מהפכה: התקן חכם, פרי פיתוח ישראלי חוסך דלק ברכב

נבדק והוכח במעבדת אוניברסיטת בן גוריון  לחצו כאן

הוסף פיד
X
כתובת הפיד    
הכנס כתובת URL מלאה כולל קידומת לדוגמא: http://www.yourrsswebsite.com/rssfeed
מקור הדף: http://pkidat-saad.blogspot.com/feeds/posts/default 

מהפכה

התקן חכם

שחוסך בדלק

נבדק והוכח

באונ' בן גוריון

עכשיו עם

התחייבות

אמיתית

לחיסכון

לחצו כאן

רוצה לקבל הודעה כשהדף מתעדכן? הזן מייל לקבלת התראה   קבל התראה       
X
לידיעתך,
שירות התראות לתוכן חדש, הוא הרבה יותר טוב מסתם הוספת דף למועדפים

ברגע שהתוכן בדף יתעדכן תקבל הודעה עם קישור לדף זה

הזן מייל כאן
      
לא תודה המשך להוספה למועדפים
ועדת החלטה, פקיד סעד, ועובד סוציאלי בלשכת הרווחה
Add To Favorite

265851



שר הרווחה מאיר כהן ועוזרו אבי בן זיקרי הפעילו סוכן מדיח (שלום בר אבי) כדי להפליל יריבים פוליטים. הסוכן המדיח חתם על תצהיר כזב על קנוניה כביכול נגד מאיר כהן להאשימו בהטרדות מיניות.

מאי 2015 – עובדה עם אילנה דיין – תחקיר של נטלי ברדה – פשעי שר הרווחה לשעבר מאיר כהן ועוזרו אבי בן זיקרי להפללת יריבים פוליטיים.

זה התפוצץ ברעש גדול: מחתרת של תושבי דימונה קשרה קשר נגד ראש העיר הקודם, שר הרווחה לשעבר מאיר כהן, ואפילו הבטיחה לשלם לנשים שימציאו תלונות נגדו. השר התלונן במשטרה, פרקליטו רונאל פישר תדרך עיתונאים, וראש הכנופיה אפילו התוודה בפני מצלמות הטלוויזיה. האם גם ההצגה הזו הייתה מבוימת?

מאיר כהן שר הרווחה לשעבר, חושש שטענות מעברו יפורסמו והוא לוקח עורך דין פלילי עם ראש יצירתי. רונאל פישר, שמפיץ סיפור על קנוניה, מזימה מאורגנת לטפול על השר האשמות על הטרדה מינית.

מאיר כהן ורונאל פישר, הולכים עם הסיפור הזה למשטרה ומייצרים חקירה פלילית.

עכשיו אנחנו חושפים איך גוייס עד מפוקפק בשירות השר והפרקליט.

קנוניה שלא היתה. תחקיר של מתן גז. כתבתם של שרית מגן ונסלי ברדה.

יאיר לפיד: "נמאס מהמושחתים. ונמאס מזה שהם גונבים לנו את המדינה. תחזירו לנו את המדינה. מושחתים!"

כך פותח יאיר לפיד כשמאיר כהן לצידו.

הוא היה שחקן הרכש המושלם לנבחרת החלומות של יאיר לפיד. איש חינוך מוערך וראש עיר מצליח שעשה את כל הדרך מדימונה עד לשולחן הממשלה.

מאיר כהן: "המשימה החשובה ביותר היא השבת אמון הציבור שאבד בנבחריו".

אבל לפני קצת יותר משנה, בעוד מאיר כהן יושב על כסא שר הרווחה, הוא רוקם ברית עם עורך דין רונאל פישר. בימים ההם, פישר עדיין בלי אזיקים. יחד, השר ופרקליטו הסתבכו בפרשה מטרידה. סיפור הקנוניה: "המזימה – להפיל את השר".

הסיפור הזה מעלה שאלות קשות. האם באמת הייתה קנוניה פלילית נגד השר?

מאיר כהן מתקשה לתת תשובות.

– ברדה: שלום אדוני, שמי נסלי ברדה מ"עובדה".

— כהן: שלום.

— ברדה: אני רוצה לשאול אותך למה אתה לא מוכן להיפגש ולענות לטענות? מה יש להסתיר?

— כהן: אין לי שום דבר להסתיר.

ברדה: אתה התלוננת על קנונייה, יכול להיות שהכול היה המצאה אחת גדולה? אדוני, למה אתה לא מוכן לענות? מדוע אתה מתחמק?

מאיר כהן על דוכן הכנסת, הצהרת אמונים של שרי הממשלה ה- 33:

"אני, מאיר כהן, מתחייב כחבר הממשלה, לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה".

זה קורה לו דווקא בפיסגת הקריירה. מכיוון דימונה מתחילות לעלות טענות מהעבר שמאיימות על השר הטרי: "המלך הוא עירום". לתקשורת מגיעות טענות על התנהלותו האישית של כהן בימיו כראש עיר, ומידע על התנהגות מינית בלתי הולמת של בכירים בעירייה. הטענות הללו לא הוכחו ומקורבי השר כבר מתדרכים תושבים שעלולים לדבר. מקובת של כהן (בשיחה מוקלטת): "תיזהרי לא לפלוט שום דבר, מקסימום שני משפטים שאמרתי לך… תגידי לה… "אני מכירה את מאיר כהן כראש עיר מראשי הערים הטובים שהיו בדימונה… וזה מה שיש לי להגיד" כשתגיעי הביתה תכתי לך את 3, 4 המשפטים האלה… שלא תתבלבלי, תישארי באותו קו".

מאיר כהן, מוטרד מאוד. זה אולי טבעי אך מה שהשר עושה מאותו רגע מטיל צל כבד על תדמיתו הנקייה, וזה מתחיל כשמאיר כהן מצטייד בעו"ד פלילי מכובד רונאל פישר.

בטלפון רונאל פישר פרקליטו של כהן בפגישה עם אנשי "עובדה: "אני ביקשתי את הפגישה הזאת בנושא של השר מאיר כהן.קורה שם משהו שאני חושב שהוא בעייתי, שהוא קשה."

פישר עושה סידרת שיחות עם התקשורת ומפיץ סיפור מצמרר שיער. בפגישה הזו עם אנשי עובדה, הוא מנסה לשכנע גם אותנו שקבוצה של דימונאים רקמה קנונייה זדונית נגד השר מאיר כהן. מחתרת של ממש, מאורגנת וממומנת על ידי איש עסקים מקומי שכל מטרתה להפיץ על כהן עלילות שקריות.

רונאל פישר: "קבוצה של אנשים במטרה לתפור למאיר תיקים, סיפור של הטרדות מיניות וכיוצא בזה, שהקבוצה יודעת במפורש שמדובר בשקרים ובדברים שלא היו ולא נבראו".

לפישר יש הוכחה. עד מסתורי מדימונה ולא סתם. לטענתו זהו ראש הקנוניה בעצמו. מי שמביא את העד הזה לפישר הוא לא אחר מיועץ התקשורת של השר: אבי בן זיקרי.

רונאל פישר: "יש כאן תצהיר חתום של בן אדם שהוא ראש ההתארגנות. לא קרה כלום בלי רשות שלו. התצהיר נוגע ספציפית למשל, להטרדות מיניות, אבל אני יודע מהאיש גם על כל השאר, על נושאים של ענייני בנייה ומינויים, כל מיני סיפורים אחרים שהם המציאו, והוא עומד מאחורי זה.

עובדה: הוא היה שותף להתארגנות, שהיא בעצם נגד מאיר כהן. אבל הוא בא אליכם ואומר את זה?

פישר: הוא החליט שמוסרית, זה נראה לו שהוא הלך עם זה רחוק מידי, זה מה שהוא מסביר. הוא לא מקבל מזה טובות הנאה או רוצה ממני עכשיו מכונית מהשר.

עכשיו, עם העדות הזאת של האיש שגם יזם קנונייה נגד כהן וגם מיהר אל השר כדי להסגיר את עצמו אפשר לעבור שלב.

השר מאיר כהן ועו"ד פישר מערבים את לשכת המפכ"ל, והפרקליטות. יש פה הרי מזימה נגד שר רווחה בישראל, ופישר הולך למגרש הביתי שלו: יחידת העילית להב 433. הוא נפגש עם ראש היחידה. שם על השולחן את התצהיר של העד שלו, ודורש שסיפור הקנונייה יהפוך לחקירה פלילית.

בלהב 433, כנראה לא מוטרדים מזה שמי שמשדך להם את חבר הקנונייה נגד מאיר כהן הוא בעצם פרקליטו של שר הרווחה מאיר כהן, ועושים את מה שפישר מבקש.

רונאל פישר: התוצאה של מה שעשינו היא שיש חקירה היום. ואני אגיד יותר מזה, יש חקירה של ממש. זה לא הוגש במשטרת דימונה, ויש מי שחושב במשטרה שהנושא כבד מאוד. לכן אמרתי שאני יודע לאן זה נוסע. אני יודע במובן של "אני מבין" ולא שמישהו אמר לי. אני לא מנהל דיאלוג עם המשטרה של מידעים, כי זה לא לעניין.

פליטות הפה של פישר מדהימות. הוא מנסה להסתיר אבל בעצם רומז שהוא שולט היטב במה שקורה בתוך המשטרה. ועכשיו, החקירה שהניע עבור כהן, מרחפת כאיום מעל כל מי שיעז לדבר נגד השר.

ספטמבר 2013, ימים בודדים לאחר פתיחת החקירה ניידת ובה קציני משטרה מגיעה במיוחד לדימונה, עוצרת במרכז העיר ואוספת את העד של עו"ד פישר ומאיר כהן אל מול עיני התושבים.

העד שנלקח לחקירה – אבי בר שלום (עיתונאי בידיעות דימונה): כל מי שדיבר עם "עובדה" מובל לחקירה. אני נחקרתי במשך שבע שעות. שבע שעות של חקירה.

רונאל פישר: בעצם כל אחד מאיתנו, כל מי שמתוודע אל זה ועושה פעולות שקשורות לעניין, עלול להסתבך בשיבושים, 'שמבושים'. אם תגידו לי, תשמע לך תמצוץ לסוסים, אנחנו לא איכפת לנו מה אתה אומר, אנחנו עושים מה אנחנו רוצים. אז סיימנו את השיחה ונלך לבית המשפט. אל תתעלמו ממני, אל תגידו "בסדר, ההוא אמר". אני מבקש מכם לקחת אותי ברצינות.

במשטרה באמת לוקחים את פישר ברצינות. העד שלו ושל שר הרווחה מאיר כהן, זוכה לקבל הסכם הגנה מפתיע. הוא יספר על הקנוניה אבל לא יופלל. מי שהולך לפרקליט המדינה לאשר את ההסכם הוא ראש אגף החקירות בעצמו, ניצב מני יצחקי. עד הזהב של מאיר כהן, מסגיר למשטרה את מי שלטענתו היו שותפיו למזימה. אל הרשימה הזו הוא גורף את שמותיהם של מתנגדים ומבקרים בולטים של השר מאיר כהן, כדי שהם יהפכו לחשודים.

העד שנלקח לחקירה – שלום בר אבי: אני מודיע שזה לא רק אני. שורה ארוכה מאוד של אנשים ייחקרו בימים הקרובים. כולם ייחקרו כולל בחגים.

רדיו דרום, שודר בספטמבר 2013: מקורב לחקירה אמר לנו כי כל אדם אשר התראיין או מסר פרטים אודות השר עתיד להיחקר במשטרה.

אירוע בהשתתפות השר מאיר כהן בדימונה, ספטמבר 2013: "לכבוד לי להזמין את מאיר כהן שר הרווחה".

עו"ד רונאל פישר והשר מאיר כהן משלימים את המהלך.

מאיר כהן: אתם יודעים שיש איזו משלחת של מלאכים רעים שדואגת לשמי הטוב בזמן האחרון, ולצערי, כולם תושבי דימונה, אבל זה סיפור אחר.

אנשי השר מאיר כהן ופרקליטו פישר, מייצרים ספין.

עד המסתורין (שלום בר אבי) ששלחו קודם אל המשטרה, מגיע עכשיו אל מצלמות הטלוויזיה, בהצללה כמובן:

"החלטנו להפיל את מאיר כהן בכל מחיר. איש לא ידע על הקבוצה. היה מידור מסודר. מידרנו כל אפשרות שמישהו יזהה שישנה קבוצה שחברה לקשור קשר… יצר הנקמה היה חזק מאיתנו".

בדימונה, המסר ברור. מי שידבר נגד שר הרווחה מאיר כהן, יישלח למשטרה. החודשים חולפים ואז, רעידת אדמה.

"היום לפנות ערב פשיטה של חוקרי המחלקה לחקירת שוטרים על ביתו של רונאל פישר.

החשד שפישר שיחד שוטרים בתמורה למידע על חקירות וסגירת תיקים של חקירותיו.

נראה שאין גבול להסתעפויות בפרשת רונאל פישר.

במח"ש חוקרים כעת כעשר פרשיות חדשות. זו שחיתות מהסוג השפל והחמור ביותר".

מימדי השוחד והשחיתות של פישר ושותפיו אוכפי החוק, מתגלים ומטלטלים את המדינה וגם מחדדים את הספק אם פישר מואשם שניצל את קשריו שבתוך המשטרה על מנת להשפיע על חקירות, מה זה אומר על תיק הקנונייה שיזם עם השר מאיר כהן.

כל סימני השאלה מובילים אל העד המסתורי של השר ופרקליטו. זה שסיפר למשטרה ולתקשורת על הקנונייה הזדונית. אנחנו מגלים עכשיו, שמאחורי הצללית עומד האיש הזה: שלום בר אבי, עיתונאי דימונאי וגם מתברר, חברו של יועץ השר אבי בן זיקרי.

שימו לב מה בן זיקרי אומר עליו: "מה שהיה עם שלום (בר אבי) נתן להם מכה לתחקיר. נתן להם מכה והמשטרה חקרה את האנשים. אני אוהב אותו. זה איש יקר, שלום. יש לו נפש טובה".

צולם במצלמה נסתרת:

כאן זה? אני חושבת שזה הרחוב.

— נראה לי גם.

אנחנו מגיעים לדימונה, מבקשים לאתר את שלום בר אבי בעצמו כדי לנסות להבין מה באמת קרה. האם הייתה כאן מזימה פלילית נגד השר מאיר כהן, ואיך זה מסתדר עם קשריו הקרובים עם יועץ השר.

— עובדה: שלום.

— כן, שלום. שלום וברכה.

— עובדה: זאת שרית. שמי נסלי ברדה.

— אהלן.

— עובדה: אנחנו עובדים ב"עובדה". מה שלומך?

— שלום בר אבי: מה שלומך?

— ברדה: מצויין. תגיד יש לך שתי דקות? אני רוצה לדבר איתך על משהו.

— שלום בר אבי: תראו. אני יודע למה אתן כאן. אני לא רוצה לשתף פעולה. לא עם זה ולא עם כל מה שקשור למאיר. אני מחוץ לתמונה, אני לא, לא מתראיין יותר.

— ברדה: אני מבינה שאתה רוצה להיות מחוץ לתמונה, אבל אתה לא מחוץ לתמונה.

— אבי בר שלום: אני לגמרי מחוץ לתמונה. אני לא חייב יותר לאיש הסברים. לא רוצה לחזור לזה. לא רוצה לחזור למשרדו של רונאל פישר.

שלום בר אבי מתחמק, אבל לבסוף משמיע עדות דרמטית ששופכת אור על סיפור הקנונייה.

— ברדה: עשית קנונייה?

— אבי בר שלום: לא. אם אני אומר לך לא, זה לא.

— ברדה: רונאל פישר טען שהוא מחזיק ביד תצהיר שלך.

— אבי בר שלום: נכון.

— ברדה: אומר שאתה היית בלבה של קנונייה.

— אבי בר שלום: התצהיר שאני חתום עליו הוא תצהיר שנכפה עליי. אתם לא מכירים את מאיר כהן. כשפרנסתי תלויה בו וכשביתי תלוי בו והייתי כחומר ביד היוצר. ונקודת המוצא הייתה שהוא ינסה לסייע לי בצורה כזאת או אחרת. וזהו. ועשיתי את זה. אם אני מצליח לפרנס את משפחתי בכבוד, זה מה שרציתי.

שלום בר אבי טוען בפנינו שאנשיו של מאיר כהן לא רק הבטיחו לו עבודה תמורת התפקיד ששיחק בהצגת הקנונייה, אלא גם לחצו עליו כדי שישתף פעולה. אל הטענות שלו צריך להתייחס בזהירות. לא ברור מי גרר את מי לתוך המהלך הזה, אבל ממה שיספר עכשיו אי אפשר להתעלם.

אבי בר שלום מתאר איך פרקליט השר מאיר כהן השיג עבורו את הסכם ההגנה מהמשטרה והפרקליטות על עדותו המבויימת.

