מהפכה: התקן חכם, פרי פיתוח ישראלי חוסך דלק ברכב

נבדק והוכח במעבדת אוניברסיטת בן גוריון  לחצו כאן

הוסף פיד
X
כתובת הפיד    
הכנס כתובת URL מלאה כולל קידומת לדוגמא: http://www.yourrsswebsite.com/rssfeed
מקור הדף: http://pkidat-saad.blogspot.com/feeds/posts/default 

מהפכה

התקן חכם

שחוסך בדלק

נבדק והוכח

באונ' בן גוריון

עכשיו עם

התחייבות

אמיתית

לחיסכון

לחצו כאן

רוצה לקבל הודעה כשהדף מתעדכן? הזן מייל לקבלת התראה   קבל התראה       
X
לידיעתך,
שירות התראות לתוכן חדש, הוא הרבה יותר טוב מסתם הוספת דף למועדפים

ברגע שהתוכן בדף יתעדכן תקבל הודעה עם קישור לדף זה

הזן מייל כאן
      
לא תודה המשך להוספה למועדפים
ועדת החלטה, פקיד סעד, ועובד סוציאלי בלשכת הרווחה
Add To Favorite

204264

פברואר 2015 - צוות "עושים שכונה לפקידות הסעד" הגיע הערב לרחוב ברזיל ברמת אביב לחברת כת חוטפות הילדים "נועה אילני".
נועה אילני וחברותיה חטפו ילד כשהיה בן 5 מאמא שלו ל' מבת ים.
נועה אילני וחברותיה מתעלמות מתחנוניה של ל' להחזיר את בנה אליה והן במשך שש השנים האחרונות מלעיטות את הילד בסמים פסיכיאטריים!
6 שנים של סמים פסיכיאטריים!! !!! לילד מגיל 5!!!
הילד ניסה כבר להתאבד לא פעם... ילד בן 11 נכנס לים סוער ומנסה "לברוח" כלשונו.
עד מתי נועה אילני? כמה כסף זה מספיק בשביל לחוס על חייו של ילד תמים שכל חטאו היה שפגש בחוטפות סוציאליות?



.


פברואר 2015 - רדיו ללא הפסקה - 103 FM - דנה ספקטור רן שריג.
מוטי לייבל עיתונאי ופעיל חברתי, החליט להקים את קבוצת 'הורים שכולים לילדים חיים' כנגד מדיניות הוצאת הילדים מידי הוריהם: "הראו לי הוכחות שפקידות הסעד משקרות.
מוטי לייבל חושף שיטות בזויות של עובדות סוציאליות לסחר בילדי הורים גרושים במוסדות. העובדות הסוציאליות מעמיקות הקרע בין ההורים ומנתקות אחד ההורים, בשלב השני מנתקות הילדים מההורה השני.




