הוסף פיד
X
כתובת הפיד    
הכנס כתובת URL מלאה כולל קידומת לדוגמא: http://www.yourrsswebsite.com/rssfeed
רוצה לקבל הודעה כשהדף מתעדכן? הזן מייל לקבלת התראה   קבל התראה       
X
לידיעתך,
שירות התראות לתוכן חדש, הוא הרבה יותר טוב מסתם הוספת דף למועדפים

ברגע שהתוכן בדף יתעדכן תקבל הודעה עם קישור לדף זה

הזן מייל כאן
      
לא תודה המשך להוספה למועדפים
ועדת החלטה, פקיד סעד, ועובד סוציאלי בלשכת הרווחה
Add To Favorite

403701

לא תנצחו את מוסדות הכפייה לילדים , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , 10.03.2014 

אל תפתחו ציפיות בהמלצות ועדת סילמן. פקידי הרווחה, המחוברים קשר סימביוטי לפוליטיקאים, כבר ידאגו לטרפדן. איזה גוף יוותר על שליטה?

המלצות ועדת סילמן, על פי הפרסומים, אמורות להביא לשינוי רדיקלי במנגנון הוצאת ילדים מבתיהם. יישומן של ההמלצות יהיה כרוך, בין השאר, בהקמת ועדות ערר שיאפשרו למשפחות לערער על החלטות מערכת הרווחה על הוצאת ילדיהן מחזקתן והעברתם למוסדות הרווחה ולמשפחות אומנה. כמי שפעילה זה למעלה משני עשורים במאבק לשינוי מדיניות הרווחה בנושא, כולי תקווה שאכן מדובר ב"שינוי רדיקלי". אך כמי שהשתתפה בוועדה דומה לפני למעלה מעשור אני מטילה ספק רב בסיכויי היישום של המלצות הוועדה החדשה וביכולתן להביא את הבשורה לילדי העניים, המשמשים כיום מאגר למילוי מוסדות, ולגלגול כמיליארד וחצי שקלים בשנה.

הודעת שר הרווחה מאיר כהן על מסקנות ועדת סילמן



השר לשעבר שלמה בניזרי הקים ב-2002 את "ועדת גילת", שבראשה עמד המשפטן ד"ר ישראל צבי גילת. הוועדה עשתה עבודה נאמנה ויסודית והגישה מקץ שנה להקמתה דו"ח מקיף על כשלי המערכת בנושא ועדות ההחלטה והמלצות מקיפות לשינוי הליכי הוצאת ילדים מחזקת הוריהם. חלק מהמלצותיה היו דומות לאלו של הוועדה הנוכחית שהוקמה על ידי שר הרווחה מאיר כהן ואשר בראשה עמד מנכ"ל המשרד יוסי סילמן. ההמלצה המרכזית הייתה הקמת ועדות ערר, שיהוו כתובת להורים הסבורים שפקידי הסעד עשו להן ולילדיהן עוול בהליכי קבלת ההחלטות ובהתנהלות כלפיהם.

השר לשעבר בניזרי עמד ליישם את ההחלטות אך הממשלה התחלפה ובמקומו הגיע השר זבולון אורלב ומנכ"לו דב גולדברגר. הם "ייבשו" בזריזות את הדו"ח במגירת שולחנם ובמיומנות פוליטית הכריזו על יישום ההמלצות - בשינוי שם: "ועדת החלטה" הפכה ל"ועדת תכנון וטיפול". לא היה בכך כל דבר מפתיע. מאז ומתמיד הייתה ידה של הפקידות הבכירה במשרד הרווחה על העליונה מול ניסיונותיהם של הנבחרים "להתערב" בהתנהלותם ה"מקצועית". השרים תמיד הבינו את כוחם של הפקידים להשפיע על עתידם הפוליטי.

מאז ועדת גילת החמיר מצב המשפחות והילדים, במיוחד אלו מקבוצות מוחלשות. החקיקה הפכה יותר ויותר דרקונית ביחס לזכויות ההורות והמשפחה, מוסדות הכפייה של הרווחה הלכו והתגוונו, סמכויות פקידי הסעד הלכו והתעצמו. דבר אחד טוב כן קרה במהלך העשור, למגינת ליבה של הגמוניית הרווחה: רשתות הקשר הווירטואליות סיפקו להורים ולפעילים החברתיים במה נרחבת ובלתי מושתקת להפצת עדויות מזעזעות על המתרחש במוסדות, על העוולות הקשות כלפי הורים וילדים, על שרירות הלב של פקידי סעד רבים, על הגיבוי הכמעט אוטומטי של בתי משפט להמלצות פקידי הסעד ועוד. החשיפה ההולכת ומתרחבת של הדברים היא שהביאה, ככל הנראה, להקמת הוועדה הנוכחית. אין תמה אפוא שכעת מתכוונת מערכת הרווחה, באמצעות עושי דברה בכנסת, להביא את הקץ על ה"הסתה הפרועה" של ההורים.

עד היום כל גל ביקורת בתקשורת שהצליח לפרוץ את חומת ההשתקה שביצרה הרווחה הסתיים בחיזוק נוסף של המנגנונים: קמפיין נגדי שפאר את "עבודת הקודש" של העובדים הסוציאליים גרר הגדלת תקציבים, תקנים ומוסדות. גם הפעם נראה כי ההתעוררות הגדולה שהייתה בתקשורת עומדת להפוך לעוד הזדמנות להתעצמות המערכת. ניצניה ניכרים בדבריו של השר, המדבר בחמלה ובהבנה על סבלם של העובדים הסוציאליים ועל הצורך להגן עליהם. כאילו שעד היום לא הייתה הגנה רבה שמורה להם (כולל הבטחה פיזית, משפטית ותעסוקתית).

כעת מבשר השר על "הקמת סל שירותי הגנה לעובדים הסוציאליים שכולל אבטחה, מרחבים מוגנים ודיונים על צמרת המשטרה במטרה להילחם בתופעה". בזמן שמילה לא נאמרת על סבלם של אלפי ילדים במוסדות הכפייה ולא על התעללות בהורים, מבטא השר חמלה כלפי העובדים הסוציאליים, שכביכול "מייצגים" את האינטרסים של הילדים.

לאחר עוד המלצות של עוד ועדה, נראה כי שום ועדה לא תצליח להפסיק את הסחר בילדים. יכולתה של פקידות הרווחה, המחוברת בקשר סימביוטי לפוליטיקאים, למנוע כל שינוי רדיקלי בשליטת המדינה בילדים לצרכי מנגנוניה ופקידיה היא בלתי נתפשת. הסיכוי היחיד לשינוי המצב הוא בשינוי מדיניות הרווחה ובויתור המדינה על שליטתה בילדי עניים: סגירת מוסדות הרווחה, השקעה במשפחות במצוקה והרחבת תשתית השירותים בקהילה: בחינוך, בספורט, ביצירה וכיוב'. אבל... איזה ארגון מוותר על שליטה??? המדינה בוודאי שלא.

קישורים:

דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה - מאי 2009 - דובר משרד הרווחה פרסם הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בועדה שהוקמה לפני שלש שנים לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות. כידוע פקידת סעד ראשית לסדרי דין היא רונית צור...

 פרשת הילדים האבודים מאמר מאת יואב יצחק על דו"ח ועדת גילת  - פרשת הילדים האבודים , יואב יצחק , news1 , נובמבר 2002 - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, וגורמות נזק בלתי הפיך לילדים ולמשפחות; היכן השופטים והיכן הרשויות; מה יעלה עתה בגורלם של אלפי ילדים, שהוצאו מהוריהם שלא כדין לכאורה...

שר הרווחה מאיר כהן משפיל הורים במרכזי קשר - מחאה דימונה אוקטובר 2013 - 17 באוקטובר 2013 - שר הרווחה מאיר כהן משפיל ומבזה הורים וילדים במרכזי קשר. תאוות הבצע של עובדים סוציאליים ברשויות הרווחה אינה יודעת גבול. העובדים הסוציאליים כופים על הורים וילדים ללא רבב, על לא עוול בכפם להיפגש במרכזי קשר בתנאים משפילים ולא לא יראו אחד את השני.

פלייליסט - מרכזי קשר רשויות הרווחה - ינואר 2012 - מרכזי קשר רשויות הרווחה משמשים למפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים בטיפול ובהשגחת המדינה, כאשר פקיד הסעד סבור כי ההורה מהווה סיכון לילד באם יפגשו לבדם. אמנם בית המשפט (משפחה או נוער) קובע את הסדרי הראיה במרכז הקשר אך המדיניות היא שהשופט משמש מעין חותמת גומי של פקידי הסעד...

פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור מציגה טיפול במרכז קשר - נובמבר 2011 - תכנית המקור - ערוץ 10 - פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור ממינהל השירותים החברתיים תל אביב מציגה את דרכי הטיפול והסיוע הסוציאלי לילד ומשפחתו במרכז קשר. פקידת הסעד לחוק הנוער היא "תובעת" מטעם המדינה בחוק הנוער להוציא ילד מביתו ולהעבירו למסגרת אחרת מופרטת בד"כ, אומנה, אימוץ סגור, פנימיה ועוד מסגרות שונות ומשונות. בנוסף פקידת הסעד קובעת את הסדרי הראיה של הילד עם הוריו במרכז הקשר, מפקחת, משגיחה וגם מטפלת באמא ובילד במרכז הקשר. פקידת הסעד אפוא, לא רק מציגה את ההורים בפני בית משפט לנוער אלא גם בפני בנם, בפני ועדת החלטה או כל גורם אחר מאבחן ומטפל, מכאן הכוח לפקידת הסעד לכוון את ההליך השיפוטי כראות עיניה לכל כיוון שתחפוץ. בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמות גומי של פקידות הסעד ורואים המלצותיהן כסוף פסוק...

.


 סיכום המאמר "מי מרוויח ממדינת הרווחה" מאת פרופ’ אסתר הרצוג מתוך כתב העת ‘תיאוריה ובקורת’ ב-1996 (מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד) 

טענתה המרכזית של פרופ. אסתר הרצוג במאמרה “מי מרוויח ממדינת הרווחה” היא שלמרות שמקובל לזהות בין מדינת הרווחה לבין בירוקרטיית הרווחה/אדמיניסטרציות הרווחה ולראות במנגנוני הרווחה של המדינה אמצעי ליישום מדיניות הרווחה שלה, אין הדבר פועל כך. לטענתה מנגנוני הרווחה הבירוקראטיים משמשים בסופו של דבר ככלי בידי השלטון למנוע את מימוש המטרות המוצהרות של מדינת הרווחה, שעיקרן – פיזור המשאבים הציבוריים על בסיס שוויוני. לדעתה המשתמע מתוך הדיון על מנגנוני הרווחה הצורך בביטול מנגנוני התיווך הבירוקראטיים לחלוקת המשאבים בין הקבוצות.
מסקנתה היא שמדינת הרווחה צריכה להבטיח את מירב משאביה לאזרחיה ולא לנציגיה, על בסיס שירותים אוניברסאליים וקריטריונים אחידים ושווים לכל נפש בהעברת המשאבים. באמצעות ארגוני הרווחה שמטרתם המוצהרת היא לסייע לפרטים או לקבוצות נזקקים פועל השלטון לחיזוק אחיזתו בנכסי הכלל ולספיגת מתחים להתארגנות מחאה אפשרית של קבוצות ופרטים מקופחים. השלטון קונה את נציגי השכבות החלשות והתוצאה היא שמעט מאוד משאבים מגיעים לנזקקים. המאמר בוחן מדוע בוחרת המדינה לשמור בידה את המונופול של שירותי הרווחה, כיצד היא עושה זאת ומה הן ההשלכות של ריכוזיות זו. באופן וכללי הביקורת על המדינה מושמעת מהכיוון המרקסיסטי ומהכיוון הפמיניסטי.


מדינת הרווחה מייצרת על פי תפיסותיהם את כל ההתערבויות הנדרשות כדי להבטיח ייצור ושעתוק של כוח העבודה והיחסים החברתיים המאפשרים את שימור יחסי הכוח הקיימים ואת רווחיות הקפיטליזם. תהליך השתלטות המדינה על פתרון בעיות חברתיות איננו מגביר את השוויון אלא את עוצמת השלטון ואת כושר חדירתו לתחומי חיים שונים. הכותבת משתמשת בשתי דוגמאות על מנת להוכיח דבריה:

1. עובדי רווחה כאמצעי שלטוני לפיקוח על קבוצות חלשות: מערכת העבודה הסוציאלית מהווה אמצעי שליטה בירוקראטי של קבוצות חזקות ומצמיחה תלות בקבוצות החלשות. לעובדים הסוציאליים סמכויות נרחבות בטיפול באוכלוסיה. הפונים לעובדים סוציאליים נמצאים בעמדת נחיתות כפולה. חולשתם היא חולשת חסרי האמצעים וגם חולשת ההדיוט מול המומחה. היא טוענת שהשימוש במושג טובת הקטין הוא חלק מאידיאולוגיה של בירוקרטיית הרווחה. המונח מייצג דאגה של הממסד לטיפול בילד אבל מסתיר את יחסי הכוח הממשיים שבין המערכת הבירוקרטית כולה ובין אוכלוסיית המשפחה בתוכה היא פועלת. מדינת הרווחה מתגלה דרך עדשות העבודה הסוציאלית כמצמצמת את חופש הפרט ופוגעת בזכויות היסוד שלו. מחזקת את שליטתם של המומחים של המערכת הבירוקראטית הטיפולית ובאמצעותן את כוח המדינה על הקבוצות החלשות ומבטיחה את האינטרסים של החזקים. מדינת הרווחה יוצרת תחום תעסוקה שלם לשכבת הביניים ומשתמשת בהם כדי להעביר בעקיפין משאבים לשכבות החלשות ובכך להגביר את תלותם של הנזקקים ואת יכולתה של המדינה להתערב בחייהם ולנהלם.

2. הסומכות של העולות מאתיופיה – שליטת נשים באמצעות נשים: השפעת השליטה של מערכת הרווחה על מצבן של העולות מאתיופיה היא דוגמא נוספת של שליטה בירוקרטית ( נשית ) בנשים. מרכז הקליטה משפיע על התארגנות משפחות העולים , על צמיחתן והתבססותם של דפוסי חלוקת התפקידים והכוח במשפחה. באמצעות התערבות בחיי הנשים משפיעים הפקידים על ההתארגנות המשפחתית של העולים. הנשים והגברים משלימים עם חלוקת התפקידים הרווחת בחברה ומועברת אל פנים מרכזי הקליטה באמצעות הפקידים. השפעה זו מתרחשת לטענתה במידה רבה באמצעות התערבות “הסומכות” הפועלות כבעלות סמכות בתחומים הנשיים בהדרכת עובדים סוציאליים. הסומכות מייצגות מערכת ערכים פטריארכאלית. באמצעות הסומכות נקבע לנשים תפקיד של עקרות בית ומצמצם את האפשרות שגברים יוכלו ליטול חלק בפעילויות המיועדות “לנשים בלבד”. תפקידן של הנשים נעשה עם נשים בלבד והוא קשור להיותן אמהות ועקרות בית בעצמן וליכולתן לשמש דוגמא אישית וללמד נשים אחרות על בסיס ניסיונן האישי. באמצעות הסומכות פועלת הסביבה הבירוקראטית כדי להשפיע על השלמתן של העולות עם השתייכותן הקטגוריאלית ועם אחריותן לתחומי הבית וההשגחה על הילדים.

מסקנתה של הרצוג ב”מי מרוויח ממדינת הרווחה” אם כן היא שמערכת העבודה הסוציאלית היא כלי חשוב בידי המדינה להתערבות במשפחות ולהשגת שליטה עליהן. שליטה זו מחזקת את הסדר החברתי הקיים ומיטיבה עם הקבוצות החזקות בחברה. בתמורה, סופגים העו”ס לחצים ומתחים שבמקרים אחרים היו מופנים כלפי השלטון. עובדות הרווחה תורמות לשליטה בנשים החלשות ולשעתוק הדפוס הפטריארכאלי בחברה כולה.

מדינת הרווחה, היא מציעה, צריכה לבחון דרכים לצמצום תפקידי התיווך בידי עובדי הרווחה, בהעברת משאבים לקבוצות החלשות.

פרופ אסתר הרצוג בכנס לזכרה של חה"כ ד"ר מרינה סולודקין - יוני 2013



להלן קטעים מתוך המאמר "מי מרוויח ממדינת הרווחה" מאת פרופ’ אסתר הרצוג מתוך כתב העת ‘תיאוריה ובקורת’ ב-1996 (מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד) 

הפרדה בין המושגים "מדינת רווחה” ו”ביורוקרטית רווחה”
 
ישנה הסכמה כי יש צורך במדינת הרווחה אך בפועל קיימת סתירה בין מדיניות הרווחה לאדמינסטרציית הרווחה וכמשתמע מכך יש לפעול על מנת לצמצם את היסודות הביורוקרטים, ולהעבירם בצורה ישירה, וללא תיווך, לידי האזרחים.  (ריכוז משאבי הכוח בידי פקידי הסעד גורם לכך שבמקום להגביר את השוויון בין הפרטים והקבוצות למעשה נחלש כוחם של האזרחים).
עבודת שדה שעשתה המחברת במרכז קליטה לאתיופים מראה כי עיקר המשאבים שהוקצו לקליטת העולים רוכזו בידי פקידי הארגונים האחראים על תהליך הקליטה ועל סוגי הסיוע הניתנים ורק מקצת מן הסיוע הכספי ניתן הישר לעולים- ובכך הובטחה תלותם של העולים בפקידים.
 
על מנת להמחיש את ההיבטים הביורוקרטים של מדינת הרווחה (שירותי הסעד) מתוארות שתי דוגמאות: בראשונה בחינה של מקומם של עובדים סוציאלים כנציגי המדינה בנושאים הקשורים לחזקה על קטינים. ובשנייה יש דיון בתפקידי ‘סומכות’ כמפקחות חברתיות במרכז קליטה.
 
עובדי רווחה כאמצעי שלטוני לפיקוח על קבוצות חלשות
 
העובדים הסוציאלים באים ברובם משכבות חברתיות מבוססות למדי ורובן נשים (90%). השיח המקצועי שלתוכו הם מוכנסים ומתחנכים רווי באידיאולוגיה הומניסטית המבטא מחוייבות מוסרית עמוקה לסיוע לזולת. בפועל, מכוח תפקידם הם תופסים עמדות במערכת שלטונית ממוסדת ולכך יש להוסיף את השיוך העדתי והמעמדי השונה מאלו להם הם מספקים את השירות, ובכך מועצם המרחק החברתי ויחסי הכוח-תלות בקשרים של העובדים הסוציאליים ולקוחותיהם. יתר על כך, בהיותם חלק ממערכת השלטון, משתמשים העובדים בקשריהם עם פקידי ארגונים נוספים ע”מ לבסס את מעמדם הארגוני.  וכך נוצר מצב שאם פונה מקבל טיפול בלתי הוגן ומתקומם, הוא מגלה כי המערכת מגייסת מולו גם את יוקרתה המקצועית וגם את כוחה הביורוקראטי. התגייסות זו מטרתה למנוע איום על השליטה המקיפה והבלעדית של העובדים הסוציאליים על תחום הרווחה.
 
כוונת “חוק הנוער, טיפול והשגחה” היא להגן על הקטין, אך בפועל הוא מופעל ביעילות על מנת להתגבר על התנגדות ההורים ועל מנת להשתיק ביקורת. עיקרון “טובת הקטין” משמש פעמים רבות את העוס”ים, בתמיכת ביהמ”ש, לפגוע בזכויות של הורים על ילדיהם. עוס”ים נוטים לנבא היכן ייטב לתינוק לגדול  ועושים זאת על סמך גישה פטרונית כלפי החלשים שתחת חסותם ועל ההנחה שהורים אמידים ומשכילים הם ערובה לשלומו ולטובתו של הקטין.
 
נראה כי נכון יותר לראות במונח ‘טובת הקטין’ כחלק מן האידיאולוגיה של ביורוקרטיית הרווחה. מונח זה מסתיר את יחסי הכוח בין המערכת הבירוקרטית לאוכלוסיית המשפחות שבתוכה היא פועלת.
 
הסומכות של העולות מאתיופיה – שליטה בנשים באמצעות נשים
 
מרכז הקליטה הוא סביבה ביורוקרטית שבה אנשים מטופלים כבני משפחה. סביבה זו משפיעה על התארגנות ‘המשפחה’ ועל צמיחה והתבססות של דפוסי חלוקת התפקידים והכוח בתוכה. השפעה זו של הסביבה הבירוקרטית מתרחשת לרוב באמצעות ‘סומכות’ שהן לרוב עובדות חסרות הכשרה מקצועית הפועלות כבעלות סמכות בתחומים ‘נשיים’ בהדרכת עוסי”ם. הדרישות מסומכת הן “ידע בסיסי בניהול חיי משפחה והבית…” כלומר זהות בין תפקיד במשפחה לבין תפקיד בעבודה. לכן גם מייצגות הסומכות במרכז הקליטה סדר חברתי ולמעשה מהוות ‘דוגמא חיה ‘ עבור העולות החדשות. בתפקידן זה הן לא רק משמשות כמומחיות כבעלות אינטרסים מקצועיים אלא, כיתר הנשים במרכז, גם מייצגות סולם ערכים ויחסי שליטה פטריאכליים.
 
הכותבת הצטרפה למנהל מרכז הקליטה בביקורו בחוג בישול. במהלך הביקור המנהל טעם את העוגיות שאפו הנשים והחמיא להן תוך כדי טפיחה על כתפה של הסומכת, באומרו לה שתלמד את הנשים להכין עוגיות טעימות על מנת שהן יזמינו אותו אליהן הביתה לאכול עוגיות.
 
במעמד זה נעשה שימוש בביטויי שבח המדגישים ומחזקים את הזיהוי בין נשים לבין האחריות על תחומים שונים של מלאכות הבית וקובע את חלוקת התפקידים בין נשים וגברים (לא היו גברים בחוג).
 
קיימת התערבות לגיטימית ויומיומית של הסומכת בחיי העולות באמצעות נושא הניקיון. לסומכת יש סמכות וחובה לפקח על מעשי הנשים ואילו הנשים כפופות לסמכותה ומצפים מהן לציית.
 
הסומכות מתערבות בתחומים נשיים וחודרות לפינות חייהן הפרטיות ביותר של העולות

לילי הסומכת אומרת למחברת בדרכן לביקור אצל אחת העולות: “אני מוציאה לה את הטבעת (התקן תוך רחמי), קבעתי לה תור למחר” וזאת משום שהעולה איבדה את תינוקה בן השנה, ולכן הסומכת חשבה שזו הדרך להתגבר על האסון – בעזרת הריון ולידה. היא לא חשבה לתת לעולה ולבן זוגה לדון בעניין.
 
אחת העולות ילדה פג שהגיע למרכז לאחר כמה שבועות אשפוז. הסומכות החליטו להגביל את מתן המטרנה לאם על מנת שזו תניק, למרות שאמרה להם שכבר אין לה חלב.
 
מתוך כך עולה שמדובר ביחסים שבבסיסם חוסר איזון. הדבר קשור לסיטואציה המאפשרת התערבות מאורגנת בחיי העולות, במיוחד כשמדובר במרכז קליטה בעל גבולות תחומים. בדוגמא האחרונה המטרנה שיכולות לספק הסומכות, משמשת אמצעי לחץ להישמע לדרישות הצוות. לקשרי התלות יש השלכות נוספות – ההתערבות מדגישה את חולשת העולות וחוסר יכולתן להתנגד ולמחות.
לעיתים גם כאשר העולות למדו הכל ואין כבר צורך בסומכות, הסומכות לא מוותרות על תפקידן הפטרונית וממשיכות להציג עצמן כסמכות גם כאשר ברור לה שאינה נחוצה. מתברר שהסומכות זקוקות לנשים על מנת להצדיק את המשך העסקתן.
 
סיכום
 
מערכת העובדים הסוציאלים, היא אמצעי של המדינה להתערבות במשפחות ולהשגת שליטה בילדים, נשים וחלשים. שליטה זו מחזקת את הסדר החברתי הקיים ומאפשרת להיטיב עם קבוצות התמיכה של השלטון, בעיקר ממעמד הביניים. השליטה הזו מושגת בדרך כלל באמצעות נשים ממעמד סוציו אקונומי מבוסס, המסייעות בתוך כך לשכפול דפוסי השליטה הפטריארכליים בחברה.
 
במקום להעביר את המשאבים הציבוריים לקבוצות חלשות בחברה, מעדיפה בירוקרטיית הרווחה להבטיח את האינטרסים של הקבוצות התומכות בה ולספוג את המתחים באמצעות פקידי הסעד. כך מובטחת תלותה ונאמנותה של שכבת הפקידים לשלטון המיטיב. מעמדו של הפרט וזכויותיו במדינת הרווחה נקבע ע”פ מידת תלותו בפקידיה. ככל שהוא יותר תלוי בהם ובמשאבים שבידיהם כך נחלש מעמדו ונפגעות זכויותיו.
 
מדיניות הרווחה צריכה לבחון דרכים לצמצום תפקידם של עובדיה, בהעברת משאבים לקבוצות חלשות. לאפשר יותר חופש לפרט בבחירת השירותים להם הוא זקוק בלא תלות בפקידים. כמו כן לפתח כלים זולים (כמו גישור) להשגת הכרעות בין אזרחים (בעיקר בנושא חזקה על ילדים), על מנת לדלג על עו”ד יקרים ועל פקידי מדינה.


מבט לחדשות - מרץ 2014 - חשד להתעללות מינית קשה בילדה השוהה במוסד בית הילד בירושלים – משרד הרווחה מטייח, ומסתיר את המקרה מן הציבור והתורמים מחו"ל.




לאחרונה נחשפה בתקשורת פרשה של התעללות מינית קשה וחשד לאונס בילדה בת 7 שחוסה במוסד בית הילד בשכונת גילה ירושלים.

הילדה הוצאה עם אחיה בכפיה מאם חד הורית דלת אמצעים. עובדת סוציאלית "מצילת ילדים" בשם שולמית רגב מלשכת הרווחה ירושלים (גונן בשכונת קטמונים) הוציאה צו בית משפט לכליאת הילדה ואחיה במוסד סגור, במקום לסייע להם במשפחה ובקהילה.

במסגרת צו נזקקות זה שהוצא ע"י שופט חותמת גומי שלא בדק שום דבר, הושמו הילדים במוסד סגור דתי בית הילד בירושלים אשר מופעלת בו מדרשה חינוכית של רשת אמי"ת.

הילדה הותקפה מינית באכזריות לפני כ-10 ימים על ידי קבוצת נערים בגילאי 13-15, אף הם חוסים בפנימיה, כל זאת, מתחת לאף של מדריכי המקום והצוות המטפל.

עברייני המין לא הורחקו מהמוסד, אלא שוהים במחיצת הילדה באותו מוסד עד עצם הרגע הזה, כל זאת באישור מנהלת לשכת הסעד גונן, העובדת הסוציאלית ו"מצילת הילדים" שולה וולף.

הדרת האם מן החקירה

בעוד אנשי צוות המקום, כולל נערות בנות 18 בשירות לאומי, שרק זה עתה סיימו תיכון, ידעו על המקרה, לאם דווח על המקרה רק כשבוע לאחר מכן ע"י מנהל הפנימיה, מר מרדכי אסרף.


האם ניסתה להבין בדיוק את שאירע שם אך נענתה ממנו בתשובות מתחמקות.

מנהל הפנימיה הגיש תלונה רק 5 ימים לאחר האירוע, וזאת רק לאחר שהאם הפצירה בו והתחננה אליו להגיש תלונה במשטרה. במהלך אותם 5 ימים, בגדי הילדה נעלמו כלא היו, ומשרד הרווחה מונע מן הרופאים לבדוק את הילדה.

העובדות כהוויתן, כאמור מוסתרות עד עצם הרגע הזה מפני האם, כפי הנראה גם מחשש לתביעת נזיקין שלה נגד משרד הרווחה.

משרד הרווחה: יש להשאיר את הילדה המותקפת במחיצת עברייני המין שתקפו אותה, כי זה ירפא אותה…

שתי פקידות סעד נוספות עורבו בנושא, אך משרד הרווחה שידוע כמי שפועל מאחורי מסך ברזל נוסח צפון קוריאה, סירב למסור לאם את שמותיהן של שתי העובדות הסוציאליות ההזויות הללו. אותן פקידות סעד סבורות כי יש להשאיר את הילדה במחיצת עברייני המין, כי זה הטיפול הכי טוב עבורה…רחמנא ליצלן.

נציין אף כי לשכת הרווחה גונן, כמו גם פנימיית בית הילד, כפופות למרותה של העובדת הסוציאלית רות מטות, מנהלת היחידה לילדים בסיכון בעיריית ירושלים. לעובדת סוציאלית זו עבר מאד מפוקפק בנושא הוצאת ילדים מהבית, ואנו תוהים, מה חלקה של "מצילת ילדים" זו בפרשה?….

מוסד בית הילד – עסק ליצירת רווחים נאים על גב הילדים המולאמים

פנימיית בית הילד מונה כ-120 ילדים ומפוקחת ע"י משרד הרווחה. אל פנימיה זו מגיעים ילדים שהוצאו בכפייה מביתם.