מאיר כהן ביים קנונייה נגדו כדי להעלים מידע חיוני מהסדר יום הציבורי

— שלום בר אבי: רונאל פישר דיבר עם אישיות מאוד בכירה במשטרה, מאוד בכירה. והוחלט שאני ממלא את התצהיר, נחקר עליו, ולא יוגש נגדי שום דבר, כתב אישום. קצין בכיר חתם על זה לידי בלהב 433.

— ברדה: והם לא שאלו שאלות קשות שאמורות לברר אם זאת אמת? מי אנשי העסקים? מי הביאו כסף? מי זה הבנות?

— שלום בר אבי: כלום. עשו הצגה יפה והלכו.

— ברדה: ואז אפשר יהיה, באמצעות סיפור הקנונייה, להעלים סיפורים אמיתיים?

— שלום בר אבי: יש הרבה אמת במשפט שאמרת. אז מאיר השיג את מטרתו. הכל נקנה בשקט, הכל בסדר, אף אחד לא מדבר על זה יותר, אף אחד לא ידבר על זה יותר. לאף אחד אין עניין לדבר על זה יותר.

עכשיו התמונה ברורה. חקירת המשטרה נסגרה, כי בלהב 433 לא מצאו ראיות לכך שהייתה אי פעם קנונייה פלילית. עו"ד רונאל פישר, פשוט הפך את כחולי המדים לחרב להשכיר, ובאשר לשר מאיר כהן ואנשיו, נותרה השאלה המדאיגה מאוד: האם היו מוכנים להרחיק לכת בנתיבים מפוקפקים רק כדי להסתיר את מה שעלול להיחשף אודות השר לשעבר.

שרית מגן ומתן גז, עבדו עם נסלי ברדה, על הכתבה הזו.

— אילנה דיין: צריך קודם כל לומר מילה אחת לגבי השאלה: האם אפשר לומר בוודאות, מה מאיר כהן ידע על העד הזה, אם הוא משקר או לא?

— נסלי ברדה: אז באמת צריך לומר שלא בטוח שמאיר כהן ידע שהעד הזה, שהעד שלו משקר, אבל מאוד מוזר לראות שברית כזו נרקמת בין מי שכביכול היה ראש הקושרים לבין השר שהוא קשר נגדו ופרקליטו עו"ד רונאל פישר.

— אילנה דיין: אז בעניין הזה נביא את התגובה של מאיר כהן עצמו מטעמו. נמסר לנו ש: "לאורך תקופה ארוכה הייתי נון תאיומים מצד גורמים בדימונה שביקשו לנקום בי על מעשיי כראש עיר ולהרוס את הנכס היקר לי מכול – שמי הטוב", פרקליטו מוסרים: "למיטב הבנתו של ח"כ מאיר כהן, אכן ניסו לסחוט אותו גורמים שונים שחברו לאותה קנונייה. בכל מקרה אין לו כל נגיעה להחלטותיה של המשטרה. נושא הקנונייה לא פורסם על ידי ח"כ מאיר כהן או מי מטעמו ואין לו מושג מי הביא לפרסום. הוא לא יודע מי הפיץ מסרים מאיימים סביב החקירה – ומגנה מסרים אלה. ככל הידוע לו, שלום בר אבי חתם על תצהירו מרצון, מבלי שהופעל עליו לחץ או תמורת טובות הונאה כלשהן."

אבי בן זיקרי יועץ התקשורת של מאיר כהן, לא הגיב לשאלותינו בטענה שהן מגמתיות ומתבססות על עובדות מסולפות. השאלות כך לדברי הדובר, הופכות את המופרך למציאות ואת הטוב לרע.

— אילנה דיין: לגבי רונאל פישר, אפשר בכלל לדעת מה גירסתו?

— נסלי ברדה: צריך לומר שגם במקרה שלו אולי הוא לא ידע, על הבעייתיות של העד שהוא שלח אל המשטרה . אולי במקרה הזה רונאל פישר פעל בתמימות, בכל מקרה, רונאל פישר נמצא היום במעצר ופרקליטו סירב להגיב בטענה שמדובר בשמועות שלא נחקרו עד עתה.

— אילנה דיין: אבל במשטרה, שם שמעו את הגירסה של העד שהוא הביא להם, שומעים עכשיו את ההיפך.

— נסלי ברדה: הם כמובן מופעתים דרמטית מעדותו של אותו אבי בר שלום ואומרים: "אם הדברים אכן נטענו, יהיה עליהם להיבדק בתיאום עם הגורמים המוסמכים, שכן מדובר בטענות שיש בהן כדי להעלות חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית ולהתנהלות שיש לראות בחומרה. החקירה כולה נוהלה בכפוף לתיאום ולהנחיות פרקליטות המדינה. סוגיית החסינות במקרה המדובר מצוטיה בסמכותם הבלעדית ואושרה על ידם, לרבות היקפה"

.





מאי 2015 - במסגרת פרויקט "עושים שכונה לפקידת הסעד", התייצבנו בערב יום חמישי 21/5/15 מול ביתה של פק"ס ראשית רקפת עצמון בראש העין.
העיתונאי מוטי לייבל: ערב טוב לדיירי רחוב עודד. הגענו לפה הערב לספר לכם על שכנה אחת שלכם, לשכנה הזו קוראים רקפת עצמון, היא פקידת סעד ראשית לסדרי דין וזה אומר שהגברת אחראית בכל מדינת ישראל על הסדרי ראיה בין ילדים להורים שלהם. רקפת עצמון עומדת בבתי משפט ומשקרת במצח נחושה. היא לא נותנת לאמא לורי שם טוב לראות את הילדים שלה במשך 6 שנים.
מי מכם השכנים של רקפת עצמון, היה מוכן לא לראות את הילדים שלו במשך שש שנים? אף אחד? אז גם לורי לא מוכנה לזה, אבל מה? רקפת עצמון שלחה את לורי שם טוב למבדקים פסיכיאטריים כשהיא אומרת לה שאם הכל יהיה בסדר, היא תתן לה לראות את הילדים שלה, אבל מה? לורי עברה את כל המבדקים של הפסיכיאטריים אבל את משקרת בבית המשפט ולא נותנת ללורי לראות את הילדים שלה, אז מסתבר שפקידת סעד ראשית במשרד הרווחה היא מעל החוק, כי השופט נפתלי שילה הורה חד משמעית לרקפת עצמון לעשות כל שביכולתה לתת ללורי את הילדים שלה, אבל רקפת החליטה לפעול נגד החלטת השופט, היא מצפצפת על פסק הדין של השופט והיא מצפצפת על בתי המשפט של מדינת ישראל.


אבסורד: חולה ALS זכאי לגמלה; מש' הרווחה: צודק, אין תקציב , ד"ר איתי גל , מאי 2015 , ynet

שי ראשוני משלם מדי חודש 10 אלף שקלים לשני מטפלים. רק לאחרונה גילה שהוא זכאי לגמלה סיעודית של 1,700 שקלים בחודש. אחרי חודשים של מכתבים ופניות למשרד הרווחה, קיבל לבסוף מכתב תשובה מרתיח מהמשרד: "אתה אכן זכאי לגמלה, אבל אין לנו תקציב"

התשובה המבזה ששלח משרד הרווחה למשותק סופני: שי ראשוני לוקה במחלת ALS. הוא משותק מכף רגל ועד ראש, ומסתייע בשני מטפלים בזכותם הוא מצליח לשרוד. אחרי שגילה במקרה כי הוא זכאי לגמלה סיעודית, פנה במשך חודשים למשרד הרווחה, שהואיל רק השבוע להשיב לו במכתב מרתיח במיוחד.

ההתמודדות של שי

ראשוני, תושב רמת השרון, אובחן כלוקה במחלת ALS בשנת 2011, והוא משותק בכל גופו ומתקשר באמצעות המחשב. מאז איבחונו הוא החל לפעול במרץ למען החולים. הוא מכהן כמנכ"ל עמותת "פרס לחיים" למען החולים, ופועל לקידום חקר המחלה ומציאת טיפול.

בחייו האישיים, הוא אל"מ במילואים, בעל תואר שני במינהל עסקים, וגם היה מהראשונים בישראל שהוציא רשיון טייס פרטי. טרם המחלה עסק בספורט, ואף זכה במקום השלישי בתחרות הטריאטלון "איש הברזל".

גילה במקרה שזכאי לגמלה סיעודית

לפני מספר חודשים, גילה ראשוני כי הוא זכאי לגמלה סיעודית ממשרד הרווחה בת כ-10% מכלל ההוצאות עבור מטפלים סיעודיים. "עליתי על זה ממש במקרה" הוא מספר ל-ynet, "מובן שברווחה לא טרחו ליידע אותי או את החולים האחרים".

שי החל לשלוח מכתבים למשרד, ורק השבוע, בתום מספר חודשי המתנה ותכתובות, הואיל אגף השיקום במשרד הרווחה להשיב לו: "הריני להודיעך כי בקשתך לגמלת טיפול אישי סיעודי למונשמים נבדקה על ידנו. עפ"י הבדיקה נמצאת זכאי לקבלת הגמלה. עם זאת, בשל היעדר תקציב בסעיף, הנך מצוי ברשימת ממתינים לגמלה".
המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה
המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה

"יש אנשים שזקוקים לזה יותר ממני"

"מילא שגיליתי רק במקרה שאני זכאי לגימלה חודשית של 1,000 שקלים", אומר שי. "זה לא הרבה. אבל לאנשים חלשים זה המון. מילא עליי, אבל הלב נקרע לי על אלה שהם במצב כלכלי קשה משלי. להחזיק טיפול צמוד 24 שעות ביממה, זה עסק יקר מאוד, שהוא תוספת לכל ההוצאות היקרות של המחיה".

"לא התכוונתי להתבכיין, אני בעצמי לא סובל את גישת ה"מגיע לי". אני תמיד מעדיף לעשות מאשר לבכות. אבל כאן מדובר באבסורד. מונשם חייב השגחה של 24 שעות. מה נעשה בלי המטפלים? אני אוהב את המדינה שלי, על אף מגרעותיה, ואמשיך לאהוב אותה לעד. אבל קורע אותי לחשוב על אחרים במצבי, שלא יודעים להסתדר, כשכזו תשובה מגיעה מהמשרד שאמור לדאוג לנו".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מדובר בנושא שהינו באחריות הביטוח הלאומי ועליו לדאוג לנושא התקציבי".

סייע בהכנת הכתבה: עומרי אפרים


מאי 2015 - ערב התרמה לעמותת הוצאת ילדים מבתיהם "אור שלום" והפקרתם להתעללות והזנחה ללא בקרה ופיקוח במוסדות סגורים, אומנה ואימוץ.
מוטי לייבל פעיל חברתי מיידע את התורמים על מעלליה של עמותת אור שלום.



פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד - מדיניות רמיה לסחר בילדים לאימוץ
"הן סומנו". תאומות הועברו לאימוץ בלי אישור , ynet , עומרי אפרים , מאי 2015

ההורים לא אישרו, בית המשפט לא אישר - אבל התאומות הועברו למשפחת אומנה. האב ערבי - והן נמסרו למשפחה יהודית דתית. ברווחה הסתירו חוות דעת במשך חודשים. השופט: "שירותי הרווחה אחראים למחדלים. צריך בדק בית". סיפור אחד שהגיע לידי ynet חושף צוהר לכשלי האימוץ

"נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור כזה שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד, הן של האב והן של הקטינות. לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו". כך תיאר בית המשפט לענייני משפחה את ההתנהלות של שירותי הרווחה מול אב פלסטיני ואם יהודייה פגועת נפש, בניסיון להוציא מידיהם את בנותיהם התאומות בנות החמש ולמסור אותן לאימוץ.

ח' (35), פלסטיני בעל היתר שהייה ועבודה בישראל זה שנים ארוכות, נלחם על הזכות לגדל את בנותיו שלו ושל בת זוגו היהודייה. הבנות הועברו זמן קצר לאחר לידתן, עוד כשהיו בבית חולים, למשפחת אומנה בהליך המכונה "אומנה עם אופק של אימוץ", בעקבות מחלות נפש כרוניות של האם.

לאחר הלידה נלקחו הבנות למשפחת אומנה דתית יהודית, אף שאביהן ערבי. על הכשלים והמחדלים של שירותי הרווחה בהליך זה לא חסך השופט דניאל טפרברג ביקורת. בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דנו בעתירת המדינה, שביקשה להשלים את הליך האימוץ, וקיבלו את עמדת ההורים.

האב התנגד למסירת התאומות לאימוץ

בפסק דין מקיף ויוצא דופן בחומרתו הבוחן את סוגיית האימוץ בישראל, נחשפה תמונת מצב מבהילה של כשלי הרשויות בהוצאת ילדים מחזקת הוריהם. "נסיבות תיק זה הן מהמורכבות ביותר שבית המשפט עסק בהן", כתב טפרברג בפתח החלטתו. "נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור לבית משפט זה שטיפל במקרה כזה שבו ההתרשמות היא למרבה הצער של שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד הן של האב והן של הקטינות. אין ספק כי לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו. מצופה ונדרש כי שירותי הרווחה יערכו בדק בית מקיף ויפיקו לקחים".

אנה מספרת על התעללות ואונס במשפחת אומנה



בית המשפט: להשיב התאומות לאביהן

"ביקשתי את התאומות כבר כשנולדו ועוד לפני שהן נמסרו לאומנה. בכל יום הייתי איתן בבית החולים אבל ברווחה התנגדו בגלל סיבות לא ענייניות ולא אפשרו לי לגדל את בנותיי. אני לא מבין איך ומדוע החליטו שם לקחת אותן ממני ולמסור אותן לאימוץ", סיפר ח', האב. "אף אחד לא הסביר שמדובר באומנה למטרות אימוץ, הובטח לי שזה עניין זמני ושהבנות יחזרו אליי. הכוונה שלי הייתה שהן יקבלו בית בטוח רק עד שאוכל לעמוד על הרגליים ולגדל אותן בבית משלי", הסביר.

בני הזוג נפרדו לפני כמה שנים, ומאז נישא ח' לישראלית אחרת ואף נולדה לו בת נוספת. אך הוא התנגד למסור את בנותיו לאימוץ, וכך גם אמן. מאז לידתן פנה לרשויות הרווחה ולבתי משפט כדי לקבל משמורת עליהן ולגדלן בעצמו. הוא שמר על קשר רציף עמן והקפיד להיפגש איתן בבית החולים ובהמשך במרכז קשר ומחוצה לו.

לאחר שהבנות הועברו למשפחת אומנה עתר משרד הרווחה במרס 2013 לבית המשפט בבקשה להכריז על התאומות "בנות אימוץ". למרות חוות דעת שהגיש מומחה שמינה בית המשפט ולפיה יש להשיב את התאומות לאביהן בכפוף להסדרת מעמדו בישראל, נותרו השתיים בחזקת הורי האומנה.

באמצעות עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא הביע ח' התנגדות נחרצת לבקשה לאמצן ודרש להעביר את המשמורת עליהן לידיו. עם זאת, בשל טובת הבנות והמורכבות שנוצרה עקב הימשכות ההליכים המשפטיים, הסכים ח' להשאירן במשפחת האומנה בתנאי שיוכל להמשיך ולהיפגש עמן באופן אינטנסיבי וקבוע.

האם הביולוגית התנגדה גם היא למסירת הבנות לאימוץ וביקשה להעבירן למשמורתו של ח' כדי שתוכל להחלים ממחלתה, לשקם את חייה ולשוב ולגדלן.

הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה בשאלת האימוץ התקיימו לאחר הליכים קודמים שהתקיימו בבית המשפט לנוער בשאלת הוצאת הילדים מחזקת הוריהם הביולוגיים. כך התארכו מאוד ההליכים המשפטיים ובבית המשפט לענייני משפחה הם התארכו שוב לאחר שרשויות הרווחה הטילו ספק - שהוסר רק לאחר בדיקה מקיפה ופסיקה משפטית אחרת - לגבי אבהותו של ח'.

בין היתר הדיונים התארכו גם בעקבות ניסיון גישור שלא צלח בין האב לרשויות הרווחה ובשל מחלוקות שהתגלעו לגבי "מסוגלותו ההורית" של ח', בין המומחה שמינה בית המשפט ובין חוות הדעת שהגישו שירותי הרווחה. בנוסף נדחו הדיונים עד להסדרת מעמדו של ח' בישראל. בעקבות העיכובים הללו טען ח' כי אין הוא צריך "לשלם" על הקשיים והעיכובים שגרמו הרשויות, והביאו לכך שמשך הזמן שבו שהו בנותיו בחזקת משפחת האומנה התארך מאוד. טענה זו, בדומה לכל טענותיו האחרות של ח', התקבלה במלואה בבית המשפט.