פברואר 2015 – דנה ספקטור ורן שריג בתוכנית 103 FM – שיחה עם כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי על אימוץ ילדים.
הקלות שבהוצאת ילדים מבית הוריהם
רן ספקטור-שריג: אנחנו שוב בסדרת הראיונות והכתבות שאנו עושים בנוגע לקלות הבלתי נסבלת מבית הוריהם על ידי שירותי הרווחה בישראל, ואנו מדברים עם שני הצדדים במהלך השבוע האחרון. נדמה לי שיש לנו עליית מדרגה. כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי, המרואיינת הבכירה ביותר.
דנה ספקטור-שריג: לך תקרא לשופטת סהרורית…
רן ספקטור-שריג: חנה בן עמי, מעבר לזה שהיא אישה רבת פעלים ומעשים, היא הקימה את בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, היא מטאור משפטי. בשנת 2013 כשהיא מחוץ לבתי המשפט, העזה למתוח ביקורת, וביקורת לא קלה ואנו רוצים לדבר איתה.
לילה טוב לשופטת בדימוס חנה בן עמי, כבוד שאת מדברת איתנו. אני אתחיל בציטוט שלך: "לעיתים התנהלותם של עובדות סוציאליות גובלות בפלילים. לצערי, עד מהרה נדהמתי לגלות שלפקידות סעד יש עניין בתוצאה אליה חותרים ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהם. הורים שילדיהם הוצאו מחזקתם, על מנת לקבל אותם בחזרה, אני נתקלתי במקרים של העלמת מסמכים, של העברת מידע מוטעה ועוד. תקצר היריעה מלתאר". את זה את אמרת.
כבוד השופטת חנה בן עמי: כן. אני מניחה שאתה מצטט מדברים שנאמרו על ידי במסגרת הרצאה אליה שהוזמנתי על ידי הורים וסברתי שיש מקום שאני אביע את עמדתי לאור הניסיון שהיה לי בבית המשפט לענייני משפחה והן כשישבתי בראש הרכב לערעורי משפחה בבית המשפט המחוזי בירושלים. הדברים האלה, אני רוצה שהם יתפרשו לא נכון. אני לא אומרת שמעשיהן של פקידות הסעד גובלים בפלילים.
אני התייחסתי לתיק ספציפית, ואני תיארתי אותו, לגביו אני בהחלט יכולה לומר שבאותו מקרה המעשים שלהן גבלו בפלילים. אני יכולה אפילו לציין בתיק אחר שנדון על ידי וגם שם המעשים גבלו בפלילים.
דנה ספקטור-שריג: מה בעצם קורה, כשאת אומרת פלילים בתיקים מסויימים כמובן, אני מסייגת?
כבוד השופטת חנה בן עמי: אני אביא בפנייך איזה שהיא דוגמא שיש בה למצות את הנושא מכל הכיוונים שבו. אני חייבת לומר שמלכתחילה כשמוניתי לתפקיד עצמו בבית משפט לענייני משפחה, סברתי ששופט זקוק לעזרה כשיש לו עומס של עבודה, ואם נותנים לו מן זרוע ארוכה שזה פקיד סעד, שהוא מומחה בתחום שלו, שהוא מקבל את משכורתו מקופת המדינה וממילא הוא אמור להיות נייטרלי, אז יש לי כוח שאני יכולה להשתמש בו. אני התחלתי לטפל, וכעבור איזה שהוא זמן הגיע לידיי בקשה חריגה. מדובר היה בשלושה ילדים בני ארבע וחצי עד שנתיים שהוצאו מאימם שהתגוררה בצפון.
לא היה מדובר באישה שהיתה נרקומנית או חולה או מסוכנת או מסכנת. היא היתה אישה שהתחתנה נישואים לא טובים בגיל צעיר. בעלה בסופו של דבר עזב אותה, היא עברה תאונת דרכים, ויש להניח שהיה לה קשה לגדל את הילדים, ואני גם מניחה שהיא פנתה לרשויות הרווחה וביקשה עזרה.
מה שנעשה, היא באה וביקשה עזרה, וביום בהיר אחד הובהר לה שעומדים לקחת לה את שלושת הילדים.
רן שריג-ספקטור: יותר ויותר סיפורים אנחנו שומעים על אנשים שפנו לרווחה, ביקשו לקבל סיוע כספי, ביטוח לאומי, סיוע בדיור ציבורי ונכנסו למערכת והמערכת בלעה אותם. יש פה משהו שאת אומרת שאני חייב לברר.
את אומרת "בתחילת דרכי כשופטת הנחתי שכאשר מכריזים על קטין בר אימוץ, הדבר נעשה לאחר כל הבדיקות. לצערי, עד מהרה נדהמתי לגלות כי לפקידות הסעד יש עניין לתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן". מהו העניין?
כבוד השופטת חנה בן עמי: יש איזשהו עיוות במערכת האימוץ. אותו גוף שמוציא ילדים הוא גם הגוף שמוסר את הילדים לאימוץ. הגוף שמוציא את הילדים מחזקת ההורה, הוא גם הגוף שמוסר את הילדים לאימוץ. יש תור גדול של הורים, שאני זוכרת שהתגאו בפני שבבית יש מחשב וכן הלאה, אז יש בתים מבוססים, ומצד שני באים מבתים שיש בהם עזובה ועוני וקושי, אז הם אומרים "כמה טוב, אנחנו ניקח את הילד הזה וניתן לו עתיד טוב יותר", אז מצד אחד זה מפתה להוציא את הילד, במיוחד כשעומדים בתור אנשים שהם ממתינים לילדים האלה ואולי נראים מצוחצחים. אני לא מדברת על אינטרס, אני מדברת על מעשים שנעשו בתיקים שלי כדי להעלים ממני את האמת.
הילדים האלה, שלושה ילדים קטנים, הוציאו אותם על ידי המשטרה והעבירו אותם למקום רחוק ממגורי ההורים ומבית האמא, והוציאו צו מבית המשפט שהאמא יכולה לראות את הילדים האלה פעם בחודש לשעה. הגברת הזו, הפצועה והמסכנה והחלשה, הגיעה עד למקום הזה כדי לראות את ילדיה, אז אמרו שהיא איחרה בחצי שעה, ומאחר שהיא איחרה אז היא כבר לא יכולה לראות את הילדים, ואז הם באו לבית המשפט וטענו שהאישה לא מתעניינת בילדים.
בסופו של יום, הם החזיקו את הילדים שם קרוב לשנתיים. הילדים כבר גדלו. היו סיפורים שהילדים היכו את הראש שלהם בקיר. הם הרביצו לילדים אחרים, המצב שלהם היה מאוד חמור, ואז אני מקבלת בקשה להכריז על הילדים האלה ברי אימוץ בלי שהאמא תהיה נוכחת, בלי שהפרוטוקול של הדיון יועבר לאמא. בלי האמא. בלי שהיא תדע על הדיון ועל מה שיתנהל בו והטענה היתה שהאמא אלימה, אז הן חוששות מפניה.
אני לא מדברת על זיוף מסמכים. אני מדברת על העלמת מסמכים. יושבות פקידות סעד ודנות בנושא, איך חוות דעתן אינה זהה, אז לא מביאים בפני בית המשפט את המחלוקות שקיימות. בית המשפט אומר "אני רוצה לראות פרוטוקולים שהתנהלו בדיון מסויים", והן אומרות: "לא, זה עניין חסוי אנחנו לא נוציא אותו ולא נראה אותו".
פקידות הסעד העלימו פרוטוקולים של פקידות הסעד ביניהן. איך כל הדבר הזה התגלה לי? הוגשו תצהירים של עובדות סוציאליות שעבדו בבית הילד איפה שהיו הילדים שמה, והן כתבו לי:
"אנחנו חשבנו שאפשר להחזיר את הילדים לטיפול בקהילה מיד אחרי שהוציאו אותם מהבית, ונערכנו לזה והכנו תוכניות, ואז פקידת הסעד אמרה לנו שאם נחזיר את הילדים, פרויקט האימוץ בצפון יכשל, דהיינו, לא יהיו להם מספיק ילדים למסור אותם לאימוץ".
ביקשתי לשמוע את העובדות הסוציאליות האלה, ואז קם עורך הדין ואמר זו עדות עוינת, צריך לבטל אותה, כל מיני טענות חסרות שחר. בסופו של דבר, הגעתי למסקנה שיש מקום להחזיר לאמא את הילדים. פגשתי את האמא וכשראיתי שזה המצב, אמרתי לפקידות הסעד, אתן חוששות מהאמא? הדיון יתקיים בטלויזיה במעגל סגור. האישה תשב באולם, ואתן תשבנה בקומה אחרת, בלי שהיא תראה אותכן. היא הגיעה לאולם שלי, אני לא אשכח את זה. אולם רחב ידיים, הגיעה אישה קטנה, צנומה, שברירית, התיישבה בפינה לא הרימה את הראש, ואז אמרתי: ממנה אתן חוששות? וכעבור זמן קצר מאוד הן חזרו בהן, הן נכנסו לאולם, העידו באופן ברור ופתאום הן לא פחדו מהאישה.
הן חשבו שאני אקבל את הבקשה שלהן, כמו שבדרך כלל מקבלים, וכשכותבים לי אלימות, אז אני אראה אלימות מול העיניים, ואני אקבל את הבקשה, ואז כל הבעיה תיפתר. אך באיזה שהוא מקום ברגע שאני קצת הכנסתי מקלות בגלגלים, כשניסיתי לברר את הדברים לגופם, אז הסתבר שהסיפור הוא עורבא פרח.
רן ספקטור-שריג: כבוד השופטת האם את אמא?
כבוד השופטת חנה בן עמי: אני אמא לארבעה ילדים.
רן ספקטור-שריג: את חושבת שישנה סיבה כלשהי בעולם שמצדיקה הפרדה של ילד מההורים שלו?
כבוד השופטת חנה בן עמי: אני חושבת שאם אדם מתנהג באלימות כלפי ילדו, אלימות מינית או אחרת, ואין מנוס, יש לגונן על הילד. צריך לגונן על הילד.
רן ספטקור-שריג: ואם האמא נרקומנית או חולה?
כבוד השופטת חנה בן עמי: כל דבר בימינו אנשי מקצוע יודעים, הוא עניין של כמות. יש נשים חולות נפש שהן ברגרסיה ויכולות לטפל בילדיהן. יש אנשים שגורלם המר עליהם, והם הגיעו לדרגות של קושי שהם לא יכולים לגדל את הילדים ולכן יש הזנחה. כל מקרה צריך להיות מטופל לגופו. כשיש הזנחה של ילד עקב מצב כלכלי רעוע, אפשר לטפל בקהילה, לטפל בבית, לשלוח מישהי שתהיה בבית 5-6 שעות ביום, וזה עשרת מונים יותר זול מאשר לקחת ילד ולזרוק אותו לאיזשהו מוסד והאישה לומדת תוך כדי כך איך לטפל בילד ואיך לגדל אותו והילד מאושר והאמא מאושרת.אותו סכום שמוציאים על מוסד, שמוציאים מספר ילדים מהבית, אותו סכום או רבע ממנו, אני לא רוצה להיכנס למספרים, היו משקיעים בבית הזה, אז הבית היה פורח, ההורים היו פורחים והילדים היו פורחים, ומה שעושים, מאוד קל להוציא ילד ואחר כך הצרה הגדולה יותר היא שמנתקים את הילד, גם ילד שאמא שלו חולת נפש ואין לו סבים, דודים וכן הלאה, גם אז לא צריך לנתק אותו מאמא שלו, היא יכולה לבוא ולשחק איתו תחת עין פקוחה, אבל להישאר אמא. מפני שילד שנלקח מההורה שלו – אז מה הוא חושב? או שההורה שלו לא רוצה אותו והוא זנח אותו או שהוא אשם, שהוא לא ילד טוב ולכן זה עונש שמגיע לו.
יש מקרים שאין מנוס מלהוציא אבל אפשר תמיד לא לנתק. יש מקרים שאין מנוס, אז הורה יראה את הילד במרכז קשר. יש מחקרים שמראים שיש חריגה שלמעלה מ- 1200%! יחסית לרמה פה בארץ. זה בדרך כלל על רקע סכסוכי גירושין.
רן ספקטור-שריג: האם את לא רואה קשר בין הפרטת הרווחה בישראל לבין הטעויות ההולכות וגדלות והעדויות המצטברות על מקרים שבהם ילדים מוצאים מהבית מהסיבה הזו?
כבוד השופטת חנה בן עמי: עשרת מונים גבוה.