בפנימייה פועלת מדרשת אמי"ת. זוהי מדרשה של רשת חינוכית ממלכתית דתית המופעלת ע"י ארגון נשי אמי"ת (ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה) בארה"ב ובישראל.

בפנימיה עובדות גם מדריכות במסגרת שירות לאומי שהן נערות בנות 18, שזה עתה סיימו בית ספר תיכון. בנוסף, מגיעות לפנימיה כל מיני טיילניות מארה"ב – נערות יהודיות מאמריקה הגדולה שבאות לטייל בישראל ועל הדרך "לתרום" משהו למדינה…

קישורים:

לשכת הרווחה ירושלים השליכה לרחוב אם חד הורית נכה ובנה בן הארבע לרחוב - בעוד פקידי הסעד והיועצת המשפטית יעל הס מלשכת הרווחה ירושלים עסוקים בשקרים ומניפולציות להשתלטות בכפייה על גופם ורכושם של קשישים, מסממים אותם, ומרחיקים אותם ממשפחתם, שאר הפקידים משליכים לרחוב ומתנערים מאחריותם ממי שזקוק לסיוע, כגון חסרי דיור. - הכתבה "אין לילד שלי מקום לישון בו" , עמיחי אתאלי , מעריב , יולי 2012 - אתי חן, אם חד הורית לילד בן 4, לא מצליחה להתקיים. אף שהיא סובלת משחמת הכבד, היא אינה זכאית לדיור ציבורי, ובמקום זה החל משלשום היא מתגוררת בגן ציבורי....

הבשורה על פי חביבי - המדיניות המעוותת של משרד הרווחה - אוקטובר 2010 - ויולט וחיים חביבי עלו לכותרות לפני כארבע שנים, כשהתבצרו בכנסיית הבשורה בנצרת. הם מחו על כך שילדיהם נלקחו בידי רשויות הרווחה בירושלים, והציתו מהומות של תושבים שחשבו כי מדובר בפיגוע. רשויות הרווחה רדפו באובססיביות אחרי משפחת חביבי במשך שנים...

הדרך הקשה של הנכים ללשכת הרווחה בירושלים - הכתבה הדרך הקשה של הנכים ללשכת הרווחה , דפנה ליאל , חדשות 2 , נובמבר 2009 - לשכות הרווחה אמורות לטפל באוכלוסיות שנזקקות להן. אבל מסתבר שבירושלים, רובן כלל אינן נגישות להם. בדרך לפגוש את הפקיד צריכים הנכים להתגבר על אינספור מדרגות ועוד שלל מכשולים...

בלתי נסלח - על חטא שחטאנו ל"אם המרעיבה" - המאמר על חטא שחטאנו ל"אם המרעיבה" , פרופ. אסתר הרצוג , YNET , ספטמבר 2009 - לתקשורת כמו גם לארגוני הנשים וזכויות האדם לא ייסלח על שלא קמו וזעקו את זעקת האם הנרדפת, שלא יצאו נגד ציד המכשפות המודרני ההולך ומתפתח נגד אמהות בישראל...


פקידת סעד תולשת ילד מהבית - אילוסטרציה
פקידת סעד תולשת ילד מהבית - אילוסטרציה
הנאנסת משומרת לשופטים: "אל תקחו ממני את חמש בנותיי" , אלי לוי , 08/03/2014 , חדשות 10

רשויות הרווחה החליטו להרחיק את חמש בנותיה של ג' מהצפון, אז הקורבן באונס הקבוצתי בקיבוץ שומרת והיום אם משתקמת בת 40. לאחר שני ניסיונות התאבדות כושלים היא פונה במכתב לשופטי בית משפט השלום: "מפיצים עליי שמועות זדוניות. בלי הבנות שלי- אין משמעות לחיי"

25 שנה חלפו מאז האונס הקבוצתי המזעזע שעברה ג' על ידי חבורת נערים בקיבוץ שומרת. מאז היא הביאה לעולם חמש בנות, הגדולה שבהן בת 17 והקטנה בת 9. לאחר שניסתה לשים קץ לחייה לפני שבע השנים, הודיעו לה רשויות הרווחה על לקיחת בנותיה ממנה. ג', מעורערת וכואבת, אושפזה בבית החולים הפסיכיאטרי בטירת הכרמל. לאחר מכן, שיקמה במעט את חייה, חזרה לעבודה, ובנותיה שבו לפקוד את ביתה בסופי שבוע בחופשותיהן מהפנימייה.

גם מנת נחמה זו נשללה ממנה בסופו של דבר. לפני שבוע וחצי הודיעו לה גורמי הרווחה כי שתי בנותיה הקטנות לא ישובו הביתה בחופשות. ג׳, שהתקשתה להתמודד עם ההחלטה, ניסתה שוב להתאבד. בתה השנייה א׳, רק בת 16, מצאה אותה מתבוססת בדמה כשלצדה מכתב פרידה מבנותיה.



בעקבות ניסיון ההתאבדות, ביקרו בבית שוב שוטרים ואנשי הרווחה והוחלט על הוצאתן מהבית של שלושת הבנות הגדולות. תגובתה של ג' הייתה הפעם נסערת במיוחד. "אין לי למה להמשיך לחיות בלי הבנות", היא אמרה לחדשות 10, והביעה את תקוותה שבית המשפט יהפוך את ההחלטה. "כל חיי אני דואגת להן. לא חסר להן כלום. משהו החליט שאני לא מתאימה להיות אימא כי אני הנאנסת מקיבוץ שומרת ", היא הוסיפה.

"קוראים לי שקרנית"

בפנייה לשופטי בית משפט השלום כתבה ג' כי הפלאפונים של בנותיה נלקחו מהן, כדי למנוע את הקשר איתה, וכי עובד הפנימייה מנע ממנה להיכנס למקום בטענה שהיא מהווה "איום" על בנותיה. ג' הוסיפה שהוסבר לה כי היא אינה יכולה לראות את בנותיה בעקבות הפצת "שמועה זדונית", לפיה בנותיה עוסקות בזנות עם בני מיעוטים. ג' טוענת כי היא ובנותיה מוכנות להיבדק במכונת אמת כדי להפריך את הדברים.

ג' אומרת כי פירוק המשפחה שלה נעשה על סמך שמועות וללא ראיות או הוכחות. "לפני 26 שנה הקיבוץ התנהל על פי שמועות .חשבתי שלאנשים בגילי צמח כבר סוג של מצפון אבל טעיתי. כל שיחה שלי עם פקיד הסעד מסתיימת בכך שהוא קורא לי שקרנית ומאשים את בנותיי בעיסוק בזנות".

א׳, בתה של ג' שלא משה ממנה מאז ניסיון ההתאבדות, אמרה לחדשות 10 כי היא חוששת מהידרדרות מצבה של אימה. ״אנחנו מכירות את סיפור חייה הקשה, אבל היא אימא טובה וכל מה שאומרים עליה ברווחה לא הגיוני ולא נכון״, קבעה הבת.

קישורים:

"יתומי הרווחה" - מרב בטיטו - ידיעות אחרונות, פברואר 2008 - אף לא סימן אחד היה שם כדי להזהיר מפני ידו הארוכה של המנגנון היעיל מדי של אנשי הרווחה. יום אחד היא הייתה אימא לחמישה ילדים כזו שמשלחת בבוקר ארבעה ילדים עם הסנדביצ'ים ונשארת עם תינוק. כזו המתנדבת לעזור למחנכת לפני מסיבת כיתה שמפרידה בין ניצים, שמחבקת אחד בכל יד, ויום למחרת כבר הייתה אימא שנחרדת לגלות כי שלושת ילדיה עברו בבית ספרם חקירה על ידי "אישה מבוגרת ששאלה אותנו כל מיני דברים", כפי שסיפרה לה בתה תלמידת כיתה א'....

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....
דוח מבקר המדינה 2013 - משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים - מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה...

יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה משקר ומרעיל מפיו בפייסבוק נגד נערה והוריה - דצמבר 2013 - מדובר בסטטוס בפיסבוק של צופית גרנט אודות נערה בת 16 הכלואה מזה כ-3 שנים במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך. הנערה מבקשתעזרה בדחיפות. נלקחה מאמה שלי בגיל 13, ובעקבות כך הקשר עמה נותק, וזה גרם לה להיות במצוקה במשך הרבה זמן. הנערה החלה להיות באשפוזים ולעבור...



מרץ 2014 - תעוד: פגישה מפוקחת בין אב לבתו במרכז קשר של משרד הרווחה - אב פוגש את בתו בחדר קטן, מבולגן ומנוכר תחת השגחת עובדת סוציאלית אשר מעירה במשך הפגישה.
מרכזי הקשר הן תוצר של ניהול תאוותני של עובדות סוציאליות הרוצות להרחיב את פעילותן וקובעות מסוכנות להורים ללא ראיות, בדלתיים סגורות, ועל סמך חוות דעת מכורות מראש של "מומחים" מטעמן. בתי המשפט לענייני משפחה או נוער רואים המלצותיהן סוף פסוק.
העובדות הסוציאליות בדרך כוחנית ובאמצעות איגוד העובדים הסוציאליים מונעים כל שינוי בחקיקה האנכרוניסטית נגד ההורים וילדיהם לרבות חוק זכויות הילד, חוק ועדות החלטה, תיקון חוק הנוער ועוד..



קישורים:


אב גרוש מספר על הסדרי ראיה עם בתו במרכז קשר של נשרד הרווחה - פברואר 2014 - 103 FM - טל, אב גרוש מספר על פגישותיו על בתו במרכז קשר של משרד הרווחה. בקלות בלתי נסבלת עלולים הורים נורמטיבים לראות את הילדים שלהם שעה בשבוע במקום קר, מנוכר ואפל כשעובדת סוציאלית מפקחת עליהם, אסור לחבק לנשק ללחוש ועוד...
תחקיר: טראומת מרכזי הקשר - מתוך ישראל היום , מיכל יעקב יצחקי, נעמה לנסקי , פברואר 2014 - "ברגע הפכתי להיות 'אבא אלים שמטריד מינית את בתו'" • עדויות ממרכזי הקשר - טראומת מרכזי הקשר. בכל יום ראשון, לקראת השעה שלוש, היה גילי מסיט הצידה את כל עיסוקי חייו וממהר אל מרכז הקשר שבעיר מגוריו. הוא ידע שאסור לו לאחר, כי עומדת לרשותו רק שעה אחת בשבוע. 60 דקות. 3,600 שניות, ולא שנייה אחת יותר, כדי להיות עם בתו היחידה, בת החמש וחצי. אם יאחר, יאבד כמה שניות של להיות איתה, ואת זה הוא בשום אופן לא יכול להרשות לעצמו. מה גם שהוא עלול להיענש. מישהו עשוי לקבל את הרושם השגוי שלא אכפת לו, או שהוא לא אבא אחראי מספיק, ולבטל כליל את שישים הדקות האלה, שהוא מחכה להן ורק להן במשך כל השבוע. שלפניהן ואחריהן החיים שלו תפלים, ריקים ועצובים...

שר הרווחה מאיר כהן משפיל הורים במרכזי קשר - מחאה דימונה אוקטובר 2013 - 17 באוקטובר 2013 - שר הרווחה מאיר כהן משפיל ומבזה הורים וילדים במרכזי קשר. תאוות הבצע של עובדים סוציאליים ברשויות הרווחה אינה יודעת גבול. העובדים הסוציאליים כופים על הורים וילדים ללא רבב, על לא עוול בכפם להיפגש במרכזי קשר בתנאים משפילים ולא לא יראו אחד את השני.

פלייליסט - מרכזי קשר רשויות הרווחה - ינואר 2012 - מרכזי קשר רשויות הרווחה משמשים למפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים בטיפול ובהשגחת המדינה, כאשר פקיד הסעד סבור כי ההורה מהווה סיכון לילד באם יפגשו לבדם. אמנם בית המשפט (משפחה או נוער) קובע את הסדרי הראיה במרכז הקשר אך המדיניות היא שהשופט משמש מעין חותמת גומי של פקידי הסעד...

פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור מציגה טיפול במרכז קשר - נובמבר 2011 - תכנית המקור - ערוץ 10 - פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור ממינהל השירותים החברתיים תל אביב מציגה את דרכי הטיפול והסיוע הסוציאלי לילד ומשפחתו במרכז קשר. פקידת הסעד לחוק הנוער היא "תובעת" מטעם המדינה בחוק הנוער להוציא ילד מביתו ולהעבירו למסגרת אחרת מופרטת בד"כ, אומנה, אימוץ סגור, פנימיה ועוד מסגרות שונות ומשונות. בנוסף פקידת הסעד קובעת את הסדרי הראיה של הילד עם הוריו במרכז הקשר, מפקחת, משגיחה וגם מטפלת באמא ובילד במרכז הקשר. פקידת הסעד אפוא, לא רק מציגה את ההורים בפני בית משפט לנוער אלא גם בפני בנם, בפני ועדת החלטה או כל גורם אחר מאבחן ומטפל, מכאן הכוח לפקידת הסעד לכוון את ההליך השיפוטי כראות עיניה לכל כיוון שתחפוץ. בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמות גומי של פקידות הסעד ורואים המלצותיהן כסוף פסוק...

מחדלי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה - מדיניות מופקרת הסדרי ראיה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים - מרץ 2011 - הזכות לחיי משפחה אינה מכובדת ע"י בתי משפט לענייני משפחה ועובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. הרשויות מתעמרות בבעלי הדין, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, מעלות אותם על הכתב, מנתקות ללא רחמים הורים מילדיהם, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים,..

רוני מלקאי - דוברת משרד הרווחה: תגובה מדובררת לכאבם וסבלם של הורים לפגוש ילדיהם במרכזי קשר - דצמבר 2011 - המילה האחרונה" עם אברי גלעד וג'קי לוי - גלי צה"ל - תגובה מדובררת ומזלזלת של עו"ד רוני מלקאי דוברת משרד הרווחה על כאבם וסבלם של הורים הכמהים לפגוש את ילדיהם במרכזי קשר של משרד הרווחה...

סיפורה של אם ששירותי הרווחה מונעים ממנה לראות את ילדיה - דצמבר 2009 – סיפורה של מירי (האמא ל') אם חד הורית לשני ילדים בני 4 ו-6 שפקידות הסעד של לשכת הרווחה בעירייה מונעות ממנה לראות את ילדיה. מירי מספרת על שני מפגשים מרגשים עם ילדיה במרכז קשר תחת עיניהם הפקוחה וידם הקשה של פקידי שירותי הרווחה בעיריית גבעתיים מערימים קשיים על האמא ל' לפגוש את ילדיה במרכז קשר. פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות פועלות בדרך של הפחדה השפלה ועלילה על מנת למנוע המפגשים בין האמא ל' לילדיה...


מרץ 2014 - מדובר בוועדה פנימית של משרד הרווחה לבדיקת מדיניותו להוצאת ילדים מביתם והסדרי משמורת בין הורים גרושים. הועדה הוקמה ביוני 2013 והיתה אמורה להגיש מסקנותיה באוגוסט 2013, באיחור של חצי שנה הגישה בימים אלו הועדה מסקנותיה שהוצגו ע"י שר הרווחה מאיר כהן.

מלבד הנושאים הרבים המהותיים הבסיסיים החסרים בממצאי הועדה כגון חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ האמנה עליה חתומה מדינת ישראל מזה כ- 20 שנה המגדירה את זכויותיהם של ילדים שהוצאו מביתם, חקיקת חוק ועדות החלטה הסטוטוריות ברשויות המקומיות ע"פ דו"ח מבקר המדינה, ועדת גילת ואחרות, אין בוועדת סילמן התיחסות לתחקירים (תחקיר זהירות פקידי סעד, מרכזי קשר, ועוד) ונורמות העבודה הפסולות של פקידי הסעד המבוצעים ללא ראיות בדלתיים סגורות. הועדה מטבע הדברים חסרה התייחסות על התעללות בילדים במוסדות משרד הרווחה, משפחות אומנה, והליכי אימוץ דורסניים. אין התייחסות בועדת סילמן לחוק הנוער האנכרוניסטי המאפשר לפקידי סעד לתלוש כל ילד מביתו בדלתיים סגורות ללא ראיות.

הודעת שר הרווחה מאיר כהן על מסקנות ועדת סילמן


ועדת סילמן פעלה ללא שקיפות ולא ידוע מיהם חבריה, פרוטוקלים, או דוח כלשהו, מה שמעלה חשש לההמשך המדיניות הדורסנית של משרד הרווחה נגד משפחות וסחר בילדים קשישים ונכים.

ע"פ מסקנות הוועדה, יחוזק מעמד עו"ס משפחה לטיפול בילדים בסיכון, ימומן ייצוג משפחתי על חשבון המשרד להורים בוועדה להגנת הילד, הכשרות רב תרבותיות לעובדים סוציאליים, ביטול סמכות בית משפט להטיל על אדם (עו"ס) להכריע בין אפוטרופסים על עניינו של קטין (סעיף 19 לחוק האפוטרופסות), פיתוח מענים להורים מורחקים, שמירה על עוסי"ם, הקמת נציבות תלונות ציבור.

סוף דבר
ועדת סילמן פעלה כוועדה קיקיונית מסקנותיה מתאימות יותר לעבודת פקיד זוטר הפועל ללא פיקוח. ועדת סילמן מיטיבה עם העובדות הסוציאליות, הופכת את משרד הרווחה לגוף מסואב, ומושחת יותר, הפועל ע"פ חוקים אנכרוניסטיים, ומציבה אותו כארגון דורסני אופייני למדינות אפלות.

פלייליסט - הוצאת ילדים מהבית



להלן פרסום מסקנות ועדת סילמן מתוך דף הפייסבוק של שר הרווחה מאיר כהן 3.3.2014
מסקנות ועדת סילמן מתוך דף הפייסבוק של שר הרווחה מאיר כהן 3.3.2014
מסקנות ועדת סילמן מתוך דף הפייסבוק של שר הרווחה מאיר כהן 3.3.2014

קישורים:

דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה - מאי 2009 - דובר משרד הרווחה פרסם הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בועדה שהוקמה לפני שלש שנים לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות. כידוע פקידת סעד ראשית לסדרי דין היא רונית צור...

 פרשת הילדים האבודים מאמר מאת יואב יצחק על דו"ח ועדת גילת  - פרשת הילדים האבודים , יואב יצחק , news1 , נובמבר 2002 - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, וגורמות נזק בלתי הפיך לילדים ולמשפחות; היכן השופטים והיכן הרשויות; מה יעלה עתה בגורלם של אלפי ילדים, שהוצאו מהוריהם שלא כדין לכאורה...

שר הרווחה מאיר כהן משפיל הורים במרכזי קשר - מחאה דימונה אוקטובר 2013 - 17 באוקטובר 2013 - שר הרווחה מאיר כהן משפיל ומבזה הורים וילדים במרכזי קשר. תאוות הבצע של עובדים סוציאליים ברשויות הרווחה אינה יודעת גבול. העובדים הסוציאליים כופים על הורים וילדים ללא רבב, על לא עוול בכפם להיפגש במרכזי קשר בתנאים משפילים ולא לא יראו אחד את השני.

פלייליסט - מרכזי קשר רשויות הרווחה - ינואר 2012 - מרכזי קשר רשויות הרווחה משמשים למפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים בטיפול ובהשגחת המדינה, כאשר פקיד הסעד סבור כי ההורה מהווה סיכון לילד באם יפגשו לבדם. אמנם בית המשפט (משפחה או נוער) קובע את הסדרי הראיה במרכז הקשר אך המדיניות היא שהשופט משמש מעין חותמת גומי של פקידי הסעד...

פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור מציגה טיפול במרכז קשר - נובמבר 2011 - תכנית המקור - ערוץ 10 - פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור ממינהל השירותים החברתיים תל אביב מציגה את דרכי הטיפול והסיוע הסוציאלי לילד ומשפחתו במרכז קשר. פקידת הסעד לחוק הנוער היא "תובעת" מטעם המדינה בחוק הנוער להוציא ילד מביתו ולהעבירו למסגרת אחרת מופרטת בד"כ, אומנה, אימוץ סגור, פנימיה ועוד מסגרות שונות ומשונות. בנוסף פקידת הסעד קובעת את הסדרי הראיה של הילד עם הוריו במרכז הקשר, מפקחת, משגיחה וגם מטפלת באמא ובילד במרכז הקשר. פקידת הסעד אפוא, לא רק מציגה את ההורים בפני בית משפט לנוער אלא גם בפני בנם, בפני ועדת החלטה או כל גורם אחר מאבחן ומטפל, מכאן הכוח לפקידת הסעד לכוון את ההליך השיפוטי כראות עיניה לכל כיוון שתחפוץ. בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמות גומי של פקידות הסעד ורואים המלצותיהן כסוף פסוק...


פרשת הילדים האבודים , יואב יצחק , news1 , נובמבר 2002

כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, וגורמות נזק בלתי הפיך לילדים ולמשפחות; היכן השופטים והיכן הרשויות; מה יעלה עתה בגורלם של אלפי ילדים, שהוצאו מהוריהם שלא כדין לכאורה

סיכון כפול

גילויים חמורים

פרשת חטיפת ילדי תימן טרם ירדה מהפרק, וכבר אנו עדים לפרשה אחרת המאיימת להתפוצץ ברעש גדול. מתברר, כי גם בשנים אלה, מוצאים ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין על-ידי פקידי סעד, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל.

הדברים הקשים הנ"ל אינם פרי תחקיר עיתונאי, שיכול להיות שנוי במחלוקת. גם לא חוות דעת של מומחה יחיד, אותה אפשר אולי לטשטש או להקהות עם חוות דעת נגדית. אלה הן קביעות העולות מטיוטת דוח הוועדה הציבורית שהוקמה (ועדת גילת), בעקבות זעקתן של עשרות ואף מאות משפחות בישראל, מבתיהן הוצאו ילדים, "ילדים בסיכון", כביכול - לאימוץ, למשפחות אומנה או לפנימיות.

טיוטה זו, שכינויה: "דין-וחשבון של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות 'ועדות החלטה' ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן", נשענת על עדויות של עשרות מהמומחים בישראל בתחום זה, לרבות שופטים שהופיעו בפני הוועדה. הדעה שהועלתה שוב ושוב: ילדים מוצאים מהוריהם בקלות רבה ומקוממת.



יודגש כבר כאן: עובדים סוציאלים ופקידי סעד, ככלל, עושים עבודת קודש. הם נותנים את נשמתם ומקריבים גם מזמנם הפרטי לעבודה קשה ששכר עלוב בצידה. ואולם, מטיוטת דוח הוועדה ניתן ללמוד, כי הם רבים מהם פועלים לעיתים קרובות מדי, באופן לקוי. כך קורה שילדים בסיכון נקלעים לסיכון כפול, שבו מלבד היותם נתונים במצב של סיכון אישי - בגלל בני המשפחה, עתידם עלול להיפגע בגלל החלטות בלתי תקינות מצד פקידי סעד ועובדים סוציאליים.

מערכת דורסנית

המסמך שהוצא על-ידי הוועדה חושף מערכת דורסנית, המשחקת בגורלם של ילדים ובני משפחותיהם. אין מדובר במקרים בודדים, לגביהם ניתן להגיד כי המקרה אינו מעיד על הכלל. כאן מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם. רבים-רבים מהם הוצאו מהבתים באופן לקוי. כדי להבין את מימדי התופעה המדאיגה יש לבחון היטב את הנתונים: בישראל חיים כ-140 אלף ילדים, המוגדרים - ברמה זו או אחרת, כילדים בסיכון ישיר. הטיפול בהם מופקד בידי פקידי סעד.

הוועדה הציבורית מונתה ביום 27.1.02. בימים אלה היא סיימה את עבודתה, וכל שנותר הוא לערוך שיפוצים אחרונים במסקנותיה - לפי הערות החברים. טיוטת הדוח כבר הוגשה לשר העבודה שלמה בניזרי (ביום ה', 21.11.02), על-אף שחלק ניכר מחברי הוועדה טרם חתמו על הדוח. בראש הוועדה עומד ד"ר ישראל צבי-גילת. מרצה בכיר ומומחה במשפט ובתחום הסוציאלי (הרשימה המלאה של חברי הוועדה, ראו בהמשך). שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, הוא שמינה את הוועדה, לאחר ששמע על עשרות מקרים מזעזעים, בהם הוצאו ילדים, בכוח, מבית הוריהם בליווי שוטרים.

השר בניזרי אמר, כי הוא קיבל מידע רב בנושא מעמותה הנקראת "עוללים בשבי", ובבדיקות שנערכו במשרדו מצא שיש ממש בתלונות הקשות. השר השתמש בסמכותו לפי סעיף 15 לחוק הנוער, לראשונה מזה עשרות שנים, והחליט להתערב בתחום רגיש זה.

לבקשת השר קיימה הוועדה דיונים מרתוניים. השר ראה בתופעה זו - ובצדק, כמובן - עניין מהותי שיש לטפל בו בדחיפות. על חשיבות הוועדה, ניתן ללמוד גם מזהות האישים שהופיעו בפניה, בהם: נשיא בתי המשפט השלום לנוער, השופט אברהם שיינפלד; פרופ' עמנואל מארקס, השופט (בדימ.) אלי שרון, ומרים פבר, פקידת סעד ארצית.

פלייליסט - ועדות החלטה


שופטים העידו על הליקויים

טיוטת דוח הוועדה, שהועברה בין חבריה להערות סופיות (14 חברים), הובאה לידיעתי. מדובר במסמך מקיף, המחזיק יותר מ-60 עמודים ובנוסף נספחים רבים. אביא בהמשך את עיקרי הממצאים, המדברים בעד עצמם.

בטרם נצלול לפרטים, נציין, כי הוועדה עשתה עבודה מקיפה. היא פנתה, בין היתר, אל הנהלת בתי המשפט, וביקשה וקיבלה היתר לעיין בתיקים מסוימים, וזאת כדי לבדוק תלונות שהגיעו לידיעת הוועדה - וכדי שניתן יהיה ללמוד מהם על דרך הטיפול מצד פקידי סעד. ההיתר ניתן על-ידי מנהל הנהלת בתי המשפט, השופט דן ארבל, ועל-ידי שופטים נוספים, וזאת למורת רוחם של פקידי הסעד.

פקידי הסעד מבקשים חסינות

למרבה הפרדוכס, נתקלה הוועדה בחומה בצורה של שתיקה וחשדנות דווקא אצל פקידי הסעד, אותם עובדי ציבור האחראים יותר מכולם על הוצאת ילדים מבתיהם. לבד מהופעת כמה פקידי סעד בפני הוועדה, כדי לברר עימם טענות שהועלו נגדם בכמה מקרים ספציפיים, הם סירבו להופיע. אלא חוששים - והם יודעים אולי מדוע, ממסקנות הוועדה. לכן סירבו לשתף פעולה.

הסירוב הועלה רשמית, בשמו של איגוד העובדים הסוציאליים והעומדת בראשו אסתר (אתי) פרץ. בדוח הוועדה צויין כי "לטענתה אין די בהרשאת בתי המשפט, אלא יש להבטיח את חסינותם של פקידי הסעד ושל שאר אנשי שירות הרווחה מפני תביעות אזרחיות, פליליות ומשמעתיות שעלולות להתעורר עקב מתן העדות". הם נימקו זאת, בין היתר, בחובת הסודיות הקבועה בחוק לגבי דיונים שהתנהלו ב"דלתיים סגורות" בבית המשפט לענייני משפחה.

גם לאחר שהוועדה קיבלה את ההיתרים החוקיים לדון בכך בפורום הוועדה, סירבו פקידי הסעד - כאיש אחד, למסור דין וחשבון בפני הוועדה. ומדובר, כאמור, בוועדה ציבורית. אפילו פגישות שזומנו עם נציגי פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים, ותואמו עימם מראש, לא התקיימו. "בחרו הם", נכתב בטיוטת דוח הוועדה, "מטעמים עקרוניים, שלא להיחשף בפני הוועדה שלנו. אי-רצונם של פקידי הסעד ואנשי שירות הרווחה שלא לבוא לוועדה, צריך אולי לעורר אצלך, אדוני השר, מחשבה נוגה מהן הסיבות הטובות שמהן חששו פקידי הסעד ואנשי שירותי הרווחה לחשוף את שיקוליהם המקצועיים, באופן כללי, בבואם לעשות את מלאכתם".

אתי פרץ, יש לומר, היתה חברת הוועדה. לפני כחודש היא התפטרה במחאה, ודרשה משר העבודה והרווחה, לפזר את הוועדה. לא פחות. היא אינה אוהבת, מן הסתם, את המסקנות, העלולות להעמיד באור שלילי את העובדים הסוציאליים בראשם היא עומדת, ולעודד הגשת תביעות אזרחיות מצד משפחות שנפגעו מהחלטות שרירותיות ובלתי חוקיות לכאורה של פקידי סעד.

