מהפכה: התקן חכם, פרי פיתוח ישראלי חוסך דלק ברכב

נבדק והוכח במעבדת אוניברסיטת בן גוריון  לחצו כאן

הוסף פיד
X
כתובת הפיד    
הכנס כתובת URL מלאה כולל קידומת לדוגמא: http://www.yourrsswebsite.com/rssfeed
מקור הדף: http://pkidat-saad.blogspot.com/feeds/posts/default 
מהפכה: פיתוח ישראלי שחוסך בדלק נבדק והוכח באוניברסיטת בן גוריון

מהפכה

התקן חכם

שחוסך בדלק

נבדק והוכח

באונ' בן גוריון

עכשיו עם

התחייבות

אמיתית

לחיסכון

לחצו כאן

רוצה לקבל הודעה כשהדף מתעדכן? הזן מייל לקבלת התראה   קבל התראה       
X
לידיעתך,
שירות התראות לתוכן חדש, הוא הרבה יותר טוב מסתם הוספת דף למועדפים

ברגע שהתוכן בדף יתעדכן תקבל הודעה עם קישור לדף זה

הזן מייל כאן
      
לא תודה המשך להוספה למועדפים
ועדת החלטה, פקיד סעד, ועובד סוציאלי בלשכת הרווחה
Add To Favorite

292307

 יולי 2014 - המשחק המכור של מכוני אבחון וטיפול ורשויות הרווחה נגד המשפחה הנקרת בדרכם.

 להלן סטטוס בפייסבוק שפורסם ע"י עו"ד יוסי נקר בעניין קשרי רשויות הרווחה ופקידות הסעד עם מכוני מסוגלות הורית, אבחונים וטיפולים: "מכון שלם" וכן "מכון טריאסט שריג".

קשרים אלו בין פקידת הסעד למכונים מאפשרים לפקידת הסעד לבחור מכוני אבחון כרצונה שיכתבו חוות דעת ע"פ דעתה ומהווים לחץ על המכונים לכוון את חוות הדעת לרצון פקידת הסעד.
פקידת הסעד היא גם קובעת מקום הימצאו של הקטין, הסדרי ראיה מציגה את הקטין ואת ההורים בבתי משפט הרואים המלצותיה כסוף פסוק.
קשרים אלו בין רשויות הרווחה למכוני אבחון וטיפול הינם ניגוד עניינים חמור וקרקע פוריה לרמיה ושחיתות.

להלן הסטטוס מאת עו"ד יוסי נקר מיום 28 ביולי 2014:

למי שהיה ספק על העובדה שלרווחה יש חוזה עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנת הרווחה. להלן אימייל שקיבלתי מפקידת סעד, זה עתה:
יוסי שלום רב,
קיבלנו אישור כולל המימון לאבחון פסיכודיאגנוסטי ובדיקת אינטראקציה לשתי הקטינות XXXX וYYYY) . XXXX כבר אובחנה לגביה צריך רק השלמת אבחון )
המכונים איתם יש לנו חוזה התקשרות הם "מכון שלם" וכן "מכון טריאסט שריג".
המשפחה יכולה לבחור אחד מהם , כאמור הכל במימון שלנו.
אנא היה עימי בקשר
בברכה,
(הפעם לא נפרסם את שמה)

סוף ציטוט

לרשויות הרווחה יש חוזים עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנה - סטטוס בפייסבוק מאת עו"ד יוסי נקר
לרשויות הרווחה יש חוזים עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנה - סטטוס בפייסבוק מאת עו"ד יוסי נקר
  
קישורים:

מרדכי שרי - מנהל מכון שלם: התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, חוסר אחריות ורשלנות חמורהמכון שלם בע"מ – חוות דעת שקרית ומרעילה נגד אמא ובנה - יולי 2014 - ד"ר מרדכי שרי פסיכולוג ובעלים של מכון שלם בע"מ, כתב חוות דעת סתורה ומבולבלת, המגוללת על האימא את האחריות לכך שהאבא נוהג באלימות כלפי בנם - סיבת הגירושים של ההורים היתה אלימות האב כלפי האם ובנה. נגד האב הוצאו מספר צווי הגנה. להורים משמורת משותפת על בנם. לאחרונה התרבו מקרי האלימות של האב כלפי הקטין, כשהאב מותיר על גופו של בנו סימני חבלות. הילד מסר בבית הספר למחנכת שלו:...

מרדכי שרי מכון שלם בראשל"צ מתמקד ביחסי ציבור במקום לתת חוות דעת מקצועית - מאי 2014 - ילדיה של האמא ל', נחטפו ממנה במהלך ועדת החלטה ב- 6.1.09. מאז ועד היום, 5 שנים, האם לא רואה את בנה הבכור בן 11 שנים. את בנה אר' פוגשת האמא מזה 4 שנים במרכז קשר של משרד הרווחה, פעם בשבוע, שעה וחצי בשבוע תחת פיקוח.

ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה - מכון 1995 - ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה, מרדכי שרי ערער לבית משפט עליון אך העליון דחה את הערעור...

מכון שלם בע"מ – שיטות תמחור תמוהות לבדיקת מסוגלות הורית - יולי 2014 - כחלק מתעשיית מדיניות הסחר בילדים שמתווה משרד הרווחה מזה שנים רבות בשם "טובת הילד", מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות, מסתמכים רשויות הרווחה על חוות דעת מומחים כאלה ואחרים...

בית משפט מחוזי קבע כי מכון שלם העניק טיפול פסיכותרפי ללא הסמכה - דצמבר 2012 - מכון שלם מופעל לעיתים קרובות בידי בתי המשפט כמומחה בסכסוכים בין בני זוג. העליון קובע שהמכון העניק טיפול משפחתי במקום טיפול פסיכותרפי כפי שדרש ממנו בית הדין הרבני...

.


2010 - עוס'ים רווחה , הדרך למעלה להעצמה אישית , פרופ. אסתר הרצוג

לאחרונה סיפרה לי חברתי כי כאשר בתה ביקשה ללמוד פסיכולוגיה יעצה לבת חברה של האם, פסיכולוגית במקצועה, שעדיף לה בהרבה ללמוד עבודה סוציאלית. הפסיכולוגית-החברה הסבירה לאם ולבת שבשנים האחרונות חלה נסיגה בהיצע התעסוקתי לפסיכולוגים, בעוד שהעובדים הסוציאליים נכנסים לתחומים הולכים ומתרבים וגם היצע העבודה הפתוח בפניהם הולך ומתרחב. סקירת ההתפתחויות בתחום זה, בין השנים 1990-2002, שהתפרסמה לאחרונה, מחזק מאד את עצתה של הפסיכולוגית.

רוני בר-צורי שפרסמה את הסקירה במסגרת פרסומי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה והרשות תכנון כח אדם מבססת את הדברים בעיקר על נתוני הלמ'ס לשנת 2002 ועל סקירת הרשות לתכנון כח אדם במשרד התמ"ת (על ההתפתחויות שחלו במשלחי-יד אקדמאים בישראל בשנים 1990-2002) מ- 2003.

הנתונים העיקריים מצביעים על כך שבין השנים 1990/1 ל- 2002 גדל מספר המועסקים בעבודה סוציאלית ב- 75% והוא עמד ב- 2002 על למעלה מ- 12,000 עובדים סוציאליים. כ- 90% מהם נשים. 34% מהן הועסקו במשרות חלקיות. יתר על כן, נקבע בפרסום: "הביקוש לעובדים סוציאליים במדינות מערביות בכלל ובישראל בפרט, צפוי לגדול בשנים הבאות".

אך גם "תכניתו הכלכלית" של בנימין נתניהו, כמו זו של קודמיו באוצר, לפחות מאמצע שנות ה- 90, נותנת בסיס איתן לציפיות התעסוקה הורודות של העוס"ים ברווחה. בעובדי רווחה לא נוגעים, אדרבא, הולכים ומוסיפים. את הקיצוצים המסיביים בשירות הציבורי, כך למדו כל חכמי האוצר לדורותיהם, ניתן להשיג דרך צמצומים בקצבאות הרווחה, בשעות ובעובדות הוראה. עלות העסקת כוח האדם בעבודה סוציאלית היא יחסית קטנה, בגלל המספר המוחלט של המועסקים. בהשוואה להוראה, מקצוע "נשי" מובהק נוסף, המאפשר עבודה "חלקית" במהותה, שם מספר המועסקים: 110,000 (לעומת 12,000), עלות העסקת עובדים היא, חלק הרבה פחות משמעותי בתקציבי הרווחה.

כך תופסים גאוני האוצר הרבה ציפורים ביד אחת: גם מקצצים בתקציבים הגדולים של הביטוח הלאומי (דרך הפגיעה בתשלומי קצבאות) גם מפצים נשים יהודיות משכילות מהמעמד הבינוני על ההדרה שלהן ממוקדי השליטה וגם משתמשים בהן ככרית ספיגה למדיניות האנטי-סוציאלית. יתר על כן, התקציבים של הרווחה גדלים לא רק בחלק של העסקת עובדים. הם גדלים גם בתקציבי "הטיפול", ובעיקר בהשקעה העצומה, יחסית, במוסדות ל"ילדים ונוער בסיכון". כך, למשל, מקצצים את קצבאות הילדים והמשפחות החד-הוריות ו"פותרים" את הבעיות שלהם באמצעות הרחקת הילדים מהאמהות למוסדות הרווחה. וכמה נפלא, גם מספקים עוד תעסוקה לעובדי הרווחה ותקציבים נדיבים למנהלי המוסדות המופרטים, שהם, מצדם, תומכים בפוליטיקאים מיטיביהם.

לכן, כאשר נתניהו מציג בפני הציבור והממשלה את ה"תוכנית הכלכלית מודל 2005" (מעריב 29.7.04) הוא לא מתכוון לפטר עו"סים, כמו שהוא ימשיך לעשות בגדול במערכת החינוך. הוא יקצץ למעלה ממיליארד שקל בגמלאות הסיעוד בקצבאות הנכות ובמענקי הלידה לנשים, אך לא יגע בקצה הציפורן של "עובדי הרווחה".

ביתה של חברתי אמנם הלכה ללמוד עבודה סוציאלית. ומבחינה אישית טוב שעשתה כך. אפילו הסקירה מלמדת על כך: אישה צעירה, המתכוונת להקים משפחה, ואשר תצטרך לטפל בילדיה, תוכל לשלב בהצלחה עבודה מעין חלקית, עם יוקרה חברתית, עם תחושה של תרומה לחברה. באשר ל"מטופליה", ספק רב אם היא תתרום להם הרבה. יותר משהם זקוקים ל"טיפול המקצועי" שלה הם זקוקים לאמצעי קיום.



עוד ועדת דמה / פרופ. אסתר הרצוג , מעריב , 07.11.2001 
 המסקנות השקריות של ועדת החקירה לילדי תימן הן המשך ישיר לפשעי המדינה נגד ההורים

השקריות של מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לפרשת ילדי תימן משתקפת היטב בניסוחן המעוות. "רוב הילדים שנעלמו להוריהם בין השנים 1948 ל- ­1954 נפטרו", קובעת הוועדה במסקנותיה. איך יכולים ילדים "להיעלם"? כאשר נעלם ילד אחד, המדינה כולה עומדת על רגליה, המשטרה וכוחות הביטחון ורבים אחרים נזעקים להפוך אבן על אבן כדי למצוא אותו. איך יכולים היו להיעלם מאות או אלפי ילדים (1500 תלונות נאספו על ידי פעילי עמותת משכן אוהלים) כל­כך בשקט? האם לא היתה משטרה? ואיפה היו הרשויות המקומיות? כולם לא ידעו ורק באקראי ולאחר שנים רבות שמעו על "מקרים" שבהם "נעלמו" ילדים? השקר ממש צורח.
 לשש שנים וחצי נצרך השלטון כדי לטייח הפעם את פרשת ילדי תימן. הוא כלא את הרב עוזי משולם ותומכיו לשנים ארוכות, ללא השוואה ויחס למה שעשו ­ אפילו בייחוס המעשים להם היה רב המעוות על האמיתי ­ והצליח לסרס את מנהיגו הכריזמטי והמסור של מאבק זה והפך אותו לצל אדם. משולם ותומכיו חויבו "לשבת בשקט", שאם לא כן יילקח הרב שוב לכלא, ואז, קרוב לוודאי, הוא ייצא רק לבית הקברות.אבל גם כעת, כאשר קולו של משולם אינו נשמע, צדקתו זועקת לשמים . ממש כפי שטען כך אירע: הוועדה היתה מכורה מראש. דיוניה לא הוצגו בטלוויזיה, כדרישתו, ומספר רב של עדויות נסגרו בפני הציבור הרחב ללא סיבות מספקות. תיקי מסמכים חיוניים לא נחשפו לציבור, לא השתתפו בוועדה נציגי משפחות הנחטפים, ומונו לחברים בה נאמני השלטון. כך הובטח מראש שגם הוועדה הנוכחית, כמו קודמותיה, לא תנתק את פתיל ההשתקה של השלטון וחלילה תחשוף את הקונספירציה מאחורי היעלמות הילדים. יחגגו להם שונאי הקונספירציה כרצונם, אך טרם מצאתי מלה טובה יותר היכולה להגדיר התרחשות מקיפה וזדונית כל­כך, המחייבת תיאום מקיף ושיטתי כל­כך בין זרועות השלטון השונות. ממש השתקה מאורגנת.