רן ספקטור-שריג: האם אי אפשר היה להשקיע את הכסף הזה על המשפחה, להשאיר את הילד בבית?
כבוד השופטת חנה בן עמי: בדיוק על זה אני מדברת. אם היו מקצים סומכת למשפחה קשת יום, ראשית היה בידה, אפילו עובדת סוציאלית היה בידה ללמד אותם איך מכלכלים משק בית, איך מגדלים ילדים, כל מה שאדם צריך, כדי שהוא בעצמו ידע לטפל בעניינים וכדי שהטיפול בילד יהיה טוב, בלי שיוציאו אותו למקום. בסופו של יום, טובת הילד משמעה שאתה עושה משהו שיהיה לו יותר טוב מאשר היה לו קודם לכן. הרי טוב מוחלט אין, וגם רע מוחלט אני מעריכה שיש מעט מאוד. אז טובתו של ילד היא צריך שאתה מוציא ילד לראות מה קורה לו באותו מוסד שמוציאים אותו אליו, ויש הרבה מקומות שהם מקומות ואני ביקרתי במקומות כאלה, שילדים יושבים על יד החלון מחכים לרגע, אני מדברת על ילדים יותר מבוגרים, בגיל העשרה וכן הלאה, מחכים לרגע שהם יוכלו לברוח או כל דבר אחר. יש התאבדויות ויש סיפורים אחרים. ילד צריך הורים, אז גם כשההורים לא מתפקדים באופן מלא, צריך למצוא את הדרך לאפשר להורה להיות בקשר עם הילד. כמובן להגן על הילד שההורה לא יפגע בו אבל לא לנתק את הקשר. יש הורים מאוד חמים שהם בקריזה או מחלה הם לא יודעים לתת יחס, אבל כשהמצב שלהם קצת יותר רגוע, אז הם יכולים. אני לא מדברת על לטפל בהורה, אבל בהחלט אפשר לטפל בהורה בכל מה שקשור בטיפול בילד, כדי שלילד יהיה יותר טוב.


פשעי שירותי הרווחה מועצה אזורית מטה יהודה - פברואר 2015 - צינור לילה עם גיא לרר - עולה חדשה בחודש החמישי להריונה עלתה לארץ לפני שלשה חודשים עם שני ילדיה.
משרד הרווחה הוציא צו מניעה ליציאתה מהארץ, חטף שני ילדיה והביא למעצרה בתואנה שאינה כשירה לגדל ילדיה.





פברואר 2015 - רדיו ללא הפסקה - 103 FM - דנה ספקטור ורן שריג - הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ילדים מבית הוריהם - "תינוק בן שבועיים נלקח מאמו!"
עפרה ענקרי, פעילה חברתית למען זכויות הילדים ואם לשלושה ילדים בעצמה, מספרת על המקרים שבהם נתקלה - "אני מקבלת טלפונים מכל הארץ עם פניות של אימהות שלקחו להם את התינוק".
עפרה ענקרי, פעילה חברתית למען זכויות הילדים ואם לשלושה ילדים בעצמה, מספרת על המקרים שבהם נתקלה - "אני מקבלת טלפונים מכל הארץ עם פניות של אימהות שלקחו להם את התינוק".
דנה ספקטור-שריג: אצלנו זה התחיל כשפגשנו אישה צעירה שלקחו לה את הילדים. בחורה מקסימה. אין שום כוח בעולם שהיה גורם לנו להאמין שהאישה הזו אמא לא טובה לילדיה, שום סיבה. ובכל זאת לקחו לה את הילדים.
רן ספקטור-שריג: סתם תהיה בסיסית. מי שם בן אדם אחד כשופט לקחת ילד ממישהו אחר? מי קובע את זה ואיך? לאורך השנה ויותר שאנו עושים את התוכנית, יש לנו חשש שגם לנו אפשר לקחת את הילדים.
דנה ספקטור-שריג: יש כאן משהו מבהיל, שמישהו יכול להסתכל עלי מהצד ויכול להחליט שכל ההתנהגות שלי "המשוגעת", אפשר לקחת לי את הילדים, וזהו. יקחו. זה מפחיד.
אתה יכול לתכנן את התכנונים הכי מושלמים לילד, וזה אף פעם לא קורה, יכול לבוא מישהו מבחוץ ולהגיד 'אתה לא הורה מספיק טוב'.
במהלך השנה האחרונה קיבלנו סדרה של עדויות על קלות בהוצאת ילדים מבתיהם. למה הרווחה לא מודה, כמו כל מערכת, שיש טעויות?
עופרה ענקרי: כל העניין התחיל לפני כשלוש שנים, כשהתוודעתי לסיפורה של אם חד הורית שבנה נלקח ממנה לפני שלוש שנים כשהוא היה בן שנתיים. היא יצאה בפרסום ענק בפייסבוק, אני התוודעתי לסיפור הזה ומאז בעצם הפכתי להיות פעילה חברתית למען זכויות ילדים והורים מול הרווחה.
לקחו לאמא ילד מהמיטה בכל מיני טענות שהיא לא כשירה, וכל מיני טענות, כשבסופו של דבר הילד שלה חזר לפני חודש.
הטענות של הרווחה היו שהיא אמא לא מספיק טובה, שהיא לא עובדת, העלילו עליה שהיא מסוממת. זה קורה דרך הלשנות של שכנים, שמשהו לא נראה להם בהתנהגות, או אמא שפונה למשרד הרווחה ומבקשת עזרה ואז היא הופכת להיות קורבן על לא עוול בכפה. האם פונה לרווחה מתוך כוונה לקבל סיוע, ולא מעלה על דעתה שהרווחה תפגע בה. בפועל זה מה שקורה.
במהלך שנת 2014 הצלתי שני ילדים מכפר סבא, כשבסופו של דבר הצגנו בפני השופטת מסמכים שהועלמו מפניה על ידי הרווחה, הגשנו את זה לפני הוצאתם מהבית, והשופטת פסקה שהילדה נשארת בבית. זה אומר שכל המהלך היה שגוי מלכתחילה, כשהרצון של הרווחה היה להוציא את הילדה לפנימיה טיפולית, כשמדובר בילדה מחוננת. אמנם יש לילדה קשיים כי היא גדלה ללא אבא, האמא חד הורית.
זה סחר בבני אדם, כיוון שהפנימיות מופרטות. המדינה משלמת כ- 17,000 ש"ח לחודש על כל ילד שיוצא למרכז חירום, מדובר בהון עתק, כשבסכום זה אפשר לטפל בילד בתוך הקהילה. מדובר בילדים רכים, בתינוקות.
במקרה השני היה של תינוק בן שבועיים שנעקר ונלקח מאמא שלו בבית יולדות מצפון הארץ. הטענה היתה שלאמא היתה בעיה בריאותית בעברה. עיכבו את האמא ואת התינוק שבועיים בבית החולים כשהתינוק לא עבר ברית מילאה אפילו, ולאחר שבועיים הרווחה העלימה את התינוק.
העברתי את זה מיד לטיפול עורכת דין. תוך שבועיים עורכת הדין החזירה את התינוק לאמו, לשד אמו, מה שנקרא. תינוק יונק. סוף טוב.


