. עו"ס גבריאלה יצחקי


5. עו"ס ליאורה מסינגר


6. עו"ס תמר ציפורה שוב

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[01.05.2013]

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט י' עמית

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו


העתירה נמחקת אפוא, ללא צו להוצאות.


ניתן היום, ‏כ"א באייר התשע"ג (‏1.5.2013).


פסקי דין המאוזכרים במסמך זה: בג"ץ 11213/05


פסק-דין

השופט עוזי פוגלמן:

עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר כי נצווה על שר העבודה והרווחה להורות ליועץ המשפטי של משרדו להפעיל את סמכותו לפי סעיף 34(ב) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק העובדים הסוציאליים) ולהגיש קובלנה לוועדת המשמעת שהוקמה לפי סעיף 28 לאותו חוק, נגד המשיבות 6-4 - עובדות סוציאליות המועסקות בשירותי הרווחה של עיריית בני ברק - בגין מחדלים שהעותר מייחס להן בטיפול בגילויי אלימות שלטענתו אירעו בישיבה בבני ברק.

בעתירה נטען כי ביום 11.2.2013 שלח העותר מכתב לשר הרווחה שבו פירט שורה של מחדלים שייחס למשיבות 6-4 לטפל בגילויי האלימות האמורים. העותר ביקש מהשר להורות ליועץ המשפטי של משרדו להגיש נגדן תלונה משמעתית, ומשלא קיבל מענה לפנייתו, הגיש את העתירה שלפנינו.

דין העתירה להימחק על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירה מינהלית על החלטה של רשות לפי חוק העובדים הסוציאליים, ובכלל זה על החלטה בעניין חקירה או העמדה לדין משמעתי לפי סעיף 34(ג) לחוק העובדים הסוציאליים (סעיפים 1 (הגדרת "החלטה של רשות"), 5(1) ופרט 21(20) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התשס"א-2001; השוו: בג"ץ 11213/05 פלונית נ' ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין (17.7.2006)). אשר על כן, לא ראינו להידרש לעתירה, בלא שאנו מביעים כל עמדה לגופם של דברים.

העתירה נמחקת אפוא, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"א באייר התשע"ג (‏1.5.2013).

מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה.

ממצאי המבקר העלו כי משרד הרווחה האמון לסייע לילדים בסיכון מוציא בכפייה ילדים באמצעות ועדות ההחלטה הפועלות בניגוד לחוק ולנהלים. משרד הרווחה לאורך עשרות שנים אינו מיישם רפורמות שקבעו ועדות מומחים (ועדת גילת וועדת דב גולדברגר- ועדת היישום) תוך שהוא משתמש בכוח השררה וחולשתן של המשפחות.

עיקר ממצאי מבקר המדינה על עבודתן של ועדות ההחלטה:


1. משרד הרווחה לא עיגן בחקיקה את סדרי עבודתן של ועדות ההחלטה -  כפועל יוצא קיים קושי לגייס לדיונים בוועדות החלטה אנשי המקצוע שמחוץ למשרד הרווחה (אנשי בריאות הנפש, פסיכולוגים, נציגי חינוך וכדומה). יתרה מכך, בהיעדר הסדרה של פעילות הוועדות בחוק עלולה להיווצר התנגשות בחקיקה הקיימת (למשל התנגשות בין מחויבותו של עובד סוציאלי לחוק הנוער - כחבר בוועדה - לפעול לקידום תכנית הטיפול שנקבעה בה, גם אם אינו מסכים לתכנית, לבין חובתו לשמור על שיקול דעתו העצמאי והאיסור המוטל עליו בדין, כנאמן של בית המשפט, לקבל תכתיב כלשהו מהוועדה לתכנון טיפול או מכל גוף אחר, מלבד בית המשפט). - במצב הקיים למשרד הרווחה שליטה מלאה על ועדות ההחלטה, מה שאינו מאפשר להורים הנקרים לוועדה להתגונן מול "מומחי הוועדה" הכפופים למשרד הרווחה.

2. ועדות ההחלטה פועלות ע"פ נהלים שונים לא ברורים - במסגרת הרפורמה שונו באופן מהותי הנחיות משרד הרווחה למחלקות לשירותים חברתיים בכל הקשור לסדרי עבודתן של הוועדות לתכנון טיפול. למרות זאת לא עודכנה הוראת התע"ס, וקיים פער בינה לבין סדרי עבודתן של הוועדות בפועל. לפיכך לא ניתן לדעת ע"פ אילו הוראות פועלות ועדות ההחלטה מה שמאפשר ל"מומחי" הוועדה ליצור בלבול נגד הורים בוועדה.