"הדל שבהורים טוב מהחזק שבמאמצים"

בפסק הדין ציטט השופט טפרברג פסקי דין קודמים בסוגיית האימוץ, וקבע: "לכל אדם זכות יסוד לגדל את ילדו גם אם מבחינה אובייקטיבית ייטב לילד אצל אחרים. זוהי זכות חוקתית טבעית וראשונית בבחינת ביטוי לקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם. אין המדינה רשאית לשבור את התא המשפחתי וליטול מאדם את ילדיו על מנת להיטיב עמם". עוד מציין טפרברג את פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שכתב כי "בהעדר חשש לפגיעה בילד, הדל שבהורים הוא טוב בעיני הילד מן החזק והשופע שבמאמצים".

עוד קבע כי אמן הביולוגית של התאומות עונה על העילות הנדרשות על פי חוק האימוץ, לפיהן "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין".

השופט הדגיש כי בשל מצבה הנפשי הבלתי יציב של האם לא יתקיים כל קשר בינה ובין בנותיה, למעט מכתבים שהמליצו כי האם תכתוב והם יועברו לתיק האימוץ, כדי שבנותיה יוכלו לקרוא לאחר התבגרותן. "אין ספק שהאם אוהבת את הקטינות. האם לא ויתרה עליהן מרצונה ולא נטשה אותן. האם חפצה בקטינות בכל נפשה ומאודה וסבלה רב מכך שהקטינות אינן גדלות בחיקה", כתב.

"הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינות" (אילוסטרציה) (צילום: דלית שחם) בעניינו של ח' ציין השופט כי מדובר ב"אב בעל מסוגלות הורית שהולכת ומשתפרת ככל שעובר הזמן", ואף ציין: "התרשמתי כי הוא מונע מטובת הקטינות, מבין את טובתן וצורכיהן. הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינות".

לבסוף קבע טפרברג כי "חרף הקשיים ששירותי הרווחה הערימו לפני האב, הוא מוצא את הכוחות לשים את צורכי הקטינות לפני רצונו וזכותו לגדלן. לדעת בית המשפט אין מסוגלות הורית גבוהה מזו", ובניגוד לחוות הדעת של שירותי הרווחה שגרמו להרחקת בנותיו ממנו, הדגיש השופט: "לאב הבנה בפועל של מצבים מורכבים ויכולת להתמודד עמם".

"אופק אימוץ" בלי שום אישור משפטי

טפרברג מתח ביקורת חריפה על רשויות הרווחה: "לאב מעולם לא ניתנה הזדמנות על ידי שירותי הרווחה להוכיח את טענתו כי הוא מסוגל לגדל את הקטינות. הוא מעולם לא ויתר עליהן ולא הסכים לאימוצן. האב מילא כל דרישה של שירותי הרווחה". עוד ציין השופט כי "לא הובאה כל ראיה לקיומו של קשר 'הפכפך' (בין האב לאם) כטענת המבקש (משרד הרווחה)". בהמשך פסק: "אינני מקבל את טענת המבקש כי האב התעלם מהתנהגותה הפסיכוטית של האם בעבר. האב עבר להתגורר עם האם לקראת הלידה כדי לסייע ולעזור לה. האב לא נטש ולא נעלם חרף מצבה הקשה".

פסק הדין אף מלמד כי שירותי הרווחה "הזמינו" חוות דעת חיצונית בניגוד להסכמתו של בית המשפט ובהמשך הסתירו את תוצאותיה במשך חודשים ארוכים. ביחס להוצאת הילדים הראשונית פוסק השופט טפרברג כי "התרשמות בית המשפט היא כי לו היו שירותי הרווחה נוהגים כנדרש וכמצופה, אין זה בלתי נמנע כי לא היינו עומדים היום היכן שאנו עומדים במסגרת פסק דין זה".

הוא הצביע על שורה של כשלים חמורים נוספים ובהם הההחלטה הראשונית כי הבנות יימסרו למשפחת אומנה עם "אופק של אימוץ" מבלי שהתקבל לכך כל אישור של בית משפט כנדרש בחוק ומבלי שנבחנה מסוגלותו ההורית של האב. "הוצאת הבנות מחזקת הוריהם נעשתה להתרשמות בית המשפט ללא הסכמה מלאה ומדעת של ההורים", נכתב.

השופט התרשם "שעולה חשש של ממש כי הקטינות 'סומנו' כמיועדות לאימוץ עוד בטרם הייתה תשתית כלשהי כדי לתמוך בכך. התנהלות זו מטילה צל כבד על כל התנהלות המבקש לאחר מכן, ועולה חשש כי הייתה מגמתית".

בית המשפט קיבל את עמדת האב שאמר כי הבין שהאומנה היא זמנית בלבד: "התנהלות שירותי הרווחה הייתה בלתי מידתית ובטרם התבררה התמונה או שמוצו אפשרויות טיפול והשמה חלופיות. האב, האם והקטינות היו צריכים להיות במרכז מעייניהם של שירותי הרווחה, והרושם הוא שבמקרה הזה התהפכו היוצרות, והמשפחה האומנת זכתה למקום זה בשוגג".

בית המשפט מתח ביקורת גם על החלטת שירותי הרווחה להעביר את הקטינות למשפחה יהודית דתית אף שמדובר באב ערבי: "בנסיבות אלה היה מצופה שהשמתן של הקטינות תהא אצל משפחה ערבית ישראלית או לפחות משפחה יהודית לא דתית". בפסק הדין מאשים השופט כי שירותי הרווחה לא עשו די להציע עזרה וסיוע לאב. "לא נעשה כל ניסיון מטעם שירותי הרווחה לנסות ולשקם את התא המשפחתי... התנהלות שירותי הרווחה אינה עולה בקנה אחד עם התחייבות מדינת ישראל כחברה באמנת זכויות הילד". הוא אף האשים את רשויות הרווחה ב"הצגה מגמתית של העובדות" בדיונים המשפטיים.

פסק הדין קבע כי בשל טובת התאומות, הצורך לשמור על יציבות בחייהן והסכמתו של האב הביולוגי, יתגוררו השתיים אצל משפחת האומנה במסגרת "אומנה ארוכת טווח והמשך הקשר האינטנסיבי עם אביהן". מפגשיהם השבועיים יוארכו וההחלטות על עתידם יתקבלו בשיתוף שני הזוגות. השופט הזהיר לבסוף כי אם משפחת האומנה תדחה את החלטתו, יועברו הבנות לחזקתו המלאה של ח' בהליך הדרגתי.

"אנחנו שמחים על פסק הדין המיוחד הזה. האב היה ראוי לצדק ובית המשפט אמר את דברו", מסרו ל-ynet עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, פרקליטיו של ח'. "בית המשפט מצא סוף סוף לנכון להעמיד את גורמי הרווחה על טעותם בצורה ברורה. הגיע הזמן ששירותי הרווחה לא יחשבו שכל החכמה והצדק בידיהם, אלא שיש גם צדדים וגורמים נוספים שגם להם ואצלם יש לעתים היגיון, צדק ויושרה".

 "הן סומנו". תאומות הועברו לאימוץ בלי אישור , ynet , עומרי אפרים , מאי 2015



מאי 2015 - דוח מבקר המדינה על היבטים פיסיים של מסגרות רווחה חוץ ביתיות מדו"ח שנתי 65ג של מבקר המדינה

רקע כללי

חברה בעלת חוסן לאומי נמדדת ביחסה לחלשים שבה, הן במתן שירותים ייחודיים והן בשילובם ובקיומם בכבוד בקהילה. הזכות להשתלב בקהילה בכלל, ובאזורי מגורים בפרט היא זכות בסיסית של כל אדם לרבות אנשים עם מוגבלות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - המשרד) פועל לאיתורם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים ואוכלוסיות חלשות, והוא אחראי לטיפול בהם ולשיקומם . חלק מהטיפול נעשה בכ-6,150 מסגרות פיזיות כגון פנימיות, הוסטלים ודירות בקהילה (להלן - מסגרות). הרשויות המקומיות מפעילות מסגרות יומיות בקהילה שהן כ-65% מהמסגרות בארץ, והמשרד אחראי ל-1,906 מסגרות חוץ-ביתיות (כ-31%). מסגרות אלה מיועדות לאנשים שאינם יכולים להמשיך להתגורר במסגרת המשפחתית (להלן - דיירים) והם מונים בין 40,000 ל-50,000 איש. ההפעלה של רוב המסגרות החוץ-ביתיות שבאחריות המשרד הועברה לעמותות ואגודות ציבוריות ולזכיינים פרטיים, ורק מקצתן נותרו מוסדות ממשלתיים שמופעלים על ידו. קיימות גם מסגרות חוץ-ביתיות לטיפול בבריאות הנפש שהן באחריותו של משרד הבריאות ובהן כ-3,500 דיירים המתגוררים בכ-140 מסגרות. המדיניות שנקבעה בשנים האחרונות בשני המשרדים היא לפצל את המסגרות החוץ-ביתיות מרובות הדיירים שהיו נהוגות בעבר (מעונות ופנימיות) למסגרות רבות מעוטות דיירים (הוסטלים ודירות) בתוך אזורי המגורים. דוח זה עוסק במסגרות חוץ-ביתיות של המשרד ושל שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות שבהן שוהים הדיירים במשך כל שעות היממה לזמן ממושך, לפעמים לכל ימי חייהם, ולכן יש משנה חשיבות לתנאים הפיזיים הקיימים במבנים שהם מתגוררים בהם.

פעולות הביקורת

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים פברואר-אוגוסט 2014 את תהליך פריסתן של המסגרות החוץ-ביתיות בשנים האחרונות ואת סדרי תחזוקתן. הבדיקה נעשתה באגפי המשרד שבהם נמצאים השירותים האחראים למסגרות החוץ-ביתיות (כגון לעיוורים, לאוטיסטים, למכורים), באגף הפיתוח (האחראי לפיתוח של המסגרות הממשלתיות) ובמחוז המרכז של המשרד. בדיקות השלמה נעשו במחוז הדרום של המשרד, במשרד הבריאות, במינהל התכנון במשרד הפנים, בחמש רשויות מקומיות, במוסד לביטוח לאומי ובעמותות אחדות.

הליקויים העיקריים

פריסת מסגרות רווחה

הזכות של אנשים עם מוגבלויות להשתלב בקהילה הוכרה על ידי המדינה, בין היתר, בחתימתה על האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות של האו"ם, בחוקים ובפסקי דין. ואולם, השילוב בקהילה הגדיל את החיכוך עם התושבים ועורר מאבקים ציבוריים (תופעת הנמב"י ). המשרד הקים ועדה לבחינת דרכי ההתמודדות עם הסוגיה של פריסת המסגרות (להלן - הוועדה) וזו פרסמה את מסקנותיה ביולי 2012. הועלה כי ממכלול ההמלצות של הוועדה המשרד מיישם רק את חלקן:

1. הוועדה המליצה להשתמש באמות מידה כמותיות בהליך קבלת ההחלטות על פריסת המסגרות בעתיד: צפיפות המסגרות בתא שטח והריחוק ממסגרות קיימות, והציעה כי המשרד ישתמש בהן במכרזים לפתיחת מסגרות חדשות. הועלה כי אמות המידה מיושמות בידי צוות משרדי, אך טרם הוטמעו במכרזים.

2. בעקבות מסקנות הוועדה הוקם בינואר 2013 צוות שהיה אמור לדון בפריסה הקיימת, בדרכים להשגת פריסה שוויונית ובגיבוש ידע ומדיניות לשילוב מסגרות בקהילה, ולהגיש את המלצותיו בנושא. הועלה כי הצוות לא התכנס כלל ב-2014 (עד מועד סיום הביקורת באוגוסט), ולא התקבלו החלטות בנושאים אלה.

3. הוועדה המליצה כי אמות המידה החדשות לפריסה לא יחולו על מסגרות קיימות. משרד מבקר המדינה בדק את הסוגיה של צפיפות המסגרות הקיימות בערים חיפה ואשקלון והעלה, כי באזור מסוים בשכונת קריית חיים בחיפה יש 30 מסגרות סמוכות זו לזו, ובשני רחובות אחרים בחיפה יש שמונה וחמש מסגרות בהתאמה. באשקלון נמצאו רחובות אחדים שבהם יש ארבע עד שבע מסגרות.

4. הוועדה ציינה כי למשרד אין תפיסה תכנונית כוללת בנוגע לפריסת מסגרות הרווחה. תנאי יסוד לתכנון הפריסה הוא קיומה של מערכת מידע גיאוגרפי (GIS) שבה מפורט מקומן של המסגרות הממשלתיות והעירוניות. עד אוגוסט 2014 לא הייתה במשרד מערכת מידע גיאוגרפי שבה קיימים פרטים אלו, ואי-השלמתו של המידע החלקי הקיים במשרד פוגע בהשמתן של מסגרות רווחה חדשות.

5. הוועדה המליצה בסוגיית הנמב"י, כי המשרד יגבש אסטרטגיה כדי לעבור מהתנהגות פסיבית, בתגובה לאירועים המתרחשים בעקבות השמה של מסגרות רווחה בשכונות מגורים, להתנהגות פרו-אקטיבית של הובלת תהליך לשינוי עמדות ציבוריות. הועלה, כי למשרד ולמשרד הבריאות אין מדיניות ואסטרטגיה פרו-אקטיבית לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים בקהילה. עוד הועלה, כי שני המשרדים אינם מעדכנים את מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות בנוגע להשמת מסגרות חדשות בתחומן, והדבר עלול להוביל ל"התנהגות לעומתית" של הרשות.

תכנון מסגרות הרווחה

במוסדות התכנון לא קיימת נציגות של משרד הרווחה ושל ארגונים חברתיים כך שלאוכלוסיות החלשות אין ייצוג מקצועי שיוכל להעלות לקדמת הדיון את הצרכים של שירותי הרווחה וסוגיות חברתיות שונות. זאת - לעומת הייצוג שניתן במוסדות התכנון לאורגנים המטפלים בנושאים סביבתיים. ואולם, גם לאחר שאישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה באוקטובר 2012 את השתתפותם של שני נציגים מהמשרד כיועצים חברתיים, מינואר עד אוגוסט 2014 לא השתתף אף נציג של המשרד בדיוני המועצה הארצית.

תחזוקת מסגרות הרווחה

1. חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק) מציב דרישות שונות למסגרות רווחה, לרבות בהיבטים הפיזיים שלהם. שרי הרווחה התקינו תקנות מכוח החוק רק לחלק מהשירותים במשרד, ובתקנות אלה הדרישות הפיזיות הן מועטות. היעדרן של נורמות אלה פוגע בתכנון מבנים או בהתאמתם של מבנים קיימים לצרכים הייחודיים של הדיירים, וגם פוגע בפיקוח על המסגרות. הועלה כי רק לשניים מ-12 השירותים האחראים על המסגרות החוץ-ביתיות חוברו פרוגרמות המאפשרות עיסוק מקצועי בתכנון ובפיקוח על המסגרות שלהן.

2. נמצא כי מבין אמות המידה שמפרסם המשרד במכרזים למסגרות חוץ-ביתיות חדשות המשקל הרב ביותר ניתן בדרך כלל למבנה המוצע. מכאן שהמשרד מייחס חשיבות רבה לנושא זה. דא עקא שבדיקת התשריט של המבנה המוצע, בחינת האפשרות להרחבתו בעתיד והביקור בשטח לאישור התאמתו לא נעשים בידי אנשי מקצוע, כגון אדריכל או מהנדס בניין, אלא בידי עובדים סוציאליים שהם הרוב המכריע של העובדים המקצועיים במשרד. כתוצאה מזה רק במהלך ההפעלה של מסגרת מתגלים לפעמים מרכיבים בלתי מתאימים במבנים.

3. נמצאו פערים ניכרים באיכותם ובהיקפם של דוחות הפיקוח על הליקויים הפיזיים (ובנושאים אחרים) שכתבו מפקחי השירותים השונים במשרד. זאת משום שהמשרד לא קבע מתכונת של דיווח מינימלי שתחייב את כל המפקחים.

4. בגין חילוקי דעות בין אגף הפיתוח ובין הייעוץ המשפטי וחשבות המשרד על נוסח התנאים הכלליים במכרזים (בעיקר לעבודות תחזוקה) - עוכבו פרויקטים של בטיחות ונגישות, נפגע הניצול התקציבי ועלויות התחזוקה בפועל התייקרו.

5. ביוני 2013 יזם המשרד בדיקה של מצב הבטיחות במסגרות הרווחה. הועלה כי מרבית אגפי המשרד לא פעלו כנדרש להשלמת מכסת הבדיקות, ועד יוני 2014 אושרו רק כמחצית המסגרות החוץ-ביתיות. על המשרד לוודא גם את בדיקתן של יותר מ-4,000 מסגרות יומיות שבאחריותן של הרשויות המקומיות. בפועל, המשרד לא דרש את בדיקתן של המסגרות היומיות ובהן מועדוניות לילדים, משפחתונים ומרכזים טיפוליים.