פברואר 2015 - דנה ספקטור ורן שריג 103 FM מראיינים את עובדת סוציאלית חנה סלוצקי.בענייני הוצאת ילדים מהבית.
"אתם השתגעתם?! אני מזועזעת רק מהמחשבות שלכם!" העובדת הסוציאלית מתפרצת על דנה ורן
בהמשך לדיון הסוער על הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ילדים מבית הוריהם, דנה ורן משוחחים עם העובדת הסוציאלית חנה סלוצקי שמסבירה מדוע יש מקרים שבהם חייבים להוציא ילדים מחזקת הוריהם: "תבדקו כמה תינוקות מתים מהזנחה"
סלוצקי מספרת על הילדים הראשונים שתלשה מביתם ומשפחתם ומזדעזעת מהשאלות של ספקטור ושריג.



פברואר 2015 - בית המשפט לנוער בירושלים אישר לקטינה בת 12 וחצי לתבוע תביעת נזיקין את יונתן רייפן, פסיכולוג קליני של מרכז חירום נווה מיכאל. התביעה על סך 100,000 ש"ח.

בכתב התביעה נכתב כי הקטינה שהוצאה ממשמורת אימה, הועברה למרכז חירום נווה מיכאל, ושם היא מטופלת על ידי הפסיכולוג יונתן רייפן.

עוד נכתב, כי בחודש יוני 2014, בעת שהתקיים ביקור בין הקטינה עם אחיותיה ואימה, הפסיכולוג רייפן, שפיקח על הפגישה, כעס על הקטינה ומול הנוכחים בחדר, עיקם לקטינה את ידה באכזריות רבה במשך דקות ארוכות, למרות שאימה של הקטינה דרשה ממנו לחדול מאלימותו לא הרפה הפסיכולוג את אחיזתו בקטינה.התובעת סבלה מכאבים בידה ולא נלקחה לטיפול.

התביעה מפרטת, כי חודשיים לאחר מכן בעת שהקטינה צפתה בטלוויזיה ביחד עם אחיותיה, הפסיכולוג רייפן אחז בה מאחורי גבה, כשידו האחת כרוכה מסביב לגופה וידו השנייה סותמת את פיה ואפה של הקטינה עד כדי מחנק. בעת שאחז בקטינה, התחכך רייפן עם חזהו בקטינה כשחולצתו אינה מכופתרת, וכתוצאה מכך נגרמה לקטינה בחילה, תחושת גועל וטראומה. אחותה הגדולה של הקטינה צילמה את האירוע עם מכשיר טלפון סלולרי, ובתגובה לקח רייפן בכוח את מכשיר הסלולר שלה והוציא ממנו את כרטיס הסים, על מנת שלא תיוותר עדות לאירוע וסירב להחזירו.

אימה של הקטינה הגישה תלונה למשטרה בגין האירועים שתוארו לעיל.

הקטינה מאובחנת כחולה בתסמונת נונאן (Noonan Syndrom), אשר הממצאים האופייניים שלה כוללים תווי פנים ייחודיים, קומה נמוכה, עיוותים של בית החזה ומחלות לב מולדות רב מערכתיות, ובהן בעיות לבביות, ובעיות במערכת השלד, אשר מחייבות מעקב על ידי צוות רפואי רב מקצועי לפי הבעיות. הקטינה עברה צינתור בגיל 5, וחל עליה איסור להתרגש יתר ­על המידה.

טרם הוגש כתב הגנה. לא התקבלה תגובת הפסיכולוג.

בקשה לאישור בית המשפט להגשת כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע
בקשה לאישור בית המשפט להגשת כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע


כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע
כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע








פברואר 2015 - פרופ. אשר בן אריה מנכ"ל מכון חרוב ומרצה בבית ספר לעבודה סוציאלית האוניברסיטה העברית מציג: רשויות הרווחה הביוב החברתי של המדינה.
מדובר בהתנהלות מזוהמת של רשויות הרווחה במדינת ישראל התולשות ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות ומפקירות אותם במוסדות, אומנה ואימוצים להזנחה אונס והתעללות.
התנהלותם של רשויות הרווחה מזכירה מי שופכין המזהמים כל הנקרה בדרכם.
פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חוה לוי האחראית מערכתית על הוצאת ילדים מהבית ע"פ חוק הנוער אינה יודעת כמה כמה ילדים יש במסגרות חוץ ביתיות ומה מצבם.
צפרא דוויק יו"ר איגוד העו"ס זורקת מספרים של אלפי ילדים המוצאים מבתיהם "בין 5,900 ל- 7,000 " היא משיבה למראיין כלאחר יד.
דוד גולן דובר איגוד העו"ס מוציא אצבע משולשת, ויוסי סילמן מרעיל בפיו נגד אמהות ומשתמש במעמדו להכפיש תוך הפצת מידע חסוי ברשת.
שופט אהרון אמינוף מנסה להגן על מאמץ שהפך ילדה מאומצת לשפחת מין במשך 12 שנה מאז היתה בת 6 שהופקרה לאימוץ ע"י משרד הרווחה .
פנימיית ארזים של משרד הרווחה הזנחה פושעת של ילדים בחוסים בפנימיה.


פברואר 2015 - רשת ב עם אילה חסון - חוה לוי - פקידת סעד ארצית לחוק הנוער לא יודעת כמה ילדים הוציאה בכפייה מבתיהם.
לא יאמן, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי אומרת שהיא אוספת נתונים לבדוק כמה ילדים היא ועמיתותיה תלשו מביתם ומשפחתם וכפו אותם במוסדות, אומנה אימוץ ועוד...
מדובר במדיניות אלימה לסחר בילדים והרס משפחות תוך העלמת עין מכוונת של פקידים מושחתים במשרד הרווחה.
כיצד מנהל משרד הרווחה נושא כה מהותי של הוצאת ילדים מהבית אם הפקידים הבכירים אינם יודעים כמה ילדים כלואים בצו בית משפט במסגרות חוץ ביתיות?



יצוין כי גם בפברואר 2008 חשפה מרב בטיטו בתחקירה "יתומי הרווחה" כי משרד הרווחה אינו מנהל רישומים אודות ילדים שפקידות הסעד תלשו מבתיהם מה שמצביע על זלזול בחיי אדם מצד פקידי הרווחה עד כדי רצח עם.
משרד הרווחה אינו מנהל רישום על כמויות הילדים שתלש מביתם - מרב בטיטו - יתומי הרווחה - פברואר 2008
משרד הרווחה אינו מנהל רישום על כמויות הילדים שתלש מביתם - מרב בטיטו - יתומי הרווחה - פברואר 2008






פברואר 2015 - רשת ב עם אילה חסון. פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי: רשויות הרווחה תולשות ילדים מביתם ומשפחתם ומפקירות אותם במוסדות, משפחות אומנה ואימוץ ללא פיקוח ומעקב. מדובר במערכת פרוצה הסוחרת בילדים ומשפחות.
חוה לוי מטילה האחריות על ההורים במידה והתפתחות הילד אינה נורמלית כהגדרתה וטוענת כי הם "חסרי מסוגלות הורית" ויש "לטפל" בהם או להוציא הילד מהבית.
חוה לוי מודה כי למשרד הרווחה אין נתונים כמה ילדים הוצאו מביתם מה שמעיד כי רשויות הרווחה מפקירות הילדים במסגרות חוץ ביתיות.
חוה לוי מכחישה כי רשויות הרווחה מוציאות ילדים בעיקר ממשפחות עניות למרות שמחקרים מראים כי רשויות הרווחה תולשות מבתיהם בעיקר ילדים ממשפחות עניות או מוצא מזרחי מה שע"פ אמנת האו"ם נחשב רצח עם.
התנהגותה של חוה לוי מצביעה על מדיניות סחר בילדים משיקולי תאוות בצע, הוצאת מביתם בכפייה בדלתיים סגורות ללא ראיות תוך שימוש במונחים עמומים "מסוגלות הורית", והפקרתם במוסדות אומנה ואימוץ לאונס והתעללות.