ועדות החלטה - מחוץ לחוק

כיצד קורה, שמערכת שלימה עובדת באופן בלתי תקין ו/או באופן שאינו מוסדר בחוק? מתברר, כי העיוות באופן הטיפול בילדים בסיכון - עיוות ש"הוליד" את השערוריה הציבורית הזו, נובע מהמבנה הלקוי שנוצר במערכת, במהלך השנים. בישראל כ-10,000 עובדים סוציאליים, כ-500 פקידי סעד לטיפול בילדים ובנוער בסיכון, ועוד כ-400-300 פקידי סעד לסדרי דין. גורמים מקצועיים אלה פועלים בנושא זה מחוץ לחוק, לכאורה. ובמילים פשוטות: ללא הסמכה מפורשת בחוק.

האבסורד הוא, כי על-אף זאת, בתי המשפט רואים בעובדים הסוציאליים בכלל ובפקידי הסעד בפרט - "זרועם הארוכה". הם מקבלים את דבריהם כזה ראה וקדש, משל מדובר בגוף מקצועי, העושה את עבודתו בדקדקנות ומכוח הרשאה בחוק. אין מדובר בגחמה של שופט זה או אחר, אלא בהתנהלות שכיחה ושוטפת של מערכת המשפט כולה. אחרי הכל, אין לשופט כלים משלו, כדי "לרדת" לשטח ולאסוף ראיות בעצמו. לכן עושים השופטים חיים קלים לעצמם: בדרך כלל, מקבלים את המלצת פקידי הסעד, ללא עוררין.

המצב הזה מנוצל לרעה. מתברר, כי פקידי הסעד שמעדיפים להימנע מ"לשים את ראשם" על החלטות מסויימות, ולהחקר אודותן בחקירה נגדית בבית המשפט, מציגים בבתי המשפט החלטות שהתקבלו ב"ועדות החלטה". מהן אותן ועדות החלטה? מדובר בוועדות המכונסות בלשכות לשירותים חברתיים אחת לפרק זמן מסויים. הן כוללות פורום של עובדים סוציאליים ופקידי סעד המועסקים בלשכה ודנות בדרכי טיפול ומעקב אחר ילדים בסיכון - כפי שמובאים על-ידי העובד הסוציאלי המטפל בילד ובמשפחתו.

הרעיון של קבלת החלטה בפורום רחב נשמע הגיוני. אלא מה? מבדיקת הוועדה הציבורית נמצא, כי לוועדות ההחלטה אין תוקף חוקי, הן אינן פועלות באופן תקין, ובכלל - מדובר בפורום אותו "המציאו" פקידי הסעד, במטרה ברורה: לחלק את האחריות המשפטית, שלא לומר להרחיקה מהם והלאה.

בלי תרשומות, בלי עקבות

גודל השערוריה מתחוור, כאשר בודקים כיצד פועלות ועדות אלה: אין תרשומת של דברי חברי הוועדה המשתתפים, אין עקבות, נציג הילד ו/או ההורים אינם תמיד מוזמנים ואינם תמיד מופיעים בפני הוועדה, ואפילו שמות חברי הוועדה חסויים, במקרים רבים, בפני ההורים. בקיצור: ההפקרות שולטת, גם במקרה רגיש זה, שבו מורחקים ילדים מהוריהם. אחד מחברי הוועדה מסר לי, כי ישנם שופטים טובים "שלא אוכלים" את זה. אך מרביתם אינם מודעים לכך שלוועדות החלטה אין תוקף חוקי. יש בזה גניבת דעת של השופט, אמר.

נושא זה, שהועלה במלוא חריפותו בפני חברי הוועדה, עורר זעם רב, וגם לא מעט תיסכול. שהרי אנו מצויים במדינה המתיימרת לשמור על כבוד האדם וחירותו, וכאן מוציאים ילדים ממשפחותיהם, בתהליך עקום, במקרה הטוב, ומופקר - במקרים רבים. אחד מחברי הוועדה אמר בכעס, כי אפילו לחשוד ברצח נותנים את כל האינפורמציה, מעניקים לו ייצוג (על-ידי הסנגוריה הציבורית), מקריאים לו את זכויותיו (במשטרה ובבית המשפט), ופותחים בפניו את כל חומר החקירה. ואילו כאן, לא מוסרים להורים דוחות (טוענים שהם סודיים), לא מזמינים אותם לדיונים (טוענים שמדובר בדיונים סגורים), ובכלל - מקיימים דיונים ומקבלים החלטות גורליות, בלא הרשאה חוקית.

המוטיבציה

מה מניע את עובד סוציאלי ו/או פקיד סעד לסטות מההרשאה בחוק? כיצד קורה שאדם שתכלית תפקידו היא מתן עזרה וסעד לחלש, הופך למעשה לחוקר-תובע-שופט? ההסבר שהובא בפני הוועדה: ההפקרות שולטת בגלל נורמות עבודה שגויות שנבנו במהלך השנים.

עובדים סוציאליים רבים אינם יודעים כי הם חורגים מהרשאתם החוקית; הם אינם יודעים, כי הם עלולים להסתבך בתביעות כספיות ענקיות. עוד מסתבר, כי פקידי הסעד המחוזיים, ופקידת הסעד הארצית-ראשית (מרים פבר), אינם טורחים להבהיר להם כי ועדת החלטה אינן פורום חוקי ומורשה על-פי חוק. "דנים בדיני נפשות. איך אישה אחת יכולה להיות אחראית על דבר כזה? הרי זו שערוריה. צריך להיות חמ"ל גדול, או חדר מערכת, שיבדקו כל דבר לגופו. הם לא בודקים עם המשפחות. הם שומעים רק את פקידי הסעד" - טוען אחד הגורמים המעורבים מאוד בבדיקת נושא זה.

ויש לו גם הסבר עמוק יותר להיווצרות תופעה זו: "הבעיה, קודם כל, אין מי שיתן את הדין. אין ביקורת. הכל במסווה של חיסיון. הכל במסווה של צינעת הפרט. אפילו אם אביו של ילד מגייס עורך דין, טוענים בפניו שזה חסוי. אין אפשרות אמיתית לערער על החלטה שלהם. ידך על התחתונה, כי פקיד סעד הוא זרועו הארוכה של בית המשפט". גם אם תתלונן, אומר אותו גורם, התלונה לא מטופלת כדבעי. "יש הרבה תלונות. שמעת שהעמידו לדין עובד סוציאלי לדין משמעתי? יש פניות הציבור, מעבירים את התלונה לארצית. מוסרים לך, בדקתי את תלונתך. מטייחים. אין דין משמעתי".

בעצם, אומר אותו גורם, עובד סוציאלי שממונה לפקיד סעד, הופך "מאוהב לאויב. על זה הוא מקבל 20% תוספת משכורת. במקום להתעסק בטיפול - לשמוע את האדם, ללוות אותו בצערו, לנסות לעזור לו, הוא שופט אותו. זו עבודה יותר קלה. אתה לא צריך להשקיע אנרגיה בטיפול. פקידי סעד מגישים חוות דעת בלא הרשאה חוקית. למשל: הם נותנים חוות דעת קליניות, למרות שאסור להם על-פי חוק הפסיכולוגים. רק פסיכולוג קליני יכול לתת. לא עובד סוציאלי, ולא פקיד סעד. הם מגישים דוחות, ובית המשפט מקבל אותם אוטומטית".

מיהו ילד בסיכון

משרד העבודה והרווחה, באמצעות עובדים סוציאליים ופקידי סעד, הוא הגורם המרכז את הטיפול בילדים בסיכון. ביטוי זה - "ילדים בסיכון", מתייחס לא רק לתינוקות ולילדים צעירים מעל גיל 7, אלא גם לנערים עד גיל 18 לפחות. המדובר, כאמור, ביותר מ-10,000 ילדים - נכון לעכשיו, העקורים מבתיהם.

במחקר שנערך (מאי 2001) על-ידי החוקרים טלל דולב, רמי בנבנישתי ואמנון טימר, נמצא כי 'ועדות ההחלטה' דנו בגורלם של ילדים מעל גיל 7. "רק אחוז קטן היו בגיל הרך - דבר המצביע על הנטייה להימנע מהבאת ילדים בגין זה לוועדות".

חלק מילדים אלה מובאים לדיון, קובעים החוקרים, בוועדות אחרות, כגון ועדת מעונות. במחקר נמצא, כי "ועדות מסוימות נוטות להתמקד בנושא ההוצאה מהבית, במקום בתכנון טיפול במקרים בהם לא נדרשת בהכרח הוצאה מהבית. ואכן, ממצאי המחקר מעידים על כך שיותר ממחצית הילדים מובאים לוועדת החלטה לצורך דיון בהוצאתם מהבית, ורק אחוז קטן יחסית מובאים לצורך התייעצות או דיון חוזר".

ועדות ההחלטה מטפלות בילדים בסיכון ובמשפחות בעלי צרכים בתחומים רבים. במסגרת זו, מטופלים ילדים החיים בסביבות משפחתיות העלולות להיות מסוכנות: ילדים במצוקה במשפחות חד-הוריות, ילדים הסובלים מהזנחה בגלל קשיים של המשפחות המונות ארבעה ילדים ויותר; אלימות פיזית כלפי הילד; אי-מסוגלות הורית - במקום שראש משק הבית אינו עובד; תפקוד לקוי של אחד ההורים בגלל בעיה חמורה בתפקודו המשפחתי - מחלת נפש, התמכרות לסמים ו/או משקאות חריפים, עבריינות.

ועדות החלטה הן שמחליטות למעשה על הוצאת ילד מהבית. בדרך כלל למשפחות אומנה, פנימיות, ובמקרים חריגים - לאימוץ. מכאן ניתן להבין מה רב כוחן, ומה רב ניזקן כאשר הן פועלות ללא מסגרת חוקית.

ההתנהלות של ועדות ההחלטה, בלא חוק, הינה דבר חמור ביותר. שכן עתה עלולה להיפתח תיבת פנדורה. שאלת השאלות: מה תוקפן של החלטות שהתקבלו על-ידי ועדות החלטה; האם לאור מסקנות הוועדה הציבורית, ניתן עתה לדרוש פתיחת תיקים שכבר נחתמו בבתי המשפט? האם יבוטלו כל אותן החלטות נגועות?

איגוד העובדים סוציאליים: פעלנו באישור

איגוד העובדים הסוציאליים אינו מקבל, מטבע הדברים, את מסקנות הוועדה. לכן התפטרה אתי פרץ, יו"ר האיגוד, מחברות הוועדה. עתה היא דורשת לגנוז את ממצאי הוועדה הציבורית.

לאיגוד העובדים הסוציאליים עמדה ברורה בנושא זה, וכך היא הוצגה גם בפני חברי הוועדה. לגישת האיגוד, העובדים הסוציאליים מטפלים מדי שנה ביותר מ-100 אלף ילדים ובני משפחותיהם. הם כורעים תחת נטל העומס, וכל זאת תמורת שכר זעום.

לגישתם, הם פועלים במסגרת ועדות החלטה מימים ימימה - באישור בתי המשפט, ולכן אין לבוא אליהם בטרוניה בנושא זה. ובכלל, הם רוטנים על התגייסות משרד העבודה והרווחה, בראשות השר שלמה בניזרי, שהורה לבדוק את תפקודן של ועדות החלטה, המופעלות על-ידי עובדים סוציאליים ופקידי סעד.

המסקנות

הוועדה הוציאה תחת ידיה 24 מסקנות. נביא כאן כמה מהעיקריון שבהן:

- הוועדה ממליצה כי במסגרת לימודי החקיקה הנדרשת לפקידי סעד, תיערך רוויזיה ללימוד מובנה של האוריינטציה המשפטית (כולל דיני ראיות, סדרי דין, דיני משפחה וכו');

- מומלץ להפסיק פעילותן של ועדות החלטה, הפועלות כאמור ללא הרשאה חוקית. במקום זאת, להקים "ועדות לתוכניות טיפול" (להלן: ות"ט), ולעגן זאת בחקיקה מתאימה. הדיונים בוועדה החדשה יתקיימו בנוכחות הקטין ובני משפחתו;

- הדיונים בוועדות יתקיימו תוך שקיפות. תתנהל תרשומת מדויקת של הדברים הנאמרים, זמן התכנסות, רשימת הנוכחים וכו';

- צוות קבוע הוא שיאייש את הוועדות. יהיו בו פונקציות חיוניות, כמו איש בריאות הנפש (פסיכולוג קליני או פסיכיאטר ילדים), נציג מערכת החינוך, עובד סוציאלי;

- פקיד סעד שיופיע בבית המשפט, יצרף לתסקירו את פרוטוקול ישיבות הוות"ט, על נספחיו;

- כל משפחה תוכל להגיש הצעה לתוכנית אלטרנטיבית, בגובה על-ידי עובד סוציאלי מטעמה, ובלבד שיהיה נוכח בישיבותיה;

- תוקם ועדת ערר על החלטת הוות"ט, כפי שמקובל בוועדות ערר בחוקים אחרים (כמו חוק הסעד, וחוק חינוך מיוחד. בוועדה יהיו חברים, בין היתר: משפטן בכיר מתחום זה, הכשיר לכהונת שופט בית משפט שלום, או נציג ציבור במעמד מקביל; פקיד סעד לפי חוק הנוער במעמד של פקיד סעד מחוזי ומנהל מחוז. לבני המשפחה ולחברי הוועדה, תינתן הזכות לבקש לפסול מי מחברי הוועדה בטענה ל"מוטות".

- תוקם ועדת ערר עליונה, בהרכב של מנהל שירות ילד ונוער, פקידת סעד ראשית או ארצית, וכן אדם בעל מעמד מקצועי או אקדמיה בתחום הנדון;

- יוקם בנוסף מוסד של "ועדה מתמדת", שתהיה מורכבת מנציג השר ושני ממלאי תפקידים מהתחום הנדון. בראשה יעמוד שופט (בדימ.) של בית משפט השלום לנוער;

- עם הוצאת ילד מהבית, תוצע למשפחה "חוזה טיפולי". וכך, גם משפחה שאינה משלימה עם הוצאת ילדה מהבית, תזכה היא והקטין לתמיכה טיפולית ולהזדמנות נוספת;

- דיונים לגבי הכרזת ילד כבר-אימוץ, לא יתקיימו עוד בחדרי-חדרים, אלא בדיון בוות"ט, ולא ייפתח תיק אימוץ, אלא לאחר שהוות"ט תנמק, ובכתב, את החלטתה מדוע יש להוציא את הקטין לאימוץ. המלצה זו טעונה אף היא חקיקה;

- תוטל מגבלה על משכם של צווי החירום מכוחם מוצאים ילדים מהבית. צו חירום יימשך עד 7 ימים, אך משפחת הקטין תוכל לראות את הקטין לאחר 48 השעות הראשונות. בנסיבות מיוחדות, יוכל פקיד סעד לפנות לבית המשפט ולמנוע ביקורים גם בטווח של 48 השעות הראשונות;

- תוקם ועדת היגוי, שתמליץ על תקינה של מערך פקידי הסעד למיניהם, מרכזי וות"ט ובעלי תפקידים אחרים בה. ועדת ההיגוי תרכז את הדיונים בתחום המתודות הטיפוליות - כך שלא כל פקיד סעד יאמץ לעצמו מתודות משלו. הוועדה תנסה לפתח "תורה" מוסכמת ומושכלת, בעיקר בתחום הטיפולי של ילדים בסיכון.

עד כאן עיקרי ההמלצות. עכשיו מונח הכדור במגרשו של שר העבודה והרווחה. סביר להניח, כי יישום מסקנות הוועדה יתעכב בגלל קריסת הממשלה. מי שימשיך לסבול, בינתיים, הם אותם ילדים בסיכון. כרגיל.


חברי הוועדה הציבורית [לפי א'-ב']

1. ז'אק אייזנברג, ד"ר, מומחה בפסיכיאטריה; פסיכיאטריה של ילדים ונוער. מנהל מרפאת בריאות הנפש צפון ירושלים, בבית החולים הרצוג בירושלים.

2. רמי בנבנישתי, פרופ', בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד האוניברסיטה העברית בירושלים;

3. משה ברבי, ד"ר, סטאטיסטיקן, מרצה בכיר למתמטיקה ולחקר ביצועים בבית הספר לכלכלה ולמנהל עסקים, אוניברסיטת בר-אילן. יועץ סטאטיסטי למספר חברות ציבוריות בארץ. בעבר מרצה בכיר באוניברסיטת Nanterre, פריז, צרפת (1967-1972);

4. ישראל צבי גילת, ד"ר, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים ולמנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה. בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן (1994-2000), בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן; בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון;

5. שושנה גלס, עורכת דין, משרד עו"ד גלס תל אביב, מכהנת בתפקיד מזכ"ל לשכת עורכי הדין; יו"ר ועדת אתיקה לשכת עורכי הדין. משמשת סגן יושב-ראש ועד מחוז תל אביב;

6. עמוס דניאל, יועץ מיוחד לשר בענייני רווחה;

7. אסתר הרצוג, ד"ר, ראש החוג למדעי החברה, המכללה האקדמית בית ברל. חוקרת עמיתה במרכז Center For Cross-Cultural Research on Wemen in Queen Elizabeth House, אוקספורד, בריטניה;

8. מרדכי (מוטי) וינטר, ראש האגף לילד ונוער באגף לשירותים חברתיים ואישיים, משרד העבודה והרווחה;

9. אהרן יורק, ד"ר, מרצה בכיר, בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. כיהן בעבר כמנהל בית הספר שם (1994-1997); כיהן כיו"ר מועצת העובדים הסוציאליים בישראל (1997-1998);

10. יעקב (קובי) סגל, עורך-דין, משרד עו"ד סגל, רמת גן, ועיתונאי;

11. צבי סלנט, עובד סוציאלי; פקיד סעד מחוזי לסדרי-דין בשנים 1965-1995 במחוזות ירושלים והדרום; סגן הנאמן הציבורי לענייני צדקה, 1975-1965; מרכז האגודה לשיקום האסיר והעבריין בישראל, 1985-1970;

12. אסתר (אתי) פרץ, עובדת סוציאלית, יושבת ראש איגוד העובדים הסוציאליים בישראל [פרשה מהוועדה לפני כחודש];

13. אבנר חי-שאקי, פרופ', הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב; פרופ' אורח School of Law, York, University בטורונטו, קנדה. לשעבר, חבר כנסת במשך 19 שנים; סגן שר החינוך (1973-1969), ושר לענייני דתות (1992-1988);

14. שמעון תאג'ורי, עובד סוציאלי.

קישורים:

דוח מבקר המדינה 2013 - משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים - מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה...

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה - הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער - דוח מבקר המדינה 2013 - מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה. - הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg - זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה..

ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....


22 בפברואר 2014 - מחאת הורים בעיקר אבות גרושים מול בית שרת המשפטים ציפי לבני. משרד המשפטים בראשותה של ציפי לבני מנהל מדיניות דורסנית וזלזול מול הורים שאינם יכולים לראות את ילדיהם עקב החלטות בתי משפט לענינייני משפחה , ובתי משפט לנוער המתנהלים בדלתיים סגורות ללא ראיות.
הורים אינם רואים את ילדיהם חודשים וגם שנים או פוגשים אותם בהסדרי ראיה בתנאים משפילים בהשגחת עובדות סוציאליות שעה בשבוע בחדר קטן.
למרות פניות רבות למשרד המשפטים ומשרד הרווחה בנושא, התשובות המתקבלות אם בכלל הן מזלזלות, או בהקמת ועדות למשך שנים שהמלצותיהן אינן מישמות.
לדוגמה משרדי הרווחה והמשפטים קברו חקיקת חוק זכויות הילד המקובל בכל מדינות העולם פרט לישראל.



קישורים:

מחאת ההורים מול בית שרת המשפטים ציפי לבני ספטמבר 2013 - מחאה מול בית שרת המשפטים ציפי לבני - 10 בספטמבר 2013 - ניסן כהן 8 תל אביב - ניתוק ילדים מהוריהם האוהבים ללא קביעת הסדרי ראיה למשך שנים ארוכות, בשל פשעי משרד הרווחה בו פקידי סעד בעלי סמכויות סטטוטוריות הפכו להיות השופטים בפועל...

 המוסר הכפול המלוכלכך של ציפי לבני, מאיר כהן ואשר גרוניס - מחאה נגד ההחלטה להחזיר את "השופט המכה" לתפקידו - המוסר הכפול המלוכלך של שרת המשפטים, ציפי לבני, שר הרווחה מאיר כהן, ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. אם היה מדובר בחשד באזרח רגיל המכה את ילדיו היה נפתח נגדו תיק ברשות הרווחה, ילדים היו נתלשים מביתם למוסדות הכליאה של משרד הרווחה ופקידות הסעד היו כופות עליו ועל ילדיו טיפולים, משרד הרווחה היה פותח למשפחה תיק בבית משפט לנוער. חיי המשפחה היו נהפכים לגיהנום. במקביל היה נפתח נגדו תיק במשטרה, הוא היה נעצר במקום. המשפחה היתה מתרסקת פיסית, נפשית וכלכלית...

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ - דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדים - ספטמבר 2013 - מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים...


21.02.2014 - תגובות קוראים בעיתון ישראל היום על כתבת התחקיר "טראומת מרכזי הקשר" שפורסם שבוע קודם לכן באותו העיתון. הציבור מתעב מדיניות משרד הרווחה נגד הורים וילדים במרכזי הקשר.
להלן קישור למאמר:

תגובות לכתבה על מרכזי הקשר, שפורסמה בשבוע שעבר

 דרוש בדק בית

אני עובדת סוציאלית שנים רבות, וחלק מחבריי הטובים הם פקידי סעד מוערכים ומקצועיים העושים עבודתם במסירות ובנאמנות. אבל גדשה הסאה ואינני מסוגלת לשאת את הסבל והכאב שמשפחתי עוברת בגלל עבודתם של חלק מפקידי הסעד.
סיפורנו הוא סיפור של תהליך גירושים קשה ומורכב שכולל, כרגיל, תלונות שעיקרן הן שווא, כלפי אחי, שמלכתחילה פקידות הסעד החליטו על הדרתו מילדיו והפנייתו למרכז קשר. לאחר שנה שבה נמצא אחי במרכז קשר והאבחנות עליו שם מצוינות, לדברי פקידות הסעד, הוא עדיין אינו יכול לקבל את הילדים לידיו ולהביאם אל בית הסבא והסבתא. כעובדת סוציאלית ותיקה אני מתבוננת במשפחתי שלא ראתה את ילדיו של אחי כמעט שנתיים ומרגישה פגועה, המומה, מתוסכלת וחסרת אונים.
אני יודעת ושומעת שקיימים עוד גברים ונשים שחשים כך מול פקידי סעד ואינני יודעת מה היה קורה לו לא היתה לאחי המשפחה התומכת והמאמינה בו לאורך כל הדרך הנוראה הזו שהוא עובר. אינני מקבלת בשום אופן אלימות כלפי אחיי ואחיותיי העובדים הסוציאליים ולעולם לא אקבל זאת, אך אני מודה ומתוודה שחוסר האונים, הפחד והתסכול שחשתי לנוכח ההתנהלות כלפי אחי וילדיו, הביאה אותי לא אחת לתחושות קשות מנשוא. בני זוג בתהליך גירושים מתסכל עלולים לפגוע חמורות בבן/בת הזוג לשווא, ובדרך לגרום נזקים חמורים לילדיהם. פקידי הסעד המשתפים פעולה עם אלה, פוגעים במו ידיהם בילדים תוך כדי הצהרה על "הגנת הקטינים." חלק מפקידי הסעד מתנהלים מתוך מקום של פחד, שמירה על עצמם, כסת"ח וחוסר מקצועיות וידע כיצד לטפל במצבים מורכבים.
כשלמדתי את המקצוע לפני 20 שנה נקראו העובדים הסוציאליים סוכני שינוי. לאחר מכן חלקנו הבנו שהפכנו לסוכני שימור. אך היום אני חשה שחלקנו סוכני קלקול. לא לחינם כל כך הרבה קולות מתוסכלים נשמעים סביבנו. אנחנו חייבים, פשוט חייבים, להקשיב להם. האם לא כדאי לעשות בדק בית קודם כל אצלנו, העובדים הסוציאליים ופקידי הסעד, לפני שאנחנו עורכים בדק בית אצל משפחות מטופלינו? רונית, עובדת סוציאלית

 ייסורי האבות הגרושים 

הכתבה על מרכזי הקשר משקפת חלק מתקופת החושך שאותה עוברים גברים גרושים השואפים לקשר עם ילדיהם. במדינה חיים מאות אלפי גברים שחווים את הוויה דולורוזה של מסכת הגירושים וקונים את חירותם מדי חודש בחודשו על ידי תשלום מזונות. הגיע הזמן שמדינת ישראל תצעד בקצב של שאר העולם ותפנים שלכל ילד יש גם אמא וגם אבא, ושניהם שווים. לא ייתכן שאבות יופלו לרעה על ידי מערכות הרווחה, בתי המשפט והמשטרה - מערכות שאמורות לשרת כל אזרח במדינה ללא הבדל דת, גזע ומין.
אתם עושים שליחות חשובה מאין כמוה עבור ילדים קטנים שאוהבים את אבותיהם ונאלצים לחוות אותם דרך מערכת דוחה ומשפילה. יישר כוח. רק הזמן יעיד מה תרמתם עבור ילדים אלה. אייל בוחבוט



הגיע הזמן לשינוי 

אני אסיר תודה על הכתבות בעניין פקידות הסעד ומרכזי הקשר. לפני שהתגרשתי הייתי בטוח שכל הסיפורים המזעזעים על אבות גרושים אינם אמת ופשוט נבהלתי מאבות גרושים. ברגע שהתגרשתי, וגרושתי החליטה לנהל את מאבקה הסחטני על גבם של ילדיי, חשתי על בשרי את העוולות של מדינת ישראל, החל במשרד הרווחה, עבור במשטרת ישראל וכלה בבתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, שהפכו לחותמת גומי של פקידות הסעד.
תלונות השווא במשטרה הפכו למכת מדינה, ברגע שאב נחקר על אירוע אלימות, אוטומטית הוא נעצר או במקרה הטוב משוחרר בערבות ואז מורחק מביתו ומילדיו. איך יעלה על הדעת שאישה שמגישה תלונות שווא נגד גבר לא תועמד לדין גם כשתיק החקירה נסגר? דמם של הגברים במדינת ישראל הפך להפקר, הפכו את הגברים לשבויים בידיהן של נשים ובמיוחד כאשר מדובר בגבר גרוש. אתם שליחים של מצווה, קחו את העוולות האלה בידיים ועיזרו לנו להביא לשינוי ולשוויון המיוחל בין גברים לנשים. תודה ענקית בשמי ובשם ילדיי. מיקי לוי

יוסי סילמן, מאיר כהן, מנחם וגשל - נעדרים כל אמפתיה בסיסית לאוכלוסיות היעד אותן אמורים לשרת

כמו במתקן כליאה 

אני אדם נורמטיבי, אב לפעוטה בת שנה וארבעה חודשים. הכתבה בנושא מרכזי הקשר, שמה את הנושא על השולחן. את הכניסה שלי למרכז הקשר בפעם הראשונה עשיתי בפחד רב. ידעתי כי כל מי שנכנס בשערי המקום יש עליו תווית של אדם אלים.
בפעם הראשונה שהגעתי למקום, עברו לי צמרמורות בכל הגוף. גדרות גבוהות, שער ברזל, שומר חמוש. נאלצתי לעבור בדיקת ציוד ובדיקה גופנית. לאחר השלב הזה כבר אי אפשר להיות שקט. הייתי חרד וחשתי השפלה. ההרגשה היא כאילו הכנסתי את עצמי למרכז כליאה, וכל זאת על מנת לראות את מה ששייך לי, את הדבר היקר לי מכל. את בתי, אהובתי, יחידתי. ותמיד יש שלב מורט עצבים, שבו אתה ממתין לראות מתי ואם בכלל האמא תביא את הילדה. החששות היו מוצדקים, כי הביטולים היו חדשות לבקרים.
הייתי ממתין בחדר ממ"ד שגודלו 2.5 על 3.5 מטרים. כשראיתי את העגלה עם התינוקת שלי, שכחתי מכל מה שעברתי והקדשתי את כל תשומת הלב לאוצר שלי. אבל זה קורה כשיש עו"סית שנמצאת איתנו לאורך כל המפגש. הרגשתי כאסיר ביטחוני במתקן כליאה סגור ומבודד שקיבל ביקור. מי שלא חווה מרכז קשר לא יבין את ההרגשה הזאת. אוהד 

 הגנה על הילד, בכל מחיר 

מרכזי קשר אינם מקום סימפתי ומשמשים מקום מפגש עבור הורים וילדים שהקשר ביניהם הוגדר ככזה המסכן את הילד. לא מן הנמנע שחשיפה למקום שכזה תגרום לאנשים לפרוק את כעסם ואת מרירותם כלפי המערכת. ושוב, כמו בכתבה הקודמת שפירסמתם על פקידות הסעד, בחרתם לבוא בטענות רבות כלפי שירותי הרווחה המשפילים, ההורסים והמנתקים משפחות. תארו לכם שהיו נותנים לאבות מסוימים כן לחבק, ולנשק ולגעת. תארו לכם שלא היה חלון שמצידו השני יושבת "מפלצת" ורואה כל צעד של אמא צעירה. תארו לכם שאף אחד לא היה יודע מה קורה שם בחדר. תארו לכם שהילד שם - הוא שלכם. ועכשיו תראו הכל אחרת. כי אין ברירה. עדיף להציל ילד אחד מפגיעה פיזית או מינית ולסכן בכך את הקשר של כמה משפחות. אף אחד לא רוצה לראות את הילד שלו נפגע על ידי האדם הקרוב אליו ביותר. ואז, כמובן, תבוא הקריאה הכל כך מוכרת "היכן היו שירותי הרווחה." לא פשוט להיות פקידת סעד ועוד יותר לא פשוט לקבל החלטות הרות גורל. כולנו בני אדם אך לנגד עיני הרווחה עומדת תמיד טובת הילד ולא טובת האבהות, האימהות ואף לא הקשר הזוגי. וכך צריך להיות. כי הילד הזה, ביום מן הימים, עלול להיות ילדיכם. יוסי ברנט