ההמלצות העיקריות

1. על המשרד לבדוק ולמצוא את האיזון הראוי בין צורכי הקהילה לצורכי הדיירים בכל תא שטח שבו מסגרות הרווחה צפופות יתר על המידה, ולשקול בכל מקרה לגופו את פיזורן בצורה מדורגת בטווח הרחוק.


2. אין די באמות המידה הכמותיות שהציעה הוועדה כדי להגיע לפריסה מיטבית של מסגרות רווחה תוך חיכוך מינימלי עם האוכלוסייה ועם הרשויות. על המשרד להביא בחשבון מדדים איכותיים כגון: כושר הנשיאה החברתי-כלכלי של רשות מקומית והוגנות הפריסה בין יישובים סמוכים. על המשרד למפות ערים ושכונות שיש בהן עומס רב של מסגרות, ולכוון את הפריסה של מסגרות חדשות ליישובים ולשכונות אחרות במכרזים הבאים.

3. על המשרד לבקש ממשרד הבריאות ומהרשויות המקומיות את הכתובות של כל מסגרותיהם ולשלבן במערכת המידע הגיאוגרפי המתגבשת אצלו. בו בזמן על שני המשרדים להעביר את המידע על המסגרות הקיימות שבאחריותם למחלקות הרווחה העירוניות.

4. על השירותים האחראים למסגרות חוץ-ביתיות במשרד ובמשרד הבריאות להכין פרוגרמה ומפרט טכני שישמשו בסיס לתכנון, לפיקוח, לתחזוקה ולבחירת מבנים שיוצעו למשרדים אלה במכרזים עתידיים. מן הראוי שמסמכים אלה ישולבו כחלק מהדרישות שיוצגו במכרזים להשמת מסגרות חדשות.

5. באגף הפיתוח במשרד מועסקים מהנדסים שהתמחו בבנייה ובתחזוקה של מבני רווחה ובדרישות הייחודיות להם. לפיכך מוצע לשקול לחזק את מעורבותו של אגף זה בבחירת מבנים חדשים המוצעים למשרד בידי מפעילים פרטיים או ציבוריים ובפיקוח עליהם.

סיכום

תפקידה של חברה לדאוג ביתר שאת לחלשים שבה ולא להסתפק באמירה מן השפה ולחוץ. האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על גורמי הממשל המטפלים באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. בד בבד מחובתם של האזרחים לגלות עניין ואכפתיות כלפי השונים החיים בקרבם, ולסייע להם בקליטתם ובשילובם בקהילה. המדיניות שנקבעה במשרד ובמשרד הבריאות חותרת לפיצולן של מסגרות הרווחה ליחידות קטנות ולשילובן בקהילה, והיא מחייבת נקיטת צעדים משלימים. על משרדים אלה לגבש אסטרטגיה פרו-אקטיבית לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים בקהילה, להשלים את עבודת המטה בעניין הנמב"י ולמנות גורם בכיר במשרד לטיפול בבעיה. כדי לייעל את עבודתו על משרד הרווחה יש להעמיק את בסיס המידע, להגביר את התיאום עם משרד הבריאות ועם רשויות מקומיות בהיבטים המשותפים של עבודתם ולחזק את הפן המקצועי הכרוך בתכנון ובפיקוח הטכני על מסגרות רווחה.


מרץ 2015 - מות פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים
בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים

בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים.

מבקר המדינה פרסם בדוח שנתי 63ג, חוות דעת על "הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל" ובה הועלו ליקויים בטיפול המדינה בקטינים זרים, בהיבטים של רווחה, בריאות, וחינוך, וכן בנוגע לקביעת מדיניות הממשלה.

בדוח שורה של המלצות לביצוע. בין השאר הועלו ממצאים חמורים ביותר על גני ילדים פיראטיים שבהם שוהים תינוקות ופעוטות, לעתים בתנאים של סכנת חיים.

 הנושא נבדק שוב כעבור שנה. התברר שלא נעשו פעולות משמעותיות לתיקון. מצבים של סכנת חיים והזנחה מתמשכת באותם גני ילדים (הידועים כ"בייביסיטרים") עדיין קיימים. (ראה דו"ח ביקורת מעקב)

להאזנה לראיון עם דגנית שי, מנהלת אגף בחטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, בתכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי בגלי צה"ל.



אפריל 2015 - סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - אזלת היד של לשכת הרווחה טירת הכרמל לסייע לניצולי שואה מובילה אותם להתלונן בנציבות תלונות הציבור

סיפורה של תלונה: סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה

נציבות תלונות הציבור מטפלת מדי שנה בתלונות רבות של ניצולי השואה. חוקים, תקנות והוראות נוהל רבים נועדו להקנות לאנשים אלה זכויות והטבות שיבטיחו להם מחיה בכבוד, זאת בהתחשב בסבל שחוו, בגילם המתקדם ובחוב שחבה להם החברה הישראלית. הנציבות עושה ככל יכולתה כדי לסייע לניצולי השואה, לזרז את טיפול הרשויות בעניינם ולקדם את מימוש זכויותיהם. הנציבות מסייעת לניצולי השואה בתחומים רבים, בהם - קבלת הטבות כגון גמלה חודשית, דמי הבראה שנתיים, הנחה בתשלום בעד תרופות הכלולות בסל הבריאות, הנחה בתשלום ארנונה, פטור מאגרת טלוויזיה והנחה בתשלום חשבון החשמל.

דוגמה לטיפול שמעניקה הנציבות למתלוננים אלה היא תלונתו של קשיש, ניצול שואה, המתגורר בטירת הכרמל, שמצבו הרפואי התדרדר ועקב כך הכיר המוסד לביטוח לאומי בזכאותו לגמלת סיעוד משנת 2011. הקשיש פנה לנציבות באמצעות בתו וביקש עזרה בקבלת הנחה מארנונה מעיריית טירת הכרמל.

העירייה הכירה בזכאותו של המתלונן להגדלת אחוזי ההנחה מארנונה המגיעה לו ממועד פנייתו בעניין לעירייה, בשנת 2013. ואולם, העירייה סירבה להעניק לו את ההנחה המוגדלת למפרע, משנת 2011, מועד ההכרה בו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בירור התלונה במוסד לביטוח לאומי ובעירייה העלה כי בשל אי קבלת נתונים מהמוסד במועד לא נכלל שמו של הקשיש במסגרת רשימת הזכאים ששלח המוסד לעירייה בשנת 2011, ושמו נכלל רק ברשימת הזכאים שנשלחה לעירייה בנובמבר 2012.

בעקבות התערבותה של נציבות תלונות הציבור בעניין העניקה העירייה לקשיש את ההנחה המגיעה לו במלואה, למפרע, משנת 2011.


סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - מאתר נציבות תלונות הציבור
סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - מאתר נציבות תלונות הציבור


וואלה חדשות - אפריל 2015 - דנה ירקצי - המפגינים התאספו בכיכר הבימה במחאה על מות חמישה ילדי עובדים זרים בגני הקהילה בחודשים האחרונים, ונגד ההזנחה המתמשכת של דרום העיר. "התנאים של הגטו של דרום תל אביב הורגים את כולם, ובראש ובראשונה את הילדים"

כ-200 פעילים חברתיים, אזרחים, עובדים זרים ומבקשי מקלט הפגינו אמש (ראשון) בכיכר הבימה שבתל אביב במחאה על ההזנחה המתמשכת של דרום העיר ועל מותם של חמישה ילדי עובדים זרים בגני הקהילה הזרה בחודשים האחרונים. המפגינים קראו קריאות והניפו שלטים שבהם נכתב בין היתר "ההזנחה בגטו בדרום תל אביב הורגת", "אין חיים בגטו של דרום תל אביב", ו-"די למחנות הפליטים בדרום תל אביב".




חוה לוי - הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה
חוה לוי - הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה
הקשר הלקוי בין פקידי הרווחה לאפוטרופסים מטעמיהם ומטעם בתי המשפט, "שגר וקטין ושכח", העדר פיקוח ובקרה על קטינים הנתונים לחסדי אפוטרופסים ומשמורנים.

להלן קטע מדוח שנתי 64ג - פרק ראשון - ממצאי מעקב של מבקר המדינה העניין מעקב אחר קטינים ללא מלווה. הדוח פורסם במאי 2014.

הדפוס של משרד הרווחה לאורך עשרות שנים להפקרת קטינים בידי משמורנים או אפוטרופסים ללא פיקוח ובקרה חוזר על עצמו. מבקר המדינה העיר כי "לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן".
דוגמא לכך ראינו בסיפורה של אנה שנאנסה בידי שנים ע"י משפחת אומנה מזניחה ומתעללת מטעם רשויות הרווחה, או סיפורו של דודו דהאן שנכלא במשך כ- 40 שנה במוסדות הרווחה, תויג כמפגר למרות היותו כשיר. 

להלן הקטע מדוח מבקר המדינה


טיפול משרד הרווחה בקטינים בלתי מלווים

קטינים בלתי מלווים (נערים ונערות שהגיעו לישראל באופן בלתי חוקי, דרך הגבול עם מצרים, ללא ליווי של מבוגר) הנכנסים לישראל ללא היתר, מגיעים אליה בין היתר כדי לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה שהותירו מאחור. בדרכם לישראל חוו רבים מהם מצבים טראומטיים, ועם הגעתם הם נדרשים להתמודד עם משבר הגירה, קשיי שפה, פערים תרבותיים, בדידות, היעדר תמיכה משפחתית וחברתית, תופעות פוסט-טראומטיות ועם אי-ודאות לגבי העתיד. בכל אחת מהשנים 2011-2009 טופלו בישראל בממוצע 174 קטינים בלתי מלווים.

הטיפול בקטינים בלתי מלווים מוסדר בנוהל בין-משרדי, שפורסם בינואר 2008. הנוהל קובע כי לאחר שהות קצובה במתקן מעבר, ולאחר גיבוש המלצת עובד סוציאלי שפגש בקטין, יבחן ממונה ביקורת הגבולות מטעם רשות האוכלוסין את מסירת הקטין לאחת מחלופות המשמורת האלה: פנימייה של משרד החינוך, פנימייה של משרד הרווחה או אפוטרופוס. במקרים חריגים ועל פי נימוקים שיירשמו יימסר הקטין לחלופת משמורת בקהילה - להשגחתו של משמורן בקהילה. משמורן הוא בדרך כלל קרוב משפחה של הקטין, בדרגות קרבה שונות, או חבר בקהילתו. לשם שחרורו של קטין לחסותו של משמורן, על העובד הסוציאלי במתקני המשמורת להיפגש עם המועמד לשמש משמורן כדי שישתכנע כי ביכולתו ובכוונתו של המועמד לפעול לטובת הקטין, להבטיח את שלומו ולספק את מזונותיו ואת שאר צרכיו.

הסדר אפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כי בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין ששני הוריו אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם, כולן או מקצתן. החוק קובע כי יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי יכולים לשמש אפוטרופוס, שחובתו לדאוג לצורכי הקטין. האפוטרופוס חייב לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו; הוא רשאי להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו; במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך, שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין.

הנוהל הבין-משרדי קובע כי עם קבלת החלטה על שחרורו של קטין שאינו מלווה והשמתו במסגרת, או בידי אפוטרופוס או בהשגחת משמורן, יועבר המידע הרלוונטי בצירוף חוות דעת של העובד הסוציאלי למשרד הרווחה, שיפעל למציאת הסדר אפוטרופסות מתאים להשמה זו. קודם לקביעת הנוהל, בפברואר 2007 דנו בנושא נציגים ממשרד הרווחה, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וסיכמו כי משרד הרווחה ידאג למינוי אפוטרופוס.

על הבעיות הכרוכות במסירת קטינים בלתי מלווים למשמורן בקהילה, ניתן ללמוד מדברים שכתבה עובדת סוציאלית במתקן משמורת לקטינים בלתי מלווים שעסקה בהשמתם, ולפיהם על המשמורנים מבני הקהילה מופעל לחץ רב על ידי משפחת הקטין, הנמצאת כאמור מחוץ לישראל, לשחררו כדי שיפרנס את המשפחה; קטינים עוזבים משמורנים אלה זמן קצר לאחר שחרורם, ונראה כי מדובר ב"משמורני קש"; והמשמורנים האמורים, העוסקים בהישרדות בעצמם, אינם מצליחים לשמש חלופת משמורת הולמת. העובדת הסוציאלית ציינה כי לעתים הקטינים אינם פוקדים את המסגרות החינוכיות שנרשמו אליהן והוסיפה כי מאחר שהביקוש לעבודה עולה על ההיצע, מעדיפים מעסיקים להעסיק בגירים, וכך עלול הקטין למצוא את עצמו ברחוב ללא מבוגר שידאג לו וללא פרנסה לקיום עצמי.

בדוח הקטינים נכתב כי במועד סיומה של הביקורת הקודמת, יותר מארבע שנים מאז פרסום הנוהל הבין-משרדי, לא קבע משרד הרווחה הסדר אפוטרופסות לקטינים בלתי מלווים, כנדרש.

משרד הרווחה השיב לביקורת המעקב כי אין צורך במינוי "אפוטרופוס לרכוש", שכן לקטינים האלה אין רכוש והם אינם מקבלים סיוע מהמדינה. עוד נכתב כי אם עולה צורך באפוטרופוס מסיבות רפואיות, וגורם רפואי פונה למשרד הרווחה בעניין, הוא פונה לבית משפט לשם אישור הפעולה הרפואית או לשם מינוי אפוטרופוס.


על פי הכללים המחייבים שקבעה הממשלה בנוהל הבין-משרדי, יש למנות אפוטרופוס לקטין בלתי מלווה, בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה לא קבע הסדר אפוטרופסות לשם כך. אף על פי כן הועלה במעקב, כי משרד הרווחה לא פעל לתיקון ליקוי זה, ואף לא קיים דיון מחודש עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, בנוגע לצורך במינוי אפוטרופסים.

מעקב ובקרה על המשמורנים

1. בדוח הקטינים הובאו דבריה של עובדת סוציאלית ארצית לחוק הנוער, ולפיהם בהיעדר תקציב המיועד לכך ברשויות המקומיות, לא נעשה מעקב אחר קטינים שהושמו במשמורת. עוד צוין בדוח כי לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן. בדוח נכתב כי על הנהלות הגופים המופקדים על מילוי הוראות הנוהל הבין-משרדי לבחון לאלתר דרכים להסרת החסמים העומדים בפני מתן טיפול הולם לקטינים בלתי מלווים, ולפעול ליישומן המהיר בהתאם; אחד החסמים שתואר בדוח היה העדר מעקב ובקרה על המשמורנים.

המעקב העלה כי נכון לדצמבר 2013, משרד הרווחה עדיין לא פעל לקיום מעקב אחר הקטינים ואחר המשמורנים.

משרד הרווחה השיב למעקב כי הוא ער לכך שחלק מהמשמורנים הם "משמורני קש"; המשרד שב והתריע על כך, אך לא נמצא מקור תקציבי למימונו; בכוונת מנכ"ל המשרד לפנות שוב בנושא למשרד המשפטים ולמשרד האוצר.

2. במעקב עלה עניינו של קטין בן 16, אשר שוחרר למשמורת בקהילה אצל דודו בינואר 2013. כמה חודשים לאחר מכן נכלא הדוד. עובדת סוציאלית מטעם הרשות המקומית בדרום הארץ פגשה בנער משוטט ברחוב ודיווחה ל"א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל" כי זה כמה חודשים נותר הקטין בגפו, וכי הוא מתגורר ברחוב, ומצבו הרגשי מידרדר ונעשה קשה יותר ויותר. בתשובת משרד הרווחה צוין כי עניינו של הקטין היה ידוע למשרד מפניות של גורמים שניסו לסייע לו, והמשרד ניסה למצוא פתרון מתאים לתקופת ביניים עד לקליטתו במסגרת טיפולית של המשרד. ביולי 2013 התקיים דיון בבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בעניין אפשרויות ההשמה של הקטין, והוא נקלט במסגרת הטיפולית.

מקרה זה ממחיש את התוצאות החמורות העלולות להיגרם כתוצאה מהעדר מעקב אחר מצבו של קטין שבאחריות משמורן. על משרד הרווחה לפעול לאיתור כל הקטינים שנמצאים באחריות משמורנים בקהילה, לנהל מעקב סדיר אחר מצבם עד הגיעם לגיל 18, להגדיר את המשאבים הדרושים לשם כך, ולפעול להשגתם. 


נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד




שר הרווחה מאיר כהן ועוזרו אבי בן זיקרי הפעילו סוכן מדיח (שלום בר אבי) כדי להפליל יריבים פוליטים. הסוכן המדיח חתם על תצהיר כזב על קנוניה כביכול נגד מאיר כהן להאשימו בהטרדות מיניות.

מאי 2015 – עובדה עם אילנה דיין – תחקיר של נטלי ברדה – פשעי שר הרווחה לשעבר מאיר כהן ועוזרו אבי בן זיקרי להפללת יריבים פוליטיים.

זה התפוצץ ברעש גדול: מחתרת של תושבי דימונה קשרה קשר נגד ראש העיר הקודם, שר הרווחה לשעבר מאיר כהן, ואפילו הבטיחה לשלם לנשים שימציאו תלונות נגדו. השר התלונן במשטרה, פרקליטו רונאל פישר תדרך עיתונאים, וראש הכנופיה אפילו התוודה בפני מצלמות הטלוויזיה. האם גם ההצגה הזו הייתה מבוימת?

מאיר כהן שר הרווחה לשעבר, חושש שטענות מעברו יפורסמו והוא לוקח עורך דין פלילי עם ראש יצירתי. רונאל פישר, שמפיץ סיפור על קנוניה, מזימה מאורגנת לטפול על השר האשמות על הטרדה מינית.

מאיר כהן ורונאל פישר, הולכים עם הסיפור הזה למשטרה ומייצרים חקירה פלילית.

עכשיו אנחנו חושפים איך גוייס עד מפוקפק בשירות השר והפרקליט.

קנוניה שלא היתה. תחקיר של מתן גז. כתבתם של שרית מגן ונסלי ברדה.

יאיר לפיד: "נמאס מהמושחתים. ונמאס מזה שהם גונבים לנו את המדינה. תחזירו לנו את המדינה. מושחתים!"

כך פותח יאיר לפיד כשמאיר כהן לצידו.

הוא היה שחקן הרכש המושלם לנבחרת החלומות של יאיר לפיד. איש חינוך מוערך וראש עיר מצליח שעשה את כל הדרך מדימונה עד לשולחן הממשלה.

מאיר כהן: "המשימה החשובה ביותר היא השבת אמון הציבור שאבד בנבחריו".

אבל לפני קצת יותר משנה, בעוד מאיר כהן יושב על כסא שר הרווחה, הוא רוקם ברית עם עורך דין רונאל פישר. בימים ההם, פישר עדיין בלי אזיקים. יחד, השר ופרקליטו הסתבכו בפרשה מטרידה. סיפור הקנוניה: "המזימה – להפיל את השר".

הסיפור הזה מעלה שאלות קשות. האם באמת הייתה קנוניה פלילית נגד השר?

מאיר כהן מתקשה לתת תשובות.

– ברדה: שלום אדוני, שמי נסלי ברדה מ"עובדה".

— כהן: שלום.

— ברדה: אני רוצה לשאול אותך למה אתה לא מוכן להיפגש ולענות לטענות? מה יש להסתיר?

— כהן: אין לי שום דבר להסתיר.

ברדה: אתה התלוננת על קנונייה, יכול להיות שהכול היה המצאה אחת גדולה? אדוני, למה אתה לא מוכן לענות? מדוע אתה מתחמק?

מאיר כהן על דוכן הכנסת, הצהרת אמונים של שרי הממשלה ה- 33:

"אני, מאיר כהן, מתחייב כחבר הממשלה, לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה".

זה קורה לו דווקא בפיסגת הקריירה. מכיוון דימונה מתחילות לעלות טענות מהעבר שמאיימות על השר הטרי: "המלך הוא עירום". לתקשורת מגיעות טענות על התנהלותו האישית של כהן בימיו כראש עיר, ומידע על התנהגות מינית בלתי הולמת של בכירים בעירייה. הטענות הללו לא הוכחו ומקורבי השר כבר מתדרכים תושבים שעלולים לדבר. מקובת של כהן (בשיחה מוקלטת): "תיזהרי לא לפלוט שום דבר, מקסימום שני משפטים שאמרתי לך… תגידי לה… "אני מכירה את מאיר כהן כראש עיר מראשי הערים הטובים שהיו בדימונה… וזה מה שיש לי להגיד" כשתגיעי הביתה תכתי לך את 3, 4 המשפטים האלה… שלא תתבלבלי, תישארי באותו קו".

מאיר כהן, מוטרד מאוד. זה אולי טבעי אך מה שהשר עושה מאותו רגע מטיל צל כבד על תדמיתו הנקייה, וזה מתחיל כשמאיר כהן מצטייד בעו"ד פלילי מכובד רונאל פישר.

בטלפון רונאל פישר פרקליטו של כהן בפגישה עם אנשי "עובדה: "אני ביקשתי את הפגישה הזאת בנושא של השר מאיר כהן.קורה שם משהו שאני חושב שהוא בעייתי, שהוא קשה."

פישר עושה סידרת שיחות עם התקשורת ומפיץ סיפור מצמרר שיער. בפגישה הזו עם אנשי עובדה, הוא מנסה לשכנע גם אותנו שקבוצה של דימונאים רקמה קנונייה זדונית נגד השר מאיר כהן. מחתרת של ממש, מאורגנת וממומנת על ידי איש עסקים מקומי שכל מטרתה להפיץ על כהן עלילות שקריות.

רונאל פישר: "קבוצה של אנשים במטרה לתפור למאיר תיקים, סיפור של הטרדות מיניות וכיוצא בזה, שהקבוצה יודעת במפורש שמדובר בשקרים ובדברים שלא היו ולא נבראו".

לפישר יש הוכחה. עד מסתורי מדימונה ולא סתם. לטענתו זהו ראש הקנוניה בעצמו. מי שמביא את העד הזה לפישר הוא לא אחר מיועץ התקשורת של השר: אבי בן זיקרי.

רונאל פישר: "יש כאן תצהיר חתום של בן אדם שהוא ראש ההתארגנות. לא קרה כלום בלי רשות שלו. התצהיר נוגע ספציפית למשל, להטרדות מיניות, אבל אני יודע מהאיש גם על כל השאר, על נושאים של ענייני בנייה ומינויים, כל מיני סיפורים אחרים שהם המציאו, והוא עומד מאחורי זה.

עובדה: הוא היה שותף להתארגנות, שהיא בעצם נגד מאיר כהן. אבל הוא בא אליכם ואומר את זה?

פישר: הוא החליט שמוסרית, זה נראה לו שהוא הלך עם זה רחוק מידי, זה מה שהוא מסביר. הוא לא מקבל מזה טובות הנאה או רוצה ממני עכשיו מכונית מהשר.

עכשיו, עם העדות הזאת של האיש שגם יזם קנונייה נגד כהן וגם מיהר אל השר כדי להסגיר את עצמו אפשר לעבור שלב.

השר מאיר כהן ועו"ד פישר מערבים את לשכת המפכ"ל, והפרקליטות. יש פה הרי מזימה נגד שר רווחה בישראל, ופישר הולך למגרש הביתי שלו: יחידת העילית להב 433. הוא נפגש עם ראש היחידה. שם על השולחן את התצהיר של העד שלו, ודורש שסיפור הקנונייה יהפוך לחקירה פלילית.

בלהב 433, כנראה לא מוטרדים מזה שמי שמשדך להם את חבר הקנונייה נגד מאיר כהן הוא בעצם פרקליטו של שר הרווחה מאיר כהן, ועושים את מה שפישר מבקש.

רונאל פישר: התוצאה של מה שעשינו היא שיש חקירה היום. ואני אגיד יותר מזה, יש חקירה של ממש. זה לא הוגש במשטרת דימונה, ויש מי שחושב במשטרה שהנושא כבד מאוד. לכן אמרתי שאני יודע לאן זה נוסע. אני יודע במובן של "אני מבין" ולא שמישהו אמר לי. אני לא מנהל דיאלוג עם המשטרה של מידעים, כי זה לא לעניין.

פליטות הפה של פישר מדהימות. הוא מנסה להסתיר אבל בעצם רומז שהוא שולט היטב במה שקורה בתוך המשטרה. ועכשיו, החקירה שהניע עבור כהן, מרחפת כאיום מעל כל מי שיעז לדבר נגד השר.

ספטמבר 2013, ימים בודדים לאחר פתיחת החקירה ניידת ובה קציני משטרה מגיעה במיוחד לדימונה, עוצרת במרכז העיר ואוספת את העד של עו"ד פישר ומאיר כהן אל מול עיני התושבים.

העד שנלקח לחקירה – אבי בר שלום (עיתונאי בידיעות דימונה): כל מי שדיבר עם "עובדה" מובל לחקירה. אני נחקרתי במשך שבע שעות. שבע שעות של חקירה.

רונאל פישר: בעצם כל אחד מאיתנו, כל מי שמתוודע אל זה ועושה פעולות שקשורות לעניין, עלול להסתבך בשיבושים, 'שמבושים'. אם תגידו לי, תשמע לך תמצוץ לסוסים, אנחנו לא איכפת לנו מה אתה אומר, אנחנו עושים מה אנחנו רוצים. אז סיימנו את השיחה ונלך לבית המשפט. אל תתעלמו ממני, אל תגידו "בסדר, ההוא אמר". אני מבקש מכם לקחת אותי ברצינות.

במשטרה באמת לוקחים את פישר ברצינות. העד שלו ושל שר הרווחה מאיר כהן, זוכה לקבל הסכם הגנה מפתיע. הוא יספר על הקנוניה אבל לא יופלל. מי שהולך לפרקליט המדינה לאשר את ההסכם הוא ראש אגף החקירות בעצמו, ניצב מני יצחקי. עד הזהב של מאיר כהן, מסגיר למשטרה את מי שלטענתו היו שותפיו למזימה. אל הרשימה הזו הוא גורף את שמותיהם של מתנגדים ומבקרים בולטים של השר מאיר כהן, כדי שהם יהפכו לחשודים.

העד שנלקח לחקירה – שלום בר אבי: אני מודיע שזה לא רק אני. שורה ארוכה מאוד של אנשים ייחקרו בימים הקרובים. כולם ייחקרו כולל בחגים.

רדיו דרום, שודר בספטמבר 2013: מקורב לחקירה אמר לנו כי כל אדם אשר התראיין או מסר פרטים אודות השר עתיד להיחקר במשטרה.

אירוע בהשתתפות השר מאיר כהן בדימונה, ספטמבר 2013: "לכבוד לי להזמין את מאיר כהן שר הרווחה".

עו"ד רונאל פישר והשר מאיר כהן משלימים את המהלך.

מאיר כהן: אתם יודעים שיש איזו משלחת של מלאכים רעים שדואגת לשמי הטוב בזמן האחרון, ולצערי, כולם תושבי דימונה, אבל זה סיפור אחר.

אנשי השר מאיר כהן ופרקליטו פישר, מייצרים ספין.

עד המסתורין (שלום בר אבי) ששלחו קודם אל המשטרה, מגיע עכשיו אל מצלמות הטלוויזיה, בהצללה כמובן:

"החלטנו להפיל את מאיר כהן בכל מחיר. איש לא ידע על הקבוצה. היה מידור מסודר. מידרנו כל אפשרות שמישהו יזהה שישנה קבוצה שחברה לקשור קשר… יצר הנקמה היה חזק מאיתנו".

בדימונה, המסר ברור. מי שידבר נגד שר הרווחה מאיר כהן, יישלח למשטרה. החודשים חולפים ואז, רעידת אדמה.

"היום לפנות ערב פשיטה של חוקרי המחלקה לחקירת שוטרים על ביתו של רונאל פישר.

החשד שפישר שיחד שוטרים בתמורה למידע על חקירות וסגירת תיקים של חקירותיו.

נראה שאין גבול להסתעפויות בפרשת רונאל פישר.

במח"ש חוקרים כעת כעשר פרשיות חדשות. זו שחיתות מהסוג השפל והחמור ביותר".

מימדי השוחד והשחיתות של פישר ושותפיו אוכפי החוק, מתגלים ומטלטלים את המדינה וגם מחדדים את הספק אם פישר מואשם שניצל את קשריו שבתוך המשטרה על מנת להשפיע על חקירות, מה זה אומר על תיק הקנונייה שיזם עם השר מאיר כהן.

כל סימני השאלה מובילים אל העד המסתורי של השר ופרקליטו. זה שסיפר למשטרה ולתקשורת על הקנונייה הזדונית. אנחנו מגלים עכשיו, שמאחורי הצללית עומד האיש הזה: שלום בר אבי, עיתונאי דימונאי וגם מתברר, חברו של יועץ השר אבי בן זיקרי.

שימו לב מה בן זיקרי אומר עליו: "מה שהיה עם שלום (בר אבי) נתן להם מכה לתחקיר. נתן להם מכה והמשטרה חקרה את האנשים. אני אוהב אותו. זה איש יקר, שלום. יש לו נפש טובה".

צולם במצלמה נסתרת:

כאן זה? אני חושבת שזה הרחוב.

— נראה לי גם.

אנחנו מגיעים לדימונה, מבקשים לאתר את שלום בר אבי בעצמו כדי לנסות להבין מה באמת קרה. האם הייתה כאן מזימה פלילית נגד השר מאיר כהן, ואיך זה מסתדר עם קשריו הקרובים עם יועץ השר.

— עובדה: שלום.

— כן, שלום. שלום וברכה.

— עובדה: זאת שרית. שמי נסלי ברדה.

— אהלן.

— עובדה: אנחנו עובדים ב"עובדה". מה שלומך?

— שלום בר אבי: מה שלומך?

— ברדה: מצויין. תגיד יש לך שתי דקות? אני רוצה לדבר איתך על משהו.

— שלום בר אבי: תראו. אני יודע למה אתן כאן. אני לא רוצה לשתף פעולה. לא עם זה ולא עם כל מה שקשור למאיר. אני מחוץ לתמונה, אני לא, לא מתראיין יותר.

— ברדה: אני מבינה שאתה רוצה להיות מחוץ לתמונה, אבל אתה לא מחוץ לתמונה.

— אבי בר שלום: אני לגמרי מחוץ לתמונה. אני לא חייב יותר לאיש הסברים. לא רוצה לחזור לזה. לא רוצה לחזור למשרדו של רונאל פישר.

שלום בר אבי מתחמק, אבל לבסוף משמיע עדות דרמטית ששופכת אור על סיפור הקנונייה.

— ברדה: עשית קנונייה?

— אבי בר שלום: לא. אם אני אומר לך לא, זה לא.

— ברדה: רונאל פישר טען שהוא מחזיק ביד תצהיר שלך.

— אבי בר שלום: נכון.

— ברדה: אומר שאתה היית בלבה של קנונייה.

— אבי בר שלום: התצהיר שאני חתום עליו הוא תצהיר שנכפה עליי. אתם לא מכירים את מאיר כהן. כשפרנסתי תלויה בו וכשביתי תלוי בו והייתי כחומר ביד היוצר. ונקודת המוצא הייתה שהוא ינסה לסייע לי בצורה כזאת או אחרת. וזהו. ועשיתי את זה. אם אני מצליח לפרנס את משפחתי בכבוד, זה מה שרציתי.

שלום בר אבי טוען בפנינו שאנשיו של מאיר כהן לא רק הבטיחו לו עבודה תמורת התפקיד ששיחק בהצגת הקנונייה, אלא גם לחצו עליו כדי שישתף פעולה. אל הטענות שלו צריך להתייחס בזהירות. לא ברור מי גרר את מי לתוך המהלך הזה, אבל ממה שיספר עכשיו אי אפשר להתעלם.

אבי בר שלום מתאר איך פרקליט השר מאיר כהן השיג עבורו את הסכם ההגנה מהמשטרה והפרקליטות על עדותו המבויימת.

מאיר כהן ביים קנונייה נגדו כדי להעלים מידע חיוני מהסדר יום הציבורי

— שלום בר אבי: רונאל פישר דיבר עם אישיות מאוד בכירה במשטרה, מאוד בכירה. והוחלט שאני ממלא את התצהיר, נחקר עליו, ולא יוגש נגדי שום דבר, כתב אישום. קצין בכיר חתם על זה לידי בלהב 433.

— ברדה: והם לא שאלו שאלות קשות שאמורות לברר אם זאת אמת? מי אנשי העסקים? מי הביאו כסף? מי זה הבנות?

— שלום בר אבי: כלום. עשו הצגה יפה והלכו.

— ברדה: ואז אפשר יהיה, באמצעות סיפור הקנונייה, להעלים סיפורים אמיתיים?

— שלום בר אבי: יש הרבה אמת במשפט שאמרת. אז מאיר השיג את מטרתו. הכל נקנה בשקט, הכל בסדר, אף אחד לא מדבר על זה יותר, אף אחד לא ידבר על זה יותר. לאף אחד אין עניין לדבר על זה יותר.