לא רק ההיעלמות מעידה כאלף עדים על הקשר שמאחורי השוד המאורגן של תינוקות עולי תימן וקבוצות נוספות שהיו במרכזי קליטה, מעברות ומחנות מעבר. גם האשמת הש.ג. היא מאלפת. הסוכנות, מה איכפת לה ומה איכפת ממנה? היא לא הממשלה. אנשיה יכולים בקלות להתנער מכל אחריות למה שהיה לפני 50 שנה, העיקר שהממשלה אינה מקושרת לפשע קולקטיבי נגד עולי תימן ובלקן ואחרים.אנשים שונים בממשלה עדיין קשורים לפרשה אפילו באופן ישיר. לא זו בלבד שחלק מהאנשים או ילדיהם תופשים עדיין עמדות כוח בשלטון, וחלילה להם להיות מקושרים אפילו דרך אבותיהם לפרשה המזעזעת, אלא שעד היום השלטון גוזל תינוקות של קבוצות חלשות לצורך אימוץ בקבוצות המקורבות אליו, ובוודאי שמבחינתו חיונית השתיקה באשר לשיטות בהן ניתן להשתלט על צאצאיהם של אזרחי המדינה.

מי שיקרא את ספרה החשוב של שוש זייד, "הילד איננו", על פרשת ילדי תימן, יוכל לשפוט טוב יותר מכל מסקנות ועדות הדמה לדורותיהן, של משרתי בעלי השררה בישראל, על הקונספירציה שהיתה ועוד איך היתה.

מעיון בספר הפורש את דיוני הכנסת בנושא בשנות ה- ­50 וה- ­60 ואת המסמכים והעדויות הרבות של ההורים, עולה אותו סיפור, עולים אותם שקרים וטיוח של אחיות, עובדות סוציאליות, פקידים ואירגוני נשים. בהכרח ימצא עצמו הקורא מאמין להורים ולא למנגנוני המדינה, ועדותיה ופקידיה. ישראל היא מדינת זדון ורשע כל עוד לא תודה בפשעיה נגד ההורים של אז ותחדל מפשעי גזילת ילדים היום. שום ועדה לא תמחק עובדה זו. הוועדות לדורותיהן הופכות את חבריהן לשותפים מרצון לפשעי המדינה נגד אזרחיה בפרט והאנושות בכלל.

חטיפת ילדי תימן - סיפורו של אורי וכטל


עוד ועדת דמה מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג על טיוח פרשת ילדי תימן


ניצולת שואה שילמה 9,000 שקל בעד מילוי טפסים לקצבה של 1,500 שקל, אורלי וילנאי , דצמבר 2008 , הארץ

הניצולה, בת 78, מאושפזת באברבנאל. העו"ד שגבה את הסכום: זה היה טופס של 7 עמודים, ובצדו עבודה רבה

ויקה, ניצולת שואה בת 78, נאלצה לשלם 9,393 שקלים רק בעבור מילוי טפסים לקבלת קצבה מהממשלה, שגובהה 1,590 שקל בלבד. כך עולה ממכתב שהתקבל בשבוע שעבר אצל מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בחתימת מנהל המחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל, שבו מאושפזת ויקה. "אנו מבקשים התערבותך המיידית מול האפוטרופסים", נכתב במכתב, "מדובר בעבודת מילוי טפסים פשוטה ביותר. אם יש צורך, אנו מוכנים למלא טופס זה לכל ניצול שואה הזקוק לשירות בעבור עלות סמלית של 1 ש"ח בלבד".

לדבריה של ויקה, עד שהגיעה לאשפוז האחרון בבית החולים אברבנאל, לפני חודש, היא היתה רעבה. אין לה לא רכוש ולא כסף. כמעט שנה עברה מאז מונה לה אפוטרופוס האמור לדאוג לכל צרכיה, אחרי שנקבע שהיא אינה כשירה לנהל את חייה לבד. בעבר אושפזה כמה פעמים באברבנאל.

את הקצבה בגובה 1,590 שקל בחודש קיבלה בנוסף לתשלום רטרואקטיווי בעד החודשים שחלפו מאז הגשת הבקשה, אבל גם מהסכום הזה לא נשאר לה הרבה, אחרי ששולמו ממנו 9,393 שקלים. האפוטרופסות של ויקה נתונה בידי "קרן דורי דורות", עמותה שמספקת למדינה שירותי אפוטרופסות בחמש השנים האחרונות.

אבל שבועיים וחצי לפני ש"דורי דורות" קיבלה את המינוי לטיפול בענייניה של ויקה, היא חתמה על הסכם עם עו"ד שלמה בן פורת, שהוא יטפל בתביעתה לתגמול לפי "חוק נכי רדיפות הנאצים"; היא, בתמורה, תשלם שכר טרחה השווה ל-8% מהתגמול החודשי כפול 60, פלוס מע"מ. בנוסף לכך, "אם יאושר לתובעת תשלום רטרואקטיווי לתקופה של 4 שנים לפחות", נאמר בכתב ההתחייבות, "ישולם לעורך הדין שכר טרחה בשיעור של 20% מהסכום שיאושר", בתוספת מע"מ. כך קיבל העו"ד שכר הטרחה של 9,393 שקל.

בקרן דורי דורות מדגישים כי מכיוון שהחוזה נחתם בטרם הגיעה לטיפולם, אף שמדובר בשבועיים וחצי בלבד, הם אינם יכולים לעשות דבר לבטלו. "נכון שיש לנו אחריות לדאוג לניהול תקין של הכספים, אבל אנחנו לא יכולים להתכחש להסכם", אמרו בעמותה. הם מאשרים ששילמו מכספיה של ויקה 9,393 שקל.

הצד העצוב בסיפור הוא, שהכל חוקי. בחוק נכי רדיפת הנאצים כתוב מהו הסכום המקסימלי שעו"ד רשאי לגבות, ומאז נחקק ב-1957 שילמו אלפי ניצולים סכומים גבוהים לעורכי דין בעד הזכות לקבל פיצוי. בעשור האחרון נידונה שאלת התשלום בפורומים רבים של מקבלי החלטות והובהר שאין צורך בו. כן נפתחו לניצולים אפשרויות לקבל את השירות הזה חינם. אבל איש לא טרח לעדכן אותם בכך.

עו"ד בן פורת, שניהל בעבר מאבקים רבים למען ניצולים, אומר בתגובה לשאלה על שכר הטרחה שגבה מוויקה, שמדובר בטופס של שבעה עמודים, לא פשוט למילוי, שבצדו עבודה רבה. לדבריו, ניצולי שואה רבים מודים לו עד היום גם על מה שהשיג להם בבית המשפט ועל שירות מילוי הטפסים. את שכר הטרחה הוא גבה לפי חוק, אמר.

לפני שנה חוקק חוק הקובע שיש לפצות 8,000 ניצולי שואה שאינם מקבלים קצבה ולשלם להם אלף שקל בחודש. בחוק נקבעה הגבלה חמורה על שכר עורכי דין: הוא רשאי לגבות לא יותר מאלף שקל על מילוי הטפסים והגשת הבקשה. עורכי הדין בהחלט לא גובים יותר, פשוט משום שהם נמנעים לטפל בזה בגלל הסכום הנמוך.

עו"ד בן פורת אומר שלא משתלם לייצג ניצולים בבקשות לחוק החדש, בגלל ההגבלה. בשל כך, אותרו עד היום רק 2,000 מתוך 8,000 ניצולי שואה הזכאים לקצבה. וזה אולי הפרדוקס הכואב מכולם. אם יפנה ניצול לעו"ד הוא יקבל פיצוי, אבל ישלם הרבה. אם לא, כנראה שלא יקבל כלום.

ניצולת שואה שילמה 9,000 שקל לעו"ד שלמה בן פורת בעד מילוי טפסים לקצבה של 1,500 שקל


יולי 2014 - זכורה האימרה ממערכון הגשש "תגיד, דייג אוהב דגים? אז למה הוא הורג אותם?" וזהו המשל, הנמשל הוא יחסם של רשויות הרווחה לילדים חוסים וקשישים. העובדות הסוציאליות "אוהבות" את הילדים משום שמדובר בתעשיה של מיליארדי שקלים המספקת עבודה לעשרות אלפי עובדים סוציאליים, מאבחנים, מטפלים ועוד.

אילו באמת היה איכפת לרשויות הרווחה מהילדים, החוסים והקשישים היו עובדים בשקיפות, על בסיס עובדתי, ראייתי, היו מחוקקים את חוק זכויות הילד המגדיר את זכויות הילד במסגרות משרד הרווחה, היו מחוקקים את חוק ועדות ההחלטה והיו מתקנים לאלתר ליקויים קשים נוספים של פגיעה אנושה בילדים והורים, ועוד..
 אך רשויות הרווחה מעדיפות לתלוש אלפי ילדים, חוסים וקשישים מידי שנה במחשכים, בהליכים שיפוטיים מהירים במעמד צד אחד, ע"פ חוות דעת, ולכלוא אותם בצווים שיפוטיים במתקני כליאה מופרטים ללא פיקוח או חוק המגדיר את זכויותיהם.

ההליכים השיפוטיים מכורים מראש ובתי המשפט לנוער משמשים חותמת גומי לחוות הדעת המכורות מראש לרשויות הרווחה, שהרי מומחה שלא יפעל ע"פ הנחיות פקידת הסעד לא יועסק בעתיד ולא יתפרנס.
וכך הנזק לילדים ולמשפחה שגורמות רשויות הרווחה הוא כפול ומכופל, הילד כלוא במוסד לא מפוקח ללא זכויות בסיסיות כגון לראות את הוריו, וההורים מתרוששים בערכאות שיפוטיות חסרות סיכוי מראש, והמשפחה כולה נפגעת פיסית נפשית וכלכלית.

היזהרו מעסקני הרווחה, גם אם ידברו אליכם טובות.

יחצנות - תמונת דף הפייסבוק של יוסי סילמן - מדוע הוא "אוהב" את הילדים?
יחצנות - תמונת דף הפייסבוק של יוסי סילמן - מדוע הוא "אוהב" את הילדים?



 
ועדת החלטה וחוק הנוער - כלי עבודה אפלים ומסוכנים בידי רשויות הרווחה להוצאת ילדים מהבית





יולי 2014 - בתחילת תפקידו לא נענה יוסי סילמן לזעקת נפגעי משרד הרווחה מאחר ולמד התחום ועסק בדוח "ועדת סילמן" שפרסם המשרד בפברואר 2014 בנושא הוועדות לתכנון, טיפול והערכה ("ועדות ההחלטה") להוצאת ילדים מביתם.
 מסקנות הוועדה לא רק שלא יושמו, אלא בדיקה של האגודה לזכויות האזרח מצאה חוסרים במסקנות הוועדה וליקויים חמורים בתלישת ילדים מביתם ומשפחתם ע"י רשויות הרווחה תוך רמיסת זכויות האזרח וכבודו.

יוצא אפוא כי רשויות הרווחה תולשות ילדים מביתם ומשפחתם בדרכי רמיה ומפקירות אותם במסגרות מופרטות ללא פיקוח, וללא זכויות.

להלן זעקת עו"ד לקוחה נפגעת משרד הרווחה ליוסי סילמן ברשת הפייסבוק בעניין בנה. יוסי סילמן מתחמק מלסייע ומתרץ כי משרד הרווחה "עובד ימים כלילות" ו"זה לא הזמן לעסוק בזה" מאחר והפניה נעשתה לסילמן בסטטוס פיסבוק שבו כתב על החמאס.

יוסי סילמן - פרזיטיות וצביעות ברשת הפייסבוק
יוסי סילמן - פרזיטיות וצביעות ברשת הפייסבוק

שר הרווחה מאיר כהן מציג מסקנות ועדת סילמן


יוסי סילמן - מנכ"ל משרד הרווחה
יוסי סילמן - מנכ"ל משרד הרווחה
התנהלותו העבריינית של מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן נגד הבלוגרית ל' התאפיינה  באיומים ברשת הפייסבוק, שימוש לרעה בכוח השררה ובמשטרת ישראל מרחב דן, הסתה ברשת הפייסבוק, בעלים של חברה מפירת חוק ועוד.
להלן מאמר על פעילותו העבריינית של יוסי סילמן בתחום היותו חבר מפלגה.