3. מריחה טיוח של הרפורמה לקידום זכויות הציבור המוחלש - משרד הרווחה לא הכין תכנית רב-שנתית לביצוע הרפורמה ודחה בכל שנה את לוח הזמנים ליישומה. גם הערכתה של הרפורמה באמצעות מחקר מלווה, שהייתה אמורה להתחיל ב-2008, נדחתה בשלוש שנים. נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט 2012 - כעשר שנים לאחר שהמשרד החל בניסוי חלוץ (פיילוט) ליישום הרפורמה וכחמש שנים לאחר שהוחלט על יישומה ברמה הארצית - עדיין לא יושמו רכיבים מרכזיים בה, וצפוי שייושמו לא לפני סוף שנת 2015.

4. כלים פרימיטיבים, העדר תיעוד וגניזת פשעי ועדות ההחלטה - פיתוח כלים להבניית הדיון בוועדה לתכנון טיפול:
(א) לצורך הבניית תהליכי העבודה פיתח משרד הרווחה כבר בשנת 2003 ערכת טפסים (למילוי ידני) הכוללת הנחיות וכלים להכנה לדיון, לתיעוד שלבי הדיון ולמעקב על תכנית הטיפול (להלן - ערכת הכלים). השימוש בערכת הכלים במחלקות לשירותים חברתיים שנבדקו היה חלקי או שלא נעשה בה כל שימוש, בעיקר משום שהיא נתפסת מכבידה ומסורבלת בעיני חלק מהמשתמשים: ארבע מהמחלקות - בקריית גת, באופקים, ברהט ובמודיעין עילית - אינן משתמשות כל עיקר בערכת הכלים; שתיים מהן - בראש העין וברחובות - עושות בה שימוש חלקי בלבד.
משרד הרווחה מורח תיעוד פשעי ועדות ההחלטה במערכת ממוחשבת
כבר ב-2004 עמדה ועדת היישום על הצורך להקים מערכת ממוחשבת של דיוני הוועדות לתכנון טיפול והחלטותיהן. ואולם, רק ב-2009 החל משרד הרווחה לפתח את המערכת (להלן - מערכת מתו"ה) שנועדה להחליף את ערכת הכלים הידנית. מערכת זו נועדה גם לייצר מאגר מידע מלא הכולל נתונים ברמה המקומית והארצית בנוגע לעבודתן של הוועדות, כדי לספק בסיס לתכנון הטיפולים הנדרשים לילדים בסיכון ולבקרה על עבודתן. בספטמבר 2011 החל המשרד להטמיע את המערכת ב-14 מחלקות לשירותים חברתיים במסגרת ניסוי חלוץ (פיילוט), אולם נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט 2012 כמחציתן עושות בה שימוש חלקי בלבד, בין היתר בשל המבנה המסורבל והארוך של הדוחות שהמערכת מפיקה ומספרם הרב של הנתונים שמשתמשי הקצה נדרשים למלא לצורך הפקת דוחות אלה. הניסוי צפוי להסתיים במאי 2013, ורק בסוף 2015 צפויה המערכת הממוחשבת להיות בשימוש בכל המחלקות לשירותים חברתיים בארץ, בכפוף לאישור התקציב לכך.

5. מניעה מהורים מנגנוני ערר - ועדת היישום קבעה שאם הוועדה לתכנון טיפול ממליצה להוציא ילד לסידור חוץ-ביתי בניגוד לדעת הוריו, יתאפשר להורים לבקש דיון חוזר בוועדה מחוזית לתכנון טיפול. משרד הרווחה לא ביצע את החלטת ועדת היישום לכונן ועדות מחוזיות כאמור.

סוף דבר

משרד הרווחה במכוון בדרך של רמיה ומריחה ישום המלצות ועדת גילת וועדת היישום (דב גולדברגר) להגנה על זכויות המשפחה שילדיה נתלשים ממנה. המצב כיום מאפשר למשרד הרווחה בחיסיון ללא ראיות וללא תיעוד לתלוש ילדים מבתיהם למסגרות חוץ ביתיות מופרטת תאוות בצע, שם נמצאים הילדים ללא פיקוח וללא זכויות. מדיניות משרד הרווחה לאורך השנים מדיפה ריח של שיקולים זרים, תאוות בצע ושחיתות.