עכשיו התמונה ברורה. חקירת המשטרה נסגרה, כי בלהב 433 לא מצאו ראיות לכך שהייתה אי פעם קנונייה פלילית. עו"ד רונאל פישר, פשוט הפך את כחולי המדים לחרב להשכיר, ובאשר לשר מאיר כהן ואנשיו, נותרה השאלה המדאיגה מאוד: האם היו מוכנים להרחיק לכת בנתיבים מפוקפקים רק כדי להסתיר את מה שעלול להיחשף אודות השר לשעבר.

שרית מגן ומתן גז, עבדו עם נסלי ברדה, על הכתבה הזו.

— אילנה דיין: צריך קודם כל לומר מילה אחת לגבי השאלה: האם אפשר לומר בוודאות, מה מאיר כהן ידע על העד הזה, אם הוא משקר או לא?

— נסלי ברדה: אז באמת צריך לומר שלא בטוח שמאיר כהן ידע שהעד הזה, שהעד שלו משקר, אבל מאוד מוזר לראות שברית כזו נרקמת בין מי שכביכול היה ראש הקושרים לבין השר שהוא קשר נגדו ופרקליטו עו"ד רונאל פישר.

— אילנה דיין: אז בעניין הזה נביא את התגובה של מאיר כהן עצמו מטעמו. נמסר לנו ש: "לאורך תקופה ארוכה הייתי נון תאיומים מצד גורמים בדימונה שביקשו לנקום בי על מעשיי כראש עיר ולהרוס את הנכס היקר לי מכול – שמי הטוב", פרקליטו מוסרים: "למיטב הבנתו של ח"כ מאיר כהן, אכן ניסו לסחוט אותו גורמים שונים שחברו לאותה קנונייה. בכל מקרה אין לו כל נגיעה להחלטותיה של המשטרה. נושא הקנונייה לא פורסם על ידי ח"כ מאיר כהן או מי מטעמו ואין לו מושג מי הביא לפרסום. הוא לא יודע מי הפיץ מסרים מאיימים סביב החקירה – ומגנה מסרים אלה. ככל הידוע לו, שלום בר אבי חתם על תצהירו מרצון, מבלי שהופעל עליו לחץ או תמורת טובות הונאה כלשהן."

אבי בן זיקרי יועץ התקשורת של מאיר כהן, לא הגיב לשאלותינו בטענה שהן מגמתיות ומתבססות על עובדות מסולפות. השאלות כך לדברי הדובר, הופכות את המופרך למציאות ואת הטוב לרע.

— אילנה דיין: לגבי רונאל פישר, אפשר בכלל לדעת מה גירסתו?

— נסלי ברדה: צריך לומר שגם במקרה שלו אולי הוא לא ידע, על הבעייתיות של העד שהוא שלח אל המשטרה . אולי במקרה הזה רונאל פישר פעל בתמימות, בכל מקרה, רונאל פישר נמצא היום במעצר ופרקליטו סירב להגיב בטענה שמדובר בשמועות שלא נחקרו עד עתה.

— אילנה דיין: אבל במשטרה, שם שמעו את הגירסה של העד שהוא הביא להם, שומעים עכשיו את ההיפך.

— נסלי ברדה: הם כמובן מופעתים דרמטית מעדותו של אותו אבי בר שלום ואומרים: "אם הדברים אכן נטענו, יהיה עליהם להיבדק בתיאום עם הגורמים המוסמכים, שכן מדובר בטענות שיש בהן כדי להעלות חשד לכאורה לביצוע עבירה פלילית ולהתנהלות שיש לראות בחומרה. החקירה כולה נוהלה בכפוף לתיאום ולהנחיות פרקליטות המדינה. סוגיית החסינות במקרה המדובר מצוטיה בסמכותם הבלעדית ואושרה על ידם, לרבות היקפה"

.





מאי 2015 - במסגרת פרויקט "עושים שכונה לפקידת הסעד", התייצבנו בערב יום חמישי 21/5/15 מול ביתה של פק"ס ראשית רקפת עצמון בראש העין.
העיתונאי מוטי לייבל: ערב טוב לדיירי רחוב עודד. הגענו לפה הערב לספר לכם על שכנה אחת שלכם, לשכנה הזו קוראים רקפת עצמון, היא פקידת סעד ראשית לסדרי דין וזה אומר שהגברת אחראית בכל מדינת ישראל על הסדרי ראיה בין ילדים להורים שלהם. רקפת עצמון עומדת בבתי משפט ומשקרת במצח נחושה. היא לא נותנת לאמא לורי שם טוב לראות את הילדים שלה במשך 6 שנים.
מי מכם השכנים של רקפת עצמון, היה מוכן לא לראות את הילדים שלו במשך שש שנים? אף אחד? אז גם לורי לא מוכנה לזה, אבל מה? רקפת עצמון שלחה את לורי שם טוב למבדקים פסיכיאטריים כשהיא אומרת לה שאם הכל יהיה בסדר, היא תתן לה לראות את הילדים שלה, אבל מה? לורי עברה את כל המבדקים של הפסיכיאטריים אבל את משקרת בבית המשפט ולא נותנת ללורי לראות את הילדים שלה, אז מסתבר שפקידת סעד ראשית במשרד הרווחה היא מעל החוק, כי השופט נפתלי שילה הורה חד משמעית לרקפת עצמון לעשות כל שביכולתה לתת ללורי את הילדים שלה, אבל רקפת החליטה לפעול נגד החלטת השופט, היא מצפצפת על פסק הדין של השופט והיא מצפצפת על בתי המשפט של מדינת ישראל.


אבסורד: חולה ALS זכאי לגמלה; מש' הרווחה: צודק, אין תקציב , ד"ר איתי גל , מאי 2015 , ynet

שי ראשוני משלם מדי חודש 10 אלף שקלים לשני מטפלים. רק לאחרונה גילה שהוא זכאי לגמלה סיעודית של 1,700 שקלים בחודש. אחרי חודשים של מכתבים ופניות למשרד הרווחה, קיבל לבסוף מכתב תשובה מרתיח מהמשרד: "אתה אכן זכאי לגמלה, אבל אין לנו תקציב"

התשובה המבזה ששלח משרד הרווחה למשותק סופני: שי ראשוני לוקה במחלת ALS. הוא משותק מכף רגל ועד ראש, ומסתייע בשני מטפלים בזכותם הוא מצליח לשרוד. אחרי שגילה במקרה כי הוא זכאי לגמלה סיעודית, פנה במשך חודשים למשרד הרווחה, שהואיל רק השבוע להשיב לו במכתב מרתיח במיוחד.

ההתמודדות של שי

ראשוני, תושב רמת השרון, אובחן כלוקה במחלת ALS בשנת 2011, והוא משותק בכל גופו ומתקשר באמצעות המחשב. מאז איבחונו הוא החל לפעול במרץ למען החולים. הוא מכהן כמנכ"ל עמותת "פרס לחיים" למען החולים, ופועל לקידום חקר המחלה ומציאת טיפול.

בחייו האישיים, הוא אל"מ במילואים, בעל תואר שני במינהל עסקים, וגם היה מהראשונים בישראל שהוציא רשיון טייס פרטי. טרם המחלה עסק בספורט, ואף זכה במקום השלישי בתחרות הטריאטלון "איש הברזל".

גילה במקרה שזכאי לגמלה סיעודית

לפני מספר חודשים, גילה ראשוני כי הוא זכאי לגמלה סיעודית ממשרד הרווחה בת כ-10% מכלל ההוצאות עבור מטפלים סיעודיים. "עליתי על זה ממש במקרה" הוא מספר ל-ynet, "מובן שברווחה לא טרחו ליידע אותי או את החולים האחרים".

שי החל לשלוח מכתבים למשרד, ורק השבוע, בתום מספר חודשי המתנה ותכתובות, הואיל אגף השיקום במשרד הרווחה להשיב לו: "הריני להודיעך כי בקשתך לגמלת טיפול אישי סיעודי למונשמים נבדקה על ידנו. עפ"י הבדיקה נמצאת זכאי לקבלת הגמלה. עם זאת, בשל היעדר תקציב בסעיף, הנך מצוי ברשימת ממתינים לגמלה".
המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה
המכתב ששלח משרד הרווחה לשי ראשוני. בשל היעדר תקציב נמצא ברשימת המתנה

"יש אנשים שזקוקים לזה יותר ממני"

"מילא שגיליתי רק במקרה שאני זכאי לגימלה חודשית של 1,000 שקלים", אומר שי. "זה לא הרבה. אבל לאנשים חלשים זה המון. מילא עליי, אבל הלב נקרע לי על אלה שהם במצב כלכלי קשה משלי. להחזיק טיפול צמוד 24 שעות ביממה, זה עסק יקר מאוד, שהוא תוספת לכל ההוצאות היקרות של המחיה".

"לא התכוונתי להתבכיין, אני בעצמי לא סובל את גישת ה"מגיע לי". אני תמיד מעדיף לעשות מאשר לבכות. אבל כאן מדובר באבסורד. מונשם חייב השגחה של 24 שעות. מה נעשה בלי המטפלים? אני אוהב את המדינה שלי, על אף מגרעותיה, ואמשיך לאהוב אותה לעד. אבל קורע אותי לחשוב על אחרים במצבי, שלא יודעים להסתדר, כשכזו תשובה מגיעה מהמשרד שאמור לדאוג לנו".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מדובר בנושא שהינו באחריות הביטוח הלאומי ועליו לדאוג לנושא התקציבי".

סייע בהכנת הכתבה: עומרי אפרים


מאי 2015 - ערב התרמה לעמותת הוצאת ילדים מבתיהם "אור שלום" והפקרתם להתעללות והזנחה ללא בקרה ופיקוח במוסדות סגורים, אומנה ואימוץ.
מוטי לייבל פעיל חברתי מיידע את התורמים על מעלליה של עמותת אור שלום.



פקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד - מדיניות רמיה לסחר בילדים לאימוץ
"הן סומנו". תאומות הועברו לאימוץ בלי אישור , ynet , עומרי אפרים , מאי 2015

ההורים לא אישרו, בית המשפט לא אישר - אבל התאומות הועברו למשפחת אומנה. האב ערבי - והן נמסרו למשפחה יהודית דתית. ברווחה הסתירו חוות דעת במשך חודשים. השופט: "שירותי הרווחה אחראים למחדלים. צריך בדק בית". סיפור אחד שהגיע לידי ynet חושף צוהר לכשלי האימוץ

"נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור כזה שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד, הן של האב והן של הקטינות. לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו". כך תיאר בית המשפט לענייני משפחה את ההתנהלות של שירותי הרווחה מול אב פלסטיני ואם יהודייה פגועת נפש, בניסיון להוציא מידיהם את בנותיהם התאומות בנות החמש ולמסור אותן לאימוץ.

ח' (35), פלסטיני בעל היתר שהייה ועבודה בישראל זה שנים ארוכות, נלחם על הזכות לגדל את בנותיו שלו ושל בת זוגו היהודייה. הבנות הועברו זמן קצר לאחר לידתן, עוד כשהיו בבית חולים, למשפחת אומנה בהליך המכונה "אומנה עם אופק של אימוץ", בעקבות מחלות נפש כרוניות של האם.

לאחר הלידה נלקחו הבנות למשפחת אומנה דתית יהודית, אף שאביהן ערבי. על הכשלים והמחדלים של שירותי הרווחה בהליך זה לא חסך השופט דניאל טפרברג ביקורת. בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דנו בעתירת המדינה, שביקשה להשלים את הליך האימוץ, וקיבלו את עמדת ההורים.

האב התנגד למסירת התאומות לאימוץ

בפסק דין מקיף ויוצא דופן בחומרתו הבוחן את סוגיית האימוץ בישראל, נחשפה תמונת מצב מבהילה של כשלי הרשויות בהוצאת ילדים מחזקת הוריהם. "נסיבות תיק זה הן מהמורכבות ביותר שבית המשפט עסק בהן", כתב טפרברג בפתח החלטתו. "נער הייתי וגם זקנתי ולא זכור לבית משפט זה שטיפל במקרה כזה שבו ההתרשמות היא למרבה הצער של שימוש לרעה בכוח שלטוני ופגיעה בזכויות יסוד הן של האב והן של הקטינות. אין ספק כי לשירותי הרווחה יש חלק נכבד ביצירת המצב הנוכחי באמצעות מחדלים ומעשים שנעשו. מצופה ונדרש כי שירותי הרווחה יערכו בדק בית מקיף ויפיקו לקחים".

אנה מספרת על התעללות ואונס במשפחת אומנה



בית המשפט: להשיב התאומות לאביהן

"ביקשתי את התאומות כבר כשנולדו ועוד לפני שהן נמסרו לאומנה. בכל יום הייתי איתן בבית החולים אבל ברווחה התנגדו בגלל סיבות לא ענייניות ולא אפשרו לי לגדל את בנותיי. אני לא מבין איך ומדוע החליטו שם לקחת אותן ממני ולמסור אותן לאימוץ", סיפר ח', האב. "אף אחד לא הסביר שמדובר באומנה למטרות אימוץ, הובטח לי שזה עניין זמני ושהבנות יחזרו אליי. הכוונה שלי הייתה שהן יקבלו בית בטוח רק עד שאוכל לעמוד על הרגליים ולגדל אותן בבית משלי", הסביר.

בני הזוג נפרדו לפני כמה שנים, ומאז נישא ח' לישראלית אחרת ואף נולדה לו בת נוספת. אך הוא התנגד למסור את בנותיו לאימוץ, וכך גם אמן. מאז לידתן פנה לרשויות הרווחה ולבתי משפט כדי לקבל משמורת עליהן ולגדלן בעצמו. הוא שמר על קשר רציף עמן והקפיד להיפגש איתן בבית החולים ובהמשך במרכז קשר ומחוצה לו.

לאחר שהבנות הועברו למשפחת אומנה עתר משרד הרווחה במרס 2013 לבית המשפט בבקשה להכריז על התאומות "בנות אימוץ". למרות חוות דעת שהגיש מומחה שמינה בית המשפט ולפיה יש להשיב את התאומות לאביהן בכפוף להסדרת מעמדו בישראל, נותרו השתיים בחזקת הורי האומנה.

באמצעות עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא הביע ח' התנגדות נחרצת לבקשה לאמצן ודרש להעביר את המשמורת עליהן לידיו. עם זאת, בשל טובת הבנות והמורכבות שנוצרה עקב הימשכות ההליכים המשפטיים, הסכים ח' להשאירן במשפחת האומנה בתנאי שיוכל להמשיך ולהיפגש עמן באופן אינטנסיבי וקבוע.

האם הביולוגית התנגדה גם היא למסירת הבנות לאימוץ וביקשה להעבירן למשמורתו של ח' כדי שתוכל להחלים ממחלתה, לשקם את חייה ולשוב ולגדלן.

הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה בשאלת האימוץ התקיימו לאחר הליכים קודמים שהתקיימו בבית המשפט לנוער בשאלת הוצאת הילדים מחזקת הוריהם הביולוגיים. כך התארכו מאוד ההליכים המשפטיים ובבית המשפט לענייני משפחה הם התארכו שוב לאחר שרשויות הרווחה הטילו ספק - שהוסר רק לאחר בדיקה מקיפה ופסיקה משפטית אחרת - לגבי אבהותו של ח'.

בין היתר הדיונים התארכו גם בעקבות ניסיון גישור שלא צלח בין האב לרשויות הרווחה ובשל מחלוקות שהתגלעו לגבי "מסוגלותו ההורית" של ח', בין המומחה שמינה בית המשפט ובין חוות הדעת שהגישו שירותי הרווחה. בנוסף נדחו הדיונים עד להסדרת מעמדו של ח' בישראל. בעקבות העיכובים הללו טען ח' כי אין הוא צריך "לשלם" על הקשיים והעיכובים שגרמו הרשויות, והביאו לכך שמשך הזמן שבו שהו בנותיו בחזקת משפחת האומנה התארך מאוד. טענה זו, בדומה לכל טענותיו האחרות של ח', התקבלה במלואה בבית המשפט.

"הדל שבהורים טוב מהחזק שבמאמצים"

בפסק הדין ציטט השופט טפרברג פסקי דין קודמים בסוגיית האימוץ, וקבע: "לכל אדם זכות יסוד לגדל את ילדו גם אם מבחינה אובייקטיבית ייטב לילד אצל אחרים. זוהי זכות חוקתית טבעית וראשונית בבחינת ביטוי לקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם. אין המדינה רשאית לשבור את התא המשפחתי וליטול מאדם את ילדיו על מנת להיטיב עמם". עוד מציין טפרברג את פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, שכתב כי "בהעדר חשש לפגיעה בילד, הדל שבהורים הוא טוב בעיני הילד מן החזק והשופע שבמאמצים".

עוד קבע כי אמן הביולוגית של התאומות עונה על העילות הנדרשות על פי חוק האימוץ, לפיהן "ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין".