יש עתיד ליוסי סילמן? , אפרים הלפרין , יוני 2014 , news1

הפרסומים על יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, יוצרים רושם מאוד לא נעים. מעצרה של עיתונאית בלוגרית, על כי פרסמה פרטים מביכים על התנהלותו האישית מעלים ספק מאוד גדול במידת בגרותו הדמוקרטית, ולגבי מהות קשריו עם המשטרה, הוא הרי תת-אלוף במילואים, אין כל ספק שיש לו הרבה חברים בהרבה מקומות, ובל נשכח הוא היה גם ראש מטה השטח של מפלגת יש עתיד בבחירות האחרונות

כך כותבת הבלוגרית טל שניידר על הטקטיקה והאסטרטגיה של מפלגת יש עתיד בבחירות האחרונות, כאשר תא"ל מיל יוסי סילמן (מנכ"ל משרד הרווחה דהיום) הוא ראש מטה השטח שלה ואחראי ישירות על המפורט להלן (מבלי להסיר כמובן את האחריות ממנהיגי המפלגה ומראשה):

מביאים את תעמולת הבחירות אל תוך הקלפי באמצעות רמקולים – בניגוד בוטה לחוק

כך כותבת טל שניידר: "ביש עתיד העדיפו לנתב את תקציב יום הבחירות לפעילות בחוץ ולא בתוך אתר ההצבעה. הוויתור על תקציב משקיפים, איפשר את ניתוב הכסף לדוכנים שמייצרים רעש בחוץ – תוך שיש עתיד מסתמכים באופן עקיף על העבודה של משקיפי מפלגות אחרות בנוגע לטוהר הבחירות. יש עתיד אומנם הפעילה משקיפים-מדלגים, שנכסים ויוצאים מחלק מן הקלפיות, אך לא הושיבה, את המשקיפים הקבועים. החלטה זו, אפשר לומר, הייתה בהחלט הימור גדול עבור מפלגה חסרת ניסיון".

בהמשך מתארת טל שניידר את השיטה - "על השולחן הונחו שלל חומרי קמפיין, חולצות ואבזירי יום בחירות אחרים. המתנדבים צוידו במגפונים, ציוד הגברה וייצרו סביבם אווירת הפנינג ומסיבה עם מוזיקה מאוד רועשת. לפחות עשרה מתנדבים, בראשות אמילי פרי, אכלסו את הדוכן הגדול ושוחחו עם מתלבטים בכניסה לקלפי (במרחק המותר על-פי החוק)".

החוק ברור

חוק הבחירות דרכי תעמולה קובע במפורש "לא תהא תעמולת בחירות באמצעות רמקול, פרט לשימוש ברמקול כדי להגביר קולו של נואם באסיפה המתקיימת כדין". כמסתבר מהתורה ומהמעש של מטה הבחירות של יש עתיד השיטה התבססה בעיקרה על הפרה בוטה של חוק, ביום הבחירות ובסמוך לקלפי באופן שהתעמולה אף מלווה, קרוב לודאי, את המצביע לא רק אל תוך הקלפי, אלא לרגע ההצבעה ממש.

השוטרים והפקחים עוצמים עיניים בכל הקלפיות

בכל הקלפיות יש תמיד שוטרים שחייבים לאכוף גם את חוקי הבחירות, ובכל הקלפיות יש גם פקחים, אשר אמורים לאכוף את חוקי העזר העירוניים אשר בד"כ אוסרים הפעלת רמקולים, ואלה מ"יש עתיד" עושים מה בראש שלהם, כל דאלים גבר. וזה קורה ככל הנראה בכל הארץ (כך לפחות ניתן להבין מהבלוג של שניידר). מילא שוטר אחד חבר – אבל כל הארץ? מה הולך כאן? כל הארץ?

היסוד הנפשי באיסור הפעלת רמקולים בבחירות

ומדוע אסור להפעיל רמקולים בבחירות? על אחת כמה וכמה ביום הבחירות, ועל אחת כמה וכמה וכמה באזור הקלפי? הבחירה של אדם אמורה להיות בסופו של דבר בחירה אישית נטולת כל השפעה בלתי הוגנת, ונטולת השפעה כלל לפחות מרגע המעבר של שער הקלפי (יש מרחק המוגדר בחוק) עד עמדת ההצבעה ועד בכלל. אך מה קורה כאשר המצביע הולך לקלפי ובאוזניו מוזיקה מפוצצת אוזניים של מפלגה מסוימת, ומה קורה כאשר כל שאר המפלגות שומרות חוק ורק מפלגה אחת חוצה בשתי רגליה את קו החוק?

מצב כזה גורם לעבירה כפולה, קודם עבירת הרמקולים, שהיא עבירה טכנית מעיקרה אך בוודאי חל איסור על הפעלת תעמולה בתוך הקלפי, ואפילו בעמדת ההצבעה, כאילו היה מקרן מול המצביע (במקרה שלנו מקרן קולי) ומציג תעמולת בחירות של יש עתיד ורק של יש עתיד בכל הקלפיות ובכל הארץ, ואין פוצה פה ומצפצף, ורשויות החוק ישנות את שנת הצהריים.

ומה קורה שראש המטה שלה, כפי שמסתבר כעת אף יכול להפעיל בשלט רחוק את המשטרה? עד כדי מעצר של חפים מפשע!!! איך אפשר שלא לעשות אחד ועוד אחד ולהמנע מלהסיק שהריקבון כאן הוא יסודי, עמוק, אשר יש ספק אם ניתן כלל לשקם אותו, ולא נדרש כאן פשוט לזרוק ולעשות חדש?

האם גם אני צריך לצפות מרגע זה לדפיקות על הדלת ולאזיקים על הידיים?

השתלטות אלימה ובלתי חוקית על הקול הצף

והרי ברור היה בבחירות האחרונות שלקול הצף היה בהם משקל מכריע, וברור שהקול הצף הוא קהל מתלבט, ברור היום שקהל מתלבט נוח להשפעות באמצעות גימיקים, אז מה עושים? בונים תוכנית הדורכת על החוק בשתי רגליים, מכשילים צעירים, מיטב הנוער, כך שיפעילו רמקולים בניגוד לחוק, דואגים בדרכים הידועות להם בלבד שהמשטרה לא תתייחס לעבירות האלה, והופה קיבלנו עוד עשרה מנדטים.

מעולם לא הייתה הטיית בחירות כמו בבחירות האחרונות. בחירות הן לא דבר נקי, תמיד יש מנדט או שניים אשר נעים לכאן או לכאן, מתים קמים ממרבצם להצביע, הצבעות כפולות, חמולתיות, קמעות, אך לדעתי מעולם לא הגענו למה שהיה בבחירות האחרונות. מעולם לא היה לאיש האומץ והקשרים לדרוך עד כדי כך על החוק, לעשות קופת ענק של מנדטים, ולעבור את כל זה בשלום.

אין אף חרדי, לא בבית שמש ולא שום מקום אחר שהשתלט בדרכים ביריוניות על כל כך הרבה מנדטים כפי שהשתלטה מפלגת יש עתיד, באמצעות יוסי סילמן ויאיר לפיד בבחירות האחרונות.

ריבוי הקולות הצפים והבריונות הפלילית לדעתי של מפלגת יש עתיד השתלטו בשיטות שונות, לפחות זו המוצגת לעיל, על-ידי טל שיידר והבלתי חוקית בעליל, בהנהגתו ובהובלתו של ראש המטה, יוסי סילמן אשר את דפוסי התנהגותו אנו רואים כעת בפרשת התלונות והמעצר של העיתונאית/בלוגרית, ובברכתו ועידודו של ראש המפלגה לפיד.

אף פעם לא מאוחר לחקור ולהסיק מסקנות נדרשות

אני מצפה מהיועץ המשפטי לממשלה, מפרקליט המדינה, ממח"ש, מועדת הבחירות המרכזית ממבקר המדינה לבחון לעומק את מה שלא בחנו בעבר, כלומר את התרגילים השונים בהם השתמשה יש עתיד במטרה שהצליחה לה מעל ומעבר למשוער, לשים ידה על הקול הצף. ככל שהם (בכירי רשויות החוק) או מי מהם מנוגדי עניינים מסיבות כלשהן אנא יתאימו עצמם לכללי ועדת אשר, ויסמיכו אחרים לבדוק.

סרטן כזה כמו סרטן אחר (סרטן הרפז) לא נרפא מעצמו, גם הקרנות וטיפול כימי לא עוזרים, אלא כטיפול תומך לאחר החיתוך העמוק. או שחותכים או שהוא מתפשט, ולכן ראוי לחתוך מוקדם ככל האפשר, וככל שנמתין כן החיתוך יהיה עמוק יותר, תופעות הלוואי תהיינה חמורות יותר, והכאב והסבל של הטיפולים התומכים לאחר החיתוך יהיו רבים יותר.

גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

 


חשד: נערות בפנימייה של משרד הרווחה ביבנה נכלאו בכלוב ברזל , רותי סיני , אוקטובר 2003 , הארץ

שימוש בכוח, כליאה בחדרים ואף בכלוב - אלה חלק מהתלונות של חוסות ועובדים לשעבר במעון "צופיה" ביבנה, פנימייה סגורה לנערות שנשלחות על ידי בתי משפט לאבחון ולטיפול. התלונות הגיעו לאגודה לזכויות האזרח שפנתה לפני כחודש לשר הרווחה זבולון אורלב, שמשרדו מפעיל את הפנימייה.

במשרד הרווחה דוחים את הטענות, אולם אורלב החליט למנות ועדה בלתי תלויה לבדיקת הטענות, בראשות השופט בדימוס אהרון מלמד. יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, ח"כ מיכאל מלכיאור (מימד), יקיים היום דיון בנושא.

"התלונות המפורטות מציירות תמונה קשה על פיה לצד הטיפול המסור של עובדי המעון, נערות במעון סובלות מפגיעה תכופה בכבודן כבנות אדם", כתבה עורכת הדין נטע עמר מהאגודה. "השיטה הטיפולית הנהוגה במעון - של כליאה בחדר וכליאה בכלוב ברזל - מפרה באופן חמור את זכות הנערות לחירות ועולה ממנה חשש כבד של אי חוקיות".

התלונה החמורה ביותר נוגעת לכליאת נערות למשך כמה ימים בחדרן כעונש על בריחה מהמעון, אלימות כלפי נערות אחרות או הפרת כללי המעון. נערה אחת אף נכלאה לתשעה ימים, על פי התלונה.

עוד עולה מהתלונה כי במעון קיים חדר "פסק זמן", אליו מוכנסות נערות שמתפרעות "כדי שיירגעו". לטענת חלק מהמתלוננות, נערות מוכנסות לחדר בכוח.

לפני כשנה היה קיים במעון כלוב שרוחבו ואורכו כמטר וגובהו כשני מטרים, עשוי סורגי ברזל, בו היו כולאים נערות. עמר כתבה כי לא ברור אם הדבר נמשך כיום.

דובר משרד הרווחה, נחום עידו, דחה אתמול את הטענות באומרו כי אין בצופיה כלוב, נערות אינן ננעלות בחדרן ורק הביתן שבו הן ישנות ננעל בשעות הערב.

לטענתו, לחדר "פסק זמן" אכן מכניסים נערות, באישור מיוחד, כדי שיירגעו. אולם הן מוחזקות בו רק 20 דקות, תחת השגחה, כדי שלא יזיקו לעצמן.

האגודה גם התלוננה על כך שהמעון מדווח למשטרה על כל נערה שבורחת, דבר שגורם לחלקן לרדת למחתרת ולסכן את עצמן במגע עם גורמים עבריינים. עידו אמר בתגובה כי הואיל שהנערות נשלחות לצופיה על פי צווי שופטים, חלה על המעון חובת דיווח למשטרה על כל בריחה.

חשד: נערות בפנימייה של משרד הרווחה ביבנה נכלאו בכלוב ברזל , רותי סיני , אוקטובר 2003 , הארץ
חשד: נערות בפנימייה של משרד הרווחה ביבנה נכלאו בכלוב ברזל , רותי סיני , אוקטובר 2003 , הארץ


הוועדה לזכויות הילד קיימה דיון בעקבות תלונות על מקרי התעללות בנערות במעון ”צופיה”

התפרסמה בתאריך 21/10/2003

הוועדה לזכויות הילד בראשות ח”כ הרב מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד), דנה היום בנושא החשש מפגיעה בזכויות אזרח במעון ”צופיה” ביבנה לנערות. הדיון נערך בעקבות תלונות שהגיעו לאגודה לזכויות האזרח על הפרות של זכויות אדם של הנערות השוהות במעון זה הכוללות שימוש בכוח, כליאה של נערות בחדריהן למספר ימים ואף כליאת נערות בכלוב המכונה ”פסק זמן”. בתלונה נטען כי מהשיטות הטיפוליות בנערות, השוהות לתקופה של שלושה חודשים ולחלקן מוארכת השהייה עד לחצי שנה, עולה חשש כבד של אי-חוקיות.