פברואר 2015 - צוות "עושים שכונה לפקידות הסעד" הגיע הערב לרחוב ברזיל ברמת אביב לחברת כת חוטפות הילדים "נועה אילני".
נועה אילני וחברותיה חטפו ילד כשהיה בן 5 מאמא שלו ל' מבת ים.
נועה אילני וחברותיה מתעלמות מתחנוניה של ל' להחזיר את בנה אליה והן במשך שש השנים האחרונות מלעיטות את הילד בסמים פסיכיאטריים!
6 שנים של סמים פסיכיאטריים!! !!! לילד מגיל 5!!!
הילד ניסה כבר להתאבד לא פעם... ילד בן 11 נכנס לים סוער ומנסה "לברוח" כלשונו.
עד מתי נועה אילני? כמה כסף זה מספיק בשביל לחוס על חייו של ילד תמים שכל חטאו היה שפגש בחוטפות סוציאליות?



.


פברואר 2015 - רדיו ללא הפסקה - 103 FM - דנה ספקטור רן שריג.
מוטי לייבל עיתונאי ופעיל חברתי, החליט להקים את קבוצת 'הורים שכולים לילדים חיים' כנגד מדיניות הוצאת הילדים מידי הוריהם: "הראו לי הוכחות שפקידות הסעד משקרות.
מוטי לייבל חושף שיטות בזויות של עובדות סוציאליות לסחר בילדי הורים גרושים במוסדות. העובדות הסוציאליות מעמיקות הקרע בין ההורים ומנתקות אחד ההורים, בשלב השני מנתקות הילדים מההורה השני.