אמא שקופה 

 התחקיר שופך אור על נושא הקבור בארון שנים ארוכות. כאמא, אחת מתוך עשרות אימהות, נגזר עלי לראות את בני תחת פיקוח והשגחה הדוקים במרכז קשר של משרד הרווחה. מרכז קשר הוא מקום זדוני, מרושע ואכזרי שבו אני פוגשת את בני אהובי למשך שעה וחצי בשבוע. מרגע הגעתי למרכז הקשר עובדת סוציאלית צמודה אלי ולא מרפה. היא אוחזת בידה מחברת שבה תרשום כל התנהגות שנראית לה חריגה. אם צחקתי בקול מבדיחה של בני, היא תדווח במזיד ובמודע "האם לא שולטת בהתנהגותה ומביעה פרצי צחוק בלתי מוסברים." אם הבעת פניי מודאגת למראה פצע שיש על חלקה חשופה בגופו של בני היא תייחס לי האשמות סרק, חתרנות והפעלת לחץ להוצאת המפגשים מחוץ למרכז הקשר. ארבע שנים אני חיה בתוך הארון. במקום עבודתי לא יודעים שיום שלישי הוא יום קדוש, שבו לא משנה מה יהיה במשרד, איזה לחץ ואיזו דחיפות, בשעה ארבע בדיוק אעזוב הכל ואסע לפגוש את בני. במקום עבודתי אני נמצאת בשם אחר, בדמות אחרת.
אני לא יכולה לספר לחבריי הקרובים אלי בעבודה שאני אמא שקופה לבני, בלתי קיימת, שזכויותיי נלקחו ממני, ולמעשה אני אמא בתעודת הזהות בלבד ולא אמא פעילה בחיי היום-יום של בני. הילד שלי בן 9 ומכיר את השיגרה ואת הנוהל של מרכז הקשר. גם הוא מצפה למפגשים החד-שבועיים ויודע שכל דקה קצובה ומדודה, אז הוא מדבר במשך שעה וחצי ללא הפסקה. הוא מספר סיפורים ומתאר את חוויותיו, ואני בולעת בשקיקה כל מילה שיוצאת מפיו, עיניי מתמלאות לא אחת דמעות, אבל אסור להביע רגשות, פן יופסק המפגש. הבעת רגשות של בכי מתפרשת כמכבידה על הילד ועלולה לקטוע את המפגש. אני לא מסתכנת. מבוזה ומושפלת אני מוותרת על רגשותיי, ואומרת בקול כשהעובדת הסוציאלית שומעת ומקשיבה לכל מילה: "אני אוהבת אותך, בני. החלום הכי גדול שלי זה לגדל אותך, לקחת אותך לטיול לספארי, לקחת אותך לחוף הים, לקחת אותך לטייל, שנהיה חופשיים ושאף אחד לא יחליט עלינו." בני אומר לי בשקט, "אני יודע, אמא. גם אני מחכה לזה." אין שמץ של תקווה במרכז קשר. מרכז עוול עצום שמסב צער נורא להורים. כשבני הולך, אני מרשה לדמעות לזלוג להן גדולות ורטובות. הוא הולך ממני ואני כבר מתגעגעת לריח שלו, לחיבוק הקטן שלו, לידיים שלו, ואז אני מרגישה את הכאב החד שמפלח את החזה. הלב שלי נשבר. נחמה כהן

כל הכבוד על האומץ

הכתבה על מרכזי הקשר מדהימה. כל הכבוד על האומץ להוציא את הדברים בכזאת עוצמה. בתור אם שהביאה את שתי בנותיה למרכז הקשר כדי שיפגשו את אביהן, כשהמטרה היא לחדש את הקשר בין בנותיי לאביהן, חשתי כי המקום אינו מקום חם ועוטף. נהפוך הוא, המקום היה קר ומצמרר, בעיקר לאביהן שהרגיש כמו חיה כלואה בגן חיות, כאשר הוא נמצא עם הבנות בחדר שאחד מקירותיו הוא ויטרינה שמעברה השני יושבת כל העת עובדת סוציאלית, כמו קהל שממתין שהחיה תעשה משהו.
היתה במרכז הקשר תחושת ניכור, במקום שתהיה בו תחושה של חמימות וגישור בין כל הנפשות הפועלות. למרבה מזלנו, תקופת מרכז הקשר היתה קצרה והבנות המדהימות שלי נמצאות בקשר עם אביהן, בעיקר בזכות זה שלי ולאביהן היה חשוב שהקשר ביניהם יחודש. ירדנה 

יכול לקרות לכולם 

קראתי את הכתבה על מרכזי הקשר שוב ושוב. פשוט מדהים כמה היא אמיתית ונכונה. במקרה שלי, גרושתי ואני, שני אנשים משכילים בתפקידים מכובדים, הגענו למרכז קשר. איך זה קורה? התשובה היא כי המדינה מנתבת את המלחמה בין בני הזוג למסלולים שונים כגון: יחידת גישור בבית המשפט, מרכז קשר הורי וכדומה.
איש לא עוצר לרגע במירוץ המטורף הזה לחשוב על טובת הילדים ועל התהליך הטראומתי שהם חווים בהסדרי ראייה דרך מרכז קשר. כולם מרוויחים מכך וכולם קשורים וכולם יונקים את הכסף בהליך הגורר הליך. במקרים ברורים שבהם יש סיכון לילדים, יש לדעתי הצדקה לנקיטת אמצעים הכרחיים כגון אלה, אך מה שקורה בפועל הוא שכולם, ללא יוצא מהכלל, מתויגים ופשוט הופכים למספר בסטטיסטיקה.
לדעתי, אין באמת לאיש אינטרס לשנות זאת. באופן אישי, אחרי כמה מפגשים במרכז הקשר הצבעתי ברגליים וחודש לאחר מכן חזרה השפיות למערכת. אך לא כולם היו והתנהגו כמוני. ראיתי אבות המגיעים אל מרכז הקשר כאילו כפאם שד, כמו בסרט נע. כך לא צריך להיות המצב. אחרי שנים רבות החוויה הזאת עדיין צרובה בליבי. זה לא משנה מי אתה או מה אתה. סביר להניח שאם אתה בהליך גירושים, מספיקה תלונה פיקטיבית אחת כדי לשלוח אותך למרכז הקשר. ואז, לך תוכיח אחרת. מ'

השתקה גורפת 

קראתי בכאב ובצער את הכתבות שפירסמתם בנושא רשויות הרווחה. כל אחד מהסיפורים שהבאתם הוא סיפורה של משפחה, ובייחוד של ילדים, שעולמם חרב עליהם עקב המעורבות של רשויות הרווחה ומרכזי הקשר בעניינם. על אלה יש להוסיף את האנשים שמצאו עוז בנפשם לספר את סיפורם במסגרת התגובות הרבות שהתפרסמו במשך שבועיים לאחר פרסום כתבתכם הראשונה. אם נוסיף לכל אלה את הסיפורים המזעזעים המתפרסמים באתרי האינטרנט חדשות לבקרים, ואת הרבים האחרים שמקבלים את ה"גורל" שנגזר עליהם על ידי רשויות הרווחה בדממה, יהיה אפשר להעריך עד כמה גדול השבר. למרבה הצער, פעילותן של "נשות הרווחה" מתבצעת בצל השתיקה וההשתקה.
לעורך דין אין דריסת רגל בלשכותיהן ועל צילומים ופרוטוקולים - הס מלהזכיר. יתר על כן, כאשר סוף סוף מתמנה איש מקצוע ניטרלי לבדוק את המצב ומגיע למסקנה שונה משלהן, הוא מוחרם, מושפל ומאוים, ובפועל משמש אזהרה לאחרים לבל יעזו לסטות מהתלם. גם כאשר מצפונו של מישהו מתוכם מציק לו והוא מביא לידיעת הצד הפגוע את עמדתו, הוא ננזף ומורחק מתפקידו.
 ממילא, כאשר סוף סוף מוקמת ועדה שאחרי חקירה ובדיקה מגיעה למסקנות שאינן לרוח גורמי הרווחה, הם דואגים למסמס את הדברים או להשתיקם באמצעות הארגונים המתאימים. עיינתי היטב בתגובות הרשויות שהובאו בכתבתכם. באף אחת מהן לא היתה התייחסות לגופו של עניין. במקום זה התקשטו בנוצות המרוטות של "טובת הילד," שרק להם הפתרונים איך הדבר מתיישב עם הדברים שהוצגו בכתבות.
בכתבה האחרונה הגדילו לעשות וטענו שהנעשה במרכזי הקשר הוא "הפתרון" ולא הבעיה. נכון, יש ילדים שצריך ואף חובה להוציא מן הבית, יש גם מקרים שבהם אין מנוס מקביעת ביקורים במרכזי קשר, אך מה על אותם מאות ואלפים שדינם נגזר לשבט, ללא חקירה ובדיקה? מה על אותם ילדים שהורחקו מההורים ללא שיקול דעת ענייני וללא סיבה ראויה? מה על אותם הורים שברגע שהם משמיעים קול זעקה, הם מוקעים מייד כאנשים אלימים ומסוכנים? מה על אותם אלה הזקוקים באמת ובתמים לטיפול אנשי הרווחה אך חוששים לפנות לקבלת עזרה, שמא גם הם ייהפכו לחלק מהסטטיסטיקה הגדלה והולכת של הנפגעים על ידי הגוף שהוקם וממומן מכספי הציבור כדי לדאוג לרווחתם? אין בפי מילים כדי להודות על תרומתכם להעלאת הנושא לסדר היום הציבורי, שמא מכם תבוא הישועה. אדם כואב

פשעי משרד הרווחה - תגובות קוראים למאמר טראומת מרכזי קשר
פשעי משרד הרווחה - תגובות קוראים למאמר טראומת מרכזי קשר

פשעי משרד הרווחה - תגובות קוראים למאמר טראומת מרכזי קשר
פשעי משרד הרווחה - תגובות קוראים למאמר טראומת מרכזי קשר
פלייליסט - מרכזי קשר



קישורים:

אב גרוש מספר על הסדרי ראיה עם בתו במרכז קשר של נשרד הרווחה - פברואר 2014 - 103 FM - טל, אב גרוש מספר על פגישותיו על בתו במרכז קשר של משרד הרווחה. בקלות בלתי נסבלת עלולים הורים נורמטיבים לראות את הילדים שלהם שעה בשבוע במקום קר, מנוכר ואפל כשעובדת סוציאלית מפקחת עליהם, אסור לחבק לנשק ללחוש ועוד...

תחקיר: טראומת מרכזי הקשר - מתוך ישראל היום , מיכל יעקב יצחקי, נעמה לנסקי , פברואר 2014 - "ברגע הפכתי להיות 'אבא אלים שמטריד מינית את בתו'" • עדויות ממרכזי הקשר - טראומת מרכזי הקשר. בכל יום ראשון, לקראת השעה שלוש, היה גילי מסיט הצידה את כל עיסוקי חייו וממהר אל מרכז הקשר שבעיר מגוריו. הוא ידע שאסור לו לאחר, כי עומדת לרשותו רק שעה אחת בשבוע. 60 דקות. 3,600 שניות, ולא שנייה אחת יותר, כדי להיות עם בתו היחידה, בת החמש וחצי. אם יאחר, יאבד כמה שניות של להיות איתה, ואת זה הוא בשום אופן לא יכול להרשות לעצמו. מה גם שהוא עלול להיענש. מישהו עשוי לקבל את הרושם השגוי שלא אכפת לו, או שהוא לא אבא אחראי מספיק, ולבטל כליל את שישים הדקות האלה, שהוא מחכה להן ורק להן במשך כל השבוע. שלפניהן ואחריהן החיים שלו תפלים, ריקים ועצובים...

שר הרווחה מאיר כהן משפיל הורים במרכזי קשר - מחאה דימונה אוקטובר 2013 - 17 באוקטובר 2013 - שר הרווחה מאיר כהן משפיל ומבזה הורים וילדים במרכזי קשר. תאוות הבצע של עובדים סוציאליים ברשויות הרווחה אינה יודעת גבול. העובדים הסוציאליים כופים על הורים וילדים ללא רבב, על לא עוול בכפם להיפגש במרכזי קשר בתנאים משפילים ולא לא יראו אחד את השני.

פלייליסט - מרכזי קשר רשויות הרווחה - ינואר 2012 - מרכזי קשר רשויות הרווחה משמשים למפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים בטיפול ובהשגחת המדינה, כאשר פקיד הסעד סבור כי ההורה מהווה סיכון לילד באם יפגשו לבדם. אמנם בית המשפט (משפחה או נוער) קובע את הסדרי הראיה במרכז הקשר אך המדיניות היא שהשופט משמש מעין חותמת גומי של פקידי הסעד...

פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור מציגה טיפול במרכז קשר - נובמבר 2011 - תכנית המקור - ערוץ 10 - פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור ממינהל השירותים החברתיים תל אביב מציגה את דרכי הטיפול והסיוע הסוציאלי לילד ומשפחתו במרכז קשר. פקידת הסעד לחוק הנוער היא "תובעת" מטעם המדינה בחוק הנוער להוציא ילד מביתו ולהעבירו למסגרת אחרת מופרטת בד"כ, אומנה, אימוץ סגור, פנימיה ועוד מסגרות שונות ומשונות. בנוסף פקידת הסעד קובעת את הסדרי הראיה של הילד עם הוריו במרכז הקשר, מפקחת, משגיחה וגם מטפלת באמא ובילד במרכז הקשר. פקידת הסעד אפוא, לא רק מציגה את ההורים בפני בית משפט לנוער אלא גם בפני בנם, בפני ועדת החלטה או כל גורם אחר מאבחן ומטפל, מכאן הכוח לפקידת הסעד לכוון את ההליך השיפוטי כראות עיניה לכל כיוון שתחפוץ. בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמות גומי של פקידות הסעד ורואים המלצותיהן כסוף פסוק...

מחדלי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה - מדיניות מופקרת הסדרי ראיה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים - מרץ 2011 - הזכות לחיי משפחה אינה מכובדת ע"י בתי משפט לענייני משפחה ועובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. הרשויות מתעמרות בבעלי הדין, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, מעלות אותם על הכתב, מנתקות ללא רחמים הורים מילדיהם, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים,..

רוני מלקאי - דוברת משרד הרווחה: תגובה מדובררת לכאבם וסבלם של הורים לפגוש ילדיהם במרכזי קשר - דצמבר 2011 - המילה האחרונה" עם אברי גלעד וג'קי לוי - גלי צה"ל - תגובה מדובררת ומזלזלת של עו"ד רוני מלקאי דוברת משרד הרווחה על כאבם וסבלם של הורים הכמהים לפגוש את ילדיהם במרכזי קשר של משרד הרווחה...

סיפורה של אם ששירותי הרווחה מונעים ממנה לראות את ילדיה - דצמבר 2009 – סיפורה של מירי (האמא ל') אם חד הורית לשני ילדים בני 4 ו-6 שפקידות הסעד של לשכת הרווחה בעירייה מונעות ממנה לראות את ילדיה. מירי מספרת על שני מפגשים מרגשים עם ילדיה במרכז קשר תחת עיניהם הפקוחה וידם הקשה של פקידי שירותי הרווחה בעיריית גבעתיים מערימים קשיים על האמא ל' לפגוש את ילדיה במרכז קשר. פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות פועלות בדרך של הפחדה השפלה ועלילה על מנת למנוע המפגשים בין האמא ל' לילדיה...


תלונות קשות מאזרחים על תפקודו של מכון שקד לפסיכולוגיה בהנהלת הפסיכולוגיות סיון צמח וענת שמואלי. מדובר בחשש כי המכון פועל משיקולים זרים ע"פ הנחיות משרד הרווחה וכותב חוות דעת מכפישות נגד אזרחים שמוכתבות ע"י פקידות סעד.

"העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר על ילדיי" , mynet , איילת רוטה-גבאי , פברואר 2014
לצפיה בכתבה המלאה שפורסמה בידיעות רחובות הקלק כאן

כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון, המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות. מכון 'שקד': "אנו גורם ניטראלי, מקצועי ואובייקטיבי"

טענות קשות עלו בחודשים האחרונים נגד מכון 'שקד' לפסיכולוגיה ברחובות. מדובר במכון פרטי המספק שירותי אבחון וטיפול במקרים הקשורים לשירותי אימוץ ואומנה, ובנוסף מטפל במשפחות המופנות אליו על ידי פקידי סעד. 'התנועה למען עתיד ילדינו', הנלחמת למען זכויות הורים ומלווה משפחות בבתי משפט, הגישה לאחרונה תלונה למשרד הבריאות בנוגע לתיפקודו של המכון והחלטותיו.



הורים ששלושת ילדיהם כמעט הורחקו מהבית בהמלצת המכון טוענים כי החלטותיו נעשות, לכאורה, בלי קשר למציאות וללא התייעצות עם גורמים מקצועיים נוספים. אם לא די בכך, בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי אם שילדיה נלקחו ממנה, נטען כי במכון 'שקד' עיינו במסמכים חסויים וחיברו לגביה חוות דעת עוד בטרם שוחחו עמה.

 מכון שקד - מוכר לציבור לוקשים ומאחורי הדלתיים הסגורות מבזה הורים וילדים?

מכל התלונות עולה טענה אודות קשר בלתי ראוי לכאורה בין המכון, שאמור לספק חוות דעת בלתי תלויה ונייטראלית, ובין משרד הרווחה, וזאת בשל סיבות כלכליות לכאורה.

בלי הילדים

בתמונת פספורט זעירה, החבויה בתוך נרתיק תעודת הזהות של האם, מצולם בנה הקטן בן הארבע. בתמונה, שמקומטת מעט לאחר שנים ארוכות של געגועים ודמעות, הוא מחייך. אמו, שאוחזת את התמונה בעדינות, מחייכת אליו בחזרה. חמש שנים עברו מאז צולמה התמונה. הילד כבר בן תשע, אבל לאמו אין אף תמונה עדכנית שלו. "במרכז הקשר אסור לצלם", היא מסבירה. "וזה המקום היחיד שבו אני רואה אותו בשנים האחרונות, שעה וחצי בשבוע, עם השגחה של עובדת סוציאלית. כשהוא רואה אותי, הוא מחבק אותי ומבקש לבוא איתי הביתה. הלוואי שיכולתי לקחת אותו".

את אחיו הבכור, שנלקח ממנה כשהיה בן שש והיום הוא כבר בן 11, לא ראתה מאז נלקח ממנה. "הוא לא נכלל בהסדרי הראייה", היא מספרת. "אחרי שנים ארוכות של הכפשה והשחרת השם שלי מצד בן זוגי לשעבר, העובדות הסוציאליות טוענות שזה לא טוב בשבילו לפגוש אותי". חמש שנים היא נלחמת כדי להשיב לחזקתה את ילדיה, או לפחות לקבל את הזכות לפגוש אותם בהסדרי ראייה הוגנים. "העובדת הסוציאלית כבר אמרה לי לוותר", היא מספרת בשקט. "היא אמרה שעוד כמה שנים הם יגיעו לגיל 18 ואז אני אוכל לראות אותם, אבל איך אני יכולה לוותר? הבאתי שני ילדים לעולם, הם חלק ממני, מהלב שלי, איך אני יכולה לוותר במאבק כל כך צודק".

למה ילדייך נלקחו ממך?

"הטענה הייתה שאני אלימה ומסוכנת לילדים".

זה נכון?

"לא. כמה חודשים קודם לכן החל סיכסוך גירושין ביני ובין בן זוגי לשעבר. חודשיים לפני שהילדים הוצאו מהבית, נקבע על ידי בית משפט שאני מקבלת משמורת על הילדים. פתאום הוא התחיל להגיש נגדי כמות עצומה של תלונות במשטרה. 12 תלונות הוגשו יום אחרי יום. הוא טען שאני אלימה לילדים ומסכנת אותם. יש לי מסמך שמאשר שעברתי איבחון למסוגלות הורית אצל פרופסור בבית חולים 'איכילוב', שקבע חד משמעית שאני לא מסוכנת לילדים. לאחר מכן נסגרו כל התיקים נגדי מחוסר אשמה פלילית".



האם. נאבקת לקבל את ילדיה בחזרה (צילום: אבי מועלם)

האם מניחה על השולחן קלסר עב כרס. בתוכו מסודרים בדקדקנות עשרות מסמכים משפטיים, איבחונים ודוחות. היא מדפדפת בין המסמכים, עד שהיא מגיעה לעמודים החתומים על ידי משטרת ישראל והפרקליטות. "הרינו להודיעך כי החקירה בעניינך שנפתחה בגין חשד לביצוע עבירת התעללות פיזית/נפשית של אחראי בקטין נסתיימה בשלב זה", נכתב שם. "התיק נסגר על יד פרקליטות מחוז תל אביב. עילת הסגירה: לא נמצאה אשמה פלילית במעשייך".

"לא דיברו איתי"

עם סגירת תיקי החקירה היא הייתה בטוחה כי ילדיה ישובו אליה, אך המציאות הוכיחה אחרת. "הילדים נשארו אצל אביהם", היא ממשיכה לספר. "פקידות הסעד החליטו, מסיבה לא ברורה, שהילדים, לא רק שלא יחזרו אליי, אלא שגם לא אזכה להסדרי ראייה הוגנים". את בנה הצעיר היא רואה פעם בשבוע תחת השגחה ואת בנה הבכור אינה פוגשת כלל. האם סירבה לוותר ופנתה שוב ושוב לגורמי הרווחה. "בספטמבר 2013 החליט בית המשפט שאעבור איבחון במכון 'שקד' ברחובות לקביעת המסוגלות ההורית שלי וכדי לסייע לבית המשפט להחליט אם אזכה לראות שוב את ילדי. לא הייתה לי שום אפשרות בחירה. נקבע שמכון 'שקד' הוא זה שיבצע את האיבחון, כי הוא זה שעובד עם משרד הרווחה".

עשית את האיבחון?

"הם מעולם לא דיברו איתי. לא פנים מול פנים ואפילו לא בטלפון. הדבר הראשון שצריך לעשות לפני שפונים לבית המשפט כמכון מאבחן ומטפל הוא לדבר איתי. במקום לדבר איתי הם הוציאו מכתב בלע לבית המשפט".

לפי מסמכים רשמיים, בספטמבר 2013 מינה בית המשפט (לענייני משפחה) את מכון 'שקד' לבקשת עובדות משרד הרווחה לערוך איבחון לאם ולילדיה. לטענת האם, סמכויות הפיקוח של המכון פגו בנובמבר 2013, אך עד לאותו יום לא נערך לה לטענתה איבחון, ואיש מהמכון לא שוחח עימה. למרות זאת, חודשיים לאחר מכן הגיע לבית המשפט מכתב מטעם מכון 'שקד'. "לא רק שהם מכפישים אותי שם, וזה בלי שדיברו איתי בכלל, אלא שהם גם מציינים כי קראו את התיק המשפחתי החסוי, למרות שסמכויות הפיקוח שלהם פגו, כך שאסור היה להם לעיין בתיק הזה באופן חוקי".

האם נלחמת בימים אלה בשתי חזיתות משפטיות שונות. היא הגישה עתירה לבית המשפט העליון, שבה היא מציגה את מכון 'שקד' כגורם המוטה להשקפתה לטובת משרד הרווחה, ובכך מונע ממנה את הזכות לראות את ילדיה, ובנוסף הגישה תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. שם היא טוענת, כי שופט בבית המשפט (נפתלי שילה) התיר קבלת מכתב ממכון 'שקד', שבו יש "משוא פנים וגיבוש דעה מוקדמת", וכן כי המכון פנה לבית המשפט ב"חוסר סמכות מוחלטת בתיק משפחה חסוי".

"לפעמים אני מרגישה שאני נלחמת נגד תחנות רוח, אבל אני לא מתכוונת לוותר. חמש שנים אני רואה את הילדים שלי רק מרחוק. לפעמים אני רואה את הבן הקטן שלי בדרך לבית הספר, עם ההליכה המסורבלת שלו, שאני מכירה כל כך טוב מאז שהתחיל ללכת". היא משתתקת לרגע ומנגבת את עיניה מהדמעות. "חמש שנים שלא חגגתי להם יום הולדת, או אמרתי להם לילה טוב. אסור לי ליצור איתם קשר, אסור לי להתקשר. אני לא מסוגלת לשבת ולחכות".

אמא זו היא אינה היחידה שטוענת להתנהלות לקויה של המכון הרחובותי. בשבועות האחרונים הוגשה למשרד הבריאות תלונה חתומה על ידי יעקב בן יששכר, העומד בראש 'התנועה למען עתיד ילדינו' שנלחמת למען זכויות הורים. במכתב דורש בן יששכר מהמשרד לבדוק את התנהלותו של מכון 'שקד', ואף להפסיק את פעילותו. "מכון 'שקד' הוא מכון שבו פסיכולוגים אמורים לתת חוות דעת לעניין כשירות הורים לגדל את ילדיהם, אך הוא בונה חוות דעת לפי רצון הרווחה", כותב בן יששכר. להשקפתו, "המכון מסתיר את קשריו עם עובדי הסעד, שלפעמים אף יושבים במכון ומנפיקים יחד את חוות הדעת. יש פה תעשיית מיליונים של כ־25 אלף שקל לאיבחון".

לדברי בן יששכר, 'התנועה למען עתיד ילדינו' מייצגת עשרות הורים מול שירותי הרווחה בבתי המשפט. "מכון 'שקד' הוא אחד המכונים הפרטיים שעובד עם בתי המשפט, עושה איבחונים, קובע מסוגלות הורית, ומשנה חיים של אנשים. משרד הרווחה עובד עם כ־15 מכונים פרטיים שכאלה, ועומד על כך שכשנדרש איבחון, הוא ייעשה באחד המכונים הללו בלבד", הוא טוען.




קישורים:

תלונה חמורה נגד ניבה מילנר, עו"ס מחוזית ת"א; סימונה שטיינמץ, פק"ס ארצית - בגין אי-קיום צווים שיפוטיים, רשלנות וגרימת נזקים לקטינים - דצמבר 2013 - ארגון הפשיעה הסוציאלי תולש ילדים מביתם בתואנות שונות ללא ראיות בבתי משפט בדלתיים סגורות, מעמיס את המשפחות ב"חוות דעת" מכפיש ומפריד בין הילדים להורים. להלן תלונה נגד אדריכלות ארגון הפשע הסוציאלי, עובדות ציבור, עובדות סוציאליות חברות באיגוד העובדים הסוציאליים: ניבה מילנר וסימונה שטיינמץ...

פקידת סעד ניבה מילנר - שקרים ודמגוגיה בסכסוכי גירושים - ספטמבר 2013 - במאי 2009 פרסם דובר משרד הרווחה הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בוועדה שהוקמה ב- 2006 לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות...
התשובות הלציות המרושעות של פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר לאמא המבקשת לראות את ילדיה - פקידת סעד לסדרי דין מחוזית (תל אביב) ניבה מילנר בתגובה לצית ומרושעת השיבה בלקוניות: "סוכם כי נושא שינוי הסדרי הראיה ישקל לאחר שתעברי אבחון מעמיק כפי שנקבע בוועדה" - לא נקבע כך בוועדה. ניבה מילנר מחזירה למעשה את האמא ל' לנקודת ההתחלה...

פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר - שיטות הפרסונה נון גרטה ל"טיפול סוציאלי" - מרץ 2012 - פקידת הסעד ניבה מילנר רואה באזרחים אשר אינם מצייתים לה אישיות בלתי רצויה (Persona non grata, פרסונה נון גרטה) שיש להיפטר מהם...

רשלנות פושעת בשם טובת האזרח - פקידת סעד מחוזית באזור ת"א ניבה מילנר - 2012 - פקידת סעד מחוזית באזור תל אביב ניבה מילנר מנחה פקידות סעד ברשויות מקומיות ומתווה מדיניות טיפול במשפחה. בדיקת תפקוד פקידי סעד באזורים אלו מעלה כשלים רבים ומהותיים החל מהפרת זכויות אדם ועד סאדיזם רשלנות פושעת ועוד. התי משפט לענייני משפחה ונוער רואים במוצא פיהן של פקידת סעד מחוזית ניבה וחברותיה העו"סיות כסוף פסוק...

ניבה מילנר פקידת סעד מחוזית – מחבלת לאמא בשעות עבודתה ופוגעת בפרנסתה - ניבה מילנר מרכזת שרות לרווחת הפרט והמשפחה – לשכת רווחה, ניתקה את האמא ל' ש' מילדיה, מזה 3 שנים. ילדיה של ל' ש' נחטפו ממנה ביום 6.1.09 במהלך ועדת החלטה, לאחר שאתי דור דוברובינסקי פקידת סעד לחוק הנוער "סברה" כי הילדים נמצאים בסיכון...