עוד נטען בתלונה כי במוסד אין לנערות מספיק פרטיות: נערות התלוננו על חשיפת יתר שקיימת במסגרת משוב קבוצתי המנוהל במעון כשיטת טיפול. התלונה גם מתייחסת לריבוי מקרים של פתיחת תיקים פליליים על שימוש בסמים או שימוש בכוח. הנערות המתלוננות ציינו שאין להן כתובת חיצונית לפנייה לתלונתן ואין להן ייצוג בהליך משפטי כאשר נפתח נגדן הליך פלילי. עו”ד סנדרה בולוס, נציגת האגודה לזכויות האזרח, הציגה את התלונה בשם נערות ועובדים במעון שביקשו לשמור על אנונימיות.

ראובן יעקב, מנהל חסות הנוער במשרד הרווחה, הודיע כי בעקבות התלונה מינה שר הרווחה כבר ועדת בדיקה בלתי תלויה בראשות השופט בדימוס אהרון מלמד. יחד עם זאת ביקש יעקב להדגיש כי מעון ”צופיה”, למרות היותו מעון נעול לנערות בסיכון גבוה המגיעות בצו בית משפט לאחר שלא נקלטו באף מסגרת אחרת, הנו מקום נעים וידידותי עם תנאים פיזיים נוחים. ”הדו”ח הינו רחוק מהמציאות ויש צורך להבין את מצבן הנפשי של הנערות המגיעות אליו. חובתנו להפעיל על הנערות טיפול סמכותי על מנת להעמיד בפניהן גבולות ולמנוע במקרים רבים פגיעה בעצמן ובסביבתן”, אמר יעקב.

גב` ענת נגרי, מנהלת מעון צופיה, פנתה לחברי הוועדה וביקשה כי יבינו את מצב הנערות. ”מדובר בנערות המצויות במצב נפשי קשה ביותר. שיעור גבוה מהן סבל מהתעללות בבית ומחוצה לו שבעקבותיה הידרדרו לרחוב ומשם לסמים ולזנות. אנו מעניקים להן מסגרת שמגינה עליהן ומספקת להן תמיכה, טיפול ושיקום. נגרי הזמינה את חברי הוועדה לבקר במעון ולהתרשם בעצמם מהתנאים והטיפול בנערות.

תנ”צ סוזי בן-ברוך ,ראש מדור נוער במשטרת ישראל ציינה כי מדובר בנערות המאופיינות בהרס עצמי גבוה ביותר ולכן הפתרונות הם לעיתים גם קשים. ”מהיכרותי עם מעון צופיה ומקבילות לו בארץ ובעולם, ניתן לומר כי הדו”ח בהחלט עושה עוול למעון `צופיה`”.

ח”כ מיכאל מלכיאור יושב ראש הוועדה אמר כי לא ניתן לעבור לסדר היום על התלונה של האגודה לזכויות האזרח וכי יש לבדוק לעומק את התלונות המוצגות בדו”ח. ח”כ מלכיאור בירך על היוזמה של שר הרווחה, זבולון אורלב, להקים ועדת בדיקה לבדיקת הטענות וציין כי הוועדה לזכויות הילד תערוך מעקב אחר עבודתה של ועדת הבדיקה.
כמו כן, ח”כ מלכיאור פנה למשרד הרווחה בבקשה לזרז את הקמת מעון לנערות ערביות לאחר סגירתו של מעון ”הגליל” בעכו.
הוועדה נענתה להזמנת משרד הרווחה לסייר במעון ”צופייה” בתקופה הקרובה על מנת להתרשם מקרוב על מצב הנערות.

התקבלו רוב הטענות של האגודה לזכויות האזרח בעניין "צופיה" לנערות במצוקה
  • התקבלו רוב הטענות של האגודה לזכויות האזרח בעניין "צופיה" לנערות במצוקה

אוקטובר 2003 - הודעה לעיתונות מטעם ועדה לזכויות הילד על מקרי התעללות בנערות במעון ”צופיה”

אוקטובר 2003 - הודעה לעיתונות מטעם ועדה לזכויות הילד על מקרי התעללות בנערות במעון ”צופיה”
אוקטובר 2003 - הודעה לעיתונות מטעם ועדה לזכויות הילד על מקרי התעללות בנערות במעון ”צופיה”


טובה פרי - תלישת קטינות מביתן ומשפחתן בדרכי רמיה ובניגוד לחוק ולכללים
בתאריך 30 ביוני 2014 הוציאה השופטת טובה פרי, בימ"ש לנוער תל אביב, החלטה מעוולת והרסנית להוצאת קטינות ממשמורת אימן, בלא שהיא מקיימת דיון, ללא נימוק פשר הוצאת הקטינות מאימן הטובה והכשירה, כשהיא נוקטת בהליכי משפט בניגוד לחוק. קישור לפוסט בעניין החלטת השופטת טובה פרי.

טובה פרי שופטת בימ"ש לנוער ת"א – חריגה מסמכות והוצאת ילדות ממשמורת אימן שלא כדין

עו"ד יוסי נקר, מומחה בחוק ונוער ודיני משפחה, ייצג את האם, הגיש ערעור נגד החלטת השופטת טובה פרי בבית משפט מחוזי ת"א, תיק ע"א - 1315-07-14 מ' נ' היועמ"ש לממשלה.
היום התקיים דיון בייצוגו של עו"ד יוסי נקר.
השופט שאול שוחט בימ"ש מחוזי ת"א, קיבל את ערעור עו"ד נקר, והורה על ביטול החלטת השופטת טובה פרי, תוך העלאת ביקורת נוקבת על התנהלותה והתנהגותה הבלתי תקינה של השופטת, כשהוא מתאר התנהגות שיש בה משום נכלוליות ופעולות פוגעניות בזכויות האימא ובנותיה.
עו"ד יוסי נקר, ב"כ האם, נחשב לבכיר עורכי הדין בייצוג משפחות בנושא חוק ונוער. עו"ד נקר נוהג באומץ, ולא פוחד לחשוף את שמן ואת דמותן של העובדות הסוציאליות לחוק הנוער, כולל שופטי נוער מול הציבור "בפריים טיים" כשהן פועלות בניגוד לטובת המשפחה ורווחתה. עו"ד נקר, נחשב לעו"ד פורץ דרך, מומחה בדיני משפחה עם יכולת חשיבה אנליטית להבנת הליכי המשפט.

פסק דין ע"א 1315-07-14 מ' נ' היומ"ש לממשלה, מדבר בעד עצמו. להלן קטעים נבחרים מפסק הדין:

המשיבות 3-4 (להלן: "הקטינות") הוכרזו כקטינות נזקקות ביום 28.5.13 והוצאו לגביהן צווי השגחה.
ביום 11.5.14 הוגשה בקשה להארכת צווי הנזקקות אשר היו אמורים לפוג ביום 28.5.14, לשנה נוספת.
בבקשה צוין בזו הלשון:
"ה' ילידת 2007 תלמידת ביה"ס. מדיווח בית הספר עולה כי ה' היא ילדה חרוצה ואינטליגנטית, בעלת אוצר מילים רחב. מגיעה לבית הספר מטופחת, מסודרת עם הציוד הנדרש. האם עומדת בקשר עם בית הספר, מתוארת כאכפתית ומסורה.
ב' ילידת 2009, תלמידת גן. מדיווח הגן עולה כי הילדה מגיעה שמחה לגן, ילדה חייכנית ושמחה, המבצעת את משימות הגננת. האם מתוארת כאחראית ומסורה, המביאה אותה מדי יום לגן.
בדיון שהתקיים ביום 29.5.14 התייצבה המערערת בעצמה יחד עם הקטינות. בקשותיו של ביהמ"ש להוציא את הקטינות מהאולם לא נענו. בתום הדיון הורה ביהמ"ש על הארכת צווי הנזקקות וההשגחה לקטינות וכן הורה, כי הקטינה ה' תילקח לאבחון פסיכיאטרי.
החלטה זו כפי שניתנה איננה מנומקת.
לא מצאתי בה ולו נימוק אחד שבאמצעותו מצדיק ביהמ"ש קמא את ההחלטה בדבר הארכת צווי הנזקקות.
כל מה שמציין ביהמ"ש הוא – סירובה של האם להוציא את הקטינות מן האולם, ותו לא.
זאת ועוד, ביהמ"ש ציין בהחלטתו כי הוא הבהיר לעו"ס לחוק הנוער כי יש לפעול בהקדם להוצאת הקטינות ממשמורת האם, שכן לטעמו של ביהמ"ש "מצבן של הקטינות ילך ויתדרדר, שכן אין האם מסוגלת לספק את צרכיהן של הקטינות, אינה מסוגלת לתת לקטינות הללו בית יציב ובטוח".
ביהמ"ש לא ראה לנכון, משום מה, להסביר על בסיס מה הגיע הוא למסקנה האמורה.
בהמשך להחלטה זו ונוכח המלצת ביהמ"ש, החליט המשיב (משרד הרווחה), ביום 5.6.14, לנקוט בהליך לא שגרתי והגיש בקשה למתן צו ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער.
העובדת הסוציאלית לחוק הנוער מורן אסולין (לשכת הרווחה תל אביב) הפכה עורה והחלה להרעיל מפיה נגד האם ובנותיה כדי להתאים חוות הדעת להחלטת השופטת טובה פרי לתלישת הילדות מביתן (הערת הבלוג)
ביסוד הבקשה התנהגותה של המערערת בדיון ביום 29.5.14, אשר התייצבה אליו, כאמור,יחד עם הקטינות והפנייה לאותה המלצה של בית המשפט בדבר הפעולה המיידית הנדרשת להוצאתן של הקטינות.
אודה ולא אכחד כי התלבטתי קשות בכל הנוגע להחלטה שיש ליתן בערעור שלפניי. לא יכול להיות ספק כי התנהלותו של בית משפט קמא לא היתה תקינה.
מוכן אני להכיל מצב שבו בית המשפט, נוכח אשר רואות עיניו, יורה או יפנה את תשומת לב שירותי הרווחה, שהרי בעניינם של קטינים עסקינן, לנקוט בדרך כזו או אחרת. ואולם, אם ננקטה דרך זו יש לנהל את הדיון לגביה "על פי הספר".
לא יעלה על הדעת שבית המשפט, אשר אף התבקש לקבוע מועד לדיון בבקשה זו, יחליט, בפתקית, להאריך את תקופת הנתק שבין הקטינות ובין אמן לפרק זמן של 60 ימים נוספים מבלי לקיים דיון כהלכתו.
בית המשפט קמא עצמו ציין כי הוא לא נוהג ליתן החלטות בנושא של הוצאה ממשמורת מבלי לשמוע את ההורה, בענייננו המערערת.
לא היתה כל סיבה שלא לזמן את האם לדיון. התוצאה שהתקבלה מהתנהלות זו של בית המשפט שלאם, זו שהקטינות היו בהשגחתה, לא ניתן לה בכלל יומה בבית המשפט, לא ביום 5.6.14 ולא בבקשה להארכה בנושא כה גורלי וחשוב.
מצב כזה הוא אינו ראוי ואין להסכים עמו.
אוסיף ואומר, כי תמה אני על הבהילות שבה התקבלה ההחלטה בדבר הוצאתן ממשמורת של הקטינות.
לא בכדי ציטטתי מדברי העובדת הסוציאלית בבקשה להארכת צווי הנזקקות וההשגחה, מהם עולה כי לא עלתה בשלב זה בכלל האפשרות של הוצאת הקטינות מהשגחת האם.
כן לא ברור גם מדוע נקט המשיב (משרד הרווחה) בהליך לפי סעיף 12 לחוק הנוער, שהוא הליך לא שגרתי במקום לפנות לבית המשפט בהליך מסודר לשינוי של דרכי הטיפול.
נופך הבהילות שעטה את הבקשה הוא הביא לטעמי למתן החלטה תוך פגיעה בזכות בסיסית יסודית, זכות הטיעון של האם, אשר בנותיה נלקחו ממנה מבלי שקולה ישמע.
התנהלות בלתי תקינה זו מחייבת התערבות של ערכאת הערעור.
סוף דבר
אני מורה על ביטול החלטתו של בית המשפט קמא מיום 30.6.14 ועל השבת הקטינות להשגחת האם.
בשולי הדברים אוסיף ואומר כי מצופה היה גם מהמשיב (משרד הרווחה) אשר קיבל לידיו את ההחלטה מיום 30.6.14, ומותר לי לומר החלטה שהוא לא ציפה לה, שהרי הוא בעצמו ביקש לקיים דיון, לפנות לבית משפט קמא ולהפנות את תשומת לבו לכך כי יש לקיים דיון בבקשה טרם מתן החלטה.
בהתאם לבקשת עו"ד יוסי נקר, אני מתיר את פרסום פסה"ד ללא פרטים מזהים".


שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין - דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים
שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין - דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים
שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין - דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים



 יולי 2014 - המשחק המכור של מכוני אבחון וטיפול ורשויות הרווחה נגד המשפחה הנקרת בדרכם.

 להלן סטטוס בפייסבוק שפורסם ע"י עו"ד יוסי נקר בעניין קשרי רשויות הרווחה ופקידות הסעד עם מכוני מסוגלות הורית, אבחונים וטיפולים: "מכון שלם" וכן "מכון טריאסט שריג".

קשרים אלו בין פקידת הסעד למכונים מאפשרים לפקידת הסעד לבחור מכוני אבחון כרצונה שיכתבו חוות דעת ע"פ דעתה ומהווים לחץ על המכונים לכוון את חוות הדעת לרצון פקידת הסעד.
פקידת הסעד היא גם קובעת מקום הימצאו של הקטין, הסדרי ראיה מציגה את הקטין ואת ההורים בבתי משפט הרואים המלצותיה כסוף פסוק.
קשרים אלו בין רשויות הרווחה למכוני אבחון וטיפול הינם ניגוד עניינים חמור וקרקע פוריה לרמיה ושחיתות.

להלן הסטטוס מאת עו"ד יוסי נקר מיום 28 ביולי 2014:

למי שהיה ספק על העובדה שלרווחה יש חוזה עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנת הרווחה. להלן אימייל שקיבלתי מפקידת סעד, זה עתה:
יוסי שלום רב,
קיבלנו אישור כולל המימון לאבחון פסיכודיאגנוסטי ובדיקת אינטראקציה לשתי הקטינות XXXX וYYYY) . XXXX כבר אובחנה לגביה צריך רק השלמת אבחון )
המכונים איתם יש לנו חוזה התקשרות הם "מכון שלם" וכן "מכון טריאסט שריג".
המשפחה יכולה לבחור אחד מהם , כאמור הכל במימון שלנו.
אנא היה עימי בקשר
בברכה,
(הפעם לא נפרסם את שמה)

סוף ציטוט

לרשויות הרווחה יש חוזים עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנה - סטטוס בפייסבוק מאת עו"ד יוסי נקר
לרשויות הרווחה יש חוזים עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנה - סטטוס בפייסבוק מאת עו"ד יוסי נקר
  
קישורים:

מרדכי שרי - מנהל מכון שלם: התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, חוסר אחריות ורשלנות חמורהמכון שלם בע"מ – חוות דעת שקרית ומרעילה נגד אמא ובנה - יולי 2014 - ד"ר מרדכי שרי פסיכולוג ובעלים של מכון שלם בע"מ, כתב חוות דעת סתורה ומבולבלת, המגוללת על האימא את האחריות לכך שהאבא נוהג באלימות כלפי בנם - סיבת הגירושים של ההורים היתה אלימות האב כלפי האם ובנה. נגד האב הוצאו מספר צווי הגנה. להורים משמורת משותפת על בנם. לאחרונה התרבו מקרי האלימות של האב כלפי הקטין, כשהאב מותיר על גופו של בנו סימני חבלות. הילד מסר בבית הספר למחנכת שלו:...

מרדכי שרי מכון שלם בראשל"צ מתמקד ביחסי ציבור במקום לתת חוות דעת מקצועית - מאי 2014 - ילדיה של האמא ל', נחטפו ממנה במהלך ועדת החלטה ב- 6.1.09. מאז ועד היום, 5 שנים, האם לא רואה את בנה הבכור בן 11 שנים. את בנה אר' פוגשת האמא מזה 4 שנים במרכז קשר של משרד הרווחה, פעם בשבוע, שעה וחצי בשבוע תחת פיקוח.

ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה - מכון 1995 - ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה, מרדכי שרי ערער לבית משפט עליון אך העליון דחה את הערעור...

מכון שלם בע"מ – שיטות תמחור תמוהות לבדיקת מסוגלות הורית - יולי 2014 - כחלק מתעשיית מדיניות הסחר בילדים שמתווה משרד הרווחה מזה שנים רבות בשם "טובת הילד", מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות, מסתמכים רשויות הרווחה על חוות דעת מומחים כאלה ואחרים...

בית משפט מחוזי קבע כי מכון שלם העניק טיפול פסיכותרפי ללא הסמכה - דצמבר 2012 - מכון שלם מופעל לעיתים קרובות בידי בתי המשפט כמומחה בסכסוכים בין בני זוג. העליון קובע שהמכון העניק טיפול משפחתי במקום טיפול פסיכותרפי כפי שדרש ממנו בית הדין הרבני...

.


2010 - עוס'ים רווחה , הדרך למעלה להעצמה אישית , פרופ. אסתר הרצוג

לאחרונה סיפרה לי חברתי כי כאשר בתה ביקשה ללמוד פסיכולוגיה יעצה לבת חברה של האם, פסיכולוגית במקצועה, שעדיף לה בהרבה ללמוד עבודה סוציאלית. הפסיכולוגית-החברה הסבירה לאם ולבת שבשנים האחרונות חלה נסיגה בהיצע התעסוקתי לפסיכולוגים, בעוד שהעובדים הסוציאליים נכנסים לתחומים הולכים ומתרבים וגם היצע העבודה הפתוח בפניהם הולך ומתרחב. סקירת ההתפתחויות בתחום זה, בין השנים 1990-2002, שהתפרסמה לאחרונה, מחזק מאד את עצתה של הפסיכולוגית.

רוני בר-צורי שפרסמה את הסקירה במסגרת פרסומי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה והרשות תכנון כח אדם מבססת את הדברים בעיקר על נתוני הלמ'ס לשנת 2002 ועל סקירת הרשות לתכנון כח אדם במשרד התמ"ת (על ההתפתחויות שחלו במשלחי-יד אקדמאים בישראל בשנים 1990-2002) מ- 2003.

הנתונים העיקריים מצביעים על כך שבין השנים 1990/1 ל- 2002 גדל מספר המועסקים בעבודה סוציאלית ב- 75% והוא עמד ב- 2002 על למעלה מ- 12,000 עובדים סוציאליים. כ- 90% מהם נשים. 34% מהן הועסקו במשרות חלקיות. יתר על כן, נקבע בפרסום: "הביקוש לעובדים סוציאליים במדינות מערביות בכלל ובישראל בפרט, צפוי לגדול בשנים הבאות".

אך גם "תכניתו הכלכלית" של בנימין נתניהו, כמו זו של קודמיו באוצר, לפחות מאמצע שנות ה- 90, נותנת בסיס איתן לציפיות התעסוקה הורודות של העוס"ים ברווחה. בעובדי רווחה לא נוגעים, אדרבא, הולכים ומוסיפים. את הקיצוצים המסיביים בשירות הציבורי, כך למדו כל חכמי האוצר לדורותיהם, ניתן להשיג דרך צמצומים בקצבאות הרווחה, בשעות ובעובדות הוראה. עלות העסקת כוח האדם בעבודה סוציאלית היא יחסית קטנה, בגלל המספר המוחלט של המועסקים. בהשוואה להוראה, מקצוע "נשי" מובהק נוסף, המאפשר עבודה "חלקית" במהותה, שם מספר המועסקים: 110,000 (לעומת 12,000), עלות העסקת עובדים היא, חלק הרבה פחות משמעותי בתקציבי הרווחה.

כך תופסים גאוני האוצר הרבה ציפורים ביד אחת: גם מקצצים בתקציבים הגדולים של הביטוח הלאומי (דרך הפגיעה בתשלומי קצבאות) גם מפצים נשים יהודיות משכילות מהמעמד הבינוני על ההדרה שלהן ממוקדי השליטה וגם משתמשים בהן ככרית ספיגה למדיניות האנטי-סוציאלית. יתר על כן, התקציבים של הרווחה גדלים לא רק בחלק של העסקת עובדים. הם גדלים גם בתקציבי "הטיפול", ובעיקר בהשקעה העצומה, יחסית, במוסדות ל"ילדים ונוער בסיכון". כך, למשל, מקצצים את קצבאות הילדים והמשפחות החד-הוריות ו"פותרים" את הבעיות שלהם באמצעות הרחקת הילדים מהאמהות למוסדות הרווחה. וכמה נפלא, גם מספקים עוד תעסוקה לעובדי הרווחה ותקציבים נדיבים למנהלי המוסדות המופרטים, שהם, מצדם, תומכים בפוליטיקאים מיטיביהם.

לכן, כאשר נתניהו מציג בפני הציבור והממשלה את ה"תוכנית הכלכלית מודל 2005" (מעריב 29.7.04) הוא לא מתכוון לפטר עו"סים, כמו שהוא ימשיך לעשות בגדול במערכת החינוך. הוא יקצץ למעלה ממיליארד שקל בגמלאות הסיעוד בקצבאות הנכות ובמענקי הלידה לנשים, אך לא יגע בקצה הציפורן של "עובדי הרווחה".

ביתה של חברתי אמנם הלכה ללמוד עבודה סוציאלית. ומבחינה אישית טוב שעשתה כך. אפילו הסקירה מלמדת על כך: אישה צעירה, המתכוונת להקים משפחה, ואשר תצטרך לטפל בילדיה, תוכל לשלב בהצלחה עבודה מעין חלקית, עם יוקרה חברתית, עם תחושה של תרומה לחברה. באשר ל"מטופליה", ספק רב אם היא תתרום להם הרבה. יותר משהם זקוקים ל"טיפול המקצועי" שלה הם זקוקים לאמצעי קיום.



עוד ועדת דמה / פרופ. אסתר הרצוג , מעריב , 07.11.2001 
 המסקנות השקריות של ועדת החקירה לילדי תימן הן המשך ישיר לפשעי המדינה נגד ההורים

השקריות של מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לפרשת ילדי תימן משתקפת היטב בניסוחן המעוות. "רוב הילדים שנעלמו להוריהם בין השנים 1948 ל- ­1954 נפטרו", קובעת הוועדה במסקנותיה. איך יכולים ילדים "להיעלם"? כאשר נעלם ילד אחד, המדינה כולה עומדת על רגליה, המשטרה וכוחות הביטחון ורבים אחרים נזעקים להפוך אבן על אבן כדי למצוא אותו. איך יכולים היו להיעלם מאות או אלפי ילדים (1500 תלונות נאספו על ידי פעילי עמותת משכן אוהלים) כל­כך בשקט? האם לא היתה משטרה? ואיפה היו הרשויות המקומיות? כולם לא ידעו ורק באקראי ולאחר שנים רבות שמעו על "מקרים" שבהם "נעלמו" ילדים? השקר ממש צורח.
 לשש שנים וחצי נצרך השלטון כדי לטייח הפעם את פרשת ילדי תימן. הוא כלא את הרב עוזי משולם ותומכיו לשנים ארוכות, ללא השוואה ויחס למה שעשו ­ אפילו בייחוס המעשים להם היה רב המעוות על האמיתי ­ והצליח לסרס את מנהיגו הכריזמטי והמסור של מאבק זה והפך אותו לצל אדם. משולם ותומכיו חויבו "לשבת בשקט", שאם לא כן יילקח הרב שוב לכלא, ואז, קרוב לוודאי, הוא ייצא רק לבית הקברות.אבל גם כעת, כאשר קולו של משולם אינו נשמע, צדקתו זועקת לשמים . ממש כפי שטען כך אירע: הוועדה היתה מכורה מראש. דיוניה לא הוצגו בטלוויזיה, כדרישתו, ומספר רב של עדויות נסגרו בפני הציבור הרחב ללא סיבות מספקות. תיקי מסמכים חיוניים לא נחשפו לציבור, לא השתתפו בוועדה נציגי משפחות הנחטפים, ומונו לחברים בה נאמני השלטון. כך הובטח מראש שגם הוועדה הנוכחית, כמו קודמותיה, לא תנתק את פתיל ההשתקה של השלטון וחלילה תחשוף את הקונספירציה מאחורי היעלמות הילדים. יחגגו להם שונאי הקונספירציה כרצונם, אך טרם מצאתי מלה טובה יותר היכולה להגדיר התרחשות מקיפה וזדונית כל­כך, המחייבת תיאום מקיף ושיטתי כל­כך בין זרועות השלטון השונות. ממש השתקה מאורגנת.