פברואר 2015 – דנה ספקטור ורן שריג בתוכנית 103 FM – שיחה עם כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי על אימוץ ילדים.
הקלות שבהוצאת ילדים מבית הוריהם
רן ספקטור-שריג: אנחנו שוב בסדרת הראיונות והכתבות שאנו עושים בנוגע לקלות הבלתי נסבלת מבית הוריהם על ידי שירותי הרווחה בישראל, ואנו מדברים עם שני הצדדים במהלך השבוע האחרון. נדמה לי שיש לנו עליית מדרגה. כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי, המרואיינת הבכירה ביותר.
דנה ספקטור-שריג: לך תקרא לשופטת סהרורית…
רן ספקטור-שריג: חנה בן עמי, מעבר לזה שהיא אישה רבת פעלים ומעשים, היא הקימה את בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, היא מטאור משפטי. בשנת 2013 כשהיא מחוץ לבתי המשפט, העזה למתוח ביקורת, וביקורת לא קלה ואנו רוצים לדבר איתה.
לילה טוב לשופטת בדימוס חנה בן עמי, כבוד שאת מדברת איתנו. אני אתחיל בציטוט שלך: "לעיתים התנהלותם של עובדות סוציאליות גובלות בפלילים. לצערי, עד מהרה נדהמתי לגלות שלפקידות סעד יש עניין בתוצאה אליה חותרים ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהם. הורים שילדיהם הוצאו מחזקתם, על מנת לקבל אותם בחזרה, אני נתקלתי במקרים של העלמת מסמכים, של העברת מידע מוטעה ועוד. תקצר היריעה מלתאר". את זה את אמרת.
כבוד השופטת חנה בן עמי: כן. אני מניחה שאתה מצטט מדברים שנאמרו על ידי במסגרת הרצאה אליה שהוזמנתי על ידי הורים וסברתי שיש מקום שאני אביע את עמדתי לאור הניסיון שהיה לי בבית המשפט לענייני משפחה והן כשישבתי בראש הרכב לערעורי משפחה בבית המשפט המחוזי בירושלים. הדברים האלה, אני רוצה שהם יתפרשו לא נכון. אני לא אומרת שמעשיהן של פקידות הסעד גובלים בפלילים.
אני התייחסתי לתיק ספציפית, ואני תיארתי אותו, לגביו אני בהחלט יכולה לומר שבאותו מקרה המעשים שלהן גבלו בפלילים. אני יכולה אפילו לציין בתיק אחר שנדון על ידי וגם שם המעשים גבלו בפלילים.
דנה ספקטור-שריג: מה בעצם קורה, כשאת אומרת פלילים בתיקים מסויימים כמובן, אני מסייגת?
כבוד השופטת חנה בן עמי: אני אביא בפנייך איזה שהיא דוגמא שיש בה למצות את הנושא מכל הכיוונים שבו. אני חייבת לומר שמלכתחילה כשמוניתי לתפקיד עצמו בבית משפט לענייני משפחה, סברתי ששופט זקוק לעזרה כשיש לו עומס של עבודה, ואם נותנים לו מן זרוע ארוכה שזה פקיד סעד, שהוא מומחה בתחום שלו, שהוא מקבל את משכורתו מקופת המדינה וממילא הוא אמור להיות נייטרלי, אז יש לי כוח שאני יכולה להשתמש בו. אני התחלתי לטפל, וכעבור איזה שהוא זמן הגיע לידיי בקשה חריגה. מדובר היה בשלושה ילדים בני ארבע וחצי עד שנתיים שהוצאו מאימם שהתגוררה בצפון.
לא היה מדובר באישה שהיתה נרקומנית או חולה או מסוכנת או מסכנת. היא היתה אישה שהתחתנה נישואים לא טובים בגיל צעיר. בעלה בסופו של דבר עזב אותה, היא עברה תאונת דרכים, ויש להניח שהיה לה קשה לגדל את הילדים, ואני גם מניחה שהיא פנתה לרשויות הרווחה וביקשה עזרה.
מה שנעשה, היא באה וביקשה עזרה, וביום בהיר אחד הובהר לה שעומדים לקחת לה את שלושת הילדים.
רן שריג-ספקטור: יותר ויותר סיפורים אנחנו שומעים על אנשים שפנו לרווחה, ביקשו לקבל סיוע כספי, ביטוח לאומי, סיוע בדיור ציבורי ונכנסו למערכת והמערכת בלעה אותם. יש פה משהו שאת אומרת שאני חייב לברר.
את אומרת "בתחילת דרכי כשופטת הנחתי שכאשר מכריזים על קטין בר אימוץ, הדבר נעשה לאחר כל הבדיקות. לצערי, עד מהרה נדהמתי לגלות כי לפקידות הסעד יש עניין לתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן". מהו העניין?
כבוד השופטת חנה בן עמי: יש איזשהו עיוות במערכת האימוץ. אותו גוף שמוציא ילדים הוא גם הגוף שמוסר את הילדים לאימוץ. הגוף שמוציא את הילדים מחזקת ההורה, הוא גם הגוף שמוסר את הילדים לאימוץ. יש תור גדול של הורים, שאני זוכרת שהתגאו בפני שבבית יש מחשב וכן הלאה, אז יש בתים מבוססים, ומצד שני באים מבתים שיש בהם עזובה ועוני וקושי, אז הם אומרים "כמה טוב, אנחנו ניקח את הילד הזה וניתן לו עתיד טוב יותר", אז מצד אחד זה מפתה להוציא את הילד, במיוחד כשעומדים בתור אנשים שהם ממתינים לילדים האלה ואולי נראים מצוחצחים. אני לא מדברת על אינטרס, אני מדברת על מעשים שנעשו בתיקים שלי כדי להעלים ממני את האמת.
הילדים האלה, שלושה ילדים קטנים, הוציאו אותם על ידי המשטרה והעבירו אותם למקום רחוק ממגורי ההורים ומבית האמא, והוציאו צו מבית המשפט שהאמא יכולה לראות את הילדים האלה פעם בחודש לשעה. הגברת הזו, הפצועה והמסכנה והחלשה, הגיעה עד למקום הזה כדי לראות את ילדיה, אז אמרו שהיא איחרה בחצי שעה, ומאחר שהיא איחרה אז היא כבר לא יכולה לראות את הילדים, ואז הם באו לבית המשפט וטענו שהאישה לא מתעניינת בילדים.
בסופו של יום, הם החזיקו את הילדים שם קרוב לשנתיים. הילדים כבר גדלו. היו סיפורים שהילדים היכו את הראש שלהם בקיר. הם הרביצו לילדים אחרים, המצב שלהם היה מאוד חמור, ואז אני מקבלת בקשה להכריז על הילדים האלה ברי אימוץ בלי שהאמא תהיה נוכחת, בלי שהפרוטוקול של הדיון יועבר לאמא. בלי האמא. בלי שהיא תדע על הדיון ועל מה שיתנהל בו והטענה היתה שהאמא אלימה, אז הן חוששות מפניה.
אני לא מדברת על זיוף מסמכים. אני מדברת על העלמת מסמכים. יושבות פקידות סעד ודנות בנושא, איך חוות דעתן אינה זהה, אז לא מביאים בפני בית המשפט את המחלוקות שקיימות. בית המשפט אומר "אני רוצה לראות פרוטוקולים שהתנהלו בדיון מסויים", והן אומרות: "לא, זה עניין חסוי אנחנו לא נוציא אותו ולא נראה אותו".
פקידות הסעד העלימו פרוטוקולים של פקידות הסעד ביניהן. איך כל הדבר הזה התגלה לי? הוגשו תצהירים של עובדות סוציאליות שעבדו בבית הילד איפה שהיו הילדים שמה, והן כתבו לי:
"אנחנו חשבנו שאפשר להחזיר את הילדים לטיפול בקהילה מיד אחרי שהוציאו אותם מהבית, ונערכנו לזה והכנו תוכניות, ואז פקידת הסעד אמרה לנו שאם נחזיר את הילדים, פרויקט האימוץ בצפון יכשל, דהיינו, לא יהיו להם מספיק ילדים למסור אותם לאימוץ".
ביקשתי לשמוע את העובדות הסוציאליות האלה, ואז קם עורך הדין ואמר זו עדות עוינת, צריך לבטל אותה, כל מיני טענות חסרות שחר. בסופו של דבר, הגעתי למסקנה שיש מקום להחזיר לאמא את הילדים. פגשתי את האמא וכשראיתי שזה המצב, אמרתי לפקידות הסעד, אתן חוששות מהאמא? הדיון יתקיים בטלויזיה במעגל סגור. האישה תשב באולם, ואתן תשבנה בקומה אחרת, בלי שהיא תראה אותכן. היא הגיעה לאולם שלי, אני לא אשכח את זה. אולם רחב ידיים, הגיעה אישה קטנה, צנומה, שברירית, התיישבה בפינה לא הרימה את הראש, ואז אמרתי: ממנה אתן חוששות? וכעבור זמן קצר מאוד הן חזרו בהן, הן נכנסו לאולם, העידו באופן ברור ופתאום הן לא פחדו מהאישה.
הן חשבו שאני אקבל את הבקשה שלהן, כמו שבדרך כלל מקבלים, וכשכותבים לי אלימות, אז אני אראה אלימות מול העיניים, ואני אקבל את הבקשה, ואז כל הבעיה תיפתר. אך באיזה שהוא מקום ברגע שאני קצת הכנסתי מקלות בגלגלים, כשניסיתי לברר את הדברים לגופם, אז הסתבר שהסיפור הוא עורבא פרח.
רן ספקטור-שריג: כבוד השופטת האם את אמא?
כבוד השופטת חנה בן עמי: אני אמא לארבעה ילדים.
רן ספקטור-שריג: את חושבת שישנה סיבה כלשהי בעולם שמצדיקה הפרדה של ילד מההורים שלו?
כבוד השופטת חנה בן עמי: אני חושבת שאם אדם מתנהג באלימות כלפי ילדו, אלימות מינית או אחרת, ואין מנוס, יש לגונן על הילד. צריך לגונן על הילד.
רן ספטקור-שריג: ואם האמא נרקומנית או חולה?
כבוד השופטת חנה בן עמי: כל דבר בימינו אנשי מקצוע יודעים, הוא עניין של כמות. יש נשים חולות נפש שהן ברגרסיה ויכולות לטפל בילדיהן. יש אנשים שגורלם המר עליהם, והם הגיעו לדרגות של קושי שהם לא יכולים לגדל את הילדים ולכן יש הזנחה. כל מקרה צריך להיות מטופל לגופו. כשיש הזנחה של ילד עקב מצב כלכלי רעוע, אפשר לטפל בקהילה, לטפל בבית, לשלוח מישהי שתהיה בבית 5-6 שעות ביום, וזה עשרת מונים יותר זול מאשר לקחת ילד ולזרוק אותו לאיזשהו מוסד והאישה לומדת תוך כדי כך איך לטפל בילד ואיך לגדל אותו והילד מאושר והאמא מאושרת.אותו סכום שמוציאים על מוסד, שמוציאים מספר ילדים מהבית, אותו סכום או רבע ממנו, אני לא רוצה להיכנס למספרים, היו משקיעים בבית הזה, אז הבית היה פורח, ההורים היו פורחים והילדים היו פורחים, ומה שעושים, מאוד קל להוציא ילד ואחר כך הצרה הגדולה יותר היא שמנתקים את הילד, גם ילד שאמא שלו חולת נפש ואין לו סבים, דודים וכן הלאה, גם אז לא צריך לנתק אותו מאמא שלו, היא יכולה לבוא ולשחק איתו תחת עין פקוחה, אבל להישאר אמא. מפני שילד שנלקח מההורה שלו – אז מה הוא חושב? או שההורה שלו לא רוצה אותו והוא זנח אותו או שהוא אשם, שהוא לא ילד טוב ולכן זה עונש שמגיע לו.
יש מקרים שאין מנוס מלהוציא אבל אפשר תמיד לא לנתק. יש מקרים שאין מנוס, אז הורה יראה את הילד במרכז קשר. יש מחקרים שמראים שיש חריגה שלמעלה מ- 1200%! יחסית לרמה פה בארץ. זה בדרך כלל על רקע סכסוכי גירושין.
רן ספקטור-שריג: האם את לא רואה קשר בין הפרטת הרווחה בישראל לבין הטעויות ההולכות וגדלות והעדויות המצטברות על מקרים שבהם ילדים מוצאים מהבית מהסיבה הזו?
כבוד השופטת חנה בן עמי: עשרת מונים גבוה.