השופט הדגיש כי בשל מצבה הנפשי הבלתי יציב של האם לא יתקיים כל קשר בינה ובין בנותיה, למעט מכתבים שהמליצו כי האם תכתוב והם יועברו לתיק האימוץ, כדי שבנותיה יוכלו לקרוא לאחר התבגרותן. "אין ספק שהאם אוהבת את הקטינות. האם לא ויתרה עליהן מרצונה ולא נטשה אותן. האם חפצה בקטינות בכל נפשה ומאודה וסבלה רב מכך שהקטינות אינן גדלות בחיקה", כתב.

"הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינות" (אילוסטרציה) (צילום: דלית שחם) בעניינו של ח' ציין השופט כי מדובר ב"אב בעל מסוגלות הורית שהולכת ומשתפרת ככל שעובר הזמן", ואף ציין: "התרשמתי כי הוא מונע מטובת הקטינות, מבין את טובתן וצורכיהן. הפגישות עם האב מיטיבות עם הקטינות".

לבסוף קבע טפרברג כי "חרף הקשיים ששירותי הרווחה הערימו לפני האב, הוא מוצא את הכוחות לשים את צורכי הקטינות לפני רצונו וזכותו לגדלן. לדעת בית המשפט אין מסוגלות הורית גבוהה מזו", ובניגוד לחוות הדעת של שירותי הרווחה שגרמו להרחקת בנותיו ממנו, הדגיש השופט: "לאב הבנה בפועל של מצבים מורכבים ויכולת להתמודד עמם".

"אופק אימוץ" בלי שום אישור משפטי

טפרברג מתח ביקורת חריפה על רשויות הרווחה: "לאב מעולם לא ניתנה הזדמנות על ידי שירותי הרווחה להוכיח את טענתו כי הוא מסוגל לגדל את הקטינות. הוא מעולם לא ויתר עליהן ולא הסכים לאימוצן. האב מילא כל דרישה של שירותי הרווחה". עוד ציין השופט כי "לא הובאה כל ראיה לקיומו של קשר 'הפכפך' (בין האב לאם) כטענת המבקש (משרד הרווחה)". בהמשך פסק: "אינני מקבל את טענת המבקש כי האב התעלם מהתנהגותה הפסיכוטית של האם בעבר. האב עבר להתגורר עם האם לקראת הלידה כדי לסייע ולעזור לה. האב לא נטש ולא נעלם חרף מצבה הקשה".

פסק הדין אף מלמד כי שירותי הרווחה "הזמינו" חוות דעת חיצונית בניגוד להסכמתו של בית המשפט ובהמשך הסתירו את תוצאותיה במשך חודשים ארוכים. ביחס להוצאת הילדים הראשונית פוסק השופט טפרברג כי "התרשמות בית המשפט היא כי לו היו שירותי הרווחה נוהגים כנדרש וכמצופה, אין זה בלתי נמנע כי לא היינו עומדים היום היכן שאנו עומדים במסגרת פסק דין זה".

הוא הצביע על שורה של כשלים חמורים נוספים ובהם הההחלטה הראשונית כי הבנות יימסרו למשפחת אומנה עם "אופק של אימוץ" מבלי שהתקבל לכך כל אישור של בית משפט כנדרש בחוק ומבלי שנבחנה מסוגלותו ההורית של האב. "הוצאת הבנות מחזקת הוריהם נעשתה להתרשמות בית המשפט ללא הסכמה מלאה ומדעת של ההורים", נכתב.

השופט התרשם "שעולה חשש של ממש כי הקטינות 'סומנו' כמיועדות לאימוץ עוד בטרם הייתה תשתית כלשהי כדי לתמוך בכך. התנהלות זו מטילה צל כבד על כל התנהלות המבקש לאחר מכן, ועולה חשש כי הייתה מגמתית".

בית המשפט קיבל את עמדת האב שאמר כי הבין שהאומנה היא זמנית בלבד: "התנהלות שירותי הרווחה הייתה בלתי מידתית ובטרם התבררה התמונה או שמוצו אפשרויות טיפול והשמה חלופיות. האב, האם והקטינות היו צריכים להיות במרכז מעייניהם של שירותי הרווחה, והרושם הוא שבמקרה הזה התהפכו היוצרות, והמשפחה האומנת זכתה למקום זה בשוגג".

בית המשפט מתח ביקורת גם על החלטת שירותי הרווחה להעביר את הקטינות למשפחה יהודית דתית אף שמדובר באב ערבי: "בנסיבות אלה היה מצופה שהשמתן של הקטינות תהא אצל משפחה ערבית ישראלית או לפחות משפחה יהודית לא דתית". בפסק הדין מאשים השופט כי שירותי הרווחה לא עשו די להציע עזרה וסיוע לאב. "לא נעשה כל ניסיון מטעם שירותי הרווחה לנסות ולשקם את התא המשפחתי... התנהלות שירותי הרווחה אינה עולה בקנה אחד עם התחייבות מדינת ישראל כחברה באמנת זכויות הילד". הוא אף האשים את רשויות הרווחה ב"הצגה מגמתית של העובדות" בדיונים המשפטיים.

פסק הדין קבע כי בשל טובת התאומות, הצורך לשמור על יציבות בחייהן והסכמתו של האב הביולוגי, יתגוררו השתיים אצל משפחת האומנה במסגרת "אומנה ארוכת טווח והמשך הקשר האינטנסיבי עם אביהן". מפגשיהם השבועיים יוארכו וההחלטות על עתידם יתקבלו בשיתוף שני הזוגות. השופט הזהיר לבסוף כי אם משפחת האומנה תדחה את החלטתו, יועברו הבנות לחזקתו המלאה של ח' בהליך הדרגתי.

"אנחנו שמחים על פסק הדין המיוחד הזה. האב היה ראוי לצדק ובית המשפט אמר את דברו", מסרו ל-ynet עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, פרקליטיו של ח'. "בית המשפט מצא סוף סוף לנכון להעמיד את גורמי הרווחה על טעותם בצורה ברורה. הגיע הזמן ששירותי הרווחה לא יחשבו שכל החכמה והצדק בידיהם, אלא שיש גם צדדים וגורמים נוספים שגם להם ואצלם יש לעתים היגיון, צדק ויושרה".

 "הן סומנו". תאומות הועברו לאימוץ בלי אישור , ynet , עומרי אפרים , מאי 2015



מאי 2015 - דוח מבקר המדינה על היבטים פיסיים של מסגרות רווחה חוץ ביתיות מדו"ח שנתי 65ג של מבקר המדינה

רקע כללי

חברה בעלת חוסן לאומי נמדדת ביחסה לחלשים שבה, הן במתן שירותים ייחודיים והן בשילובם ובקיומם בכבוד בקהילה. הזכות להשתלב בקהילה בכלל, ובאזורי מגורים בפרט היא זכות בסיסית של כל אדם לרבות אנשים עם מוגבלות. משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - המשרד) פועל לאיתורם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים ואוכלוסיות חלשות, והוא אחראי לטיפול בהם ולשיקומם . חלק מהטיפול נעשה בכ-6,150 מסגרות פיזיות כגון פנימיות, הוסטלים ודירות בקהילה (להלן - מסגרות). הרשויות המקומיות מפעילות מסגרות יומיות בקהילה שהן כ-65% מהמסגרות בארץ, והמשרד אחראי ל-1,906 מסגרות חוץ-ביתיות (כ-31%). מסגרות אלה מיועדות לאנשים שאינם יכולים להמשיך להתגורר במסגרת המשפחתית (להלן - דיירים) והם מונים בין 40,000 ל-50,000 איש. ההפעלה של רוב המסגרות החוץ-ביתיות שבאחריות המשרד הועברה לעמותות ואגודות ציבוריות ולזכיינים פרטיים, ורק מקצתן נותרו מוסדות ממשלתיים שמופעלים על ידו. קיימות גם מסגרות חוץ-ביתיות לטיפול בבריאות הנפש שהן באחריותו של משרד הבריאות ובהן כ-3,500 דיירים המתגוררים בכ-140 מסגרות. המדיניות שנקבעה בשנים האחרונות בשני המשרדים היא לפצל את המסגרות החוץ-ביתיות מרובות הדיירים שהיו נהוגות בעבר (מעונות ופנימיות) למסגרות רבות מעוטות דיירים (הוסטלים ודירות) בתוך אזורי המגורים. דוח זה עוסק במסגרות חוץ-ביתיות של המשרד ושל שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות שבהן שוהים הדיירים במשך כל שעות היממה לזמן ממושך, לפעמים לכל ימי חייהם, ולכן יש משנה חשיבות לתנאים הפיזיים הקיימים במבנים שהם מתגוררים בהם.

פעולות הביקורת

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים פברואר-אוגוסט 2014 את תהליך פריסתן של המסגרות החוץ-ביתיות בשנים האחרונות ואת סדרי תחזוקתן. הבדיקה נעשתה באגפי המשרד שבהם נמצאים השירותים האחראים למסגרות החוץ-ביתיות (כגון לעיוורים, לאוטיסטים, למכורים), באגף הפיתוח (האחראי לפיתוח של המסגרות הממשלתיות) ובמחוז המרכז של המשרד. בדיקות השלמה נעשו במחוז הדרום של המשרד, במשרד הבריאות, במינהל התכנון במשרד הפנים, בחמש רשויות מקומיות, במוסד לביטוח לאומי ובעמותות אחדות.

הליקויים העיקריים

פריסת מסגרות רווחה

הזכות של אנשים עם מוגבלויות להשתלב בקהילה הוכרה על ידי המדינה, בין היתר, בחתימתה על האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות של האו"ם, בחוקים ובפסקי דין. ואולם, השילוב בקהילה הגדיל את החיכוך עם התושבים ועורר מאבקים ציבוריים (תופעת הנמב"י ). המשרד הקים ועדה לבחינת דרכי ההתמודדות עם הסוגיה של פריסת המסגרות (להלן - הוועדה) וזו פרסמה את מסקנותיה ביולי 2012. הועלה כי ממכלול ההמלצות של הוועדה המשרד מיישם רק את חלקן:

1. הוועדה המליצה להשתמש באמות מידה כמותיות בהליך קבלת ההחלטות על פריסת המסגרות בעתיד: צפיפות המסגרות בתא שטח והריחוק ממסגרות קיימות, והציעה כי המשרד ישתמש בהן במכרזים לפתיחת מסגרות חדשות. הועלה כי אמות המידה מיושמות בידי צוות משרדי, אך טרם הוטמעו במכרזים.

2. בעקבות מסקנות הוועדה הוקם בינואר 2013 צוות שהיה אמור לדון בפריסה הקיימת, בדרכים להשגת פריסה שוויונית ובגיבוש ידע ומדיניות לשילוב מסגרות בקהילה, ולהגיש את המלצותיו בנושא. הועלה כי הצוות לא התכנס כלל ב-2014 (עד מועד סיום הביקורת באוגוסט), ולא התקבלו החלטות בנושאים אלה.

3. הוועדה המליצה כי אמות המידה החדשות לפריסה לא יחולו על מסגרות קיימות. משרד מבקר המדינה בדק את הסוגיה של צפיפות המסגרות הקיימות בערים חיפה ואשקלון והעלה, כי באזור מסוים בשכונת קריית חיים בחיפה יש 30 מסגרות סמוכות זו לזו, ובשני רחובות אחרים בחיפה יש שמונה וחמש מסגרות בהתאמה. באשקלון נמצאו רחובות אחדים שבהם יש ארבע עד שבע מסגרות.

4. הוועדה ציינה כי למשרד אין תפיסה תכנונית כוללת בנוגע לפריסת מסגרות הרווחה. תנאי יסוד לתכנון הפריסה הוא קיומה של מערכת מידע גיאוגרפי (GIS) שבה מפורט מקומן של המסגרות הממשלתיות והעירוניות. עד אוגוסט 2014 לא הייתה במשרד מערכת מידע גיאוגרפי שבה קיימים פרטים אלו, ואי-השלמתו של המידע החלקי הקיים במשרד פוגע בהשמתן של מסגרות רווחה חדשות.

5. הוועדה המליצה בסוגיית הנמב"י, כי המשרד יגבש אסטרטגיה כדי לעבור מהתנהגות פסיבית, בתגובה לאירועים המתרחשים בעקבות השמה של מסגרות רווחה בשכונות מגורים, להתנהגות פרו-אקטיבית של הובלת תהליך לשינוי עמדות ציבוריות. הועלה, כי למשרד ולמשרד הבריאות אין מדיניות ואסטרטגיה פרו-אקטיבית לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים בקהילה. עוד הועלה, כי שני המשרדים אינם מעדכנים את מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות בנוגע להשמת מסגרות חדשות בתחומן, והדבר עלול להוביל ל"התנהגות לעומתית" של הרשות.

תכנון מסגרות הרווחה

במוסדות התכנון לא קיימת נציגות של משרד הרווחה ושל ארגונים חברתיים כך שלאוכלוסיות החלשות אין ייצוג מקצועי שיוכל להעלות לקדמת הדיון את הצרכים של שירותי הרווחה וסוגיות חברתיות שונות. זאת - לעומת הייצוג שניתן במוסדות התכנון לאורגנים המטפלים בנושאים סביבתיים. ואולם, גם לאחר שאישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה באוקטובר 2012 את השתתפותם של שני נציגים מהמשרד כיועצים חברתיים, מינואר עד אוגוסט 2014 לא השתתף אף נציג של המשרד בדיוני המועצה הארצית.

תחזוקת מסגרות הרווחה

1. חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק) מציב דרישות שונות למסגרות רווחה, לרבות בהיבטים הפיזיים שלהם. שרי הרווחה התקינו תקנות מכוח החוק רק לחלק מהשירותים במשרד, ובתקנות אלה הדרישות הפיזיות הן מועטות. היעדרן של נורמות אלה פוגע בתכנון מבנים או בהתאמתם של מבנים קיימים לצרכים הייחודיים של הדיירים, וגם פוגע בפיקוח על המסגרות. הועלה כי רק לשניים מ-12 השירותים האחראים על המסגרות החוץ-ביתיות חוברו פרוגרמות המאפשרות עיסוק מקצועי בתכנון ובפיקוח על המסגרות שלהן.

2. נמצא כי מבין אמות המידה שמפרסם המשרד במכרזים למסגרות חוץ-ביתיות חדשות המשקל הרב ביותר ניתן בדרך כלל למבנה המוצע. מכאן שהמשרד מייחס חשיבות רבה לנושא זה. דא עקא שבדיקת התשריט של המבנה המוצע, בחינת האפשרות להרחבתו בעתיד והביקור בשטח לאישור התאמתו לא נעשים בידי אנשי מקצוע, כגון אדריכל או מהנדס בניין, אלא בידי עובדים סוציאליים שהם הרוב המכריע של העובדים המקצועיים במשרד. כתוצאה מזה רק במהלך ההפעלה של מסגרת מתגלים לפעמים מרכיבים בלתי מתאימים במבנים.

3. נמצאו פערים ניכרים באיכותם ובהיקפם של דוחות הפיקוח על הליקויים הפיזיים (ובנושאים אחרים) שכתבו מפקחי השירותים השונים במשרד. זאת משום שהמשרד לא קבע מתכונת של דיווח מינימלי שתחייב את כל המפקחים.

4. בגין חילוקי דעות בין אגף הפיתוח ובין הייעוץ המשפטי וחשבות המשרד על נוסח התנאים הכלליים במכרזים (בעיקר לעבודות תחזוקה) - עוכבו פרויקטים של בטיחות ונגישות, נפגע הניצול התקציבי ועלויות התחזוקה בפועל התייקרו.

5. ביוני 2013 יזם המשרד בדיקה של מצב הבטיחות במסגרות הרווחה. הועלה כי מרבית אגפי המשרד לא פעלו כנדרש להשלמת מכסת הבדיקות, ועד יוני 2014 אושרו רק כמחצית המסגרות החוץ-ביתיות. על המשרד לוודא גם את בדיקתן של יותר מ-4,000 מסגרות יומיות שבאחריותן של הרשויות המקומיות. בפועל, המשרד לא דרש את בדיקתן של המסגרות היומיות ובהן מועדוניות לילדים, משפחתונים ומרכזים טיפוליים.

ההמלצות העיקריות

1. על המשרד לבדוק ולמצוא את האיזון הראוי בין צורכי הקהילה לצורכי הדיירים בכל תא שטח שבו מסגרות הרווחה צפופות יתר על המידה, ולשקול בכל מקרה לגופו את פיזורן בצורה מדורגת בטווח הרחוק.