לא רק ההיעלמות מעידה כאלף עדים על הקשר שמאחורי השוד המאורגן של תינוקות עולי תימן וקבוצות נוספות שהיו במרכזי קליטה, מעברות ומחנות מעבר. גם האשמת הש.ג. היא מאלפת. הסוכנות, מה איכפת לה ומה איכפת ממנה? היא לא הממשלה. אנשיה יכולים בקלות להתנער מכל אחריות למה שהיה לפני 50 שנה, העיקר שהממשלה אינה מקושרת לפשע קולקטיבי נגד עולי תימן ובלקן ואחרים.אנשים שונים בממשלה עדיין קשורים לפרשה אפילו באופן ישיר. לא זו בלבד שחלק מהאנשים או ילדיהם תופשים עדיין עמדות כוח בשלטון, וחלילה להם להיות מקושרים אפילו דרך אבותיהם לפרשה המזעזעת, אלא שעד היום השלטון גוזל תינוקות של קבוצות חלשות לצורך אימוץ בקבוצות המקורבות אליו, ובוודאי שמבחינתו חיונית השתיקה באשר לשיטות בהן ניתן להשתלט על צאצאיהם של אזרחי המדינה.

מי שיקרא את ספרה החשוב של שוש זייד, "הילד איננו", על פרשת ילדי תימן, יוכל לשפוט טוב יותר מכל מסקנות ועדות הדמה לדורותיהן, של משרתי בעלי השררה בישראל, על הקונספירציה שהיתה ועוד איך היתה.

מעיון בספר הפורש את דיוני הכנסת בנושא בשנות ה- ­50 וה- ­60 ואת המסמכים והעדויות הרבות של ההורים, עולה אותו סיפור, עולים אותם שקרים וטיוח של אחיות, עובדות סוציאליות, פקידים ואירגוני נשים. בהכרח ימצא עצמו הקורא מאמין להורים ולא למנגנוני המדינה, ועדותיה ופקידיה. ישראל היא מדינת זדון ורשע כל עוד לא תודה בפשעיה נגד ההורים של אז ותחדל מפשעי גזילת ילדים היום. שום ועדה לא תמחק עובדה זו. הוועדות לדורותיהן הופכות את חבריהן לשותפים מרצון לפשעי המדינה נגד אזרחיה בפרט והאנושות בכלל.

חטיפת ילדי תימן - סיפורו של אורי וכטל


עוד ועדת דמה מאמר מאת פרופ. אסתר הרצוג על טיוח פרשת ילדי תימן


ניצולת שואה שילמה 9,000 שקל בעד מילוי טפסים לקצבה של 1,500 שקל, אורלי וילנאי , דצמבר 2008 , הארץ

הניצולה, בת 78, מאושפזת באברבנאל. העו"ד שגבה את הסכום: זה היה טופס של 7 עמודים, ובצדו עבודה רבה

ויקה, ניצולת שואה בת 78, נאלצה לשלם 9,393 שקלים רק בעבור מילוי טפסים לקבלת קצבה מהממשלה, שגובהה 1,590 שקל בלבד. כך עולה ממכתב שהתקבל בשבוע שעבר אצל מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בחתימת מנהל המחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל, שבו מאושפזת ויקה. "אנו מבקשים התערבותך המיידית מול האפוטרופסים", נכתב במכתב, "מדובר בעבודת מילוי טפסים פשוטה ביותר. אם יש צורך, אנו מוכנים למלא טופס זה לכל ניצול שואה הזקוק לשירות בעבור עלות סמלית של 1 ש"ח בלבד".

לדבריה של ויקה, עד שהגיעה לאשפוז האחרון בבית החולים אברבנאל, לפני חודש, היא היתה רעבה. אין לה לא רכוש ולא כסף. כמעט שנה עברה מאז מונה לה אפוטרופוס האמור לדאוג לכל צרכיה, אחרי שנקבע שהיא אינה כשירה לנהל את חייה לבד. בעבר אושפזה כמה פעמים באברבנאל.

את הקצבה בגובה 1,590 שקל בחודש קיבלה בנוסף לתשלום רטרואקטיווי בעד החודשים שחלפו מאז הגשת הבקשה, אבל גם מהסכום הזה לא נשאר לה הרבה, אחרי ששולמו ממנו 9,393 שקלים. האפוטרופסות של ויקה נתונה בידי "קרן דורי דורות", עמותה שמספקת למדינה שירותי אפוטרופסות בחמש השנים האחרונות.

אבל שבועיים וחצי לפני ש"דורי דורות" קיבלה את המינוי לטיפול בענייניה של ויקה, היא חתמה על הסכם עם עו"ד שלמה בן פורת, שהוא יטפל בתביעתה לתגמול לפי "חוק נכי רדיפות הנאצים"; היא, בתמורה, תשלם שכר טרחה השווה ל-8% מהתגמול החודשי כפול 60, פלוס מע"מ. בנוסף לכך, "אם יאושר לתובעת תשלום רטרואקטיווי לתקופה של 4 שנים לפחות", נאמר בכתב ההתחייבות, "ישולם לעורך הדין שכר טרחה בשיעור של 20% מהסכום שיאושר", בתוספת מע"מ. כך קיבל העו"ד שכר הטרחה של 9,393 שקל.

בקרן דורי דורות מדגישים כי מכיוון שהחוזה נחתם בטרם הגיעה לטיפולם, אף שמדובר בשבועיים וחצי בלבד, הם אינם יכולים לעשות דבר לבטלו. "נכון שיש לנו אחריות לדאוג לניהול תקין של הכספים, אבל אנחנו לא יכולים להתכחש להסכם", אמרו בעמותה. הם מאשרים ששילמו מכספיה של ויקה 9,393 שקל.

הצד העצוב בסיפור הוא, שהכל חוקי. בחוק נכי רדיפת הנאצים כתוב מהו הסכום המקסימלי שעו"ד רשאי לגבות, ומאז נחקק ב-1957 שילמו אלפי ניצולים סכומים גבוהים לעורכי דין בעד הזכות לקבל פיצוי. בעשור האחרון נידונה שאלת התשלום בפורומים רבים של מקבלי החלטות והובהר שאין צורך בו. כן נפתחו לניצולים אפשרויות לקבל את השירות הזה חינם. אבל איש לא טרח לעדכן אותם בכך.

עו"ד בן פורת, שניהל בעבר מאבקים רבים למען ניצולים, אומר בתגובה לשאלה על שכר הטרחה שגבה מוויקה, שמדובר בטופס של שבעה עמודים, לא פשוט למילוי, שבצדו עבודה רבה. לדבריו, ניצולי שואה רבים מודים לו עד היום גם על מה שהשיג להם בבית המשפט ועל שירות מילוי הטפסים. את שכר הטרחה הוא גבה לפי חוק, אמר.

לפני שנה חוקק חוק הקובע שיש לפצות 8,000 ניצולי שואה שאינם מקבלים קצבה ולשלם להם אלף שקל בחודש. בחוק נקבעה הגבלה חמורה על שכר עורכי דין: הוא רשאי לגבות לא יותר מאלף שקל על מילוי הטפסים והגשת הבקשה. עורכי הדין בהחלט לא גובים יותר, פשוט משום שהם נמנעים לטפל בזה בגלל הסכום הנמוך.

עו"ד בן פורת אומר שלא משתלם לייצג ניצולים בבקשות לחוק החדש, בגלל ההגבלה. בשל כך, אותרו עד היום רק 2,000 מתוך 8,000 ניצולי שואה הזכאים לקצבה. וזה אולי הפרדוקס הכואב מכולם. אם יפנה ניצול לעו"ד הוא יקבל פיצוי, אבל ישלם הרבה. אם לא, כנראה שלא יקבל כלום.

ניצולת שואה שילמה 9,000 שקל לעו"ד שלמה בן פורת בעד מילוי טפסים לקצבה של 1,500 שקל


יולי 2014 - זכורה האימרה ממערכון הגשש "תגיד, דייג אוהב דגים? אז למה הוא הורג אותם?" וזהו המשל, הנמשל הוא יחסם של רשויות הרווחה לילדים חוסים וקשישים. העובדות הסוציאליות "אוהבות" את הילדים משום שמדובר בתעשיה של מיליארדי שקלים המספקת עבודה לעשרות אלפי עובדים סוציאליים, מאבחנים, מטפלים ועוד.

אילו באמת היה איכפת לרשויות הרווחה מהילדים, החוסים והקשישים היו עובדים בשקיפות, על בסיס עובדתי, ראייתי, היו מחוקקים את חוק זכויות הילד המגדיר את זכויות הילד במסגרות משרד הרווחה, היו מחוקקים את חוק ועדות ההחלטה והיו מתקנים לאלתר ליקויים קשים נוספים של פגיעה אנושה בילדים והורים, ועוד..
 אך רשויות הרווחה מעדיפות לתלוש אלפי ילדים, חוסים וקשישים מידי שנה במחשכים, בהליכים שיפוטיים מהירים במעמד צד אחד, ע"פ חוות דעת, ולכלוא אותם בצווים שיפוטיים במתקני כליאה מופרטים ללא פיקוח או חוק המגדיר את זכויותיהם.

ההליכים השיפוטיים מכורים מראש ובתי המשפט לנוער משמשים חותמת גומי לחוות הדעת המכורות מראש לרשויות הרווחה, שהרי מומחה שלא יפעל ע"פ הנחיות פקידת הסעד לא יועסק בעתיד ולא יתפרנס.
וכך הנזק לילדים ולמשפחה שגורמות רשויות הרווחה הוא כפול ומכופל, הילד כלוא במוסד לא מפוקח ללא זכויות בסיסיות כגון לראות את הוריו, וההורים מתרוששים בערכאות שיפוטיות חסרות סיכוי מראש, והמשפחה כולה נפגעת פיסית נפשית וכלכלית.

היזהרו מעסקני הרווחה, גם אם ידברו אליכם טובות.

יחצנות - תמונת דף הפייסבוק של יוסי סילמן - מדוע הוא "אוהב" את הילדים?
יחצנות - תמונת דף הפייסבוק של יוסי סילמן - מדוע הוא "אוהב" את הילדים?



 
ועדת החלטה וחוק הנוער - כלי עבודה אפלים ומסוכנים בידי רשויות הרווחה להוצאת ילדים מהבית





יולי 2014 - בתחילת תפקידו לא נענה יוסי סילמן לזעקת נפגעי משרד הרווחה מאחר ולמד התחום ועסק בדוח "ועדת סילמן" שפרסם המשרד בפברואר 2014 בנושא הוועדות לתכנון, טיפול והערכה ("ועדות ההחלטה") להוצאת ילדים מביתם.
 מסקנות הוועדה לא רק שלא יושמו, אלא בדיקה של האגודה לזכויות האזרח מצאה חוסרים במסקנות הוועדה וליקויים חמורים בתלישת ילדים מביתם ומשפחתם ע"י רשויות הרווחה תוך רמיסת זכויות האזרח וכבודו.

יוצא אפוא כי רשויות הרווחה תולשות ילדים מביתם ומשפחתם בדרכי רמיה ומפקירות אותם במסגרות מופרטות ללא פיקוח, וללא זכויות.

להלן זעקת עו"ד לקוחה נפגעת משרד הרווחה ליוסי סילמן ברשת הפייסבוק בעניין בנה. יוסי סילמן מתחמק מלסייע ומתרץ כי משרד הרווחה "עובד ימים כלילות" ו"זה לא הזמן לעסוק בזה" מאחר והפניה נעשתה לסילמן בסטטוס פיסבוק שבו כתב על החמאס.

יוסי סילמן - פרזיטיות וצביעות ברשת הפייסבוק
יוסי סילמן - פרזיטיות וצביעות ברשת הפייסבוק

שר הרווחה מאיר כהן מציג מסקנות ועדת סילמן


יוסי סילמן - מנכ"ל משרד הרווחה
יוסי סילמן - מנכ"ל משרד הרווחה
התנהלותו העבריינית של מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן נגד הבלוגרית ל' התאפיינה  באיומים ברשת הפייסבוק, שימוש לרעה בכוח השררה ובמשטרת ישראל מרחב דן, הסתה ברשת הפייסבוק, בעלים של חברה מפירת חוק ועוד.
להלן מאמר על פעילותו העבריינית של יוסי סילמן בתחום היותו חבר מפלגה.