רן ספקטור-שריג: האם אי אפשר היה להשקיע את הכסף הזה על המשפחה, להשאיר את הילד בבית?
כבוד השופטת חנה בן עמי: בדיוק על זה אני מדברת. אם היו מקצים סומכת למשפחה קשת יום, ראשית היה בידה, אפילו עובדת סוציאלית היה בידה ללמד אותם איך מכלכלים משק בית, איך מגדלים ילדים, כל מה שאדם צריך, כדי שהוא בעצמו ידע לטפל בעניינים וכדי שהטיפול בילד יהיה טוב, בלי שיוציאו אותו למקום. בסופו של יום, טובת הילד משמעה שאתה עושה משהו שיהיה לו יותר טוב מאשר היה לו קודם לכן. הרי טוב מוחלט אין, וגם רע מוחלט אני מעריכה שיש מעט מאוד. אז טובתו של ילד היא צריך שאתה מוציא ילד לראות מה קורה לו באותו מוסד שמוציאים אותו אליו, ויש הרבה מקומות שהם מקומות ואני ביקרתי במקומות כאלה, שילדים יושבים על יד החלון מחכים לרגע, אני מדברת על ילדים יותר מבוגרים, בגיל העשרה וכן הלאה, מחכים לרגע שהם יוכלו לברוח או כל דבר אחר. יש התאבדויות ויש סיפורים אחרים. ילד צריך הורים, אז גם כשההורים לא מתפקדים באופן מלא, צריך למצוא את הדרך לאפשר להורה להיות בקשר עם הילד. כמובן להגן על הילד שההורה לא יפגע בו אבל לא לנתק את הקשר. יש הורים מאוד חמים שהם בקריזה או מחלה הם לא יודעים לתת יחס, אבל כשהמצב שלהם קצת יותר רגוע, אז הם יכולים. אני לא מדברת על לטפל בהורה, אבל בהחלט אפשר לטפל בהורה בכל מה שקשור בטיפול בילד, כדי שלילד יהיה יותר טוב.


פשעי שירותי הרווחה מועצה אזורית מטה יהודה - פברואר 2015 - צינור לילה עם גיא לרר - עולה חדשה בחודש החמישי להריונה עלתה לארץ לפני שלשה חודשים עם שני ילדיה.
משרד הרווחה הוציא צו מניעה ליציאתה מהארץ, חטף שני ילדיה והביא למעצרה בתואנה שאינה כשירה לגדל ילדיה.





פברואר 2015 - רדיו ללא הפסקה - 103 FM - דנה ספקטור ורן שריג - הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ילדים מבית הוריהם - "תינוק בן שבועיים נלקח מאמו!"
עפרה ענקרי, פעילה חברתית למען זכויות הילדים ואם לשלושה ילדים בעצמה, מספרת על המקרים שבהם נתקלה - "אני מקבלת טלפונים מכל הארץ עם פניות של אימהות שלקחו להם את התינוק".
עפרה ענקרי, פעילה חברתית למען זכויות הילדים ואם לשלושה ילדים בעצמה, מספרת על המקרים שבהם נתקלה - "אני מקבלת טלפונים מכל הארץ עם פניות של אימהות שלקחו להם את התינוק".
דנה ספקטור-שריג: אצלנו זה התחיל כשפגשנו אישה צעירה שלקחו לה את הילדים. בחורה מקסימה. אין שום כוח בעולם שהיה גורם לנו להאמין שהאישה הזו אמא לא טובה לילדיה, שום סיבה. ובכל זאת לקחו לה את הילדים.
רן ספקטור-שריג: סתם תהיה בסיסית. מי שם בן אדם אחד כשופט לקחת ילד ממישהו אחר? מי קובע את זה ואיך? לאורך השנה ויותר שאנו עושים את התוכנית, יש לנו חשש שגם לנו אפשר לקחת את הילדים.
דנה ספקטור-שריג: יש כאן משהו מבהיל, שמישהו יכול להסתכל עלי מהצד ויכול להחליט שכל ההתנהגות שלי "המשוגעת", אפשר לקחת לי את הילדים, וזהו. יקחו. זה מפחיד.
אתה יכול לתכנן את התכנונים הכי מושלמים לילד, וזה אף פעם לא קורה, יכול לבוא מישהו מבחוץ ולהגיד 'אתה לא הורה מספיק טוב'.
במהלך השנה האחרונה קיבלנו סדרה של עדויות על קלות בהוצאת ילדים מבתיהם. למה הרווחה לא מודה, כמו כל מערכת, שיש טעויות?
עופרה ענקרי: כל העניין התחיל לפני כשלוש שנים, כשהתוודעתי לסיפורה של אם חד הורית שבנה נלקח ממנה לפני שלוש שנים כשהוא היה בן שנתיים. היא יצאה בפרסום ענק בפייסבוק, אני התוודעתי לסיפור הזה ומאז בעצם הפכתי להיות פעילה חברתית למען זכויות ילדים והורים מול הרווחה.
לקחו לאמא ילד מהמיטה בכל מיני טענות שהיא לא כשירה, וכל מיני טענות, כשבסופו של דבר הילד שלה חזר לפני חודש.
הטענות של הרווחה היו שהיא אמא לא מספיק טובה, שהיא לא עובדת, העלילו עליה שהיא מסוממת. זה קורה דרך הלשנות של שכנים, שמשהו לא נראה להם בהתנהגות, או אמא שפונה למשרד הרווחה ומבקשת עזרה ואז היא הופכת להיות קורבן על לא עוול בכפה. האם פונה לרווחה מתוך כוונה לקבל סיוע, ולא מעלה על דעתה שהרווחה תפגע בה. בפועל זה מה שקורה.
במהלך שנת 2014 הצלתי שני ילדים מכפר סבא, כשבסופו של דבר הצגנו בפני השופטת מסמכים שהועלמו מפניה על ידי הרווחה, הגשנו את זה לפני הוצאתם מהבית, והשופטת פסקה שהילדה נשארת בבית. זה אומר שכל המהלך היה שגוי מלכתחילה, כשהרצון של הרווחה היה להוציא את הילדה לפנימיה טיפולית, כשמדובר בילדה מחוננת. אמנם יש לילדה קשיים כי היא גדלה ללא אבא, האמא חד הורית.
זה סחר בבני אדם, כיוון שהפנימיות מופרטות. המדינה משלמת כ- 17,000 ש"ח לחודש על כל ילד שיוצא למרכז חירום, מדובר בהון עתק, כשבסכום זה אפשר לטפל בילד בתוך הקהילה. מדובר בילדים רכים, בתינוקות.
במקרה השני היה של תינוק בן שבועיים שנעקר ונלקח מאמא שלו בבית יולדות מצפון הארץ. הטענה היתה שלאמא היתה בעיה בריאותית בעברה. עיכבו את האמא ואת התינוק שבועיים בבית החולים כשהתינוק לא עבר ברית מילאה אפילו, ולאחר שבועיים הרווחה העלימה את התינוק.
העברתי את זה מיד לטיפול עורכת דין. תוך שבועיים עורכת הדין החזירה את התינוק לאמו, לשד אמו, מה שנקרא. תינוק יונק. סוף טוב.


פברואר 2015 - דנה ספקטור ורן שריג 103 FM מראיינים את עובדת סוציאלית חנה סלוצקי.בענייני הוצאת ילדים מהבית.
"אתם השתגעתם?! אני מזועזעת רק מהמחשבות שלכם!" העובדת הסוציאלית מתפרצת על דנה ורן
בהמשך לדיון הסוער על הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ילדים מבית הוריהם, דנה ורן משוחחים עם העובדת הסוציאלית חנה סלוצקי שמסבירה מדוע יש מקרים שבהם חייבים להוציא ילדים מחזקת הוריהם: "תבדקו כמה תינוקות מתים מהזנחה"
סלוצקי מספרת על הילדים הראשונים שתלשה מביתם ומשפחתם ומזדעזעת מהשאלות של ספקטור ושריג.