לא תנצחו את מוסדות הכפייה לילדים , פרופ. אסתר הרצוג , ynet , 10.03.2014 

אל תפתחו ציפיות בהמלצות ועדת סילמן. פקידי הרווחה, המחוברים קשר סימביוטי לפוליטיקאים, כבר ידאגו לטרפדן. איזה גוף יוותר על שליטה?

המלצות ועדת סילמן, על פי הפרסומים, אמורות להביא לשינוי רדיקלי במנגנון הוצאת ילדים מבתיהם. יישומן של ההמלצות יהיה כרוך, בין השאר, בהקמת ועדות ערר שיאפשרו למשפחות לערער על החלטות מערכת הרווחה על הוצאת ילדיהן מחזקתן והעברתם למוסדות הרווחה ולמשפחות אומנה. כמי שפעילה זה למעלה משני עשורים במאבק לשינוי מדיניות הרווחה בנושא, כולי תקווה שאכן מדובר ב"שינוי רדיקלי". אך כמי שהשתתפה בוועדה דומה לפני למעלה מעשור אני מטילה ספק רב בסיכויי היישום של המלצות הוועדה החדשה וביכולתן להביא את הבשורה לילדי העניים, המשמשים כיום מאגר למילוי מוסדות, ולגלגול כמיליארד וחצי שקלים בשנה.

הודעת שר הרווחה מאיר כהן על מסקנות ועדת סילמן



השר לשעבר שלמה בניזרי הקים ב-2002 את "ועדת גילת", שבראשה עמד המשפטן ד"ר ישראל צבי גילת. הוועדה עשתה עבודה נאמנה ויסודית והגישה מקץ שנה להקמתה דו"ח מקיף על כשלי המערכת בנושא ועדות ההחלטה והמלצות מקיפות לשינוי הליכי הוצאת ילדים מחזקת הוריהם. חלק מהמלצותיה היו דומות לאלו של הוועדה הנוכחית שהוקמה על ידי שר הרווחה מאיר כהן ואשר בראשה עמד מנכ"ל המשרד יוסי סילמן. ההמלצה המרכזית הייתה הקמת ועדות ערר, שיהוו כתובת להורים הסבורים שפקידי הסעד עשו להן ולילדיהן עוול בהליכי קבלת ההחלטות ובהתנהלות כלפיהם.

השר לשעבר בניזרי עמד ליישם את ההחלטות אך הממשלה התחלפה ובמקומו הגיע השר זבולון אורלב ומנכ"לו דב גולדברגר. הם "ייבשו" בזריזות את הדו"ח במגירת שולחנם ובמיומנות פוליטית הכריזו על יישום ההמלצות - בשינוי שם: "ועדת החלטה" הפכה ל"ועדת תכנון וטיפול". לא היה בכך כל דבר מפתיע. מאז ומתמיד הייתה ידה של הפקידות הבכירה במשרד הרווחה על העליונה מול ניסיונותיהם של הנבחרים "להתערב" בהתנהלותם ה"מקצועית". השרים תמיד הבינו את כוחם של הפקידים להשפיע על עתידם הפוליטי.

מאז ועדת גילת החמיר מצב המשפחות והילדים, במיוחד אלו מקבוצות מוחלשות. החקיקה הפכה יותר ויותר דרקונית ביחס לזכויות ההורות והמשפחה, מוסדות הכפייה של הרווחה הלכו והתגוונו, סמכויות פקידי הסעד הלכו והתעצמו. דבר אחד טוב כן קרה במהלך העשור, למגינת ליבה של הגמוניית הרווחה: רשתות הקשר הווירטואליות סיפקו להורים ולפעילים החברתיים במה נרחבת ובלתי מושתקת להפצת עדויות מזעזעות על המתרחש במוסדות, על העוולות הקשות כלפי הורים וילדים, על שרירות הלב של פקידי סעד רבים, על הגיבוי הכמעט אוטומטי של בתי משפט להמלצות פקידי הסעד ועוד. החשיפה ההולכת ומתרחבת של הדברים היא שהביאה, ככל הנראה, להקמת הוועדה הנוכחית. אין תמה אפוא שכעת מתכוונת מערכת הרווחה, באמצעות עושי דברה בכנסת, להביא את הקץ על ה"הסתה הפרועה" של ההורים.

עד היום כל גל ביקורת בתקשורת שהצליח לפרוץ את חומת ההשתקה שביצרה הרווחה הסתיים בחיזוק נוסף של המנגנונים: קמפיין נגדי שפאר את "עבודת הקודש" של העובדים הסוציאליים גרר הגדלת תקציבים, תקנים ומוסדות. גם הפעם נראה כי ההתעוררות הגדולה שהייתה בתקשורת עומדת להפוך לעוד הזדמנות להתעצמות המערכת. ניצניה ניכרים בדבריו של השר, המדבר בחמלה ובהבנה על סבלם של העובדים הסוציאליים ועל הצורך להגן עליהם. כאילו שעד היום לא הייתה הגנה רבה שמורה להם (כולל הבטחה פיזית, משפטית ותעסוקתית).

כעת מבשר השר על "הקמת סל שירותי הגנה לעובדים הסוציאליים שכולל אבטחה, מרחבים מוגנים ודיונים על צמרת המשטרה במטרה להילחם בתופעה". בזמן שמילה לא נאמרת על סבלם של אלפי ילדים במוסדות הכפייה ולא על התעללות בהורים, מבטא השר חמלה כלפי העובדים הסוציאליים, שכביכול "מייצגים" את האינטרסים של הילדים.

לאחר עוד המלצות של עוד ועדה, נראה כי שום ועדה לא תצליח להפסיק את הסחר בילדים. יכולתה של פקידות הרווחה, המחוברת בקשר סימביוטי לפוליטיקאים, למנוע כל שינוי רדיקלי בשליטת המדינה בילדים לצרכי מנגנוניה ופקידיה היא בלתי נתפשת. הסיכוי היחיד לשינוי המצב הוא בשינוי מדיניות הרווחה ובויתור המדינה על שליטתה בילדי עניים: סגירת מוסדות הרווחה, השקעה במשפחות במצוקה והרחבת תשתית השירותים בקהילה: בחינוך, בספורט, ביצירה וכיוב'. אבל... איזה ארגון מוותר על שליטה??? המדינה בוודאי שלא.

קישורים:

דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה - מאי 2009 - דובר משרד הרווחה פרסם הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בועדה שהוקמה לפני שלש שנים לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות. כידוע פקידת סעד ראשית לסדרי דין היא רונית צור...

 פרשת הילדים האבודים מאמר מאת יואב יצחק על דו"ח ועדת גילת  - פרשת הילדים האבודים , יואב יצחק , news1 , נובמבר 2002 - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, וגורמות נזק בלתי הפיך לילדים ולמשפחות; היכן השופטים והיכן הרשויות; מה יעלה עתה בגורלם של אלפי ילדים, שהוצאו מהוריהם שלא כדין לכאורה...

שר הרווחה מאיר כהן משפיל הורים במרכזי קשר - מחאה דימונה אוקטובר 2013 - 17 באוקטובר 2013 - שר הרווחה מאיר כהן משפיל ומבזה הורים וילדים במרכזי קשר. תאוות הבצע של עובדים סוציאליים ברשויות הרווחה אינה יודעת גבול. העובדים הסוציאליים כופים על הורים וילדים ללא רבב, על לא עוול בכפם להיפגש במרכזי קשר בתנאים משפילים ולא לא יראו אחד את השני.

פלייליסט - מרכזי קשר רשויות הרווחה - ינואר 2012 - מרכזי קשר רשויות הרווחה משמשים למפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים בטיפול ובהשגחת המדינה, כאשר פקיד הסעד סבור כי ההורה מהווה סיכון לילד באם יפגשו לבדם. אמנם בית המשפט (משפחה או נוער) קובע את הסדרי הראיה במרכז הקשר אך המדיניות היא שהשופט משמש מעין חותמת גומי של פקידי הסעד...

פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור מציגה טיפול במרכז קשר - נובמבר 2011 - תכנית המקור - ערוץ 10 - פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור ממינהל השירותים החברתיים תל אביב מציגה את דרכי הטיפול והסיוע הסוציאלי לילד ומשפחתו במרכז קשר. פקידת הסעד לחוק הנוער היא "תובעת" מטעם המדינה בחוק הנוער להוציא ילד מביתו ולהעבירו למסגרת אחרת מופרטת בד"כ, אומנה, אימוץ סגור, פנימיה ועוד מסגרות שונות ומשונות. בנוסף פקידת הסעד קובעת את הסדרי הראיה של הילד עם הוריו במרכז הקשר, מפקחת, משגיחה וגם מטפלת באמא ובילד במרכז הקשר. פקידת הסעד אפוא, לא רק מציגה את ההורים בפני בית משפט לנוער אלא גם בפני בנם, בפני ועדת החלטה או כל גורם אחר מאבחן ומטפל, מכאן הכוח לפקידת הסעד לכוון את ההליך השיפוטי כראות עיניה לכל כיוון שתחפוץ. בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמות גומי של פקידות הסעד ורואים המלצותיהן כסוף פסוק...

.


 סיכום המאמר "מי מרוויח ממדינת הרווחה" מאת פרופ’ אסתר הרצוג מתוך כתב העת ‘תיאוריה ובקורת’ ב-1996 (מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד) 

טענתה המרכזית של פרופ. אסתר הרצוג במאמרה “מי מרוויח ממדינת הרווחה” היא שלמרות שמקובל לזהות בין מדינת הרווחה לבין בירוקרטיית הרווחה/אדמיניסטרציות הרווחה ולראות במנגנוני הרווחה של המדינה אמצעי ליישום מדיניות הרווחה שלה, אין הדבר פועל כך. לטענתה מנגנוני הרווחה הבירוקראטיים משמשים בסופו של דבר ככלי בידי השלטון למנוע את מימוש המטרות המוצהרות של מדינת הרווחה, שעיקרן – פיזור המשאבים הציבוריים על בסיס שוויוני. לדעתה המשתמע מתוך הדיון על מנגנוני הרווחה הצורך בביטול מנגנוני התיווך הבירוקראטיים לחלוקת המשאבים בין הקבוצות.
מסקנתה היא שמדינת הרווחה צריכה להבטיח את מירב משאביה לאזרחיה ולא לנציגיה, על בסיס שירותים אוניברסאליים וקריטריונים אחידים ושווים לכל נפש בהעברת המשאבים. באמצעות ארגוני הרווחה שמטרתם המוצהרת היא לסייע לפרטים או לקבוצות נזקקים פועל השלטון לחיזוק אחיזתו בנכסי הכלל ולספיגת מתחים להתארגנות מחאה אפשרית של קבוצות ופרטים מקופחים. השלטון קונה את נציגי השכבות החלשות והתוצאה היא שמעט מאוד משאבים מגיעים לנזקקים. המאמר בוחן מדוע בוחרת המדינה לשמור בידה את המונופול של שירותי הרווחה, כיצד היא עושה זאת ומה הן ההשלכות של ריכוזיות זו. באופן וכללי הביקורת על המדינה מושמעת מהכיוון המרקסיסטי ומהכיוון הפמיניסטי.


מדינת הרווחה מייצרת על פי תפיסותיהם את כל ההתערבויות הנדרשות כדי להבטיח ייצור ושעתוק של כוח העבודה והיחסים החברתיים המאפשרים את שימור יחסי הכוח הקיימים ואת רווחיות הקפיטליזם. תהליך השתלטות המדינה על פתרון בעיות חברתיות איננו מגביר את השוויון אלא את עוצמת השלטון ואת כושר חדירתו לתחומי חיים שונים. הכותבת משתמשת בשתי דוגמאות על מנת להוכיח דבריה:

1. עובדי רווחה כאמצעי שלטוני לפיקוח על קבוצות חלשות: מערכת העבודה הסוציאלית מהווה אמצעי שליטה בירוקראטי של קבוצות חזקות ומצמיחה תלות בקבוצות החלשות. לעובדים הסוציאליים סמכויות נרחבות בטיפול באוכלוסיה. הפונים לעובדים סוציאליים נמצאים בעמדת נחיתות כפולה. חולשתם היא חולשת חסרי האמצעים וגם חולשת ההדיוט מול המומחה. היא טוענת שהשימוש במושג טובת הקטין הוא חלק מאידיאולוגיה של בירוקרטיית הרווחה. המונח מייצג דאגה של הממסד לטיפול בילד אבל מסתיר את יחסי הכוח הממשיים שבין המערכת הבירוקרטית כולה ובין אוכלוסיית המשפחה בתוכה היא פועלת. מדינת הרווחה מתגלה דרך עדשות העבודה הסוציאלית כמצמצמת את חופש הפרט ופוגעת בזכויות היסוד שלו. מחזקת את שליטתם של המומחים של המערכת הבירוקראטית הטיפולית ובאמצעותן את כוח המדינה על הקבוצות החלשות ומבטיחה את האינטרסים של החזקים. מדינת הרווחה יוצרת תחום תעסוקה שלם לשכבת הביניים ומשתמשת בהם כדי להעביר בעקיפין משאבים לשכבות החלשות ובכך להגביר את תלותם של הנזקקים ואת יכולתה של המדינה להתערב בחייהם ולנהלם.

2. הסומכות של העולות מאתיופיה – שליטת נשים באמצעות נשים: השפעת השליטה של מערכת הרווחה על מצבן של העולות מאתיופיה היא דוגמא נוספת של שליטה בירוקרטית ( נשית ) בנשים. מרכז הקליטה משפיע על התארגנות משפחות העולים , על צמיחתן והתבססותם של דפוסי חלוקת התפקידים והכוח במשפחה. באמצעות התערבות בחיי הנשים משפיעים הפקידים על ההתארגנות המשפחתית של העולים. הנשים והגברים משלימים עם חלוקת התפקידים הרווחת בחברה ומועברת אל פנים מרכזי הקליטה באמצעות הפקידים. השפעה זו מתרחשת לטענתה במידה רבה באמצעות התערבות “הסומכות” הפועלות כבעלות סמכות בתחומים הנשיים בהדרכת עובדים סוציאליים. הסומכות מייצגות מערכת ערכים פטריארכאלית. באמצעות הסומכות נקבע לנשים תפקיד של עקרות בית ומצמצם את האפשרות שגברים יוכלו ליטול חלק בפעילויות המיועדות “לנשים בלבד”. תפקידן של הנשים נעשה עם נשים בלבד והוא קשור להיותן אמהות ועקרות בית בעצמן וליכולתן לשמש דוגמא אישית וללמד נשים אחרות על בסיס ניסיונן האישי. באמצעות הסומכות פועלת הסביבה הבירוקראטית כדי להשפיע על השלמתן של העולות עם השתייכותן הקטגוריאלית ועם אחריותן לתחומי הבית וההשגחה על הילדים.

מסקנתה של הרצוג ב”מי מרוויח ממדינת הרווחה” אם כן היא שמערכת העבודה הסוציאלית היא כלי חשוב בידי המדינה להתערבות במשפחות ולהשגת שליטה עליהן. שליטה זו מחזקת את הסדר החברתי הקיים ומיטיבה עם הקבוצות החזקות בחברה. בתמורה, סופגים העו”ס לחצים ומתחים שבמקרים אחרים היו מופנים כלפי השלטון. עובדות הרווחה תורמות לשליטה בנשים החלשות ולשעתוק הדפוס הפטריארכאלי בחברה כולה.

מדינת הרווחה, היא מציעה, צריכה לבחון דרכים לצמצום תפקידי התיווך בידי עובדי הרווחה, בהעברת משאבים לקבוצות החלשות.

פרופ אסתר הרצוג בכנס לזכרה של חה"כ ד"ר מרינה סולודקין - יוני 2013



להלן קטעים מתוך המאמר "מי מרוויח ממדינת הרווחה" מאת פרופ’ אסתר הרצוג מתוך כתב העת ‘תיאוריה ובקורת’ ב-1996 (מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד) 

הפרדה בין המושגים "מדינת רווחה” ו”ביורוקרטית רווחה”
 
ישנה הסכמה כי יש צורך במדינת הרווחה אך בפועל קיימת סתירה בין מדיניות הרווחה לאדמינסטרציית הרווחה וכמשתמע מכך יש לפעול על מנת לצמצם את היסודות הביורוקרטים, ולהעבירם בצורה ישירה, וללא תיווך, לידי האזרחים.  (ריכוז משאבי הכוח בידי פקידי הסעד גורם לכך שבמקום להגביר את השוויון בין הפרטים והקבוצות למעשה נחלש כוחם של האזרחים).
עבודת שדה שעשתה המחברת במרכז קליטה לאתיופים מראה כי עיקר המשאבים שהוקצו לקליטת העולים רוכזו בידי פקידי הארגונים האחראים על תהליך הקליטה ועל סוגי הסיוע הניתנים ורק מקצת מן הסיוע הכספי ניתן הישר לעולים- ובכך הובטחה תלותם של העולים בפקידים.
 
על מנת להמחיש את ההיבטים הביורוקרטים של מדינת הרווחה (שירותי הסעד) מתוארות שתי דוגמאות: בראשונה בחינה של מקומם של עובדים סוציאלים כנציגי המדינה בנושאים הקשורים לחזקה על קטינים. ובשנייה יש דיון בתפקידי ‘סומכות’ כמפקחות חברתיות במרכז קליטה.
 
עובדי רווחה כאמצעי שלטוני לפיקוח על קבוצות חלשות
 
העובדים הסוציאלים באים ברובם משכבות חברתיות מבוססות למדי ורובן נשים (90%). השיח המקצועי שלתוכו הם מוכנסים ומתחנכים רווי באידיאולוגיה הומניסטית המבטא מחוייבות מוסרית עמוקה לסיוע לזולת. בפועל, מכוח תפקידם הם תופסים עמדות במערכת שלטונית ממוסדת ולכך יש להוסיף את השיוך העדתי והמעמדי השונה מאלו להם הם מספקים את השירות, ובכך מועצם המרחק החברתי ויחסי הכוח-תלות בקשרים של העובדים הסוציאליים ולקוחותיהם. יתר על כך, בהיותם חלק ממערכת השלטון, משתמשים העובדים בקשריהם עם פקידי ארגונים נוספים ע”מ לבסס את מעמדם הארגוני.  וכך נוצר מצב שאם פונה מקבל טיפול בלתי הוגן ומתקומם, הוא מגלה כי המערכת מגייסת מולו גם את יוקרתה המקצועית וגם את כוחה הביורוקראטי. התגייסות זו מטרתה למנוע איום על השליטה המקיפה והבלעדית של העובדים הסוציאליים על תחום הרווחה.
 
כוונת “חוק הנוער, טיפול והשגחה” היא להגן על הקטין, אך בפועל הוא מופעל ביעילות על מנת להתגבר על התנגדות ההורים ועל מנת להשתיק ביקורת. עיקרון “טובת הקטין” משמש פעמים רבות את העוס”ים, בתמיכת ביהמ”ש, לפגוע בזכויות של הורים על ילדיהם. עוס”ים נוטים לנבא היכן ייטב לתינוק לגדול  ועושים זאת על סמך גישה פטרונית כלפי החלשים שתחת חסותם ועל ההנחה שהורים אמידים ומשכילים הם ערובה לשלומו ולטובתו של הקטין.
 
נראה כי נכון יותר לראות במונח ‘טובת הקטין’ כחלק מן האידיאולוגיה של ביורוקרטיית הרווחה. מונח זה מסתיר את יחסי הכוח בין המערכת הבירוקרטית לאוכלוסיית המשפחות שבתוכה היא פועלת.
 
הסומכות של העולות מאתיופיה – שליטה בנשים באמצעות נשים
 
מרכז הקליטה הוא סביבה ביורוקרטית שבה אנשים מטופלים כבני משפחה. סביבה זו משפיעה על התארגנות ‘המשפחה’ ועל צמיחה והתבססות של דפוסי חלוקת התפקידים והכוח בתוכה. השפעה זו של הסביבה הבירוקרטית מתרחשת לרוב באמצעות ‘סומכות’ שהן לרוב עובדות חסרות הכשרה מקצועית הפועלות כבעלות סמכות בתחומים ‘נשיים’ בהדרכת עוסי”ם. הדרישות מסומכת הן “ידע בסיסי בניהול חיי משפחה והבית…” כלומר זהות בין תפקיד במשפחה לבין תפקיד בעבודה. לכן גם מייצגות הסומכות במרכז הקליטה סדר חברתי ולמעשה מהוות ‘דוגמא חיה ‘ עבור העולות החדשות. בתפקידן זה הן לא רק משמשות כמומחיות כבעלות אינטרסים מקצועיים אלא, כיתר הנשים במרכז, גם מייצגות סולם ערכים ויחסי שליטה פטריאכליים.
 
הכותבת הצטרפה למנהל מרכז הקליטה בביקורו בחוג בישול. במהלך הביקור המנהל טעם את העוגיות שאפו הנשים והחמיא להן תוך כדי טפיחה על כתפה של הסומכת, באומרו לה שתלמד את הנשים להכין עוגיות טעימות על מנת שהן יזמינו אותו אליהן הביתה לאכול עוגיות.
 
במעמד זה נעשה שימוש בביטויי שבח המדגישים ומחזקים את הזיהוי בין נשים לבין האחריות על תחומים שונים של מלאכות הבית וקובע את חלוקת התפקידים בין נשים וגברים (לא היו גברים בחוג).
 
קיימת התערבות לגיטימית ויומיומית של הסומכת בחיי העולות באמצעות נושא הניקיון. לסומכת יש סמכות וחובה לפקח על מעשי הנשים ואילו הנשים כפופות לסמכותה ומצפים מהן לציית.
 
הסומכות מתערבות בתחומים נשיים וחודרות לפינות חייהן הפרטיות ביותר של העולות

לילי הסומכת אומרת למחברת בדרכן לביקור אצל אחת העולות: “אני מוציאה לה את הטבעת (התקן תוך רחמי), קבעתי לה תור למחר” וזאת משום שהעולה איבדה את תינוקה בן השנה, ולכן הסומכת חשבה שזו הדרך להתגבר על האסון – בעזרת הריון ולידה. היא לא חשבה לתת לעולה ולבן זוגה לדון בעניין.
 
אחת העולות ילדה פג שהגיע למרכז לאחר כמה שבועות אשפוז. הסומכות החליטו להגביל את מתן המטרנה לאם על מנת שזו תניק, למרות שאמרה להם שכבר אין לה חלב.
 
מתוך כך עולה שמדובר ביחסים שבבסיסם חוסר איזון. הדבר קשור לסיטואציה המאפשרת התערבות מאורגנת בחיי העולות, במיוחד כשמדובר במרכז קליטה בעל גבולות תחומים. בדוגמא האחרונה המטרנה שיכולות לספק הסומכות, משמשת אמצעי לחץ להישמע לדרישות הצוות. לקשרי התלות יש השלכות נוספות – ההתערבות מדגישה את חולשת העולות וחוסר יכולתן להתנגד ולמחות.
לעיתים גם כאשר העולות למדו הכל ואין כבר צורך בסומכות, הסומכות לא מוותרות על תפקידן הפטרונית וממשיכות להציג עצמן כסמכות גם כאשר ברור לה שאינה נחוצה. מתברר שהסומכות זקוקות לנשים על מנת להצדיק את המשך העסקתן.
 
סיכום
 
מערכת העובדים הסוציאלים, היא אמצעי של המדינה להתערבות במשפחות ולהשגת שליטה בילדים, נשים וחלשים. שליטה זו מחזקת את הסדר החברתי הקיים ומאפשרת להיטיב עם קבוצות התמיכה של השלטון, בעיקר ממעמד הביניים. השליטה הזו מושגת בדרך כלל באמצעות נשים ממעמד סוציו אקונומי מבוסס, המסייעות בתוך כך לשכפול דפוסי השליטה הפטריארכליים בחברה.
 
במקום להעביר את המשאבים הציבוריים לקבוצות חלשות בחברה, מעדיפה בירוקרטיית הרווחה להבטיח את האינטרסים של הקבוצות התומכות בה ולספוג את המתחים באמצעות פקידי הסעד. כך מובטחת תלותה ונאמנותה של שכבת הפקידים לשלטון המיטיב. מעמדו של הפרט וזכויותיו במדינת הרווחה נקבע ע”פ מידת תלותו בפקידיה. ככל שהוא יותר תלוי בהם ובמשאבים שבידיהם כך נחלש מעמדו ונפגעות זכויותיו.
 
מדיניות הרווחה צריכה לבחון דרכים לצמצום תפקידם של עובדיה, בהעברת משאבים לקבוצות חלשות. לאפשר יותר חופש לפרט בבחירת השירותים להם הוא זקוק בלא תלות בפקידים. כמו כן לפתח כלים זולים (כמו גישור) להשגת הכרעות בין אזרחים (בעיקר בנושא חזקה על ילדים), על מנת לדלג על עו”ד יקרים ועל פקידי מדינה.


מבט לחדשות - מרץ 2014 - חשד להתעללות מינית קשה בילדה השוהה במוסד בית הילד בירושלים – משרד הרווחה מטייח, ומסתיר את המקרה מן הציבור והתורמים מחו"ל.




לאחרונה נחשפה בתקשורת פרשה של התעללות מינית קשה וחשד לאונס בילדה בת 7 שחוסה במוסד בית הילד בשכונת גילה ירושלים.

הילדה הוצאה עם אחיה בכפיה מאם חד הורית דלת אמצעים. עובדת סוציאלית "מצילת ילדים" בשם שולמית רגב מלשכת הרווחה ירושלים (גונן בשכונת קטמונים) הוציאה צו בית משפט לכליאת הילדה ואחיה במוסד סגור, במקום לסייע להם במשפחה ובקהילה.

במסגרת צו נזקקות זה שהוצא ע"י שופט חותמת גומי שלא בדק שום דבר, הושמו הילדים במוסד סגור דתי בית הילד בירושלים אשר מופעלת בו מדרשה חינוכית של רשת אמי"ת.

הילדה הותקפה מינית באכזריות לפני כ-10 ימים על ידי קבוצת נערים בגילאי 13-15, אף הם חוסים בפנימיה, כל זאת, מתחת לאף של מדריכי המקום והצוות המטפל.

עברייני המין לא הורחקו מהמוסד, אלא שוהים במחיצת הילדה באותו מוסד עד עצם הרגע הזה, כל זאת באישור מנהלת לשכת הסעד גונן, העובדת הסוציאלית ו"מצילת הילדים" שולה וולף.

הדרת האם מן החקירה

בעוד אנשי צוות המקום, כולל נערות בנות 18 בשירות לאומי, שרק זה עתה סיימו תיכון, ידעו על המקרה, לאם דווח על המקרה רק כשבוע לאחר מכן ע"י מנהל הפנימיה, מר מרדכי אסרף.


האם ניסתה להבין בדיוק את שאירע שם אך נענתה ממנו בתשובות מתחמקות.

מנהל הפנימיה הגיש תלונה רק 5 ימים לאחר האירוע, וזאת רק לאחר שהאם הפצירה בו והתחננה אליו להגיש תלונה במשטרה. במהלך אותם 5 ימים, בגדי הילדה נעלמו כלא היו, ומשרד הרווחה מונע מן הרופאים לבדוק את הילדה.

העובדות כהוויתן, כאמור מוסתרות עד עצם הרגע הזה מפני האם, כפי הנראה גם מחשש לתביעת נזיקין שלה נגד משרד הרווחה.

משרד הרווחה: יש להשאיר את הילדה המותקפת במחיצת עברייני המין שתקפו אותה, כי זה ירפא אותה…

שתי פקידות סעד נוספות עורבו בנושא, אך משרד הרווחה שידוע כמי שפועל מאחורי מסך ברזל נוסח צפון קוריאה, סירב למסור לאם את שמותיהן של שתי העובדות הסוציאליות ההזויות הללו. אותן פקידות סעד סבורות כי יש להשאיר את הילדה במחיצת עברייני המין, כי זה הטיפול הכי טוב עבורה…רחמנא ליצלן.

נציין אף כי לשכת הרווחה גונן, כמו גם פנימיית בית הילד, כפופות למרותה של העובדת הסוציאלית רות מטות, מנהלת היחידה לילדים בסיכון בעיריית ירושלים. לעובדת סוציאלית זו עבר מאד מפוקפק בנושא הוצאת ילדים מהבית, ואנו תוהים, מה חלקה של "מצילת ילדים" זו בפרשה?….

מוסד בית הילד – עסק ליצירת רווחים נאים על גב הילדים המולאמים

פנימיית בית הילד מונה כ-120 ילדים ומפוקחת ע"י משרד הרווחה. אל פנימיה זו מגיעים ילדים שהוצאו בכפייה מביתם.

בפנימייה פועלת מדרשת אמי"ת. זוהי מדרשה של רשת חינוכית ממלכתית דתית המופעלת ע"י ארגון נשי אמי"ת (ארגון מתנדבות למען ישראל ותורה) בארה"ב ובישראל.