יש עתיד ליוסי סילמן? , אפרים הלפרין , יוני 2014 , news1

הפרסומים על יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, יוצרים רושם מאוד לא נעים. מעצרה של עיתונאית בלוגרית, על כי פרסמה פרטים מביכים על התנהלותו האישית מעלים ספק מאוד גדול במידת בגרותו הדמוקרטית, ולגבי מהות קשריו עם המשטרה, הוא הרי תת-אלוף במילואים, אין כל ספק שיש לו הרבה חברים בהרבה מקומות, ובל נשכח הוא היה גם ראש מטה השטח של מפלגת יש עתיד בבחירות האחרונות

כך כותבת הבלוגרית טל שניידר על הטקטיקה והאסטרטגיה של מפלגת יש עתיד בבחירות האחרונות, כאשר תא"ל מיל יוסי סילמן (מנכ"ל משרד הרווחה דהיום) הוא ראש מטה השטח שלה ואחראי ישירות על המפורט להלן (מבלי להסיר כמובן את האחריות ממנהיגי המפלגה ומראשה):

מביאים את תעמולת הבחירות אל תוך הקלפי באמצעות רמקולים – בניגוד בוטה לחוק

כך כותבת טל שניידר: "ביש עתיד העדיפו לנתב את תקציב יום הבחירות לפעילות בחוץ ולא בתוך אתר ההצבעה. הוויתור על תקציב משקיפים, איפשר את ניתוב הכסף לדוכנים שמייצרים רעש בחוץ – תוך שיש עתיד מסתמכים באופן עקיף על העבודה של משקיפי מפלגות אחרות בנוגע לטוהר הבחירות. יש עתיד אומנם הפעילה משקיפים-מדלגים, שנכסים ויוצאים מחלק מן הקלפיות, אך לא הושיבה, את המשקיפים הקבועים. החלטה זו, אפשר לומר, הייתה בהחלט הימור גדול עבור מפלגה חסרת ניסיון".

בהמשך מתארת טל שניידר את השיטה - "על השולחן הונחו שלל חומרי קמפיין, חולצות ואבזירי יום בחירות אחרים. המתנדבים צוידו במגפונים, ציוד הגברה וייצרו סביבם אווירת הפנינג ומסיבה עם מוזיקה מאוד רועשת. לפחות עשרה מתנדבים, בראשות אמילי פרי, אכלסו את הדוכן הגדול ושוחחו עם מתלבטים בכניסה לקלפי (במרחק המותר על-פי החוק)".

החוק ברור

חוק הבחירות דרכי תעמולה קובע במפורש "לא תהא תעמולת בחירות באמצעות רמקול, פרט לשימוש ברמקול כדי להגביר קולו של נואם באסיפה המתקיימת כדין". כמסתבר מהתורה ומהמעש של מטה הבחירות של יש עתיד השיטה התבססה בעיקרה על הפרה בוטה של חוק, ביום הבחירות ובסמוך לקלפי באופן שהתעמולה אף מלווה, קרוב לודאי, את המצביע לא רק אל תוך הקלפי, אלא לרגע ההצבעה ממש.

השוטרים והפקחים עוצמים עיניים בכל הקלפיות

בכל הקלפיות יש תמיד שוטרים שחייבים לאכוף גם את חוקי הבחירות, ובכל הקלפיות יש גם פקחים, אשר אמורים לאכוף את חוקי העזר העירוניים אשר בד"כ אוסרים הפעלת רמקולים, ואלה מ"יש עתיד" עושים מה בראש שלהם, כל דאלים גבר. וזה קורה ככל הנראה בכל הארץ (כך לפחות ניתן להבין מהבלוג של שניידר). מילא שוטר אחד חבר – אבל כל הארץ? מה הולך כאן? כל הארץ?

היסוד הנפשי באיסור הפעלת רמקולים בבחירות

ומדוע אסור להפעיל רמקולים בבחירות? על אחת כמה וכמה ביום הבחירות, ועל אחת כמה וכמה וכמה באזור הקלפי? הבחירה של אדם אמורה להיות בסופו של דבר בחירה אישית נטולת כל השפעה בלתי הוגנת, ונטולת השפעה כלל לפחות מרגע המעבר של שער הקלפי (יש מרחק המוגדר בחוק) עד עמדת ההצבעה ועד בכלל. אך מה קורה כאשר המצביע הולך לקלפי ובאוזניו מוזיקה מפוצצת אוזניים של מפלגה מסוימת, ומה קורה כאשר כל שאר המפלגות שומרות חוק ורק מפלגה אחת חוצה בשתי רגליה את קו החוק?

מצב כזה גורם לעבירה כפולה, קודם עבירת הרמקולים, שהיא עבירה טכנית מעיקרה אך בוודאי חל איסור על הפעלת תעמולה בתוך הקלפי, ואפילו בעמדת ההצבעה, כאילו היה מקרן מול המצביע (במקרה שלנו מקרן קולי) ומציג תעמולת בחירות של יש עתיד ורק של יש עתיד בכל הקלפיות ובכל הארץ, ואין פוצה פה ומצפצף, ורשויות החוק ישנות את שנת הצהריים.

ומה קורה שראש המטה שלה, כפי שמסתבר כעת אף יכול להפעיל בשלט רחוק את המשטרה? עד כדי מעצר של חפים מפשע!!! איך אפשר שלא לעשות אחד ועוד אחד ולהמנע מלהסיק שהריקבון כאן הוא יסודי, עמוק, אשר יש ספק אם ניתן כלל לשקם אותו, ולא נדרש כאן פשוט לזרוק ולעשות חדש?

האם גם אני צריך לצפות מרגע זה לדפיקות על הדלת ולאזיקים על הידיים?

השתלטות אלימה ובלתי חוקית על הקול הצף

והרי ברור היה בבחירות האחרונות שלקול הצף היה בהם משקל מכריע, וברור שהקול הצף הוא קהל מתלבט, ברור היום שקהל מתלבט נוח להשפעות באמצעות גימיקים, אז מה עושים? בונים תוכנית הדורכת על החוק בשתי רגליים, מכשילים צעירים, מיטב הנוער, כך שיפעילו רמקולים בניגוד לחוק, דואגים בדרכים הידועות להם בלבד שהמשטרה לא תתייחס לעבירות האלה, והופה קיבלנו עוד עשרה מנדטים.

מעולם לא הייתה הטיית בחירות כמו בבחירות האחרונות. בחירות הן לא דבר נקי, תמיד יש מנדט או שניים אשר נעים לכאן או לכאן, מתים קמים ממרבצם להצביע, הצבעות כפולות, חמולתיות, קמעות, אך לדעתי מעולם לא הגענו למה שהיה בבחירות האחרונות. מעולם לא היה לאיש האומץ והקשרים לדרוך עד כדי כך על החוק, לעשות קופת ענק של מנדטים, ולעבור את כל זה בשלום.

אין אף חרדי, לא בבית שמש ולא שום מקום אחר שהשתלט בדרכים ביריוניות על כל כך הרבה מנדטים כפי שהשתלטה מפלגת יש עתיד, באמצעות יוסי סילמן ויאיר לפיד בבחירות האחרונות.

ריבוי הקולות הצפים והבריונות הפלילית לדעתי של מפלגת יש עתיד השתלטו בשיטות שונות, לפחות זו המוצגת לעיל, על-ידי טל שיידר והבלתי חוקית בעליל, בהנהגתו ובהובלתו של ראש המטה, יוסי סילמן אשר את דפוסי התנהגותו אנו רואים כעת בפרשת התלונות והמעצר של העיתונאית/בלוגרית, ובברכתו ועידודו של ראש המפלגה לפיד.

אף פעם לא מאוחר לחקור ולהסיק מסקנות נדרשות

אני מצפה מהיועץ המשפטי לממשלה, מפרקליט המדינה, ממח"ש, מועדת הבחירות המרכזית ממבקר המדינה לבחון לעומק את מה שלא בחנו בעבר, כלומר את התרגילים השונים בהם השתמשה יש עתיד במטרה שהצליחה לה מעל ומעבר למשוער, לשים ידה על הקול הצף. ככל שהם (בכירי רשויות החוק) או מי מהם מנוגדי עניינים מסיבות כלשהן אנא יתאימו עצמם לכללי ועדת אשר, ויסמיכו אחרים לבדוק.

סרטן כזה כמו סרטן אחר (סרטן הרפז) לא נרפא מעצמו, גם הקרנות וטיפול כימי לא עוזרים, אלא כטיפול תומך לאחר החיתוך העמוק. או שחותכים או שהוא מתפשט, ולכן ראוי לחתוך מוקדם ככל האפשר, וככל שנמתין כן החיתוך יהיה עמוק יותר, תופעות הלוואי תהיינה חמורות יותר, והכאב והסבל של הטיפולים התומכים לאחר החיתוך יהיו רבים יותר.

גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

 


חשד: נערות בפנימייה של משרד הרווחה ביבנה נכלאו בכלוב ברזל , רותי סיני , אוקטובר 2003 , הארץ

שימוש בכוח, כליאה בחדרים ואף בכלוב - אלה חלק מהתלונות של חוסות ועובדים לשעבר במעון "צופיה" ביבנה, פנימייה סגורה לנערות שנשלחות על ידי בתי משפט לאבחון ולטיפול. התלונות הגיעו לאגודה לזכויות האזרח שפנתה לפני כחודש לשר הרווחה זבולון אורלב, שמשרדו מפעיל את הפנימייה.

במשרד הרווחה דוחים את הטענות, אולם אורלב החליט למנות ועדה בלתי תלויה לבדיקת הטענות, בראשות השופט בדימוס אהרון מלמד. יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, ח"כ מיכאל מלכיאור (מימד), יקיים היום דיון בנושא.

"התלונות המפורטות מציירות תמונה קשה על פיה לצד הטיפול המסור של עובדי המעון, נערות במעון סובלות מפגיעה תכופה בכבודן כבנות אדם", כתבה עורכת הדין נטע עמר מהאגודה. "השיטה הטיפולית הנהוגה במעון - של כליאה בחדר וכליאה בכלוב ברזל - מפרה באופן חמור את זכות הנערות לחירות ועולה ממנה חשש כבד של אי חוקיות".

התלונה החמורה ביותר נוגעת לכליאת נערות למשך כמה ימים בחדרן כעונש על בריחה מהמעון, אלימות כלפי נערות אחרות או הפרת כללי המעון. נערה אחת אף נכלאה לתשעה ימים, על פי התלונה.

עוד עולה מהתלונה כי במעון קיים חדר "פסק זמן", אליו מוכנסות נערות שמתפרעות "כדי שיירגעו". לטענת חלק מהמתלוננות, נערות מוכנסות לחדר בכוח.

לפני כשנה היה קיים במעון כלוב שרוחבו ואורכו כמטר וגובהו כשני מטרים, עשוי סורגי ברזל, בו היו כולאים נערות. עמר כתבה כי לא ברור אם הדבר נמשך כיום.

דובר משרד הרווחה, נחום עידו, דחה אתמול את הטענות באומרו כי אין בצופיה כלוב, נערות אינן ננעלות בחדרן ורק הביתן שבו הן ישנות ננעל בשעות הערב.

לטענתו, לחדר "פסק זמן" אכן מכניסים נערות, באישור מיוחד, כדי שיירגעו. אולם הן מוחזקות בו רק 20 דקות, תחת השגחה, כדי שלא יזיקו לעצמן.

האגודה גם התלוננה על כך שהמעון מדווח למשטרה על כל נערה שבורחת, דבר שגורם לחלקן לרדת למחתרת ולסכן את עצמן במגע עם גורמים עבריינים. עידו אמר בתגובה כי הואיל שהנערות נשלחות לצופיה על פי צווי שופטים, חלה על המעון חובת דיווח למשטרה על כל בריחה.

חשד: נערות בפנימייה של משרד הרווחה ביבנה נכלאו בכלוב ברזל , רותי סיני , אוקטובר 2003 , הארץ
חשד: נערות בפנימייה של משרד הרווחה ביבנה נכלאו בכלוב ברזל , רותי סיני , אוקטובר 2003 , הארץ


הוועדה לזכויות הילד קיימה דיון בעקבות תלונות על מקרי התעללות בנערות במעון ”צופיה”

התפרסמה בתאריך 21/10/2003

הוועדה לזכויות הילד בראשות ח”כ הרב מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד), דנה היום בנושא החשש מפגיעה בזכויות אזרח במעון ”צופיה” ביבנה לנערות. הדיון נערך בעקבות תלונות שהגיעו לאגודה לזכויות האזרח על הפרות של זכויות אדם של הנערות השוהות במעון זה הכוללות שימוש בכוח, כליאה של נערות בחדריהן למספר ימים ואף כליאת נערות בכלוב המכונה ”פסק זמן”. בתלונה נטען כי מהשיטות הטיפוליות בנערות, השוהות לתקופה של שלושה חודשים ולחלקן מוארכת השהייה עד לחצי שנה, עולה חשש כבד של אי-חוקיות.

עוד נטען בתלונה כי במוסד אין לנערות מספיק פרטיות: נערות התלוננו על חשיפת יתר שקיימת במסגרת משוב קבוצתי המנוהל במעון כשיטת טיפול. התלונה גם מתייחסת לריבוי מקרים של פתיחת תיקים פליליים על שימוש בסמים או שימוש בכוח. הנערות המתלוננות ציינו שאין להן כתובת חיצונית לפנייה לתלונתן ואין להן ייצוג בהליך משפטי כאשר נפתח נגדן הליך פלילי. עו”ד סנדרה בולוס, נציגת האגודה לזכויות האזרח, הציגה את התלונה בשם נערות ועובדים במעון שביקשו לשמור על אנונימיות.