פברואר 2015 - בית המשפט לנוער בירושלים אישר לקטינה בת 12 וחצי לתבוע תביעת נזיקין את יונתן רייפן, פסיכולוג קליני של מרכז חירום נווה מיכאל. התביעה על סך 100,000 ש"ח.

בכתב התביעה נכתב כי הקטינה שהוצאה ממשמורת אימה, הועברה למרכז חירום נווה מיכאל, ושם היא מטופלת על ידי הפסיכולוג יונתן רייפן.

עוד נכתב, כי בחודש יוני 2014, בעת שהתקיים ביקור בין הקטינה עם אחיותיה ואימה, הפסיכולוג רייפן, שפיקח על הפגישה, כעס על הקטינה ומול הנוכחים בחדר, עיקם לקטינה את ידה באכזריות רבה במשך דקות ארוכות, למרות שאימה של הקטינה דרשה ממנו לחדול מאלימותו לא הרפה הפסיכולוג את אחיזתו בקטינה.התובעת סבלה מכאבים בידה ולא נלקחה לטיפול.

התביעה מפרטת, כי חודשיים לאחר מכן בעת שהקטינה צפתה בטלוויזיה ביחד עם אחיותיה, הפסיכולוג רייפן אחז בה מאחורי גבה, כשידו האחת כרוכה מסביב לגופה וידו השנייה סותמת את פיה ואפה של הקטינה עד כדי מחנק. בעת שאחז בקטינה, התחכך רייפן עם חזהו בקטינה כשחולצתו אינה מכופתרת, וכתוצאה מכך נגרמה לקטינה בחילה, תחושת גועל וטראומה. אחותה הגדולה של הקטינה צילמה את האירוע עם מכשיר טלפון סלולרי, ובתגובה לקח רייפן בכוח את מכשיר הסלולר שלה והוציא ממנו את כרטיס הסים, על מנת שלא תיוותר עדות לאירוע וסירב להחזירו.

אימה של הקטינה הגישה תלונה למשטרה בגין האירועים שתוארו לעיל.

הקטינה מאובחנת כחולה בתסמונת נונאן (Noonan Syndrom), אשר הממצאים האופייניים שלה כוללים תווי פנים ייחודיים, קומה נמוכה, עיוותים של בית החזה ומחלות לב מולדות רב מערכתיות, ובהן בעיות לבביות, ובעיות במערכת השלד, אשר מחייבות מעקב על ידי צוות רפואי רב מקצועי לפי הבעיות. הקטינה עברה צינתור בגיל 5, וחל עליה איסור להתרגש יתר ­על המידה.

טרם הוגש כתב הגנה. לא התקבלה תגובת הפסיכולוג.

בקשה לאישור בית המשפט להגשת כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע
בקשה לאישור בית המשפט להגשת כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע


כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע
כתב התביעה נגד יונתן רייפן פסיכולוג קליני מרכז חירום נווה מיכאל בגין אלימות כלפי קטינה חסרת ישע








פברואר 2015 - פרופ. אשר בן אריה מנכ"ל מכון חרוב ומרצה בבית ספר לעבודה סוציאלית האוניברסיטה העברית מציג: רשויות הרווחה הביוב החברתי של המדינה.
מדובר בהתנהלות מזוהמת של רשויות הרווחה במדינת ישראל התולשות ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות ומפקירות אותם במוסדות, אומנה ואימוצים להזנחה אונס והתעללות.
התנהלותם של רשויות הרווחה מזכירה מי שופכין המזהמים כל הנקרה בדרכם.
פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חוה לוי האחראית מערכתית על הוצאת ילדים מהבית ע"פ חוק הנוער אינה יודעת כמה כמה ילדים יש במסגרות חוץ ביתיות ומה מצבם.
צפרא דוויק יו"ר איגוד העו"ס זורקת מספרים של אלפי ילדים המוצאים מבתיהם "בין 5,900 ל- 7,000 " היא משיבה למראיין כלאחר יד.
דוד גולן דובר איגוד העו"ס מוציא אצבע משולשת, ויוסי סילמן מרעיל בפיו נגד אמהות ומשתמש במעמדו להכפיש תוך הפצת מידע חסוי ברשת.
שופט אהרון אמינוף מנסה להגן על מאמץ שהפך ילדה מאומצת לשפחת מין במשך 12 שנה מאז היתה בת 6 שהופקרה לאימוץ ע"י משרד הרווחה .
פנימיית ארזים של משרד הרווחה הזנחה פושעת של ילדים בחוסים בפנימיה.


פברואר 2015 - רשת ב עם אילה חסון - חוה לוי - פקידת סעד ארצית לחוק הנוער לא יודעת כמה ילדים הוציאה בכפייה מבתיהם.
לא יאמן, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי אומרת שהיא אוספת נתונים לבדוק כמה ילדים היא ועמיתותיה תלשו מביתם ומשפחתם וכפו אותם במוסדות, אומנה אימוץ ועוד...
מדובר במדיניות אלימה לסחר בילדים והרס משפחות תוך העלמת עין מכוונת של פקידים מושחתים במשרד הרווחה.
כיצד מנהל משרד הרווחה נושא כה מהותי של הוצאת ילדים מהבית אם הפקידים הבכירים אינם יודעים כמה ילדים כלואים בצו בית משפט במסגרות חוץ ביתיות?



יצוין כי גם בפברואר 2008 חשפה מרב בטיטו בתחקירה "יתומי הרווחה" כי משרד הרווחה אינו מנהל רישומים אודות ילדים שפקידות הסעד תלשו מבתיהם מה שמצביע על זלזול בחיי אדם מצד פקידי הרווחה עד כדי רצח עם.
משרד הרווחה אינו מנהל רישום על כמויות הילדים שתלש מביתם - מרב בטיטו - יתומי הרווחה - פברואר 2008
משרד הרווחה אינו מנהל רישום על כמויות הילדים שתלש מביתם - מרב בטיטו - יתומי הרווחה - פברואר 2008






פברואר 2015 - רשת ב עם אילה חסון. פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי: רשויות הרווחה תולשות ילדים מביתם ומשפחתם ומפקירות אותם במוסדות, משפחות אומנה ואימוץ ללא פיקוח ומעקב. מדובר במערכת פרוצה הסוחרת בילדים ומשפחות.
חוה לוי מטילה האחריות על ההורים במידה והתפתחות הילד אינה נורמלית כהגדרתה וטוענת כי הם "חסרי מסוגלות הורית" ויש "לטפל" בהם או להוציא הילד מהבית.
חוה לוי מודה כי למשרד הרווחה אין נתונים כמה ילדים הוצאו מביתם מה שמעיד כי רשויות הרווחה מפקירות הילדים במסגרות חוץ ביתיות.
חוה לוי מכחישה כי רשויות הרווחה מוציאות ילדים בעיקר ממשפחות עניות למרות שמחקרים מראים כי רשויות הרווחה תולשות מבתיהם בעיקר ילדים ממשפחות עניות או מוצא מזרחי מה שע"פ אמנת האו"ם נחשב רצח עם.
התנהגותה של חוה לוי מצביעה על מדיניות סחר בילדים משיקולי תאוות בצע, הוצאת מביתם בכפייה בדלתיים סגורות ללא ראיות תוך שימוש במונחים עמומים "מסוגלות הורית", והפקרתם במוסדות אומנה ואימוץ לאונס והתעללות.


מהפכה

התקן חכם

שחוסך בדלק

נבדק והוכח

באונ' בן גוריון

עכשיו עם

התחייבות

אמיתית

לחיסכון

לחצו כאן

 
תקנון האתר / site terms   |  |  אתר מאמרים חדש: triger |  אתר עצומות חדש: petitions