בפנימיה עובדות גם מדריכות במסגרת שירות לאומי שהן נערות בנות 18, שזה עתה סיימו בית ספר תיכון. בנוסף, מגיעות לפנימיה כל מיני טיילניות מארה"ב – נערות יהודיות מאמריקה הגדולה שבאות לטייל בישראל ועל הדרך "לתרום" משהו למדינה…

קישורים:

לשכת הרווחה ירושלים השליכה לרחוב אם חד הורית נכה ובנה בן הארבע לרחוב - בעוד פקידי הסעד והיועצת המשפטית יעל הס מלשכת הרווחה ירושלים עסוקים בשקרים ומניפולציות להשתלטות בכפייה על גופם ורכושם של קשישים, מסממים אותם, ומרחיקים אותם ממשפחתם, שאר הפקידים משליכים לרחוב ומתנערים מאחריותם ממי שזקוק לסיוע, כגון חסרי דיור. - הכתבה "אין לילד שלי מקום לישון בו" , עמיחי אתאלי , מעריב , יולי 2012 - אתי חן, אם חד הורית לילד בן 4, לא מצליחה להתקיים. אף שהיא סובלת משחמת הכבד, היא אינה זכאית לדיור ציבורי, ובמקום זה החל משלשום היא מתגוררת בגן ציבורי....

הבשורה על פי חביבי - המדיניות המעוותת של משרד הרווחה - אוקטובר 2010 - ויולט וחיים חביבי עלו לכותרות לפני כארבע שנים, כשהתבצרו בכנסיית הבשורה בנצרת. הם מחו על כך שילדיהם נלקחו בידי רשויות הרווחה בירושלים, והציתו מהומות של תושבים שחשבו כי מדובר בפיגוע. רשויות הרווחה רדפו באובססיביות אחרי משפחת חביבי במשך שנים...

הדרך הקשה של הנכים ללשכת הרווחה בירושלים - הכתבה הדרך הקשה של הנכים ללשכת הרווחה , דפנה ליאל , חדשות 2 , נובמבר 2009 - לשכות הרווחה אמורות לטפל באוכלוסיות שנזקקות להן. אבל מסתבר שבירושלים, רובן כלל אינן נגישות להם. בדרך לפגוש את הפקיד צריכים הנכים להתגבר על אינספור מדרגות ועוד שלל מכשולים...

בלתי נסלח - על חטא שחטאנו ל"אם המרעיבה" - המאמר על חטא שחטאנו ל"אם המרעיבה" , פרופ. אסתר הרצוג , YNET , ספטמבר 2009 - לתקשורת כמו גם לארגוני הנשים וזכויות האדם לא ייסלח על שלא קמו וזעקו את זעקת האם הנרדפת, שלא יצאו נגד ציד המכשפות המודרני ההולך ומתפתח נגד אמהות בישראל...


פקידת סעד תולשת ילד מהבית - אילוסטרציה
פקידת סעד תולשת ילד מהבית - אילוסטרציה
הנאנסת משומרת לשופטים: "אל תקחו ממני את חמש בנותיי" , אלי לוי , 08/03/2014 , חדשות 10

רשויות הרווחה החליטו להרחיק את חמש בנותיה של ג' מהצפון, אז הקורבן באונס הקבוצתי בקיבוץ שומרת והיום אם משתקמת בת 40. לאחר שני ניסיונות התאבדות כושלים היא פונה במכתב לשופטי בית משפט השלום: "מפיצים עליי שמועות זדוניות. בלי הבנות שלי- אין משמעות לחיי"

25 שנה חלפו מאז האונס הקבוצתי המזעזע שעברה ג' על ידי חבורת נערים בקיבוץ שומרת. מאז היא הביאה לעולם חמש בנות, הגדולה שבהן בת 17 והקטנה בת 9. לאחר שניסתה לשים קץ לחייה לפני שבע השנים, הודיעו לה רשויות הרווחה על לקיחת בנותיה ממנה. ג', מעורערת וכואבת, אושפזה בבית החולים הפסיכיאטרי בטירת הכרמל. לאחר מכן, שיקמה במעט את חייה, חזרה לעבודה, ובנותיה שבו לפקוד את ביתה בסופי שבוע בחופשותיהן מהפנימייה.

גם מנת נחמה זו נשללה ממנה בסופו של דבר. לפני שבוע וחצי הודיעו לה גורמי הרווחה כי שתי בנותיה הקטנות לא ישובו הביתה בחופשות. ג׳, שהתקשתה להתמודד עם ההחלטה, ניסתה שוב להתאבד. בתה השנייה א׳, רק בת 16, מצאה אותה מתבוססת בדמה כשלצדה מכתב פרידה מבנותיה.



בעקבות ניסיון ההתאבדות, ביקרו בבית שוב שוטרים ואנשי הרווחה והוחלט על הוצאתן מהבית של שלושת הבנות הגדולות. תגובתה של ג' הייתה הפעם נסערת במיוחד. "אין לי למה להמשיך לחיות בלי הבנות", היא אמרה לחדשות 10, והביעה את תקוותה שבית המשפט יהפוך את ההחלטה. "כל חיי אני דואגת להן. לא חסר להן כלום. משהו החליט שאני לא מתאימה להיות אימא כי אני הנאנסת מקיבוץ שומרת ", היא הוסיפה.

"קוראים לי שקרנית"

בפנייה לשופטי בית משפט השלום כתבה ג' כי הפלאפונים של בנותיה נלקחו מהן, כדי למנוע את הקשר איתה, וכי עובד הפנימייה מנע ממנה להיכנס למקום בטענה שהיא מהווה "איום" על בנותיה. ג' הוסיפה שהוסבר לה כי היא אינה יכולה לראות את בנותיה בעקבות הפצת "שמועה זדונית", לפיה בנותיה עוסקות בזנות עם בני מיעוטים. ג' טוענת כי היא ובנותיה מוכנות להיבדק במכונת אמת כדי להפריך את הדברים.

ג' אומרת כי פירוק המשפחה שלה נעשה על סמך שמועות וללא ראיות או הוכחות. "לפני 26 שנה הקיבוץ התנהל על פי שמועות .חשבתי שלאנשים בגילי צמח כבר סוג של מצפון אבל טעיתי. כל שיחה שלי עם פקיד הסעד מסתיימת בכך שהוא קורא לי שקרנית ומאשים את בנותיי בעיסוק בזנות".

א׳, בתה של ג' שלא משה ממנה מאז ניסיון ההתאבדות, אמרה לחדשות 10 כי היא חוששת מהידרדרות מצבה של אימה. ״אנחנו מכירות את סיפור חייה הקשה, אבל היא אימא טובה וכל מה שאומרים עליה ברווחה לא הגיוני ולא נכון״, קבעה הבת.

קישורים:

"יתומי הרווחה" - מרב בטיטו - ידיעות אחרונות, פברואר 2008 - אף לא סימן אחד היה שם כדי להזהיר מפני ידו הארוכה של המנגנון היעיל מדי של אנשי הרווחה. יום אחד היא הייתה אימא לחמישה ילדים כזו שמשלחת בבוקר ארבעה ילדים עם הסנדביצ'ים ונשארת עם תינוק. כזו המתנדבת לעזור למחנכת לפני מסיבת כיתה שמפרידה בין ניצים, שמחבקת אחד בכל יד, ויום למחרת כבר הייתה אימא שנחרדת לגלות כי שלושת ילדיה עברו בבית ספרם חקירה על ידי "אישה מבוגרת ששאלה אותנו כל מיני דברים", כפי שסיפרה לה בתה תלמידת כיתה א'....

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....
דוח מבקר המדינה 2013 - משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים - מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה...

יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה משקר ומרעיל מפיו בפייסבוק נגד נערה והוריה - דצמבר 2013 - מדובר בסטטוס בפיסבוק של צופית גרנט אודות נערה בת 16 הכלואה מזה כ-3 שנים במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך. הנערה מבקשתעזרה בדחיפות. נלקחה מאמה שלי בגיל 13, ובעקבות כך הקשר עמה נותק, וזה גרם לה להיות במצוקה במשך הרבה זמן. הנערה החלה להיות באשפוזים ולעבור...



מרץ 2014 - תעוד: פגישה מפוקחת בין אב לבתו במרכז קשר של משרד הרווחה - אב פוגש את בתו בחדר קטן, מבולגן ומנוכר תחת השגחת עובדת סוציאלית אשר מעירה במשך הפגישה.
מרכזי הקשר הן תוצר של ניהול תאוותני של עובדות סוציאליות הרוצות להרחיב את פעילותן וקובעות מסוכנות להורים ללא ראיות, בדלתיים סגורות, ועל סמך חוות דעת מכורות מראש של "מומחים" מטעמן. בתי המשפט לענייני משפחה או נוער רואים המלצותיהן סוף פסוק.
העובדות הסוציאליות בדרך כוחנית ובאמצעות איגוד העובדים הסוציאליים מונעים כל שינוי בחקיקה האנכרוניסטית נגד ההורים וילדיהם לרבות חוק זכויות הילד, חוק ועדות החלטה, תיקון חוק הנוער ועוד..



קישורים:


אב גרוש מספר על הסדרי ראיה עם בתו במרכז קשר של נשרד הרווחה - פברואר 2014 - 103 FM - טל, אב גרוש מספר על פגישותיו על בתו במרכז קשר של משרד הרווחה. בקלות בלתי נסבלת עלולים הורים נורמטיבים לראות את הילדים שלהם שעה בשבוע במקום קר, מנוכר ואפל כשעובדת סוציאלית מפקחת עליהם, אסור לחבק לנשק ללחוש ועוד...
תחקיר: טראומת מרכזי הקשר - מתוך ישראל היום , מיכל יעקב יצחקי, נעמה לנסקי , פברואר 2014 - "ברגע הפכתי להיות 'אבא אלים שמטריד מינית את בתו'" • עדויות ממרכזי הקשר - טראומת מרכזי הקשר. בכל יום ראשון, לקראת השעה שלוש, היה גילי מסיט הצידה את כל עיסוקי חייו וממהר אל מרכז הקשר שבעיר מגוריו. הוא ידע שאסור לו לאחר, כי עומדת לרשותו רק שעה אחת בשבוע. 60 דקות. 3,600 שניות, ולא שנייה אחת יותר, כדי להיות עם בתו היחידה, בת החמש וחצי. אם יאחר, יאבד כמה שניות של להיות איתה, ואת זה הוא בשום אופן לא יכול להרשות לעצמו. מה גם שהוא עלול להיענש. מישהו עשוי לקבל את הרושם השגוי שלא אכפת לו, או שהוא לא אבא אחראי מספיק, ולבטל כליל את שישים הדקות האלה, שהוא מחכה להן ורק להן במשך כל השבוע. שלפניהן ואחריהן החיים שלו תפלים, ריקים ועצובים...

שר הרווחה מאיר כהן משפיל הורים במרכזי קשר - מחאה דימונה אוקטובר 2013 - 17 באוקטובר 2013 - שר הרווחה מאיר כהן משפיל ומבזה הורים וילדים במרכזי קשר. תאוות הבצע של עובדים סוציאליים ברשויות הרווחה אינה יודעת גבול. העובדים הסוציאליים כופים על הורים וילדים ללא רבב, על לא עוול בכפם להיפגש במרכזי קשר בתנאים משפילים ולא לא יראו אחד את השני.

פלייליסט - מרכזי קשר רשויות הרווחה - ינואר 2012 - מרכזי קשר רשויות הרווחה משמשים למפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים בטיפול ובהשגחת המדינה, כאשר פקיד הסעד סבור כי ההורה מהווה סיכון לילד באם יפגשו לבדם. אמנם בית המשפט (משפחה או נוער) קובע את הסדרי הראיה במרכז הקשר אך המדיניות היא שהשופט משמש מעין חותמת גומי של פקידי הסעד...

פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור מציגה טיפול במרכז קשר - נובמבר 2011 - תכנית המקור - ערוץ 10 - פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור ממינהל השירותים החברתיים תל אביב מציגה את דרכי הטיפול והסיוע הסוציאלי לילד ומשפחתו במרכז קשר. פקידת הסעד לחוק הנוער היא "תובעת" מטעם המדינה בחוק הנוער להוציא ילד מביתו ולהעבירו למסגרת אחרת מופרטת בד"כ, אומנה, אימוץ סגור, פנימיה ועוד מסגרות שונות ומשונות. בנוסף פקידת הסעד קובעת את הסדרי הראיה של הילד עם הוריו במרכז הקשר, מפקחת, משגיחה וגם מטפלת באמא ובילד במרכז הקשר. פקידת הסעד אפוא, לא רק מציגה את ההורים בפני בית משפט לנוער אלא גם בפני בנם, בפני ועדת החלטה או כל גורם אחר מאבחן ומטפל, מכאן הכוח לפקידת הסעד לכוון את ההליך השיפוטי כראות עיניה לכל כיוון שתחפוץ. בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמות גומי של פקידות הסעד ורואים המלצותיהן כסוף פסוק...

מחדלי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה - מדיניות מופקרת הסדרי ראיה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים - מרץ 2011 - הזכות לחיי משפחה אינה מכובדת ע"י בתי משפט לענייני משפחה ועובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. הרשויות מתעמרות בבעלי הדין, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, מעלות אותם על הכתב, מנתקות ללא רחמים הורים מילדיהם, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים,..

רוני מלקאי - דוברת משרד הרווחה: תגובה מדובררת לכאבם וסבלם של הורים לפגוש ילדיהם במרכזי קשר - דצמבר 2011 - המילה האחרונה" עם אברי גלעד וג'קי לוי - גלי צה"ל - תגובה מדובררת ומזלזלת של עו"ד רוני מלקאי דוברת משרד הרווחה על כאבם וסבלם של הורים הכמהים לפגוש את ילדיהם במרכזי קשר של משרד הרווחה...

סיפורה של אם ששירותי הרווחה מונעים ממנה לראות את ילדיה - דצמבר 2009 – סיפורה של מירי (האמא ל') אם חד הורית לשני ילדים בני 4 ו-6 שפקידות הסעד של לשכת הרווחה בעירייה מונעות ממנה לראות את ילדיה. מירי מספרת על שני מפגשים מרגשים עם ילדיה במרכז קשר תחת עיניהם הפקוחה וידם הקשה של פקידי שירותי הרווחה בעיריית גבעתיים מערימים קשיים על האמא ל' לפגוש את ילדיה במרכז קשר. פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות פועלות בדרך של הפחדה השפלה ועלילה על מנת למנוע המפגשים בין האמא ל' לילדיה...


מרץ 2014 - מדובר בוועדה פנימית של משרד הרווחה לבדיקת מדיניותו להוצאת ילדים מביתם והסדרי משמורת בין הורים גרושים. הועדה הוקמה ביוני 2013 והיתה אמורה להגיש מסקנותיה באוגוסט 2013, באיחור של חצי שנה הגישה בימים אלו הועדה מסקנותיה שהוצגו ע"י שר הרווחה מאיר כהן.

מלבד הנושאים הרבים המהותיים הבסיסיים החסרים בממצאי הועדה כגון חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ האמנה עליה חתומה מדינת ישראל מזה כ- 20 שנה המגדירה את זכויותיהם של ילדים שהוצאו מביתם, חקיקת חוק ועדות החלטה הסטוטוריות ברשויות המקומיות ע"פ דו"ח מבקר המדינה, ועדת גילת ואחרות, אין בוועדת סילמן התיחסות לתחקירים (תחקיר זהירות פקידי סעד, מרכזי קשר, ועוד) ונורמות העבודה הפסולות של פקידי הסעד המבוצעים ללא ראיות בדלתיים סגורות. הועדה מטבע הדברים חסרה התייחסות על התעללות בילדים במוסדות משרד הרווחה, משפחות אומנה, והליכי אימוץ דורסניים. אין התייחסות בועדת סילמן לחוק הנוער האנכרוניסטי המאפשר לפקידי סעד לתלוש כל ילד מביתו בדלתיים סגורות ללא ראיות.

הודעת שר הרווחה מאיר כהן על מסקנות ועדת סילמן


ועדת סילמן פעלה ללא שקיפות ולא ידוע מיהם חבריה, פרוטוקלים, או דוח כלשהו, מה שמעלה חשש לההמשך המדיניות הדורסנית של משרד הרווחה נגד משפחות וסחר בילדים קשישים ונכים.

ע"פ מסקנות הוועדה, יחוזק מעמד עו"ס משפחה לטיפול בילדים בסיכון, ימומן ייצוג משפחתי על חשבון המשרד להורים בוועדה להגנת הילד, הכשרות רב תרבותיות לעובדים סוציאליים, ביטול סמכות בית משפט להטיל על אדם (עו"ס) להכריע בין אפוטרופסים על עניינו של קטין (סעיף 19 לחוק האפוטרופסות), פיתוח מענים להורים מורחקים, שמירה על עוסי"ם, הקמת נציבות תלונות ציבור.

סוף דבר
ועדת סילמן פעלה כוועדה קיקיונית מסקנותיה מתאימות יותר לעבודת פקיד זוטר הפועל ללא פיקוח. ועדת סילמן מיטיבה עם העובדות הסוציאליות, הופכת את משרד הרווחה לגוף מסואב, ומושחת יותר, הפועל ע"פ חוקים אנכרוניסטיים, ומציבה אותו כארגון דורסני אופייני למדינות אפלות.

פלייליסט - הוצאת ילדים מהבית



להלן פרסום מסקנות ועדת סילמן מתוך דף הפייסבוק של שר הרווחה מאיר כהן 3.3.2014
מסקנות ועדת סילמן מתוך דף הפייסבוק של שר הרווחה מאיר כהן 3.3.2014
מסקנות ועדת סילמן מתוך דף הפייסבוק של שר הרווחה מאיר כהן 3.3.2014

קישורים:

דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה - מאי 2009 - דובר משרד הרווחה פרסם הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בועדה שהוקמה לפני שלש שנים לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות. כידוע פקידת סעד ראשית לסדרי דין היא רונית צור...

 פרשת הילדים האבודים מאמר מאת יואב יצחק על דו"ח ועדת גילת  - פרשת הילדים האבודים , יואב יצחק , news1 , נובמבר 2002 - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, וגורמות נזק בלתי הפיך לילדים ולמשפחות; היכן השופטים והיכן הרשויות; מה יעלה עתה בגורלם של אלפי ילדים, שהוצאו מהוריהם שלא כדין לכאורה...

שר הרווחה מאיר כהן משפיל הורים במרכזי קשר - מחאה דימונה אוקטובר 2013 - 17 באוקטובר 2013 - שר הרווחה מאיר כהן משפיל ומבזה הורים וילדים במרכזי קשר. תאוות הבצע של עובדים סוציאליים ברשויות הרווחה אינה יודעת גבול. העובדים הסוציאליים כופים על הורים וילדים ללא רבב, על לא עוול בכפם להיפגש במרכזי קשר בתנאים משפילים ולא לא יראו אחד את השני.

פלייליסט - מרכזי קשר רשויות הרווחה - ינואר 2012 - מרכזי קשר רשויות הרווחה משמשים למפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים בטיפול ובהשגחת המדינה, כאשר פקיד הסעד סבור כי ההורה מהווה סיכון לילד באם יפגשו לבדם. אמנם בית המשפט (משפחה או נוער) קובע את הסדרי הראיה במרכז הקשר אך המדיניות היא שהשופט משמש מעין חותמת גומי של פקידי הסעד...

פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור מציגה טיפול במרכז קשר - נובמבר 2011 - תכנית המקור - ערוץ 10 - פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור ממינהל השירותים החברתיים תל אביב מציגה את דרכי הטיפול והסיוע הסוציאלי לילד ומשפחתו במרכז קשר. פקידת הסעד לחוק הנוער היא "תובעת" מטעם המדינה בחוק הנוער להוציא ילד מביתו ולהעבירו למסגרת אחרת מופרטת בד"כ, אומנה, אימוץ סגור, פנימיה ועוד מסגרות שונות ומשונות. בנוסף פקידת הסעד קובעת את הסדרי הראיה של הילד עם הוריו במרכז הקשר, מפקחת, משגיחה וגם מטפלת באמא ובילד במרכז הקשר. פקידת הסעד אפוא, לא רק מציגה את ההורים בפני בית משפט לנוער אלא גם בפני בנם, בפני ועדת החלטה או כל גורם אחר מאבחן ומטפל, מכאן הכוח לפקידת הסעד לכוון את ההליך השיפוטי כראות עיניה לכל כיוון שתחפוץ. בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמות גומי של פקידות הסעד ורואים המלצותיהן כסוף פסוק...


פרשת הילדים האבודים , יואב יצחק , news1 , נובמבר 2002

כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, וגורמות נזק בלתי הפיך לילדים ולמשפחות; היכן השופטים והיכן הרשויות; מה יעלה עתה בגורלם של אלפי ילדים, שהוצאו מהוריהם שלא כדין לכאורה

סיכון כפול

גילויים חמורים

פרשת חטיפת ילדי תימן טרם ירדה מהפרק, וכבר אנו עדים לפרשה אחרת המאיימת להתפוצץ ברעש גדול. מתברר, כי גם בשנים אלה, מוצאים ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין על-ידי פקידי סעד, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל.

הדברים הקשים הנ"ל אינם פרי תחקיר עיתונאי, שיכול להיות שנוי במחלוקת. גם לא חוות דעת של מומחה יחיד, אותה אפשר אולי לטשטש או להקהות עם חוות דעת נגדית. אלה הן קביעות העולות מטיוטת דוח הוועדה הציבורית שהוקמה (ועדת גילת), בעקבות זעקתן של עשרות ואף מאות משפחות בישראל, מבתיהן הוצאו ילדים, "ילדים בסיכון", כביכול - לאימוץ, למשפחות אומנה או לפנימיות.

טיוטה זו, שכינויה: "דין-וחשבון של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות 'ועדות החלטה' ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן", נשענת על עדויות של עשרות מהמומחים בישראל בתחום זה, לרבות שופטים שהופיעו בפני הוועדה. הדעה שהועלתה שוב ושוב: ילדים מוצאים מהוריהם בקלות רבה ומקוממת.



יודגש כבר כאן: עובדים סוציאלים ופקידי סעד, ככלל, עושים עבודת קודש. הם נותנים את נשמתם ומקריבים גם מזמנם הפרטי לעבודה קשה ששכר עלוב בצידה. ואולם, מטיוטת דוח הוועדה ניתן ללמוד, כי הם רבים מהם פועלים לעיתים קרובות מדי, באופן לקוי. כך קורה שילדים בסיכון נקלעים לסיכון כפול, שבו מלבד היותם נתונים במצב של סיכון אישי - בגלל בני המשפחה, עתידם עלול להיפגע בגלל החלטות בלתי תקינות מצד פקידי סעד ועובדים סוציאליים.

מערכת דורסנית

המסמך שהוצא על-ידי הוועדה חושף מערכת דורסנית, המשחקת בגורלם של ילדים ובני משפחותיהם. אין מדובר במקרים בודדים, לגביהם ניתן להגיד כי המקרה אינו מעיד על הכלל. כאן מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם. רבים-רבים מהם הוצאו מהבתים באופן לקוי. כדי להבין את מימדי התופעה המדאיגה יש לבחון היטב את הנתונים: בישראל חיים כ-140 אלף ילדים, המוגדרים - ברמה זו או אחרת, כילדים בסיכון ישיר. הטיפול בהם מופקד בידי פקידי סעד.

הוועדה הציבורית מונתה ביום 27.1.02. בימים אלה היא סיימה את עבודתה, וכל שנותר הוא לערוך שיפוצים אחרונים במסקנותיה - לפי הערות החברים. טיוטת הדוח כבר הוגשה לשר העבודה שלמה בניזרי (ביום ה', 21.11.02), על-אף שחלק ניכר מחברי הוועדה טרם חתמו על הדוח. בראש הוועדה עומד ד"ר ישראל צבי-גילת. מרצה בכיר ומומחה במשפט ובתחום הסוציאלי (הרשימה המלאה של חברי הוועדה, ראו בהמשך). שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, הוא שמינה את הוועדה, לאחר ששמע על עשרות מקרים מזעזעים, בהם הוצאו ילדים, בכוח, מבית הוריהם בליווי שוטרים.

השר בניזרי אמר, כי הוא קיבל מידע רב בנושא מעמותה הנקראת "עוללים בשבי", ובבדיקות שנערכו במשרדו מצא שיש ממש בתלונות הקשות. השר השתמש בסמכותו לפי סעיף 15 לחוק הנוער, לראשונה מזה עשרות שנים, והחליט להתערב בתחום רגיש זה.

לבקשת השר קיימה הוועדה דיונים מרתוניים. השר ראה בתופעה זו - ובצדק, כמובן - עניין מהותי שיש לטפל בו בדחיפות. על חשיבות הוועדה, ניתן ללמוד גם מזהות האישים שהופיעו בפניה, בהם: נשיא בתי המשפט השלום לנוער, השופט אברהם שיינפלד; פרופ' עמנואל מארקס, השופט (בדימ.) אלי שרון, ומרים פבר, פקידת סעד ארצית.

פלייליסט - ועדות החלטה


שופטים העידו על הליקויים

טיוטת דוח הוועדה, שהועברה בין חבריה להערות סופיות (14 חברים), הובאה לידיעתי. מדובר במסמך מקיף, המחזיק יותר מ-60 עמודים ובנוסף נספחים רבים. אביא בהמשך את עיקרי הממצאים, המדברים בעד עצמם.

בטרם נצלול לפרטים, נציין, כי הוועדה עשתה עבודה מקיפה. היא פנתה, בין היתר, אל הנהלת בתי המשפט, וביקשה וקיבלה היתר לעיין בתיקים מסוימים, וזאת כדי לבדוק תלונות שהגיעו לידיעת הוועדה - וכדי שניתן יהיה ללמוד מהם על דרך הטיפול מצד פקידי סעד. ההיתר ניתן על-ידי מנהל הנהלת בתי המשפט, השופט דן ארבל, ועל-ידי שופטים נוספים, וזאת למורת רוחם של פקידי הסעד.

פקידי הסעד מבקשים חסינות

למרבה הפרדוכס, נתקלה הוועדה בחומה בצורה של שתיקה וחשדנות דווקא אצל פקידי הסעד, אותם עובדי ציבור האחראים יותר מכולם על הוצאת ילדים מבתיהם. לבד מהופעת כמה פקידי סעד בפני הוועדה, כדי לברר עימם טענות שהועלו נגדם בכמה מקרים ספציפיים, הם סירבו להופיע. אלא חוששים - והם יודעים אולי מדוע, ממסקנות הוועדה. לכן סירבו לשתף פעולה.

הסירוב הועלה רשמית, בשמו של איגוד העובדים הסוציאליים והעומדת בראשו אסתר (אתי) פרץ. בדוח הוועדה צויין כי "לטענתה אין די בהרשאת בתי המשפט, אלא יש להבטיח את חסינותם של פקידי הסעד ושל שאר אנשי שירות הרווחה מפני תביעות אזרחיות, פליליות ומשמעתיות שעלולות להתעורר עקב מתן העדות". הם נימקו זאת, בין היתר, בחובת הסודיות הקבועה בחוק לגבי דיונים שהתנהלו ב"דלתיים סגורות" בבית המשפט לענייני משפחה.

גם לאחר שהוועדה קיבלה את ההיתרים החוקיים לדון בכך בפורום הוועדה, סירבו פקידי הסעד - כאיש אחד, למסור דין וחשבון בפני הוועדה. ומדובר, כאמור, בוועדה ציבורית. אפילו פגישות שזומנו עם נציגי פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים, ותואמו עימם מראש, לא התקיימו. "בחרו הם", נכתב בטיוטת דוח הוועדה, "מטעמים עקרוניים, שלא להיחשף בפני הוועדה שלנו. אי-רצונם של פקידי הסעד ואנשי שירות הרווחה שלא לבוא לוועדה, צריך אולי לעורר אצלך, אדוני השר, מחשבה נוגה מהן הסיבות הטובות שמהן חששו פקידי הסעד ואנשי שירותי הרווחה לחשוף את שיקוליהם המקצועיים, באופן כללי, בבואם לעשות את מלאכתם".

אתי פרץ, יש לומר, היתה חברת הוועדה. לפני כחודש היא התפטרה במחאה, ודרשה משר העבודה והרווחה, לפזר את הוועדה. לא פחות. היא אינה אוהבת, מן הסתם, את המסקנות, העלולות להעמיד באור שלילי את העובדים הסוציאליים בראשם היא עומדת, ולעודד הגשת תביעות אזרחיות מצד משפחות שנפגעו מהחלטות שרירותיות ובלתי חוקיות לכאורה של פקידי סעד.

ועדות החלטה - מחוץ לחוק

כיצד קורה, שמערכת שלימה עובדת באופן בלתי תקין ו/או באופן שאינו מוסדר בחוק? מתברר, כי העיוות באופן הטיפול בילדים בסיכון - עיוות ש"הוליד" את השערוריה הציבורית הזו, נובע מהמבנה הלקוי שנוצר במערכת, במהלך השנים. בישראל כ-10,000 עובדים סוציאליים, כ-500 פקידי סעד לטיפול בילדים ובנוער בסיכון, ועוד כ-400-300 פקידי סעד לסדרי דין. גורמים מקצועיים אלה פועלים בנושא זה מחוץ לחוק, לכאורה. ובמילים פשוטות: ללא הסמכה מפורשת בחוק.