ראובן יעקב, מנהל חסות הנוער במשרד הרווחה, הודיע כי בעקבות התלונה מינה שר הרווחה כבר ועדת בדיקה בלתי תלויה בראשות השופט בדימוס אהרון מלמד. יחד עם זאת ביקש יעקב להדגיש כי מעון ”צופיה”, למרות היותו מעון נעול לנערות בסיכון גבוה המגיעות בצו בית משפט לאחר שלא נקלטו באף מסגרת אחרת, הנו מקום נעים וידידותי עם תנאים פיזיים נוחים. ”הדו”ח הינו רחוק מהמציאות ויש צורך להבין את מצבן הנפשי של הנערות המגיעות אליו. חובתנו להפעיל על הנערות טיפול סמכותי על מנת להעמיד בפניהן גבולות ולמנוע במקרים רבים פגיעה בעצמן ובסביבתן”, אמר יעקב.

גב` ענת נגרי, מנהלת מעון צופיה, פנתה לחברי הוועדה וביקשה כי יבינו את מצב הנערות. ”מדובר בנערות המצויות במצב נפשי קשה ביותר. שיעור גבוה מהן סבל מהתעללות בבית ומחוצה לו שבעקבותיה הידרדרו לרחוב ומשם לסמים ולזנות. אנו מעניקים להן מסגרת שמגינה עליהן ומספקת להן תמיכה, טיפול ושיקום. נגרי הזמינה את חברי הוועדה לבקר במעון ולהתרשם בעצמם מהתנאים והטיפול בנערות.

תנ”צ סוזי בן-ברוך ,ראש מדור נוער במשטרת ישראל ציינה כי מדובר בנערות המאופיינות בהרס עצמי גבוה ביותר ולכן הפתרונות הם לעיתים גם קשים. ”מהיכרותי עם מעון צופיה ומקבילות לו בארץ ובעולם, ניתן לומר כי הדו”ח בהחלט עושה עוול למעון `צופיה`”.

ח”כ מיכאל מלכיאור יושב ראש הוועדה אמר כי לא ניתן לעבור לסדר היום על התלונה של האגודה לזכויות האזרח וכי יש לבדוק לעומק את התלונות המוצגות בדו”ח. ח”כ מלכיאור בירך על היוזמה של שר הרווחה, זבולון אורלב, להקים ועדת בדיקה לבדיקת הטענות וציין כי הוועדה לזכויות הילד תערוך מעקב אחר עבודתה של ועדת הבדיקה.
כמו כן, ח”כ מלכיאור פנה למשרד הרווחה בבקשה לזרז את הקמת מעון לנערות ערביות לאחר סגירתו של מעון ”הגליל” בעכו.
הוועדה נענתה להזמנת משרד הרווחה לסייר במעון ”צופייה” בתקופה הקרובה על מנת להתרשם מקרוב על מצב הנערות.

התקבלו רוב הטענות של האגודה לזכויות האזרח בעניין "צופיה" לנערות במצוקה
  • התקבלו רוב הטענות של האגודה לזכויות האזרח בעניין "צופיה" לנערות במצוקה

אוקטובר 2003 - הודעה לעיתונות מטעם ועדה לזכויות הילד על מקרי התעללות בנערות במעון ”צופיה”

אוקטובר 2003 - הודעה לעיתונות מטעם ועדה לזכויות הילד על מקרי התעללות בנערות במעון ”צופיה”
אוקטובר 2003 - הודעה לעיתונות מטעם ועדה לזכויות הילד על מקרי התעללות בנערות במעון ”צופיה”


טובה פרי - תלישת קטינות מביתן ומשפחתן בדרכי רמיה ובניגוד לחוק ולכללים
בתאריך 30 ביוני 2014 הוציאה השופטת טובה פרי, בימ"ש לנוער תל אביב, החלטה מעוולת והרסנית להוצאת קטינות ממשמורת אימן, בלא שהיא מקיימת דיון, ללא נימוק פשר הוצאת הקטינות מאימן הטובה והכשירה, כשהיא נוקטת בהליכי משפט בניגוד לחוק. קישור לפוסט בעניין החלטת השופטת טובה פרי.

טובה פרי שופטת בימ"ש לנוער ת"א – חריגה מסמכות והוצאת ילדות ממשמורת אימן שלא כדין

עו"ד יוסי נקר, מומחה בחוק ונוער ודיני משפחה, ייצג את האם, הגיש ערעור נגד החלטת השופטת טובה פרי בבית משפט מחוזי ת"א, תיק ע"א - 1315-07-14 מ' נ' היועמ"ש לממשלה.
היום התקיים דיון בייצוגו של עו"ד יוסי נקר.
השופט שאול שוחט בימ"ש מחוזי ת"א, קיבל את ערעור עו"ד נקר, והורה על ביטול החלטת השופטת טובה פרי, תוך העלאת ביקורת נוקבת על התנהלותה והתנהגותה הבלתי תקינה של השופטת, כשהוא מתאר התנהגות שיש בה משום נכלוליות ופעולות פוגעניות בזכויות האימא ובנותיה.
עו"ד יוסי נקר, ב"כ האם, נחשב לבכיר עורכי הדין בייצוג משפחות בנושא חוק ונוער. עו"ד נקר נוהג באומץ, ולא פוחד לחשוף את שמן ואת דמותן של העובדות הסוציאליות לחוק הנוער, כולל שופטי נוער מול הציבור "בפריים טיים" כשהן פועלות בניגוד לטובת המשפחה ורווחתה. עו"ד נקר, נחשב לעו"ד פורץ דרך, מומחה בדיני משפחה עם יכולת חשיבה אנליטית להבנת הליכי המשפט.

פסק דין ע"א 1315-07-14 מ' נ' היומ"ש לממשלה, מדבר בעד עצמו. להלן קטעים נבחרים מפסק הדין:

המשיבות 3-4 (להלן: "הקטינות") הוכרזו כקטינות נזקקות ביום 28.5.13 והוצאו לגביהן צווי השגחה.
ביום 11.5.14 הוגשה בקשה להארכת צווי הנזקקות אשר היו אמורים לפוג ביום 28.5.14, לשנה נוספת.
בבקשה צוין בזו הלשון:
"ה' ילידת 2007 תלמידת ביה"ס. מדיווח בית הספר עולה כי ה' היא ילדה חרוצה ואינטליגנטית, בעלת אוצר מילים רחב. מגיעה לבית הספר מטופחת, מסודרת עם הציוד הנדרש. האם עומדת בקשר עם בית הספר, מתוארת כאכפתית ומסורה.
ב' ילידת 2009, תלמידת גן. מדיווח הגן עולה כי הילדה מגיעה שמחה לגן, ילדה חייכנית ושמחה, המבצעת את משימות הגננת. האם מתוארת כאחראית ומסורה, המביאה אותה מדי יום לגן.
בדיון שהתקיים ביום 29.5.14 התייצבה המערערת בעצמה יחד עם הקטינות. בקשותיו של ביהמ"ש להוציא את הקטינות מהאולם לא נענו. בתום הדיון הורה ביהמ"ש על הארכת צווי הנזקקות וההשגחה לקטינות וכן הורה, כי הקטינה ה' תילקח לאבחון פסיכיאטרי.
החלטה זו כפי שניתנה איננה מנומקת.
לא מצאתי בה ולו נימוק אחד שבאמצעותו מצדיק ביהמ"ש קמא את ההחלטה בדבר הארכת צווי הנזקקות.
כל מה שמציין ביהמ"ש הוא – סירובה של האם להוציא את הקטינות מן האולם, ותו לא.
זאת ועוד, ביהמ"ש ציין בהחלטתו כי הוא הבהיר לעו"ס לחוק הנוער כי יש לפעול בהקדם להוצאת הקטינות ממשמורת האם, שכן לטעמו של ביהמ"ש "מצבן של הקטינות ילך ויתדרדר, שכן אין האם מסוגלת לספק את צרכיהן של הקטינות, אינה מסוגלת לתת לקטינות הללו בית יציב ובטוח".
ביהמ"ש לא ראה לנכון, משום מה, להסביר על בסיס מה הגיע הוא למסקנה האמורה.
בהמשך להחלטה זו ונוכח המלצת ביהמ"ש, החליט המשיב (משרד הרווחה), ביום 5.6.14, לנקוט בהליך לא שגרתי והגיש בקשה למתן צו ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער.
העובדת הסוציאלית לחוק הנוער מורן אסולין (לשכת הרווחה תל אביב) הפכה עורה והחלה להרעיל מפיה נגד האם ובנותיה כדי להתאים חוות הדעת להחלטת השופטת טובה פרי לתלישת הילדות מביתן (הערת הבלוג)
ביסוד הבקשה התנהגותה של המערערת בדיון ביום 29.5.14, אשר התייצבה אליו, כאמור,יחד עם הקטינות והפנייה לאותה המלצה של בית המשפט בדבר הפעולה המיידית הנדרשת להוצאתן של הקטינות.
אודה ולא אכחד כי התלבטתי קשות בכל הנוגע להחלטה שיש ליתן בערעור שלפניי. לא יכול להיות ספק כי התנהלותו של בית משפט קמא לא היתה תקינה.
מוכן אני להכיל מצב שבו בית המשפט, נוכח אשר רואות עיניו, יורה או יפנה את תשומת לב שירותי הרווחה, שהרי בעניינם של קטינים עסקינן, לנקוט בדרך כזו או אחרת. ואולם, אם ננקטה דרך זו יש לנהל את הדיון לגביה "על פי הספר".
לא יעלה על הדעת שבית המשפט, אשר אף התבקש לקבוע מועד לדיון בבקשה זו, יחליט, בפתקית, להאריך את תקופת הנתק שבין הקטינות ובין אמן לפרק זמן של 60 ימים נוספים מבלי לקיים דיון כהלכתו.
בית המשפט קמא עצמו ציין כי הוא לא נוהג ליתן החלטות בנושא של הוצאה ממשמורת מבלי לשמוע את ההורה, בענייננו המערערת.
לא היתה כל סיבה שלא לזמן את האם לדיון. התוצאה שהתקבלה מהתנהלות זו של בית המשפט שלאם, זו שהקטינות היו בהשגחתה, לא ניתן לה בכלל יומה בבית המשפט, לא ביום 5.6.14 ולא בבקשה להארכה בנושא כה גורלי וחשוב.
מצב כזה הוא אינו ראוי ואין להסכים עמו.
אוסיף ואומר, כי תמה אני על הבהילות שבה התקבלה ההחלטה בדבר הוצאתן ממשמורת של הקטינות.
לא בכדי ציטטתי מדברי העובדת הסוציאלית בבקשה להארכת צווי הנזקקות וההשגחה, מהם עולה כי לא עלתה בשלב זה בכלל האפשרות של הוצאת הקטינות מהשגחת האם.
כן לא ברור גם מדוע נקט המשיב (משרד הרווחה) בהליך לפי סעיף 12 לחוק הנוער, שהוא הליך לא שגרתי במקום לפנות לבית המשפט בהליך מסודר לשינוי של דרכי הטיפול.
נופך הבהילות שעטה את הבקשה הוא הביא לטעמי למתן החלטה תוך פגיעה בזכות בסיסית יסודית, זכות הטיעון של האם, אשר בנותיה נלקחו ממנה מבלי שקולה ישמע.
התנהלות בלתי תקינה זו מחייבת התערבות של ערכאת הערעור.
סוף דבר
אני מורה על ביטול החלטתו של בית המשפט קמא מיום 30.6.14 ועל השבת הקטינות להשגחת האם.
בשולי הדברים אוסיף ואומר כי מצופה היה גם מהמשיב (משרד הרווחה) אשר קיבל לידיו את ההחלטה מיום 30.6.14, ומותר לי לומר החלטה שהוא לא ציפה לה, שהרי הוא בעצמו ביקש לקיים דיון, לפנות לבית משפט קמא ולהפנות את תשומת לבו לכך כי יש לקיים דיון בבקשה טרם מתן החלטה.
בהתאם לבקשת עו"ד יוסי נקר, אני מתיר את פרסום פסה"ד ללא פרטים מזהים".


שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין - דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים
שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין - דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים
שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין - דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים



מהפכה

התקן חכם

שחוסך בדלק

נבדק והוכח

באונ' בן גוריון

עכשיו עם

התחייבות

אמיתית

לחיסכון

לחצו כאן

 
תקנון האתר / site terms   |  |  אתר מאמרים חדש: triger |  אתר עצומות חדש: petitions