פלייליסט - ועדת החלטה


קישורים:

פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם - ועדת גילת - להלן חלק מהמאמר "פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם" יואב יצחק , מעריב , 24/11/02. - מדובר אמנם בילדים בעלי סיכון, אבל עתה מתבררת הקלות הבלתי נסבלת של התהליך שהשתרש משך שנים מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם - פקידי הסעד בישראל מוציאים מדי שנה אלפי ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל...

 הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. -בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי...

ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם - עושים סדר חדש - הטלביזיה החינוכית - ערוץ 23 - יוני 2011 - ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם ומשפחתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה - ביוני 2011 פרסם מכון חרוב ממצאי דו"ח לפיו ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות מעורבים בפעילות עבריינית פי למעלה מ-3 מכלל ילדי השנתון, ושיעור הזכאים לבגרות נמוך משמעותית משל האוכלוסיה הכללית - הילדים מתויגים ע"י רשויות הרווחה והופכים להיות משאב כלכלי למשך שנים רבות בידי גורמי טיפול, פנימיות ומעונות, אומנה, אימוץ, ועוד עמותות ומלכ"רים. רשויות הרווחה מתנכלות ("מטפלות" לדבריהם של רשויות הרווחה) בעיקר במשפחות מוחלשות כגון חד הוריות, וכאלו שמצבם הכלכלי קשה...

שקרים ודמגוגיה נגד ילדים ומשפחות - פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערד - ערוץ 1- פוליטיקה - יוני 2011, פרופ. לעבודה סוציאלית בלהה דוידזון ערד מאוניברסיטת תל אביב זורה חול בעיני הציבור בראיון בתכנית פוליטיקה בערוץ 1 - דוידזון מציגה כאילו תהליך הוצאת הילדים מהבית הנו שקול ע"י ועדת החלטה וערכאה שיפוטית בעוד שבפועל ועדות ההחלטה מחליטות תמיד פה אחד ואינן מציגות בפני בתי המשפט לנוער את הדילמות והלבטים, בעד ונגד בהחלטותיהן. בנוסף ידוע כי בתי משפט לענייני משפחה ונוער משמשים חותמת גומי לוועדות ההחלטה ולפקידי הסעד לחוק הנוער...

יעקב אליה מדבר על הרחקת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה

פקידי סעד לחוק הנוער - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה.

הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg

זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה

ועדות התכנון, טיפול והערכה לילדים בסיכון - ועדות החלטה (בשמן הקודם "ועדות הערכה"), במחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ, מורכבות מנציגי רווחה, בריאות וחינוך ובראשן עובדים סוציאליים.

הוועדות משמשות כצומת המרכזי בקבלת החלטות בנוגע לילדים בסיכון, ותפקידן לגבש תכניות טיפול לילדים בסיכון ולמשפחותיהם בקהילה או במסגרות חוץ ביתיות וכן לעקוב אחר ביצוען. ועדות אלו מפוקחות על ידי משרד הרווחה, ומבצעות את תפקידן בהתאם למדיניות המשרד.

בדיקת מבקר המדינה (דוח המבקר בקישור), שנערכה בחודשים אפריל-אוגוסט 2012, בחנה את סדרי יישום הרפורמה בשירותי הרווחה ובעבודת הוועדות לתכנון, טיפול והערכה בלשכות הרווחה ברחבי הארץ, וכן ברמה המחוזית וברמת מטה המשרד. את הרפורמה הוחלט לבצע עוד בשנת 2002-2004, אך בדיקת המבקר העלתה כי משרד הרווחה לא הכין תכנית רב- שנתית לביצוע הרפורמה ודחה בכל שנה את לוח הזמנים ליישומה.

כמו כן, הערכתה של הרפורמה במחקר מלווה, שהייתה אמורה להתחיל ב-2008, נדחתה בשלוש שנים, ונכון למועד סיום הביקורת, כעשר שנים לאחר שמשרד הרווחה החל ב"פיילוט" ליישום הרפורמה וכחמש שנים לאחר שהוחלט על יישומה ברמה הארצית, עדיין לא יושמו רכיבים מרכזיים בה, ועל פי הנתונים שהגיעו למבקר המדינה צפוי כי הם לא ייושמו לפני סוף שנת 2015.

בדיקת המבקר העלתה כי בערכת טפסים האמורה לשמש את העובדים הסוציאליים לצורך הכנה לדיון בוועדה, תיעוד שלבי הדיון ומעקב אחר תכנית הטיפול, לא נעשה שימוש בפועל או שהשימוש בה היה חלקי במחלקות הרווחה שנבדקו, מאחר והיא נתפסה כמסורבלת ומכבידה על המשתמשים בה.