האבסורד הוא, כי על-אף זאת, בתי המשפט רואים בעובדים הסוציאליים בכלל ובפקידי הסעד בפרט - "זרועם הארוכה". הם מקבלים את דבריהם כזה ראה וקדש, משל מדובר בגוף מקצועי, העושה את עבודתו בדקדקנות ומכוח הרשאה בחוק. אין מדובר בגחמה של שופט זה או אחר, אלא בהתנהלות שכיחה ושוטפת של מערכת המשפט כולה. אחרי הכל, אין לשופט כלים משלו, כדי "לרדת" לשטח ולאסוף ראיות בעצמו. לכן עושים השופטים חיים קלים לעצמם: בדרך כלל, מקבלים את המלצת פקידי הסעד, ללא עוררין.

המצב הזה מנוצל לרעה. מתברר, כי פקידי הסעד שמעדיפים להימנע מ"לשים את ראשם" על החלטות מסויימות, ולהחקר אודותן בחקירה נגדית בבית המשפט, מציגים בבתי המשפט החלטות שהתקבלו ב"ועדות החלטה". מהן אותן ועדות החלטה? מדובר בוועדות המכונסות בלשכות לשירותים חברתיים אחת לפרק זמן מסויים. הן כוללות פורום של עובדים סוציאליים ופקידי סעד המועסקים בלשכה ודנות בדרכי טיפול ומעקב אחר ילדים בסיכון - כפי שמובאים על-ידי העובד הסוציאלי המטפל בילד ובמשפחתו.

הרעיון של קבלת החלטה בפורום רחב נשמע הגיוני. אלא מה? מבדיקת הוועדה הציבורית נמצא, כי לוועדות ההחלטה אין תוקף חוקי, הן אינן פועלות באופן תקין, ובכלל - מדובר בפורום אותו "המציאו" פקידי הסעד, במטרה ברורה: לחלק את האחריות המשפטית, שלא לומר להרחיקה מהם והלאה.

בלי תרשומות, בלי עקבות

גודל השערוריה מתחוור, כאשר בודקים כיצד פועלות ועדות אלה: אין תרשומת של דברי חברי הוועדה המשתתפים, אין עקבות, נציג הילד ו/או ההורים אינם תמיד מוזמנים ואינם תמיד מופיעים בפני הוועדה, ואפילו שמות חברי הוועדה חסויים, במקרים רבים, בפני ההורים. בקיצור: ההפקרות שולטת, גם במקרה רגיש זה, שבו מורחקים ילדים מהוריהם. אחד מחברי הוועדה מסר לי, כי ישנם שופטים טובים "שלא אוכלים" את זה. אך מרביתם אינם מודעים לכך שלוועדות החלטה אין תוקף חוקי. יש בזה גניבת דעת של השופט, אמר.

נושא זה, שהועלה במלוא חריפותו בפני חברי הוועדה, עורר זעם רב, וגם לא מעט תיסכול. שהרי אנו מצויים במדינה המתיימרת לשמור על כבוד האדם וחירותו, וכאן מוציאים ילדים ממשפחותיהם, בתהליך עקום, במקרה הטוב, ומופקר - במקרים רבים. אחד מחברי הוועדה אמר בכעס, כי אפילו לחשוד ברצח נותנים את כל האינפורמציה, מעניקים לו ייצוג (על-ידי הסנגוריה הציבורית), מקריאים לו את זכויותיו (במשטרה ובבית המשפט), ופותחים בפניו את כל חומר החקירה. ואילו כאן, לא מוסרים להורים דוחות (טוענים שהם סודיים), לא מזמינים אותם לדיונים (טוענים שמדובר בדיונים סגורים), ובכלל - מקיימים דיונים ומקבלים החלטות גורליות, בלא הרשאה חוקית.

המוטיבציה

מה מניע את עובד סוציאלי ו/או פקיד סעד לסטות מההרשאה בחוק? כיצד קורה שאדם שתכלית תפקידו היא מתן עזרה וסעד לחלש, הופך למעשה לחוקר-תובע-שופט? ההסבר שהובא בפני הוועדה: ההפקרות שולטת בגלל נורמות עבודה שגויות שנבנו במהלך השנים.

עובדים סוציאליים רבים אינם יודעים כי הם חורגים מהרשאתם החוקית; הם אינם יודעים, כי הם עלולים להסתבך בתביעות כספיות ענקיות. עוד מסתבר, כי פקידי הסעד המחוזיים, ופקידת הסעד הארצית-ראשית (מרים פבר), אינם טורחים להבהיר להם כי ועדת החלטה אינן פורום חוקי ומורשה על-פי חוק. "דנים בדיני נפשות. איך אישה אחת יכולה להיות אחראית על דבר כזה? הרי זו שערוריה. צריך להיות חמ"ל גדול, או חדר מערכת, שיבדקו כל דבר לגופו. הם לא בודקים עם המשפחות. הם שומעים רק את פקידי הסעד" - טוען אחד הגורמים המעורבים מאוד בבדיקת נושא זה.

ויש לו גם הסבר עמוק יותר להיווצרות תופעה זו: "הבעיה, קודם כל, אין מי שיתן את הדין. אין ביקורת. הכל במסווה של חיסיון. הכל במסווה של צינעת הפרט. אפילו אם אביו של ילד מגייס עורך דין, טוענים בפניו שזה חסוי. אין אפשרות אמיתית לערער על החלטה שלהם. ידך על התחתונה, כי פקיד סעד הוא זרועו הארוכה של בית המשפט". גם אם תתלונן, אומר אותו גורם, התלונה לא מטופלת כדבעי. "יש הרבה תלונות. שמעת שהעמידו לדין עובד סוציאלי לדין משמעתי? יש פניות הציבור, מעבירים את התלונה לארצית. מוסרים לך, בדקתי את תלונתך. מטייחים. אין דין משמעתי".

בעצם, אומר אותו גורם, עובד סוציאלי שממונה לפקיד סעד, הופך "מאוהב לאויב. על זה הוא מקבל 20% תוספת משכורת. במקום להתעסק בטיפול - לשמוע את האדם, ללוות אותו בצערו, לנסות לעזור לו, הוא שופט אותו. זו עבודה יותר קלה. אתה לא צריך להשקיע אנרגיה בטיפול. פקידי סעד מגישים חוות דעת בלא הרשאה חוקית. למשל: הם נותנים חוות דעת קליניות, למרות שאסור להם על-פי חוק הפסיכולוגים. רק פסיכולוג קליני יכול לתת. לא עובד סוציאלי, ולא פקיד סעד. הם מגישים דוחות, ובית המשפט מקבל אותם אוטומטית".

מיהו ילד בסיכון

משרד העבודה והרווחה, באמצעות עובדים סוציאליים ופקידי סעד, הוא הגורם המרכז את הטיפול בילדים בסיכון. ביטוי זה - "ילדים בסיכון", מתייחס לא רק לתינוקות ולילדים צעירים מעל גיל 7, אלא גם לנערים עד גיל 18 לפחות. המדובר, כאמור, ביותר מ-10,000 ילדים - נכון לעכשיו, העקורים מבתיהם.

במחקר שנערך (מאי 2001) על-ידי החוקרים טלל דולב, רמי בנבנישתי ואמנון טימר, נמצא כי 'ועדות ההחלטה' דנו בגורלם של ילדים מעל גיל 7. "רק אחוז קטן היו בגיל הרך - דבר המצביע על הנטייה להימנע מהבאת ילדים בגין זה לוועדות".

חלק מילדים אלה מובאים לדיון, קובעים החוקרים, בוועדות אחרות, כגון ועדת מעונות. במחקר נמצא, כי "ועדות מסוימות נוטות להתמקד בנושא ההוצאה מהבית, במקום בתכנון טיפול במקרים בהם לא נדרשת בהכרח הוצאה מהבית. ואכן, ממצאי המחקר מעידים על כך שיותר ממחצית הילדים מובאים לוועדת החלטה לצורך דיון בהוצאתם מהבית, ורק אחוז קטן יחסית מובאים לצורך התייעצות או דיון חוזר".

ועדות ההחלטה מטפלות בילדים בסיכון ובמשפחות בעלי צרכים בתחומים רבים. במסגרת זו, מטופלים ילדים החיים בסביבות משפחתיות העלולות להיות מסוכנות: ילדים במצוקה במשפחות חד-הוריות, ילדים הסובלים מהזנחה בגלל קשיים של המשפחות המונות ארבעה ילדים ויותר; אלימות פיזית כלפי הילד; אי-מסוגלות הורית - במקום שראש משק הבית אינו עובד; תפקוד לקוי של אחד ההורים בגלל בעיה חמורה בתפקודו המשפחתי - מחלת נפש, התמכרות לסמים ו/או משקאות חריפים, עבריינות.

ועדות החלטה הן שמחליטות למעשה על הוצאת ילד מהבית. בדרך כלל למשפחות אומנה, פנימיות, ובמקרים חריגים - לאימוץ. מכאן ניתן להבין מה רב כוחן, ומה רב ניזקן כאשר הן פועלות ללא מסגרת חוקית.

ההתנהלות של ועדות ההחלטה, בלא חוק, הינה דבר חמור ביותר. שכן עתה עלולה להיפתח תיבת פנדורה. שאלת השאלות: מה תוקפן של החלטות שהתקבלו על-ידי ועדות החלטה; האם לאור מסקנות הוועדה הציבורית, ניתן עתה לדרוש פתיחת תיקים שכבר נחתמו בבתי המשפט? האם יבוטלו כל אותן החלטות נגועות?

איגוד העובדים סוציאליים: פעלנו באישור

איגוד העובדים הסוציאליים אינו מקבל, מטבע הדברים, את מסקנות הוועדה. לכן התפטרה אתי פרץ, יו"ר האיגוד, מחברות הוועדה. עתה היא דורשת לגנוז את ממצאי הוועדה הציבורית.

לאיגוד העובדים הסוציאליים עמדה ברורה בנושא זה, וכך היא הוצגה גם בפני חברי הוועדה. לגישת האיגוד, העובדים הסוציאליים מטפלים מדי שנה ביותר מ-100 אלף ילדים ובני משפחותיהם. הם כורעים תחת נטל העומס, וכל זאת תמורת שכר זעום.

לגישתם, הם פועלים במסגרת ועדות החלטה מימים ימימה - באישור בתי המשפט, ולכן אין לבוא אליהם בטרוניה בנושא זה. ובכלל, הם רוטנים על התגייסות משרד העבודה והרווחה, בראשות השר שלמה בניזרי, שהורה לבדוק את תפקודן של ועדות החלטה, המופעלות על-ידי עובדים סוציאליים ופקידי סעד.

המסקנות

הוועדה הוציאה תחת ידיה 24 מסקנות. נביא כאן כמה מהעיקריון שבהן:

- הוועדה ממליצה כי במסגרת לימודי החקיקה הנדרשת לפקידי סעד, תיערך רוויזיה ללימוד מובנה של האוריינטציה המשפטית (כולל דיני ראיות, סדרי דין, דיני משפחה וכו');

- מומלץ להפסיק פעילותן של ועדות החלטה, הפועלות כאמור ללא הרשאה חוקית. במקום זאת, להקים "ועדות לתוכניות טיפול" (להלן: ות"ט), ולעגן זאת בחקיקה מתאימה. הדיונים בוועדה החדשה יתקיימו בנוכחות הקטין ובני משפחתו;

- הדיונים בוועדות יתקיימו תוך שקיפות. תתנהל תרשומת מדויקת של הדברים הנאמרים, זמן התכנסות, רשימת הנוכחים וכו';

- צוות קבוע הוא שיאייש את הוועדות. יהיו בו פונקציות חיוניות, כמו איש בריאות הנפש (פסיכולוג קליני או פסיכיאטר ילדים), נציג מערכת החינוך, עובד סוציאלי;

- פקיד סעד שיופיע בבית המשפט, יצרף לתסקירו את פרוטוקול ישיבות הוות"ט, על נספחיו;

- כל משפחה תוכל להגיש הצעה לתוכנית אלטרנטיבית, בגובה על-ידי עובד סוציאלי מטעמה, ובלבד שיהיה נוכח בישיבותיה;

- תוקם ועדת ערר על החלטת הוות"ט, כפי שמקובל בוועדות ערר בחוקים אחרים (כמו חוק הסעד, וחוק חינוך מיוחד. בוועדה יהיו חברים, בין היתר: משפטן בכיר מתחום זה, הכשיר לכהונת שופט בית משפט שלום, או נציג ציבור במעמד מקביל; פקיד סעד לפי חוק הנוער במעמד של פקיד סעד מחוזי ומנהל מחוז. לבני המשפחה ולחברי הוועדה, תינתן הזכות לבקש לפסול מי מחברי הוועדה בטענה ל"מוטות".

- תוקם ועדת ערר עליונה, בהרכב של מנהל שירות ילד ונוער, פקידת סעד ראשית או ארצית, וכן אדם בעל מעמד מקצועי או אקדמיה בתחום הנדון;

- יוקם בנוסף מוסד של "ועדה מתמדת", שתהיה מורכבת מנציג השר ושני ממלאי תפקידים מהתחום הנדון. בראשה יעמוד שופט (בדימ.) של בית משפט השלום לנוער;

- עם הוצאת ילד מהבית, תוצע למשפחה "חוזה טיפולי". וכך, גם משפחה שאינה משלימה עם הוצאת ילדה מהבית, תזכה היא והקטין לתמיכה טיפולית ולהזדמנות נוספת;

- דיונים לגבי הכרזת ילד כבר-אימוץ, לא יתקיימו עוד בחדרי-חדרים, אלא בדיון בוות"ט, ולא ייפתח תיק אימוץ, אלא לאחר שהוות"ט תנמק, ובכתב, את החלטתה מדוע יש להוציא את הקטין לאימוץ. המלצה זו טעונה אף היא חקיקה;

- תוטל מגבלה על משכם של צווי החירום מכוחם מוצאים ילדים מהבית. צו חירום יימשך עד 7 ימים, אך משפחת הקטין תוכל לראות את הקטין לאחר 48 השעות הראשונות. בנסיבות מיוחדות, יוכל פקיד סעד לפנות לבית המשפט ולמנוע ביקורים גם בטווח של 48 השעות הראשונות;

- תוקם ועדת היגוי, שתמליץ על תקינה של מערך פקידי הסעד למיניהם, מרכזי וות"ט ובעלי תפקידים אחרים בה. ועדת ההיגוי תרכז את הדיונים בתחום המתודות הטיפוליות - כך שלא כל פקיד סעד יאמץ לעצמו מתודות משלו. הוועדה תנסה לפתח "תורה" מוסכמת ומושכלת, בעיקר בתחום הטיפולי של ילדים בסיכון.

עד כאן עיקרי ההמלצות. עכשיו מונח הכדור במגרשו של שר העבודה והרווחה. סביר להניח, כי יישום מסקנות הוועדה יתעכב בגלל קריסת הממשלה. מי שימשיך לסבול, בינתיים, הם אותם ילדים בסיכון. כרגיל.


חברי הוועדה הציבורית [לפי א'-ב']

1. ז'אק אייזנברג, ד"ר, מומחה בפסיכיאטריה; פסיכיאטריה של ילדים ונוער. מנהל מרפאת בריאות הנפש צפון ירושלים, בבית החולים הרצוג בירושלים.

2. רמי בנבנישתי, פרופ', בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש ברוואלד האוניברסיטה העברית בירושלים;

3. משה ברבי, ד"ר, סטאטיסטיקן, מרצה בכיר למתמטיקה ולחקר ביצועים בבית הספר לכלכלה ולמנהל עסקים, אוניברסיטת בר-אילן. יועץ סטאטיסטי למספר חברות ציבוריות בארץ. בעבר מרצה בכיר באוניברסיטת Nanterre, פריז, צרפת (1967-1972);

4. ישראל צבי גילת, ד"ר, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים ולמנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה. בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן (1994-2000), בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן; בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון;

5. שושנה גלס, עורכת דין, משרד עו"ד גלס תל אביב, מכהנת בתפקיד מזכ"ל לשכת עורכי הדין; יו"ר ועדת אתיקה לשכת עורכי הדין. משמשת סגן יושב-ראש ועד מחוז תל אביב;

6. עמוס דניאל, יועץ מיוחד לשר בענייני רווחה;

7. אסתר הרצוג, ד"ר, ראש החוג למדעי החברה, המכללה האקדמית בית ברל. חוקרת עמיתה במרכז Center For Cross-Cultural Research on Wemen in Queen Elizabeth House, אוקספורד, בריטניה;

8. מרדכי (מוטי) וינטר, ראש האגף לילד ונוער באגף לשירותים חברתיים ואישיים, משרד העבודה והרווחה;

9. אהרן יורק, ד"ר, מרצה בכיר, בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. כיהן בעבר כמנהל בית הספר שם (1994-1997); כיהן כיו"ר מועצת העובדים הסוציאליים בישראל (1997-1998);

10. יעקב (קובי) סגל, עורך-דין, משרד עו"ד סגל, רמת גן, ועיתונאי;

11. צבי סלנט, עובד סוציאלי; פקיד סעד מחוזי לסדרי-דין בשנים 1965-1995 במחוזות ירושלים והדרום; סגן הנאמן הציבורי לענייני צדקה, 1975-1965; מרכז האגודה לשיקום האסיר והעבריין בישראל, 1985-1970;

12. אסתר (אתי) פרץ, עובדת סוציאלית, יושבת ראש איגוד העובדים הסוציאליים בישראל [פרשה מהוועדה לפני כחודש];

13. אבנר חי-שאקי, פרופ', הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב; פרופ' אורח School of Law, York, University בטורונטו, קנדה. לשעבר, חבר כנסת במשך 19 שנים; סגן שר החינוך (1973-1969), ושר לענייני דתות (1992-1988);

14. שמעון תאג'ורי, עובד סוציאלי.

קישורים:

דוח מבקר המדינה 2013 - משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים - מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה...

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה - הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער - דוח מבקר המדינה 2013 - מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה. - הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg - זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה..

ועדת החלטה בלשכת הרווחה העירונית

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....


22 בפברואר 2014 - מחאת הורים בעיקר אבות גרושים מול בית שרת המשפטים ציפי לבני. משרד המשפטים בראשותה של ציפי לבני מנהל מדיניות דורסנית וזלזול מול הורים שאינם יכולים לראות את ילדיהם עקב החלטות בתי משפט לענינייני משפחה , ובתי משפט לנוער המתנהלים בדלתיים סגורות ללא ראיות.
הורים אינם רואים את ילדיהם חודשים וגם שנים או פוגשים אותם בהסדרי ראיה בתנאים משפילים בהשגחת עובדות סוציאליות שעה בשבוע בחדר קטן.
למרות פניות רבות למשרד המשפטים ומשרד הרווחה בנושא, התשובות המתקבלות אם בכלל הן מזלזלות, או בהקמת ועדות למשך שנים שהמלצותיהן אינן מישמות.
לדוגמה משרדי הרווחה והמשפטים קברו חקיקת חוק זכויות הילד המקובל בכל מדינות העולם פרט לישראל.



קישורים:

מחאת ההורים מול בית שרת המשפטים ציפי לבני ספטמבר 2013 - מחאה מול בית שרת המשפטים ציפי לבני - 10 בספטמבר 2013 - ניסן כהן 8 תל אביב - ניתוק ילדים מהוריהם האוהבים ללא קביעת הסדרי ראיה למשך שנים ארוכות, בשל פשעי משרד הרווחה בו פקידי סעד בעלי סמכויות סטטוטוריות הפכו להיות השופטים בפועל...

 המוסר הכפול המלוכלכך של ציפי לבני, מאיר כהן ואשר גרוניס - מחאה נגד ההחלטה להחזיר את "השופט המכה" לתפקידו - המוסר הכפול המלוכלך של שרת המשפטים, ציפי לבני, שר הרווחה מאיר כהן, ונשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. אם היה מדובר בחשד באזרח רגיל המכה את ילדיו היה נפתח נגדו תיק ברשות הרווחה, ילדים היו נתלשים מביתם למוסדות הכליאה של משרד הרווחה ופקידות הסעד היו כופות עליו ועל ילדיו טיפולים, משרד הרווחה היה פותח למשפחה תיק בבית משפט לנוער. חיי המשפחה היו נהפכים לגיהנום. במקביל היה נפתח נגדו תיק במשטרה, הוא היה נעצר במקום. המשפחה היתה מתרסקת פיסית, נפשית וכלכלית...

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ - דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדים - ספטמבר 2013 - מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים...


21.02.2014 - תגובות קוראים בעיתון ישראל היום על כתבת התחקיר "טראומת מרכזי הקשר" שפורסם שבוע קודם לכן באותו העיתון. הציבור מתעב מדיניות משרד הרווחה נגד הורים וילדים במרכזי הקשר.
להלן קישור למאמר:

תגובות לכתבה על מרכזי הקשר, שפורסמה בשבוע שעבר

 דרוש בדק בית

אני עובדת סוציאלית שנים רבות, וחלק מחבריי הטובים הם פקידי סעד מוערכים ומקצועיים העושים עבודתם במסירות ובנאמנות. אבל גדשה הסאה ואינני מסוגלת לשאת את הסבל והכאב שמשפחתי עוברת בגלל עבודתם של חלק מפקידי הסעד.
סיפורנו הוא סיפור של תהליך גירושים קשה ומורכב שכולל, כרגיל, תלונות שעיקרן הן שווא, כלפי אחי, שמלכתחילה פקידות הסעד החליטו על הדרתו מילדיו והפנייתו למרכז קשר. לאחר שנה שבה נמצא אחי במרכז קשר והאבחנות עליו שם מצוינות, לדברי פקידות הסעד, הוא עדיין אינו יכול לקבל את הילדים לידיו ולהביאם אל בית הסבא והסבתא. כעובדת סוציאלית ותיקה אני מתבוננת במשפחתי שלא ראתה את ילדיו של אחי כמעט שנתיים ומרגישה פגועה, המומה, מתוסכלת וחסרת אונים.
אני יודעת ושומעת שקיימים עוד גברים ונשים שחשים כך מול פקידי סעד ואינני יודעת מה היה קורה לו לא היתה לאחי המשפחה התומכת והמאמינה בו לאורך כל הדרך הנוראה הזו שהוא עובר. אינני מקבלת בשום אופן אלימות כלפי אחיי ואחיותיי העובדים הסוציאליים ולעולם לא אקבל זאת, אך אני מודה ומתוודה שחוסר האונים, הפחד והתסכול שחשתי לנוכח ההתנהלות כלפי אחי וילדיו, הביאה אותי לא אחת לתחושות קשות מנשוא. בני זוג בתהליך גירושים מתסכל עלולים לפגוע חמורות בבן/בת הזוג לשווא, ובדרך לגרום נזקים חמורים לילדיהם. פקידי הסעד המשתפים פעולה עם אלה, פוגעים במו ידיהם בילדים תוך כדי הצהרה על "הגנת הקטינים." חלק מפקידי הסעד מתנהלים מתוך מקום של פחד, שמירה על עצמם, כסת"ח וחוסר מקצועיות וידע כיצד לטפל במצבים מורכבים.
כשלמדתי את המקצוע לפני 20 שנה נקראו העובדים הסוציאליים סוכני שינוי. לאחר מכן חלקנו הבנו שהפכנו לסוכני שימור. אך היום אני חשה שחלקנו סוכני קלקול. לא לחינם כל כך הרבה קולות מתוסכלים נשמעים סביבנו. אנחנו חייבים, פשוט חייבים, להקשיב להם. האם לא כדאי לעשות בדק בית קודם כל אצלנו, העובדים הסוציאליים ופקידי הסעד, לפני שאנחנו עורכים בדק בית אצל משפחות מטופלינו? רונית, עובדת סוציאלית

 ייסורי האבות הגרושים 

הכתבה על מרכזי הקשר משקפת חלק מתקופת החושך שאותה עוברים גברים גרושים השואפים לקשר עם ילדיהם. במדינה חיים מאות אלפי גברים שחווים את הוויה דולורוזה של מסכת הגירושים וקונים את חירותם מדי חודש בחודשו על ידי תשלום מזונות. הגיע הזמן שמדינת ישראל תצעד בקצב של שאר העולם ותפנים שלכל ילד יש גם אמא וגם אבא, ושניהם שווים. לא ייתכן שאבות יופלו לרעה על ידי מערכות הרווחה, בתי המשפט והמשטרה - מערכות שאמורות לשרת כל אזרח במדינה ללא הבדל דת, גזע ומין.
אתם עושים שליחות חשובה מאין כמוה עבור ילדים קטנים שאוהבים את אבותיהם ונאלצים לחוות אותם דרך מערכת דוחה ומשפילה. יישר כוח. רק הזמן יעיד מה תרמתם עבור ילדים אלה. אייל בוחבוט



הגיע הזמן לשינוי 

אני אסיר תודה על הכתבות בעניין פקידות הסעד ומרכזי הקשר. לפני שהתגרשתי הייתי בטוח שכל הסיפורים המזעזעים על אבות גרושים אינם אמת ופשוט נבהלתי מאבות גרושים. ברגע שהתגרשתי, וגרושתי החליטה לנהל את מאבקה הסחטני על גבם של ילדיי, חשתי על בשרי את העוולות של מדינת ישראל, החל במשרד הרווחה, עבור במשטרת ישראל וכלה בבתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים, שהפכו לחותמת גומי של פקידות הסעד.
תלונות השווא במשטרה הפכו למכת מדינה, ברגע שאב נחקר על אירוע אלימות, אוטומטית הוא נעצר או במקרה הטוב משוחרר בערבות ואז מורחק מביתו ומילדיו. איך יעלה על הדעת שאישה שמגישה תלונות שווא נגד גבר לא תועמד לדין גם כשתיק החקירה נסגר? דמם של הגברים במדינת ישראל הפך להפקר, הפכו את הגברים לשבויים בידיהן של נשים ובמיוחד כאשר מדובר בגבר גרוש. אתם שליחים של מצווה, קחו את העוולות האלה בידיים ועיזרו לנו להביא לשינוי ולשוויון המיוחל בין גברים לנשים. תודה ענקית בשמי ובשם ילדיי. מיקי לוי

יוסי סילמן, מאיר כהן, מנחם וגשל - נעדרים כל אמפתיה בסיסית לאוכלוסיות היעד אותן אמורים לשרת

כמו במתקן כליאה 

אני אדם נורמטיבי, אב לפעוטה בת שנה וארבעה חודשים. הכתבה בנושא מרכזי הקשר, שמה את הנושא על השולחן. את הכניסה שלי למרכז הקשר בפעם הראשונה עשיתי בפחד רב. ידעתי כי כל מי שנכנס בשערי המקום יש עליו תווית של אדם אלים.
בפעם הראשונה שהגעתי למקום, עברו לי צמרמורות בכל הגוף. גדרות גבוהות, שער ברזל, שומר חמוש. נאלצתי לעבור בדיקת ציוד ובדיקה גופנית. לאחר השלב הזה כבר אי אפשר להיות שקט. הייתי חרד וחשתי השפלה. ההרגשה היא כאילו הכנסתי את עצמי למרכז כליאה, וכל זאת על מנת לראות את מה ששייך לי, את הדבר היקר לי מכל. את בתי, אהובתי, יחידתי. ותמיד יש שלב מורט עצבים, שבו אתה ממתין לראות מתי ואם בכלל האמא תביא את הילדה. החששות היו מוצדקים, כי הביטולים היו חדשות לבקרים.
הייתי ממתין בחדר ממ"ד שגודלו 2.5 על 3.5 מטרים. כשראיתי את העגלה עם התינוקת שלי, שכחתי מכל מה שעברתי והקדשתי את כל תשומת הלב לאוצר שלי. אבל זה קורה כשיש עו"סית שנמצאת איתנו לאורך כל המפגש. הרגשתי כאסיר ביטחוני במתקן כליאה סגור ומבודד שקיבל ביקור. מי שלא חווה מרכז קשר לא יבין את ההרגשה הזאת. אוהד 

 הגנה על הילד, בכל מחיר 

מרכזי קשר אינם מקום סימפתי ומשמשים מקום מפגש עבור הורים וילדים שהקשר ביניהם הוגדר ככזה המסכן את הילד. לא מן הנמנע שחשיפה למקום שכזה תגרום לאנשים לפרוק את כעסם ואת מרירותם כלפי המערכת. ושוב, כמו בכתבה הקודמת שפירסמתם על פקידות הסעד, בחרתם לבוא בטענות רבות כלפי שירותי הרווחה המשפילים, ההורסים והמנתקים משפחות. תארו לכם שהיו נותנים לאבות מסוימים כן לחבק, ולנשק ולגעת. תארו לכם שלא היה חלון שמצידו השני יושבת "מפלצת" ורואה כל צעד של אמא צעירה. תארו לכם שאף אחד לא היה יודע מה קורה שם בחדר. תארו לכם שהילד שם - הוא שלכם. ועכשיו תראו הכל אחרת. כי אין ברירה. עדיף להציל ילד אחד מפגיעה פיזית או מינית ולסכן בכך את הקשר של כמה משפחות. אף אחד לא רוצה לראות את הילד שלו נפגע על ידי האדם הקרוב אליו ביותר. ואז, כמובן, תבוא הקריאה הכל כך מוכרת "היכן היו שירותי הרווחה." לא פשוט להיות פקידת סעד ועוד יותר לא פשוט לקבל החלטות הרות גורל. כולנו בני אדם אך לנגד עיני הרווחה עומדת תמיד טובת הילד ולא טובת האבהות, האימהות ואף לא הקשר הזוגי. וכך צריך להיות. כי הילד הזה, ביום מן הימים, עלול להיות ילדיכם. יוסי ברנט