2. אין די באמות המידה הכמותיות שהציעה הוועדה כדי להגיע לפריסה מיטבית של מסגרות רווחה תוך חיכוך מינימלי עם האוכלוסייה ועם הרשויות. על המשרד להביא בחשבון מדדים איכותיים כגון: כושר הנשיאה החברתי-כלכלי של רשות מקומית והוגנות הפריסה בין יישובים סמוכים. על המשרד למפות ערים ושכונות שיש בהן עומס רב של מסגרות, ולכוון את הפריסה של מסגרות חדשות ליישובים ולשכונות אחרות במכרזים הבאים.

3. על המשרד לבקש ממשרד הבריאות ומהרשויות המקומיות את הכתובות של כל מסגרותיהם ולשלבן במערכת המידע הגיאוגרפי המתגבשת אצלו. בו בזמן על שני המשרדים להעביר את המידע על המסגרות הקיימות שבאחריותם למחלקות הרווחה העירוניות.

4. על השירותים האחראים למסגרות חוץ-ביתיות במשרד ובמשרד הבריאות להכין פרוגרמה ומפרט טכני שישמשו בסיס לתכנון, לפיקוח, לתחזוקה ולבחירת מבנים שיוצעו למשרדים אלה במכרזים עתידיים. מן הראוי שמסמכים אלה ישולבו כחלק מהדרישות שיוצגו במכרזים להשמת מסגרות חדשות.

5. באגף הפיתוח במשרד מועסקים מהנדסים שהתמחו בבנייה ובתחזוקה של מבני רווחה ובדרישות הייחודיות להם. לפיכך מוצע לשקול לחזק את מעורבותו של אגף זה בבחירת מבנים חדשים המוצעים למשרד בידי מפעילים פרטיים או ציבוריים ובפיקוח עליהם.

סיכום

תפקידה של חברה לדאוג ביתר שאת לחלשים שבה ולא להסתפק באמירה מן השפה ולחוץ. האחריות לכך מוטלת בראש ובראשונה על גורמי הממשל המטפלים באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים. בד בבד מחובתם של האזרחים לגלות עניין ואכפתיות כלפי השונים החיים בקרבם, ולסייע להם בקליטתם ובשילובם בקהילה. המדיניות שנקבעה במשרד ובמשרד הבריאות חותרת לפיצולן של מסגרות הרווחה ליחידות קטנות ולשילובן בקהילה, והיא מחייבת נקיטת צעדים משלימים. על משרדים אלה לגבש אסטרטגיה פרו-אקטיבית לשילובם של בעלי צרכים מיוחדים בקהילה, להשלים את עבודת המטה בעניין הנמב"י ולמנות גורם בכיר במשרד לטיפול בבעיה. כדי לייעל את עבודתו על משרד הרווחה יש להעמיק את בסיס המידע, להגביר את התיאום עם משרד הבריאות ועם רשויות מקומיות בהיבטים המשותפים של עבודתם ולחזק את הפן המקצועי הכרוך בתכנון ובפיקוח הטכני על מסגרות רווחה.


מרץ 2015 - מות פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים
בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים

בשבועות האחרונות מתו חמישה פעוטות ילדי עובדים זרים בגני ילדים מאולתרים של העובדים הזרים.

מבקר המדינה פרסם בדוח שנתי 63ג, חוות דעת על "הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל" ובה הועלו ליקויים בטיפול המדינה בקטינים זרים, בהיבטים של רווחה, בריאות, וחינוך, וכן בנוגע לקביעת מדיניות הממשלה.

בדוח שורה של המלצות לביצוע. בין השאר הועלו ממצאים חמורים ביותר על גני ילדים פיראטיים שבהם שוהים תינוקות ופעוטות, לעתים בתנאים של סכנת חיים.

 הנושא נבדק שוב כעבור שנה. התברר שלא נעשו פעולות משמעותיות לתיקון. מצבים של סכנת חיים והזנחה מתמשכת באותם גני ילדים (הידועים כ"בייביסיטרים") עדיין קיימים. (ראה דו"ח ביקורת מעקב)

להאזנה לראיון עם דגנית שי, מנהלת אגף בחטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, בתכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי בגלי צה"ל.



אפריל 2015 - סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - אזלת היד של לשכת הרווחה טירת הכרמל לסייע לניצולי שואה מובילה אותם להתלונן בנציבות תלונות הציבור

סיפורה של תלונה: סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה

נציבות תלונות הציבור מטפלת מדי שנה בתלונות רבות של ניצולי השואה. חוקים, תקנות והוראות נוהל רבים נועדו להקנות לאנשים אלה זכויות והטבות שיבטיחו להם מחיה בכבוד, זאת בהתחשב בסבל שחוו, בגילם המתקדם ובחוב שחבה להם החברה הישראלית. הנציבות עושה ככל יכולתה כדי לסייע לניצולי השואה, לזרז את טיפול הרשויות בעניינם ולקדם את מימוש זכויותיהם. הנציבות מסייעת לניצולי השואה בתחומים רבים, בהם - קבלת הטבות כגון גמלה חודשית, דמי הבראה שנתיים, הנחה בתשלום בעד תרופות הכלולות בסל הבריאות, הנחה בתשלום ארנונה, פטור מאגרת טלוויזיה והנחה בתשלום חשבון החשמל.

דוגמה לטיפול שמעניקה הנציבות למתלוננים אלה היא תלונתו של קשיש, ניצול שואה, המתגורר בטירת הכרמל, שמצבו הרפואי התדרדר ועקב כך הכיר המוסד לביטוח לאומי בזכאותו לגמלת סיעוד משנת 2011. הקשיש פנה לנציבות באמצעות בתו וביקש עזרה בקבלת הנחה מארנונה מעיריית טירת הכרמל.

העירייה הכירה בזכאותו של המתלונן להגדלת אחוזי ההנחה מארנונה המגיעה לו ממועד פנייתו בעניין לעירייה, בשנת 2013. ואולם, העירייה סירבה להעניק לו את ההנחה המוגדלת למפרע, משנת 2011, מועד ההכרה בו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בירור התלונה במוסד לביטוח לאומי ובעירייה העלה כי בשל אי קבלת נתונים מהמוסד במועד לא נכלל שמו של הקשיש במסגרת רשימת הזכאים ששלח המוסד לעירייה בשנת 2011, ושמו נכלל רק ברשימת הזכאים שנשלחה לעירייה בנובמבר 2012.

בעקבות התערבותה של נציבות תלונות הציבור בעניין העניקה העירייה לקשיש את ההנחה המגיעה לו במלואה, למפרע, משנת 2011.


סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - מאתר נציבות תלונות הציבור
סיוע לניצול שואה סיעודי לקבל הנחה מארנונה - מאתר נציבות תלונות הציבור


וואלה חדשות - אפריל 2015 - דנה ירקצי - המפגינים התאספו בכיכר הבימה במחאה על מות חמישה ילדי עובדים זרים בגני הקהילה בחודשים האחרונים, ונגד ההזנחה המתמשכת של דרום העיר. "התנאים של הגטו של דרום תל אביב הורגים את כולם, ובראש ובראשונה את הילדים"

כ-200 פעילים חברתיים, אזרחים, עובדים זרים ומבקשי מקלט הפגינו אמש (ראשון) בכיכר הבימה שבתל אביב במחאה על ההזנחה המתמשכת של דרום העיר ועל מותם של חמישה ילדי עובדים זרים בגני הקהילה הזרה בחודשים האחרונים. המפגינים קראו קריאות והניפו שלטים שבהם נכתב בין היתר "ההזנחה בגטו בדרום תל אביב הורגת", "אין חיים בגטו של דרום תל אביב", ו-"די למחנות הפליטים בדרום תל אביב".




חוה לוי - הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה
חוה לוי - הפקרת קטינים לניצול בידי אפוטרופסים ומשמורנים ללא פיקוח ובקרה
הקשר הלקוי בין פקידי הרווחה לאפוטרופסים מטעמיהם ומטעם בתי המשפט, "שגר וקטין ושכח", העדר פיקוח ובקרה על קטינים הנתונים לחסדי אפוטרופסים ומשמורנים.

להלן קטע מדוח שנתי 64ג - פרק ראשון - ממצאי מעקב של מבקר המדינה העניין מעקב אחר קטינים ללא מלווה. הדוח פורסם במאי 2014.

הדפוס של משרד הרווחה לאורך עשרות שנים להפקרת קטינים בידי משמורנים או אפוטרופסים ללא פיקוח ובקרה חוזר על עצמו. מבקר המדינה העיר כי "לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן".
דוגמא לכך ראינו בסיפורה של אנה שנאנסה בידי שנים ע"י משפחת אומנה מזניחה ומתעללת מטעם רשויות הרווחה, או סיפורו של דודו דהאן שנכלא במשך כ- 40 שנה במוסדות הרווחה, תויג כמפגר למרות היותו כשיר. 

להלן הקטע מדוח מבקר המדינה


טיפול משרד הרווחה בקטינים בלתי מלווים

קטינים בלתי מלווים (נערים ונערות שהגיעו לישראל באופן בלתי חוקי, דרך הגבול עם מצרים, ללא ליווי של מבוגר) הנכנסים לישראל ללא היתר, מגיעים אליה בין היתר כדי לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה שהותירו מאחור. בדרכם לישראל חוו רבים מהם מצבים טראומטיים, ועם הגעתם הם נדרשים להתמודד עם משבר הגירה, קשיי שפה, פערים תרבותיים, בדידות, היעדר תמיכה משפחתית וחברתית, תופעות פוסט-טראומטיות ועם אי-ודאות לגבי העתיד. בכל אחת מהשנים 2011-2009 טופלו בישראל בממוצע 174 קטינים בלתי מלווים.

הטיפול בקטינים בלתי מלווים מוסדר בנוהל בין-משרדי, שפורסם בינואר 2008. הנוהל קובע כי לאחר שהות קצובה במתקן מעבר, ולאחר גיבוש המלצת עובד סוציאלי שפגש בקטין, יבחן ממונה ביקורת הגבולות מטעם רשות האוכלוסין את מסירת הקטין לאחת מחלופות המשמורת האלה: פנימייה של משרד החינוך, פנימייה של משרד הרווחה או אפוטרופוס. במקרים חריגים ועל פי נימוקים שיירשמו יימסר הקטין לחלופת משמורת בקהילה - להשגחתו של משמורן בקהילה. משמורן הוא בדרך כלל קרוב משפחה של הקטין, בדרגות קרבה שונות, או חבר בקהילתו. לשם שחרורו של קטין לחסותו של משמורן, על העובד הסוציאלי במתקני המשמורת להיפגש עם המועמד לשמש משמורן כדי שישתכנע כי ביכולתו ובכוונתו של המועמד לפעול לטובת הקטין, להבטיח את שלומו ולספק את מזונותיו ואת שאר צרכיו.

הסדר אפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כי בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין ששני הוריו אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם, כולן או מקצתן. החוק קובע כי יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי יכולים לשמש אפוטרופוס, שחובתו לדאוג לצורכי הקטין. האפוטרופוס חייב לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו; הוא רשאי להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו; במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך, שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין.

הנוהל הבין-משרדי קובע כי עם קבלת החלטה על שחרורו של קטין שאינו מלווה והשמתו במסגרת, או בידי אפוטרופוס או בהשגחת משמורן, יועבר המידע הרלוונטי בצירוף חוות דעת של העובד הסוציאלי למשרד הרווחה, שיפעל למציאת הסדר אפוטרופסות מתאים להשמה זו. קודם לקביעת הנוהל, בפברואר 2007 דנו בנושא נציגים ממשרד הרווחה, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וסיכמו כי משרד הרווחה ידאג למינוי אפוטרופוס.

על הבעיות הכרוכות במסירת קטינים בלתי מלווים למשמורן בקהילה, ניתן ללמוד מדברים שכתבה עובדת סוציאלית במתקן משמורת לקטינים בלתי מלווים שעסקה בהשמתם, ולפיהם על המשמורנים מבני הקהילה מופעל לחץ רב על ידי משפחת הקטין, הנמצאת כאמור מחוץ לישראל, לשחררו כדי שיפרנס את המשפחה; קטינים עוזבים משמורנים אלה זמן קצר לאחר שחרורם, ונראה כי מדובר ב"משמורני קש"; והמשמורנים האמורים, העוסקים בהישרדות בעצמם, אינם מצליחים לשמש חלופת משמורת הולמת. העובדת הסוציאלית ציינה כי לעתים הקטינים אינם פוקדים את המסגרות החינוכיות שנרשמו אליהן והוסיפה כי מאחר שהביקוש לעבודה עולה על ההיצע, מעדיפים מעסיקים להעסיק בגירים, וכך עלול הקטין למצוא את עצמו ברחוב ללא מבוגר שידאג לו וללא פרנסה לקיום עצמי.

בדוח הקטינים נכתב כי במועד סיומה של הביקורת הקודמת, יותר מארבע שנים מאז פרסום הנוהל הבין-משרדי, לא קבע משרד הרווחה הסדר אפוטרופסות לקטינים בלתי מלווים, כנדרש.

משרד הרווחה השיב לביקורת המעקב כי אין צורך במינוי "אפוטרופוס לרכוש", שכן לקטינים האלה אין רכוש והם אינם מקבלים סיוע מהמדינה. עוד נכתב כי אם עולה צורך באפוטרופוס מסיבות רפואיות, וגורם רפואי פונה למשרד הרווחה בעניין, הוא פונה לבית משפט לשם אישור הפעולה הרפואית או לשם מינוי אפוטרופוס.


על פי הכללים המחייבים שקבעה הממשלה בנוהל הבין-משרדי, יש למנות אפוטרופוס לקטין בלתי מלווה, בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה לא קבע הסדר אפוטרופסות לשם כך. אף על פי כן הועלה במעקב, כי משרד הרווחה לא פעל לתיקון ליקוי זה, ואף לא קיים דיון מחודש עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, בנוגע לצורך במינוי אפוטרופסים.

מעקב ובקרה על המשמורנים

1. בדוח הקטינים הובאו דבריה של עובדת סוציאלית ארצית לחוק הנוער, ולפיהם בהיעדר תקציב המיועד לכך ברשויות המקומיות, לא נעשה מעקב אחר קטינים שהושמו במשמורת. עוד צוין בדוח כי לאחר מסירתם של הקטינים לידי משמורנים בקהילה, לא נעשה מעקב אחר המשמורנים ואחר הקטינים. אי-ביצוע מעקב כזה עלול להביא לחשיפתו של הקטין לניצול על ידי המשמורן. בדוח נכתב כי על הנהלות הגופים המופקדים על מילוי הוראות הנוהל הבין-משרדי לבחון לאלתר דרכים להסרת החסמים העומדים בפני מתן טיפול הולם לקטינים בלתי מלווים, ולפעול ליישומן המהיר בהתאם; אחד החסמים שתואר בדוח היה העדר מעקב ובקרה על המשמורנים.

המעקב העלה כי נכון לדצמבר 2013, משרד הרווחה עדיין לא פעל לקיום מעקב אחר הקטינים ואחר המשמורנים.

משרד הרווחה השיב למעקב כי הוא ער לכך שחלק מהמשמורנים הם "משמורני קש"; המשרד שב והתריע על כך, אך לא נמצא מקור תקציבי למימונו; בכוונת מנכ"ל המשרד לפנות שוב בנושא למשרד המשפטים ולמשרד האוצר.

2. במעקב עלה עניינו של קטין בן 16, אשר שוחרר למשמורת בקהילה אצל דודו בינואר 2013. כמה חודשים לאחר מכן נכלא הדוד. עובדת סוציאלית מטעם הרשות המקומית בדרום הארץ פגשה בנער משוטט ברחוב ודיווחה ל"א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל" כי זה כמה חודשים נותר הקטין בגפו, וכי הוא מתגורר ברחוב, ומצבו הרגשי מידרדר ונעשה קשה יותר ויותר. בתשובת משרד הרווחה צוין כי עניינו של הקטין היה ידוע למשרד מפניות של גורמים שניסו לסייע לו, והמשרד ניסה למצוא פתרון מתאים לתקופת ביניים עד לקליטתו במסגרת טיפולית של המשרד. ביולי 2013 התקיים דיון בבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בעניין אפשרויות ההשמה של הקטין, והוא נקלט במסגרת הטיפולית.

מקרה זה ממחיש את התוצאות החמורות העלולות להיגרם כתוצאה מהעדר מעקב אחר מצבו של קטין שבאחריות משמורן. על משרד הרווחה לפעול לאיתור כל הקטינים שנמצאים באחריות משמורנים בקהילה, לנהל מעקב סדיר אחר מצבם עד הגיעם לגיל 18, להגדיר את המשאבים הדרושים לשם כך, ולפעול להשגתם. 


נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד


מהפכה

התקן חכם

שחוסך בדלק

נבדק והוכח

באונ' בן גוריון

עכשיו עם

התחייבות

אמיתית

לחיסכון

לחצו כאן

 
תקנון האתר / site terms   |  |  אתר מאמרים חדש: triger |  אתר עצומות חדש: petitions