נכון למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2012, רק כמחצית מ-14 מחלקות הרווחה ברחבי הארץ, בהן הוטמעו כבר מערכות ממוחשבות, עשו בהן שימוש.

עוד נמצא כי ועדות תכנון, טיפול והערכה אזוריות, שנועדו למלא את תפקיד הוועדות ביישובים קטנים הסובלות מהרכב חסר בדרך כלל, לא הוקמו עד מועד סיום הביקורת, למרות שמשרד הרווחה קיבל כבר ב-2008 עשרה תקנים לאיוש ועדות אזוריות אלו.

יתרה מזאת, לא קיימת אפשרות להורים של ילד שהוועדה המקומית החליטה להוציא אותו מביתו, להגיש ערר על ההחלטה לוועדה מחוזית, מאחר והוועדות המחוזיות שהיו אמורות לטפל בעררים אלו, לא הוקמו.

בבדיקת האופן בו מיושמת הרפורמה נמצא כי ב-14 מתוך 38 תיקים אישיים שנבדקו באקראי (37%) לא השתתפו בדיוני הוועדות אנשי מקצוע מחוץ למחלקות הרווחה, כך בחמש רשויות מקומיות שנבדקו נמצא כי כדרך קבע אין נציגים משירותי הבריאות המשתתפים בדיוני הוועדות, ובכל המחלקות שנבדקו למעט אחת, צוין חסרונם של אנשי מקצוע לבריאות הנפש בוועדות, בעיקר אלו העוסקות בבני נוער, כמו גם חסרונם של נציגי מערכת החינוך בחלק מהוועדות המתכנסות ברשויות המקומיות.

גם הגברת השיתוף של הורים וילדים בדיוני הוועדות, מהלך עליו המליצה הרפורמה, יושם באופן חלקי בלבד.

"כעשר שנים לאחר שיצא משרד הרווחה בניסוי חלוץ לביצוע הרפורמה בוועדות, ראוי להשלימה בהקדם, ובכלל זה לקדם את הסדרת מעמדן של הוועדות בחקיקה, לפעול בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים להבטחת הרכבן הרב-מקצועי של הוועדות, להקים מנגנוני ערר על החלטות הוועדות, להשלים את תשתיות המחשוב ואת גיבוש אמצעי הפיקוח הנאותים עליהן; ולבחון את יישום תהליכי השינוי", כתב מבקר המדינה.

פלייליסט - ועדת החלטה



קישורים:

ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....

פרשת הילדים האבודים - יואב יצחק - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, ....

ועדת החלטה בלשכת הרווחה החליטה להוציא את הילד מהבית - בגלל בעיית הסעות - להלן פרטי האירוע הנדון הלקוח מאתר הפורומים המשפטיים. מדובר במשפחה חד הורית המתגוררת בישוב במרחק 10 דקות נסיעה מירושלים. למשפחה ילד עם בעיות התפתחות, הילד לא מפרש נכון את ההתרחשויות החברתיות וזקוק לסיוע סביבתי צמוד, עקב "בעיות תקשורת" - לשכת הרווחה המקומית הציעה פתרונות לא מתאימים שכשלו: בית הספר (כתה א) שאליו הופנה הקטין הודיע שיש טעות בהבחנה ושהוא לא שייך אליהם. באין מסייע מתאים נשאר הילד במסגרת בית הספר ללא הטיפול המתאים שהיה אמור לקבל. העזרה הנוספת שהובטחה מסגרת אחר הצהריים התבררה כלא מתאימה וממנה הוא ניפלט החוצה...

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - לא למהר להוציא ילדים מהבית למוסדות - תוכנית הטלוויזיה עושים סדר - טלביזיה חינוכית, עם גל גבאי מתאריך 20 לנובמבר 2011 - בתכנית מתארחת עורכת הדין לימור אסולין אשר מדברת על הקלות הבלתי נתפסת בה ילדים תמימים נופלים שדודים תחת חוסר היכולת המשווע של מערכת הרווחה לייצר עבורם בית ומקום מוגן חרף הוצאתם מהבית מסיבות שונות עד כדי פגיעה ממשית בגופם ובנפשם. הילדים מוצאים מביתם בכפייה בצו בית משפט לנוער ומועברים למוסדות הרווחה שם הם נמצאים הרחק מביתם ומשפחתם ללא זכויות או השגחה ראויה...