אמא שקופה 

 התחקיר שופך אור על נושא הקבור בארון שנים ארוכות. כאמא, אחת מתוך עשרות אימהות, נגזר עלי לראות את בני תחת פיקוח והשגחה הדוקים במרכז קשר של משרד הרווחה. מרכז קשר הוא מקום זדוני, מרושע ואכזרי שבו אני פוגשת את בני אהובי למשך שעה וחצי בשבוע. מרגע הגעתי למרכז הקשר עובדת סוציאלית צמודה אלי ולא מרפה. היא אוחזת בידה מחברת שבה תרשום כל התנהגות שנראית לה חריגה. אם צחקתי בקול מבדיחה של בני, היא תדווח במזיד ובמודע "האם לא שולטת בהתנהגותה ומביעה פרצי צחוק בלתי מוסברים." אם הבעת פניי מודאגת למראה פצע שיש על חלקה חשופה בגופו של בני היא תייחס לי האשמות סרק, חתרנות והפעלת לחץ להוצאת המפגשים מחוץ למרכז הקשר. ארבע שנים אני חיה בתוך הארון. במקום עבודתי לא יודעים שיום שלישי הוא יום קדוש, שבו לא משנה מה יהיה במשרד, איזה לחץ ואיזו דחיפות, בשעה ארבע בדיוק אעזוב הכל ואסע לפגוש את בני. במקום עבודתי אני נמצאת בשם אחר, בדמות אחרת.
אני לא יכולה לספר לחבריי הקרובים אלי בעבודה שאני אמא שקופה לבני, בלתי קיימת, שזכויותיי נלקחו ממני, ולמעשה אני אמא בתעודת הזהות בלבד ולא אמא פעילה בחיי היום-יום של בני. הילד שלי בן 9 ומכיר את השיגרה ואת הנוהל של מרכז הקשר. גם הוא מצפה למפגשים החד-שבועיים ויודע שכל דקה קצובה ומדודה, אז הוא מדבר במשך שעה וחצי ללא הפסקה. הוא מספר סיפורים ומתאר את חוויותיו, ואני בולעת בשקיקה כל מילה שיוצאת מפיו, עיניי מתמלאות לא אחת דמעות, אבל אסור להביע רגשות, פן יופסק המפגש. הבעת רגשות של בכי מתפרשת כמכבידה על הילד ועלולה לקטוע את המפגש. אני לא מסתכנת. מבוזה ומושפלת אני מוותרת על רגשותיי, ואומרת בקול כשהעובדת הסוציאלית שומעת ומקשיבה לכל מילה: "אני אוהבת אותך, בני. החלום הכי גדול שלי זה לגדל אותך, לקחת אותך לטיול לספארי, לקחת אותך לחוף הים, לקחת אותך לטייל, שנהיה חופשיים ושאף אחד לא יחליט עלינו." בני אומר לי בשקט, "אני יודע, אמא. גם אני מחכה לזה." אין שמץ של תקווה במרכז קשר. מרכז עוול עצום שמסב צער נורא להורים. כשבני הולך, אני מרשה לדמעות לזלוג להן גדולות ורטובות. הוא הולך ממני ואני כבר מתגעגעת לריח שלו, לחיבוק הקטן שלו, לידיים שלו, ואז אני מרגישה את הכאב החד שמפלח את החזה. הלב שלי נשבר. נחמה כהן

כל הכבוד על האומץ

הכתבה על מרכזי הקשר מדהימה. כל הכבוד על האומץ להוציא את הדברים בכזאת עוצמה. בתור אם שהביאה את שתי בנותיה למרכז הקשר כדי שיפגשו את אביהן, כשהמטרה היא לחדש את הקשר בין בנותיי לאביהן, חשתי כי המקום אינו מקום חם ועוטף. נהפוך הוא, המקום היה קר ומצמרר, בעיקר לאביהן שהרגיש כמו חיה כלואה בגן חיות, כאשר הוא נמצא עם הבנות בחדר שאחד מקירותיו הוא ויטרינה שמעברה השני יושבת כל העת עובדת סוציאלית, כמו קהל שממתין שהחיה תעשה משהו.
היתה במרכז הקשר תחושת ניכור, במקום שתהיה בו תחושה של חמימות וגישור בין כל הנפשות הפועלות. למרבה מזלנו, תקופת מרכז הקשר היתה קצרה והבנות המדהימות שלי נמצאות בקשר עם אביהן, בעיקר בזכות זה שלי ולאביהן היה חשוב שהקשר ביניהם יחודש. ירדנה 

יכול לקרות לכולם 

קראתי את הכתבה על מרכזי הקשר שוב ושוב. פשוט מדהים כמה היא אמיתית ונכונה. במקרה שלי, גרושתי ואני, שני אנשים משכילים בתפקידים מכובדים, הגענו למרכז קשר. איך זה קורה? התשובה היא כי המדינה מנתבת את המלחמה בין בני הזוג למסלולים שונים כגון: יחידת גישור בבית המשפט, מרכז קשר הורי וכדומה.
איש לא עוצר לרגע במירוץ המטורף הזה לחשוב על טובת הילדים ועל התהליך הטראומתי שהם חווים בהסדרי ראייה דרך מרכז קשר. כולם מרוויחים מכך וכולם קשורים וכולם יונקים את הכסף בהליך הגורר הליך. במקרים ברורים שבהם יש סיכון לילדים, יש לדעתי הצדקה לנקיטת אמצעים הכרחיים כגון אלה, אך מה שקורה בפועל הוא שכולם, ללא יוצא מהכלל, מתויגים ופשוט הופכים למספר בסטטיסטיקה.
לדעתי, אין באמת לאיש אינטרס לשנות זאת. באופן אישי, אחרי כמה מפגשים במרכז הקשר הצבעתי ברגליים וחודש לאחר מכן חזרה השפיות למערכת. אך לא כולם היו והתנהגו כמוני. ראיתי אבות המגיעים אל מרכז הקשר כאילו כפאם שד, כמו בסרט נע. כך לא צריך להיות המצב. אחרי שנים רבות החוויה הזאת עדיין צרובה בליבי. זה לא משנה מי אתה או מה אתה. סביר להניח שאם אתה בהליך גירושים, מספיקה תלונה פיקטיבית אחת כדי לשלוח אותך למרכז הקשר. ואז, לך תוכיח אחרת. מ'

השתקה גורפת 

קראתי בכאב ובצער את הכתבות שפירסמתם בנושא רשויות הרווחה. כל אחד מהסיפורים שהבאתם הוא סיפורה של משפחה, ובייחוד של ילדים, שעולמם חרב עליהם עקב המעורבות של רשויות הרווחה ומרכזי הקשר בעניינם. על אלה יש להוסיף את האנשים שמצאו עוז בנפשם לספר את סיפורם במסגרת התגובות הרבות שהתפרסמו במשך שבועיים לאחר פרסום כתבתכם הראשונה. אם נוסיף לכל אלה את הסיפורים המזעזעים המתפרסמים באתרי האינטרנט חדשות לבקרים, ואת הרבים האחרים שמקבלים את ה"גורל" שנגזר עליהם על ידי רשויות הרווחה בדממה, יהיה אפשר להעריך עד כמה גדול השבר. למרבה הצער, פעילותן של "נשות הרווחה" מתבצעת בצל השתיקה וההשתקה.
לעורך דין אין דריסת רגל בלשכותיהן ועל צילומים ופרוטוקולים - הס מלהזכיר. יתר על כן, כאשר סוף סוף מתמנה איש מקצוע ניטרלי לבדוק את המצב ומגיע למסקנה שונה משלהן, הוא מוחרם, מושפל ומאוים, ובפועל משמש אזהרה לאחרים לבל יעזו לסטות מהתלם. גם כאשר מצפונו של מישהו מתוכם מציק לו והוא מביא לידיעת הצד הפגוע את עמדתו, הוא ננזף ומורחק מתפקידו.
 ממילא, כאשר סוף סוף מוקמת ועדה שאחרי חקירה ובדיקה מגיעה למסקנות שאינן לרוח גורמי הרווחה, הם דואגים למסמס את הדברים או להשתיקם באמצעות הארגונים המתאימים. עיינתי היטב בתגובות הרשויות שהובאו בכתבתכם. באף אחת מהן לא היתה התייחסות לגופו של עניין. במקום זה התקשטו בנוצות המרוטות של "טובת הילד," שרק להם הפתרונים איך הדבר מתיישב עם הדברים שהוצגו בכתבות.
בכתבה האחרונה הגדילו לעשות וטענו שהנעשה במרכזי הקשר הוא "הפתרון" ולא הבעיה. נכון, יש ילדים שצריך ואף חובה להוציא מן הבית, יש גם מקרים שבהם אין מנוס מקביעת ביקורים במרכזי קשר, אך מה על אותם מאות ואלפים שדינם נגזר לשבט, ללא חקירה ובדיקה? מה על אותם ילדים שהורחקו מההורים ללא שיקול דעת ענייני וללא סיבה ראויה? מה על אותם הורים שברגע שהם משמיעים קול זעקה, הם מוקעים מייד כאנשים אלימים ומסוכנים? מה על אותם אלה הזקוקים באמת ובתמים לטיפול אנשי הרווחה אך חוששים לפנות לקבלת עזרה, שמא גם הם ייהפכו לחלק מהסטטיסטיקה הגדלה והולכת של הנפגעים על ידי הגוף שהוקם וממומן מכספי הציבור כדי לדאוג לרווחתם? אין בפי מילים כדי להודות על תרומתכם להעלאת הנושא לסדר היום הציבורי, שמא מכם תבוא הישועה. אדם כואב

פשעי משרד הרווחה - תגובות קוראים למאמר טראומת מרכזי קשר
פשעי משרד הרווחה - תגובות קוראים למאמר טראומת מרכזי קשר

פשעי משרד הרווחה - תגובות קוראים למאמר טראומת מרכזי קשר
פשעי משרד הרווחה - תגובות קוראים למאמר טראומת מרכזי קשר
פלייליסט - מרכזי קשר



קישורים:

אב גרוש מספר על הסדרי ראיה עם בתו במרכז קשר של נשרד הרווחה - פברואר 2014 - 103 FM - טל, אב גרוש מספר על פגישותיו על בתו במרכז קשר של משרד הרווחה. בקלות בלתי נסבלת עלולים הורים נורמטיבים לראות את הילדים שלהם שעה בשבוע במקום קר, מנוכר ואפל כשעובדת סוציאלית מפקחת עליהם, אסור לחבק לנשק ללחוש ועוד...

תחקיר: טראומת מרכזי הקשר - מתוך ישראל היום , מיכל יעקב יצחקי, נעמה לנסקי , פברואר 2014 - "ברגע הפכתי להיות 'אבא אלים שמטריד מינית את בתו'" • עדויות ממרכזי הקשר - טראומת מרכזי הקשר. בכל יום ראשון, לקראת השעה שלוש, היה גילי מסיט הצידה את כל עיסוקי חייו וממהר אל מרכז הקשר שבעיר מגוריו. הוא ידע שאסור לו לאחר, כי עומדת לרשותו רק שעה אחת בשבוע. 60 דקות. 3,600 שניות, ולא שנייה אחת יותר, כדי להיות עם בתו היחידה, בת החמש וחצי. אם יאחר, יאבד כמה שניות של להיות איתה, ואת זה הוא בשום אופן לא יכול להרשות לעצמו. מה גם שהוא עלול להיענש. מישהו עשוי לקבל את הרושם השגוי שלא אכפת לו, או שהוא לא אבא אחראי מספיק, ולבטל כליל את שישים הדקות האלה, שהוא מחכה להן ורק להן במשך כל השבוע. שלפניהן ואחריהן החיים שלו תפלים, ריקים ועצובים...

שר הרווחה מאיר כהן משפיל הורים במרכזי קשר - מחאה דימונה אוקטובר 2013 - 17 באוקטובר 2013 - שר הרווחה מאיר כהן משפיל ומבזה הורים וילדים במרכזי קשר. תאוות הבצע של עובדים סוציאליים ברשויות הרווחה אינה יודעת גבול. העובדים הסוציאליים כופים על הורים וילדים ללא רבב, על לא עוול בכפם להיפגש במרכזי קשר בתנאים משפילים ולא לא יראו אחד את השני.

פלייליסט - מרכזי קשר רשויות הרווחה - ינואר 2012 - מרכזי קשר רשויות הרווחה משמשים למפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים בטיפול ובהשגחת המדינה, כאשר פקיד הסעד סבור כי ההורה מהווה סיכון לילד באם יפגשו לבדם. אמנם בית המשפט (משפחה או נוער) קובע את הסדרי הראיה במרכז הקשר אך המדיניות היא שהשופט משמש מעין חותמת גומי של פקידי הסעד...

פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור מציגה טיפול במרכז קשר - נובמבר 2011 - תכנית המקור - ערוץ 10 - פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור ממינהל השירותים החברתיים תל אביב מציגה את דרכי הטיפול והסיוע הסוציאלי לילד ומשפחתו במרכז קשר. פקידת הסעד לחוק הנוער היא "תובעת" מטעם המדינה בחוק הנוער להוציא ילד מביתו ולהעבירו למסגרת אחרת מופרטת בד"כ, אומנה, אימוץ סגור, פנימיה ועוד מסגרות שונות ומשונות. בנוסף פקידת הסעד קובעת את הסדרי הראיה של הילד עם הוריו במרכז הקשר, מפקחת, משגיחה וגם מטפלת באמא ובילד במרכז הקשר. פקידת הסעד אפוא, לא רק מציגה את ההורים בפני בית משפט לנוער אלא גם בפני בנם, בפני ועדת החלטה או כל גורם אחר מאבחן ומטפל, מכאן הכוח לפקידת הסעד לכוון את ההליך השיפוטי כראות עיניה לכל כיוון שתחפוץ. בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמות גומי של פקידות הסעד ורואים המלצותיהן כסוף פסוק...

מחדלי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה - מדיניות מופקרת הסדרי ראיה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים - מרץ 2011 - הזכות לחיי משפחה אינה מכובדת ע"י בתי משפט לענייני משפחה ועובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. הרשויות מתעמרות בבעלי הדין, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, מעלות אותם על הכתב, מנתקות ללא רחמים הורים מילדיהם, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים,..

רוני מלקאי - דוברת משרד הרווחה: תגובה מדובררת לכאבם וסבלם של הורים לפגוש ילדיהם במרכזי קשר - דצמבר 2011 - המילה האחרונה" עם אברי גלעד וג'קי לוי - גלי צה"ל - תגובה מדובררת ומזלזלת של עו"ד רוני מלקאי דוברת משרד הרווחה על כאבם וסבלם של הורים הכמהים לפגוש את ילדיהם במרכזי קשר של משרד הרווחה...

סיפורה של אם ששירותי הרווחה מונעים ממנה לראות את ילדיה - דצמבר 2009 – סיפורה של מירי (האמא ל') אם חד הורית לשני ילדים בני 4 ו-6 שפקידות הסעד של לשכת הרווחה בעירייה מונעות ממנה לראות את ילדיה. מירי מספרת על שני מפגשים מרגשים עם ילדיה במרכז קשר תחת עיניהם הפקוחה וידם הקשה של פקידי שירותי הרווחה בעיריית גבעתיים מערימים קשיים על האמא ל' לפגוש את ילדיה במרכז קשר. פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות פועלות בדרך של הפחדה השפלה ועלילה על מנת למנוע המפגשים בין האמא ל' לילדיה...


תלונות קשות מאזרחים על תפקודו של מכון שקד לפסיכולוגיה בהנהלת הפסיכולוגיות סיון צמח וענת שמואלי. מדובר בחשש כי המכון פועל משיקולים זרים ע"פ הנחיות משרד הרווחה וכותב חוות דעת מכפישות נגד אזרחים שמוכתבות ע"י פקידות סעד.

"העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר על ילדיי" , mynet , איילת רוטה-גבאי , פברואר 2014
לצפיה בכתבה המלאה שפורסמה בידיעות רחובות הקלק כאן

כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון, המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות. מכון 'שקד': "אנו גורם ניטראלי, מקצועי ואובייקטיבי"

טענות קשות עלו בחודשים האחרונים נגד מכון 'שקד' לפסיכולוגיה ברחובות. מדובר במכון פרטי המספק שירותי אבחון וטיפול במקרים הקשורים לשירותי אימוץ ואומנה, ובנוסף מטפל במשפחות המופנות אליו על ידי פקידי סעד. 'התנועה למען עתיד ילדינו', הנלחמת למען זכויות הורים ומלווה משפחות בבתי משפט, הגישה לאחרונה תלונה למשרד הבריאות בנוגע לתיפקודו של המכון והחלטותיו.



הורים ששלושת ילדיהם כמעט הורחקו מהבית בהמלצת המכון טוענים כי החלטותיו נעשות, לכאורה, בלי קשר למציאות וללא התייעצות עם גורמים מקצועיים נוספים. אם לא די בכך, בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי אם שילדיה נלקחו ממנה, נטען כי במכון 'שקד' עיינו במסמכים חסויים וחיברו לגביה חוות דעת עוד בטרם שוחחו עמה.

 מכון שקד - מוכר לציבור לוקשים ומאחורי הדלתיים הסגורות מבזה הורים וילדים?

מכל התלונות עולה טענה אודות קשר בלתי ראוי לכאורה בין המכון, שאמור לספק חוות דעת בלתי תלויה ונייטראלית, ובין משרד הרווחה, וזאת בשל סיבות כלכליות לכאורה.

בלי הילדים

בתמונת פספורט זעירה, החבויה בתוך נרתיק תעודת הזהות של האם, מצולם בנה הקטן בן הארבע. בתמונה, שמקומטת מעט לאחר שנים ארוכות של געגועים ודמעות, הוא מחייך. אמו, שאוחזת את התמונה בעדינות, מחייכת אליו בחזרה. חמש שנים עברו מאז צולמה התמונה. הילד כבר בן תשע, אבל לאמו אין אף תמונה עדכנית שלו. "במרכז הקשר אסור לצלם", היא מסבירה. "וזה המקום היחיד שבו אני רואה אותו בשנים האחרונות, שעה וחצי בשבוע, עם השגחה של עובדת סוציאלית. כשהוא רואה אותי, הוא מחבק אותי ומבקש לבוא איתי הביתה. הלוואי שיכולתי לקחת אותו".

את אחיו הבכור, שנלקח ממנה כשהיה בן שש והיום הוא כבר בן 11, לא ראתה מאז נלקח ממנה. "הוא לא נכלל בהסדרי הראייה", היא מספרת. "אחרי שנים ארוכות של הכפשה והשחרת השם שלי מצד בן זוגי לשעבר, העובדות הסוציאליות טוענות שזה לא טוב בשבילו לפגוש אותי". חמש שנים היא נלחמת כדי להשיב לחזקתה את ילדיה, או לפחות לקבל את הזכות לפגוש אותם בהסדרי ראייה הוגנים. "העובדת הסוציאלית כבר אמרה לי לוותר", היא מספרת בשקט. "היא אמרה שעוד כמה שנים הם יגיעו לגיל 18 ואז אני אוכל לראות אותם, אבל איך אני יכולה לוותר? הבאתי שני ילדים לעולם, הם חלק ממני, מהלב שלי, איך אני יכולה לוותר במאבק כל כך צודק".

למה ילדייך נלקחו ממך?

"הטענה הייתה שאני אלימה ומסוכנת לילדים".

זה נכון?

"לא. כמה חודשים קודם לכן החל סיכסוך גירושין ביני ובין בן זוגי לשעבר. חודשיים לפני שהילדים הוצאו מהבית, נקבע על ידי בית משפט שאני מקבלת משמורת על הילדים. פתאום הוא התחיל להגיש נגדי כמות עצומה של תלונות במשטרה. 12 תלונות הוגשו יום אחרי יום. הוא טען שאני אלימה לילדים ומסכנת אותם. יש לי מסמך שמאשר שעברתי איבחון למסוגלות הורית אצל פרופסור בבית חולים 'איכילוב', שקבע חד משמעית שאני לא מסוכנת לילדים. לאחר מכן נסגרו כל התיקים נגדי מחוסר אשמה פלילית".



האם. נאבקת לקבל את ילדיה בחזרה (צילום: אבי מועלם)

האם מניחה על השולחן קלסר עב כרס. בתוכו מסודרים בדקדקנות עשרות מסמכים משפטיים, איבחונים ודוחות. היא מדפדפת בין המסמכים, עד שהיא מגיעה לעמודים החתומים על ידי משטרת ישראל והפרקליטות. "הרינו להודיעך כי החקירה בעניינך שנפתחה בגין חשד לביצוע עבירת התעללות פיזית/נפשית של אחראי בקטין נסתיימה בשלב זה", נכתב שם. "התיק נסגר על יד פרקליטות מחוז תל אביב. עילת הסגירה: לא נמצאה אשמה פלילית במעשייך".

"לא דיברו איתי"

עם סגירת תיקי החקירה היא הייתה בטוחה כי ילדיה ישובו אליה, אך המציאות הוכיחה אחרת. "הילדים נשארו אצל אביהם", היא ממשיכה לספר. "פקידות הסעד החליטו, מסיבה לא ברורה, שהילדים, לא רק שלא יחזרו אליי, אלא שגם לא אזכה להסדרי ראייה הוגנים". את בנה הצעיר היא רואה פעם בשבוע תחת השגחה ואת בנה הבכור אינה פוגשת כלל. האם סירבה לוותר ופנתה שוב ושוב לגורמי הרווחה. "בספטמבר 2013 החליט בית המשפט שאעבור איבחון במכון 'שקד' ברחובות לקביעת המסוגלות ההורית שלי וכדי לסייע לבית המשפט להחליט אם אזכה לראות שוב את ילדי. לא הייתה לי שום אפשרות בחירה. נקבע שמכון 'שקד' הוא זה שיבצע את האיבחון, כי הוא זה שעובד עם משרד הרווחה".

עשית את האיבחון?

"הם מעולם לא דיברו איתי. לא פנים מול פנים ואפילו לא בטלפון. הדבר הראשון שצריך לעשות לפני שפונים לבית המשפט כמכון מאבחן ומטפל הוא לדבר איתי. במקום לדבר איתי הם הוציאו מכתב בלע לבית המשפט".

לפי מסמכים רשמיים, בספטמבר 2013 מינה בית המשפט (לענייני משפחה) את מכון 'שקד' לבקשת עובדות משרד הרווחה לערוך איבחון לאם ולילדיה. לטענת האם, סמכויות הפיקוח של המכון פגו בנובמבר 2013, אך עד לאותו יום לא נערך לה לטענתה איבחון, ואיש מהמכון לא שוחח עימה. למרות זאת, חודשיים לאחר מכן הגיע לבית המשפט מכתב מטעם מכון 'שקד'. "לא רק שהם מכפישים אותי שם, וזה בלי שדיברו איתי בכלל, אלא שהם גם מציינים כי קראו את התיק המשפחתי החסוי, למרות שסמכויות הפיקוח שלהם פגו, כך שאסור היה להם לעיין בתיק הזה באופן חוקי".

האם נלחמת בימים אלה בשתי חזיתות משפטיות שונות. היא הגישה עתירה לבית המשפט העליון, שבה היא מציגה את מכון 'שקד' כגורם המוטה להשקפתה לטובת משרד הרווחה, ובכך מונע ממנה את הזכות לראות את ילדיה, ובנוסף הגישה תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. שם היא טוענת, כי שופט בבית המשפט (נפתלי שילה) התיר קבלת מכתב ממכון 'שקד', שבו יש "משוא פנים וגיבוש דעה מוקדמת", וכן כי המכון פנה לבית המשפט ב"חוסר סמכות מוחלטת בתיק משפחה חסוי".

"לפעמים אני מרגישה שאני נלחמת נגד תחנות רוח, אבל אני לא מתכוונת לוותר. חמש שנים אני רואה את הילדים שלי רק מרחוק. לפעמים אני רואה את הבן הקטן שלי בדרך לבית הספר, עם ההליכה המסורבלת שלו, שאני מכירה כל כך טוב מאז שהתחיל ללכת". היא משתתקת לרגע ומנגבת את עיניה מהדמעות. "חמש שנים שלא חגגתי להם יום הולדת, או אמרתי להם לילה טוב. אסור לי ליצור איתם קשר, אסור לי להתקשר. אני לא מסוגלת לשבת ולחכות".

אמא זו היא אינה היחידה שטוענת להתנהלות לקויה של המכון הרחובותי. בשבועות האחרונים הוגשה למשרד הבריאות תלונה חתומה על ידי יעקב בן יששכר, העומד בראש 'התנועה למען עתיד ילדינו' שנלחמת למען זכויות הורים. במכתב דורש בן יששכר מהמשרד לבדוק את התנהלותו של מכון 'שקד', ואף להפסיק את פעילותו. "מכון 'שקד' הוא מכון שבו פסיכולוגים אמורים לתת חוות דעת לעניין כשירות הורים לגדל את ילדיהם, אך הוא בונה חוות דעת לפי רצון הרווחה", כותב בן יששכר. להשקפתו, "המכון מסתיר את קשריו עם עובדי הסעד, שלפעמים אף יושבים במכון ומנפיקים יחד את חוות הדעת. יש פה תעשיית מיליונים של כ־25 אלף שקל לאיבחון".

לדברי בן יששכר, 'התנועה למען עתיד ילדינו' מייצגת עשרות הורים מול שירותי הרווחה בבתי המשפט. "מכון 'שקד' הוא אחד המכונים הפרטיים שעובד עם בתי המשפט, עושה איבחונים, קובע מסוגלות הורית, ומשנה חיים של אנשים. משרד הרווחה עובד עם כ־15 מכונים פרטיים שכאלה, ועומד על כך שכשנדרש איבחון, הוא ייעשה באחד המכונים הללו בלבד", הוא טוען.




קישורים:

תלונה חמורה נגד ניבה מילנר, עו"ס מחוזית ת"א; סימונה שטיינמץ, פק"ס ארצית - בגין אי-קיום צווים שיפוטיים, רשלנות וגרימת נזקים לקטינים - דצמבר 2013 - ארגון הפשיעה הסוציאלי תולש ילדים מביתם בתואנות שונות ללא ראיות בבתי משפט בדלתיים סגורות, מעמיס את המשפחות ב"חוות דעת" מכפיש ומפריד בין הילדים להורים. להלן תלונה נגד אדריכלות ארגון הפשע הסוציאלי, עובדות ציבור, עובדות סוציאליות חברות באיגוד העובדים הסוציאליים: ניבה מילנר וסימונה שטיינמץ...

פקידת סעד ניבה מילנר - שקרים ודמגוגיה בסכסוכי גירושים - ספטמבר 2013 - במאי 2009 פרסם דובר משרד הרווחה הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בוועדה שהוקמה ב- 2006 לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות...
התשובות הלציות המרושעות של פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר לאמא המבקשת לראות את ילדיה - פקידת סעד לסדרי דין מחוזית (תל אביב) ניבה מילנר בתגובה לצית ומרושעת השיבה בלקוניות: "סוכם כי נושא שינוי הסדרי הראיה ישקל לאחר שתעברי אבחון מעמיק כפי שנקבע בוועדה" - לא נקבע כך בוועדה. ניבה מילנר מחזירה למעשה את האמא ל' לנקודת ההתחלה...

פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר - שיטות הפרסונה נון גרטה ל"טיפול סוציאלי" - מרץ 2012 - פקידת הסעד ניבה מילנר רואה באזרחים אשר אינם מצייתים לה אישיות בלתי רצויה (Persona non grata, פרסונה נון גרטה) שיש להיפטר מהם...

רשלנות פושעת בשם טובת האזרח - פקידת סעד מחוזית באזור ת"א ניבה מילנר - 2012 - פקידת סעד מחוזית באזור תל אביב ניבה מילנר מנחה פקידות סעד ברשויות מקומיות ומתווה מדיניות טיפול במשפחה. בדיקת תפקוד פקידי סעד באזורים אלו מעלה כשלים רבים ומהותיים החל מהפרת זכויות אדם ועד סאדיזם רשלנות פושעת ועוד. התי משפט לענייני משפחה ונוער רואים במוצא פיהן של פקידת סעד מחוזית ניבה וחברותיה העו"סיות כסוף פסוק...

ניבה מילנר פקידת סעד מחוזית – מחבלת לאמא בשעות עבודתה ופוגעת בפרנסתה - ניבה מילנר מרכזת שרות לרווחת הפרט והמשפחה – לשכת רווחה, ניתקה את האמא ל' ש' מילדיה, מזה 3 שנים. ילדיה של ל' ש' נחטפו ממנה ביום 6.1.09 במהלך ועדת החלטה, לאחר שאתי דור דוברובינסקי פקידת סעד לחוק הנוער "סברה" כי הילדים נמצאים בסיכון...


 
תקנון האתר / site terms   |  |  אתר מאמרים חדש: triger |  אתר עצומות חדש: petitions